מהפכה: הרבה יותר סטודנטים במכללות - פחות באוניברסיטאות - קריירה - TheMarker

מהפכה: הרבה יותר סטודנטים במכללות - פחות באוניברסיטאות

המועצה להשכלה גבוהה: "המצב בישראל מעוות - אין סיבה שבאוניברסיטאות ילמדו כל כך הרבה סטודנטים" ■ הנהנות - המכללות הפרטיות ■ בכיר באקדמיה: למכללות הפרטיות איכפת בעיקר מהכסף

>> מפת ההשכלה הגבוהה בישראל משתנה במהירות: בתוך שלוש שנים זינק מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות - בעוד שמספר הסטודנטים באוניברסיטאות נותר כמעט ללא שינוי, ואף ירד באוניברסיטאות הגדולות. הגידול החד ביותר נרשם בקרב המכללות הפרטיות, שאינן מתוקצבות על ידי המדינה ושכר הלימוד בחלקן גבוה לעתים ביותר פי שלושה לעומת המכללות הציבוריות והאוניברסיטאות.

הסיבה העיקרית למפנה הדרמטי הוא שינוי מוצהר במדיניות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), שמטרתו להפוך את המכללות לגופים המרכזיים להוראה בתארים ראשונים, ולמקד את האוניברסיטאות בלימודים לתארים מתקדמים ובסטודנטים מצטיינים. כתוצאה מכך, בשנים הקרובות יגדל תקציב המכללות עבור הוראת סטודנטים באופן משמעותי, על חשבון תקציב האוניברסיטאות, ומספר הסטודנטים באוניברסיטאות צפוי שלא לגדול.

מטרת המדיניות היא להגיע בטווח הארוך למצב דומה לזה שבארה"ב ובאירופה, שבהן רוב הסטודנטים לומדים במכללות - אך הדרך עוד רחוקה. בינתיים, הנתונים מעוררים שוב את הוויכוח בין המכללות לאוניברסיטאות על רמת הלימודים בהן.

סטודנטים בשיעור באוניברסיטה העברית
סטודנטים בשיעור באוניברסיטה העברית
צילום: טס שפלן

המכללות הטכנולוגיות פורחות

לפני כשנתיים החליטה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, לחלק את 10,000 המכסות בחמש השנים הקרובות לסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה עם העדפה ברורה למכללות, שקיבלו את הרוב המוחלט של המכסות. יותר מ-9,000 מכסות יועברו למכללות במצטבר בשלוש השנים הקרובות, כחלק מתוכנית החומש של הוועדה, והאוניברסיטאות יסתפקו בכ-1,000 בלבד, בעיקר לחוגי לימוד שאינם קיימים במכללות כמו רפואה.

"הות"ת החליטה לא להגדיל את מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות", אומר בכיר באחת האוניברסיטאות. "מאז שההחלטה התקבלה אנחנו רואים יציבות במספר הסטודנטים, ורואים שהמל"ג מאשרת הרבה תוכניות לימודים חדשניות במכללות וכמעט שלא באוניברסיטאות. כל התוכניות החדשות והאטרקטיביות נפתחות במכללות ולא באוניברסיטאות, אבל עדיין הבכורה היא של האוניברסיטאות, ובכל אוניברסיטה יש הרבה יותר סטודנטים מאשר בכל אחת מהמכללות".

ואולם, כיום המכללות סובלות מתת-תקצוב של מכסות לסטודנטים, ומממנות בעצמן מספר סטודנטים גבוה מזו שתוקצב על ידי הות"ת - בעוד שחלק מהאוניברסיטאות נהנות ממכסות גבוהות יותר ממספר הסטודנטים בפועל. מאז הקמת המכללות האקדמיות בתחילת שנות ה-90, גדל מספר הסטודנטים בהן, וכיום כ-60% מהלומדים לתואר ראשון עושים זאת במכללה אקדמית.

המכללות ממשיכות לתפוס תאוצה

לפי נתוני המל"ג והלמ"ס, בין 2008 ל-2011 (שנות הלימודים תשס"ח-תשע"א) מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות הציבוריות, שבהן שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי - כ-9,840 שקל לשנה - עלה בכ-18.5%. מספר הסטודנטים במכללות הטכנולוגיות, שפורחות בשנים האחרונות עקב הביקוש ללימודי התחום, עלה בכ-19.5%, בעוד שמספר הסטודנטים באוניברסיטאות כמעט לא השתנה.

המרוויחות העיקריות מן המגמה הזו הן המכללות הפרטיות, שמספר הסטודנטים בהן זינק בכ-29% - בעוד שסך הגידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכל המערכת הסתכם בכ-10.5%. "זו תוצאה של מדיניות הות"ת לייבש את האוניברסיטאות", טוען בכיר באחת האוניברסיטאות. "זו החלטה גורפת שההשפעות שלה ניכרות גם בשנתיים האחרונות". בתגובה טוען בכיר במערכת ההשכלה הגבוהה: "המצב בישראל מעוות. אין סיבה שבאוניברסיטאות ילמדו כל כך הרבה סטודנטים. צריך לעודד את המכללות הציבוריות, שנגישות יותר לסטודנטים לתואר ראשון".

עם זאת, הגידול במספר הסטודנטים במכללות הפרטיות בולט בכמה מהן במיוחד: המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה (לשעבר מכללת דרבי) זינק מ-212 תלמידים לכ-3,300 תלמידים בין השנים תשס"ח לתשע"א, והמרכז למשפטים ועסקים ברמת גן רשם גידול של כ-51% במספר הסטודנטים. ברשימה מככבות גם מכללת צפת (גידול של 54%), המכללה האקדמית להנדסה בירושלים (47%) ומכללת הדסה ירושלים (46%).

בעקבות המודל של קליפורניה

בניגוד לטענות על ייבוש האוניברסיטאות אומר ד"ר יעקב ברגמן, מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, כי מדובר בשינוי לטובה: "זו מדיניות נכונה שקיימת גם בארה"ב, שהיא המודל שיש ללכת לאורו. אחת הסיבות להפניית משאבי ההוראה למכללות היא העלות. התקציב של סטודנט במכללה הוא נמוך לעומת תקציב של סטודנט באוניברסיטה. יש צורך של ממש להגדיל בישראל את מספר הסטודנטים במכללות ולעצור את הגידול באוניברסיטאות המחקר".

לדבריו, במערכת ההשכלה הגבוהה של קליפורניה, אוניברסיטאות המחקר מקבלות רק 12.5% מבוגרי התיכונים, כ-30% מתקבלים למכללות שבהן לא מבוצע מחקר, ואילו רוב הסטודנטים לומדים במכללות קהילתיות.

באוניברסיטאות מעדיפים לכוון אצבע מאשימה כלפי הות"ת, אך לא מתייחסים למצבן, שייתכן שהוביל לעלייה בביקוש ללימודים במכללות. בעשור האחרון היתה פגיעה גדולה מאוד בתנאי ההוראה לסטודנטים באוניברסיטאות, בעקבות ההרעה במצבן הכלכלי. הפגיעה היתה בשעות התרגול, והיחס בין סטודנטים לאנשי סגל בכיר גדל באופן משמעותי.

מכללת ספיר
מכללת ספיר
צילום: דניאל בר און

בשנתיים האחרונות, במסגרת תוכנית החומש, חל שיפור במצב, אך גורמים באוניברסיטאות מביעים ספק ביכולת להשלים אותה, בעקבות הקיצוצים הצפויים בתקציבי ההשכלה הגבוהה. "זה נכון שבמכללות התנאים יותר טובים, בעיקר בפרטיות, וזה מתבטא בפחות סטודנטים בכל כיתה וביחס אישי יותר", מוסיף מרצה באחת האוניברסיטאות. "כשמלמדים מתמטיקה וכימיה אי אפשר להתמודד עם כל כך הרבה סטודנטים בכיתה".

לעומת זאת, נשיא מכללת תל חי ויו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות, יונה חן, אומר כי "השילוב בין איכות אקדמית, יחס אישי, מגוון תחומי לימוד ושכר לימוד נמוך מושך סטודנטים רבים לבחור ללמוד במכללות האקדמיות הציבוריות. אנו מעריכים כי הביקושים ילכו ויגברו עם המשך התפתחות המכללות".

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה כי "מספר הסטודנטים לתואר ראשון במרבית האוניברסיטאות נשאר יציב. הנתונים הם פועל יוצא של אי הגדלת מכסות הסטודנטים ואי פתיחת תוכניות חדשות לתארים ראשונים באוניברסיטאות. זאת בשל החלטת הות"ת שלא להגדיל את מספר הסטודנטים בתואר ראשון באוניברסיטאות, לעומת הגדלת מספרם במכללות. בנוסף לכך יש לציין את התמריצים הניתנים לסטודנטים ללימודים במכללות בפריפריה ואת הירידה במספר הכללי של מחזורי המועמדים".

הנתונים על השינוי במספר הסטודנטים במוסדות האקדמיים עוררו שוב את הוויכוח בין המכללות לאוניברסיטאות על איכות הלימודים בהן, ועל רמת הסטודנטים שמתקבלים ללימודים. באוניברסיטאות יש המזלזלים בסף הקבלה של המכללות הציבוריות והפרטיות, ואילו למכללות הציבוריות יש טענות כלפי המכללות הפרטיות. אף אחד מהם, אגב, לא בחר לדבר בשמו.

"האוניברסיטאות לא מתחרות על אותה אוכלוסייה שעליה מתחרות המכללות", אומר בכיר באחת האוניברסיטאות. "מי שיש לו תנאי קבלה טובים יעדיף ללא ספק ללמוד באוניברסיטאות, והיתר ילכו למקומות אחרים". בכיר במכללה מובילה טוען כי "המכללות עשו הרבה כדי להנגיש את ההשכלה לציבור, ולכן רואים את הגידול במספר הסטודנטים, אבל לא בטוח שהגידול במכללות הפרטיות נובע מאותה סיבה. המכללות הפרטיות חיות מכספי הסטודנטים ולכן יש להן אינטרס לקבל כמה שיותר סטודנטים, וזה משפיע על נתוני הקבלה. הן חייבות להתפרנס". בכירה במכללה ציבורית אחרת מוסיפה כי "כשהפרמטר החשוב ביותר לקבלה ללימודים הוא הכסף ולא האיכות, אין פלא שיש גידול במכללות הפרטיות".

חיפה מאבדת סטודנטים

הנתונים על מספר הסטודנטים לתואר ראשון לא כוללים את מכון ויצמן, המתרכז במחקר, וכוללים שש אוניברסיטאות, 21 מכללות ציבוריות ו-10 מכללות פרטיות. אחד ההסברים לגידול המרשים במכללות נובע מכך שמדובר בגופים חדשים יחסית, שמספר הסטודנטים בהן היה נמוך מלכתחילה, ועלה באופן משמעותי בשנים האחרונות, לכן שיעור הגידול גבוה יותר. מספר הסטודנטים בכל אוניברסיטה גדול הרבה יותר מאשר מספר הסטודנטים בכל מכללה, ולכן השינוי במספר הסטודנטים באוניברסיטאות נמוך יותר.

המרכז הבינתחומי הרצליה
המרכז הבינתחומי הרצליה
צילום: תומר אפלבאום

באוניברסיטת בן גוריון נרשם גידול של 12% לכ-12,600 סטודנטים לתואר ראשון בין השנים תשס"ח לתשע"א. באוניברסיטת תל אביב ובטכניון נרשמה עלייה מתונה, אך באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר אילן קיימת ירידה מתונה. באוניברסיטת חיפה הירידה במספר הסטודנטים היא המשמעותית ביותר - 18%.

מהאוניברסיטה נמסר כי "מדובר בתוצאה של החלטה מודעת של האוניברסיטה ששמה לה למטרה להגדיל באופן יחסי את מספר הסטודנטים בתארים המתקדמים. בהתאם לכך, אפשר לראות גידול משמעותי במצטרפים לתארים מתקדמים באוניברסיטת חיפה בשנים האחרונות. כך גדל מספר הסטודנטים לתואר שני ב-37% ובמסלול הדוקטורט ב-23%. זאת ועוד, כאוניברסיטת מחקר, העלתה האוניברסיטה את סף הקבלה לתואר ראשון".

כמעט כל המכללות הציבוריות רשמו גידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון. הבולטות בהן הן בצפון: מכללת צפת, מכללת כנרת, מכללת גליל מערבי ומכללת תל חי. המכללות הטכנולוגיות המובילות בגידול במספר הסטודנטים הן המכללה להנדסה ירושלים ומכללת הדסה ירושלים. שלומציון לולו, מנכ"לית המכללה להנדסה ירושלים אומרת כי: "הקמת המכללות הנגישה לציבור את הלימודים לתואר. כיום תואר ראשון זה לא דבר כל כך רחוק, בזכות המכללות שמייצרות יותר מ-50% משוק העבודה. יש ללימודי הנדסה ביקוש עצום, ודרישה של יותר אנשים ללמוד מקצוע עם תעסוקה והכנה טובה. פעם תואר ראשון היה שמור לאליטות. כיום כל מי שמתאמץ ומגיע לתנאי הקבלה, אין סיבה שלא יהיה מהנדס".

סיבה נוספת לעלייה בביקוש למכללות נובעת מההטבה שהוענקה לחיילים משוחררים מינואר 2010. לפי החלטת הכנסת, כל חייל משוחרר שילמד במכללות בפריפריה יקבל את שנת הלימודים הראשונה בחינם. במכללות הפרטיות, שאינן מתוקצבות על ידי המדינה ולכן שכר הלימוד בהן גבוה ומסתכם ברוב המקרים בכ-28-40 אלף שקל לתואר ראשון, בולט המרכז הבינתחומי - שגדל בכ-31% ל-5,263 סטודנטים לתואר ראשון. המכללה הלא מתוקצבת הגדולה ביותר היא המכללה למינהל עם 8,555 סטודנטים, בדומה לסדר גודל של אוניברסיטה, עם גידול של כ-5.3% במספר הסטודנטים.

האוניברסיטאות לא צומחות

גורמים במכללות הפרטיות מזלזלים בתגובות של האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות ומכנים אותה "צפויה ולא ראויה להתייחסות". מהמרכז הבינתחומי נמסר כי "המצוינות של המרכז, שביעות הרצון של הבוגרים והצלחתם בשוק העבודה מביאים לביקוש גדול בלימודים בו, על אף שאינו זוכה לתמיכה של מיליארדי שקלים כפי שמקבלות האוניברסיטאות. העלייה בביקוש לבוגריו היא התשובה המדברת בעד עצמה לטענות הבלתי ראויות של האוניברסיטאות".

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
50
אחד
  • 16:05
  • 01.09.12

עם פסיכומטרי גבוה ,ממוצע בגרויות טוב ומשכל
אחרי 3 שנים באוניברסיטת חיפה ובזבוז כספים משווע
פרשתי ונכנסתי לעסוק במה שמעניין אותי

49
לי
  • 18:09
  • 29.08.12

למה מתנפלים על בוגרי מכללות? אז נכון לרוב הסטודנטים במכללות יש ציוני פסיכומטרי נמוכים מבוגרי אוניברסיטאות. הבעיה במדינה הזאת היא שהפסיכומטרי הפך להיות איזה מדד שקובע את המשך חייו האקדמיים של הסטודנט. אם סטודנט סיים את התיכון עם ממוצע בגרויות של מעל מאה ובגלל שהוא לא כל כך הצליח בפסיכומטרי המטופש הזה זה הופך אותו לפחות טוב?
יש תארים שהמכללה היא הרבה יותר עדיפה על אוניברסיטה.
למשל תואר בחינוך כמובן שעדיף ללמוד במכללות לחינוך ולקבל את ההכשרה שבאוניברסיטה לא תקבלו.
אני למשל מתחילה לימודי תואר ראשון במכללה לחינוך.
ואני בוודאות מתכוונת לעשות תואר שני באוניברסיטה. ונכון,לא היה לי ציון פסיכומטרי גבוה אבל זה לא יפריע לי לקבל את שני התארים ולעבוד במקצוע שאני אוהבת(הוראה).
לכם סטודנטים מאוניברסיטה נראה לא הוגן שסטודנטים ממכללה יכולים להתקבל לתואר שני ולשבת לידכם.
אבל אין מה לעשות גם לנו מגיע. גם ככה בתנאי קבלה לתואר שני דורשים תואר ראשון בציון גבוה בכמה נקודות לעומתבוגרי אוניברסיטאות וגם נדרשות מס' השלמות.

לא לכם לקבוע מי טוב או מי פחות טוב. לכולם מגיע הזדמנות להשכלה גבוה.
ואם תשבו באחד השיעורים לתואר השני עם סטודנטים ממכללות אז תדעו שהסטודנט הזה עבר גם לא מעט כדי לעשות את התואר השני באוניברסיטה.


48
ד"ר יוחנן
  • 13:08
  • 23.08.12

אני מרצה באוניברסיטה. לבוגר אוניברסיטה יתרון לקבלה בתחום הלימוד שלי לתארים מתקדמים. מי שחושב על המשך לימודיו מעבר לתאר ראשון שיחשוב שנית לאן ללכת. מכללה תסתום לו את הגולל. לא משנה מה יחליטו במל"ג המציאות היא שתקבע. בפעל יש לנו זכות כמרצים לקבל את מי שאנו רוצים לעבודות מחקר.לא רק אני חושב ומתנהג כך גם רבים מחברי לא מקבלי/.יקבלו בוגרי מכללות. נקודה סימן קריאה.

47
ערן
  • 21:21
  • 22.08.12

במקצועות המדעיים הרמה שם היא בכמה דרגות מתחת לזו של האוניברסיטאות. אז בתחומי הנדסה, מדעי המחשב וכדומה כל מי שעם שכל ילך לרמה הגבוהה של האוניברסיטאות, כי רק זו תספק להם עבודה בהרבה מקומות. אי אפשר לגרום לאנשים ללכת למכללות בכוח בתחומים האלו כי זה יפגע באיכות שלנו. אנשים יעדיפו ללמוד במקומות נחשבים בחו"ל כבר וזהו.

מספר המכללות היום במדינה מוגזם, וגם הרעיון שכל אחד צריך תואר מיותר לגמרי. עכשיו בהרבה מקרים צריך כבר תואר שני. זה פשוט הזוי.

46
רונית
  • 10:19
  • 22.08.12

גם שכר יפה וגם אפשרות להתקדם. יתכן שלא התאמצת מספיק?

45
סטודנת
  • 07:35
  • 22.08.12

בתור הסטודט במכללה הזאת הבטיחו לי לימוד עם המרצים הבחירים כשבעצם
זה רק חומר פירסומי ובפועל מרצים זוטרים מלמדים שם
ולגבי מרכז השמה שלהם הם הבטיחו לעזור לי במציית עבודה כדי לשלב עבודה ולימודים ומה מתברר בקושי אחד לחודש מתפרסמת אצלם משרה שהיא גם לא שווה במיוחד אדיף כבר לחפש בעצמי בALL JOBS מה כן
הם מבטיחים עולמות ובפועל כשאתה נרשם זורקים אותך לכלבים

  •  
    אשת חינוך במכללה
    • 09:28
    • 23.08.12

    רק אדם יהיר שמגיע משכבה סוציואקונומית גבוהה, בתוספת לחינוך לאליטיזם בבית, יכול לכתוב הכללות מטופשות כאלה.
    אני מכירה את התלמידים במכללה שלי היטב. רבים מהם מחפשים הכשרה אקדמאית ברמה גבוהה שלא תמיד ניתנת במכללות המתוקצבות, ומוכנים להשקיע בזה מאמץ וכסף, אשר מגיע מעבודה קשה. במרבית המקרים מדובר באנשים שמסיבה זו או אחרת לא הצליחו בפסיכומטרי, או סיימו תיכון עם בגרות חלשה, אבל מצליחים בלימודים ואחר כך גם במקום העבודה ברמה זהה לזו של בוגרי אוניברסיטה.

43
אדם
  • 19:53
  • 21.08.12

לא כל מה שמתאים לאמריקה מתאים כאן - הרדידות האמריקאית לא מתאימה כאן - אבל למה שביביהו והחברים יבינו - אצלם הכל כסף

42
פילורי
  • 18:35
  • 21.08.12

בוגר תואר ראשון בפתוחה.ו- MBA בקריה האקדמאית אונו.הבדל שמיים וארץ .
בקריית אונו לא נשר סטודנט אחד!! והיו כל כך הרבה חברה חלשים. מה שמעניין זה כמות האנשים שישלמו 40000 לתואר ויפרנסו במאות אלפי שקלים את כל הפרופסורים הפנסיונרים שבאים לסגור קריירה. מלבד זה רמה מאוד נמוכה של לימודים.

41
סטודנט באונ'
  • 18:34
  • 21.08.12

אין מה להשוות בין הרמה של המכללות לאוניברסיטאות (תקבלו את זה כעובדה וזהו).
לא סתם כל מי שלומד איתי עם פסיכומטרי מעל 670 לפחות ועדיין מתקשה בלימודים (ואני גם מסתכל על מי שלמד איתי בתיכון ואיפה הוא עכשיו).

כמו כן לא פעם לקחנו מבחנים ממכללות (כי לא היה מאיפה לתרגל) והרמה פשוט מצחיקה!

  •  
    סטודנט בבינתחומי
    • 20:37
    • 21.08.12

    אתה עושה הכללות מטופשות. בתואר הראשון במרכז ללימודים אקדמיים למדתי אצל קליברים כמו פרופ' בן בסט ורמי פרידמן.בתואר השני בבינתחומי היו תותחים אחד אחד החל מאהרון ברק וכלה באמנון רובינשטיין..אין לך הרבה מרצים ברמתם באוניברסיטה שלך.תשווה.

  •  
    אני
    • 13:37
    • 13.11.13

    כל מרצה יכול ללמד ברמה שמלמדים בהארווארד או בטכניון
    אבל האנשים לא חכמים כמו האנשים בטכניון (מה שקובע את רמת האנשים זה תנאי הקבלה) הרי ברור שאם ייתן מבחנים של הטכניון יהיה כל קורס 70 אחוז נכשלים והמכללה תפשוט את הרגל אז הוא מתאים את המבחנים ורמת הקורס לרמת האנשים מובן?

40
גבריאל
  • 18:09
  • 21.08.12

חלק מהתנאים האמריקאים לערבויות שלהן בגיבוי קרן המטבע.
המטרה הסופית היא ששכ"ל הממוצע יהיה בערך פי 3 ממה שהיום הוא שכ"ל אוניברסיטאי.
אל תדאגו, תקבלו הלוואות לשלם זאת ככה שתתחילו את חייכם עם חוב של כ 120 אלף ש"ח....

38
ראובן עוז,רו"ח
  • 17:01
  • 21.08.12

שוויון באפשרויות הלימוד זה הנכס העיקרי שהמכללות נתנו לציבור ומדובר בנכס חשוב ציבורית ואנושית להגשמה עצמית.

37
מעסיקה פרטית
  • 16:58
  • 21.08.12

לא אשכור לשירותי בוגר מכללה - בייחוד לא מתוקצבת.
כשלונה הינו תעודת עניות למכללה- חוסר ידע מחלט, חוסר מיומנות,
היעדר של לימודי רקע תרבות כללית, היעדר נורמות של פרקטיקה
אתית - משום שלא נחשפה לאישים המרצים באוניברסיטאות ראויות לשמן.

הכשרה מקצועית פרקטית במכללות- עלולה להיות אסון.
להעשרה והשכלה כללית לציבור שלא עומד בדרישות קבלה לאוניברסיטה
ראוי ורצוי.
אבל להכשיר למקצועות אחראים- כמו עריכת דין או רפואה הנדסה-
יסתיים באסון כפי שגמר עם עורכת הדין הגרועה מהמכללה למנהל חיפה.
( לא פלא שהתביישה להציג דיפלומה . לא היתה בוגרת אוניברסיטה
היתה גאה לתלות תעודה)

35
תוהה
  • 15:27
  • 21.08.12

אבל עובדה שזה קורה וממשיך לקרות - אז כנראה שהפער אינו כזה גדול!
ושתבינו,אני מודה בקיומו, אבל המרחקים אינם כה עצומים.
לא תזיק לכם מעט צניעות.

34
נביא עיוור
  • 14:46
  • 21.08.12

הוא לא הסכים איתי אז. אני חושב שהוא שינה את דעתו היום.
הרמה הנמוכה של מרבית בוגרי המכללות (כן כן אני יודע שיש מצויינים שבחרו ללכת לשם כי קל יותר להיות ראש לשועלים ולא זנב לאריות) משפיעה בעקיפין על האוניברסיטאות. הסטודנטים הופכים להיות בכינים יותר, דורשים יותר וגורמים להורדת הרף בצורה תמידית. זה כמובן זולג גם לתארים גבוהים.
אנשים מצויינים תמיד היו ותמיד יהיו. האחוזון העליון באוכלוסיה לא מושפע מכלום, ורק צריך לא להרוס לו. לכל השאר, לנו לאנשים הרגילים, אם לא ישימו רף גבוה לא נשאף לשם, ולכן ההורדה המתמדת ברמה תגרור את כולנו למטה....

33
אני
  • 14:39
  • 21.08.12

רוצים לשמוע את האמת האמיתית ?? בבקשה !
התארים האקדמיים האלה הם בולשיט אחד גדול. עובדה היא (אולי בצדק) שבר דעת צריך תואר אקדמי כלשהו בקורות החיים שלו כדי להיכנס לעולם העבודה. אבל זה באמת משנה מה איך איפה ומה היה הממוצע ?
בתור בוגר הנדסת חשמל מאוניברסיטת תל אבי (נשמע ממש יוקרתי האא ?) אני מכיר כל כך הרבה בוגרים שכל כך נלחמו להיכנס לפקולטה ולסיים עם ממוצע גבוה וכבר חודשים ארוכים יושבים מתוסכלים בבית.
אני גם מכיר אחרים שעשו תארים בשקר כלשהו או איזה ניהול בלימודי ערב באיזה מכללה וקידמו את עצמם היטב באמצעות קשרים, כשרון, פלפל, ייצוגיות ויחסי אנוש.
נער הייתי ובגרתי אבל עדיין זוכר את כל התעמולה והשקר הגדול של תואר נחשב מפקולטה נחשבת. היום כשאני אחרי כל זה ועובד בתחום שלא קשור בכלל לתואר אותו למדתי אני מבקש לייעץ לכל בני 21-23 שהיו במצבי. לכו על התואר הכי קל והכי פחות תובעני שיש. תתחילו לקדם את החיים שלכם כמה שיותר מוקדם וכמה שיותר מהר. אחרת תמצאו את עצמכם בגיל 30 מחוץ לבועה החמה של האקדמיה שכל כך תדלקה את החשיבות העצמית שלכם ותגלו שבמדבר האכזרי של החיים האמיתיים אין לכם יותר מדי.
בהצלחה !!!

31
סטודנט באוניברסיטה
  • 14:04
  • 21.08.12

המכללות גרמו להצפה בשוק,מחקו מקצועות מכובדים, ותרמו להזנייתם (ראו מה קרה עם המשפטיזציה המטורפת). תמיד בכל כתבה כזאת באים בוגרי המכללות ומנסים לסנגר על מקום לימודיהם, אז תעשו בדיקה, על כל מוכשר אחד שהצליח מהמחזור שלכם יש עוד אלף שעובדים בשכר מינימום, בעוד באוניברסיטה כמעט כולם מצליחים להתברג במקומות עבודה סבירים. אבל אל תתנו לכל זה להטעות אתכם, תמשיכו להציף את השוק, רק אל תתפלאו למה בעוד כמה שנים תצטרכו תואר שני כדי למכור פלאפל בשוק

29
שוק חופשי = ג'ונגל
  • 13:58
  • 21.08.12

פתחו את ההשכלה הגבוהה לעיקרון השוק החופשי. מה קיבלנו? האיכות צונחת, הכמות עולה, ערך התואר בשוק צנח, המחיר במכללות עלה, אנשים שאינם מתאימים לעיסוקים מסויימים מחזיקים בתואר שקיבלו בתמורה לכסף.

ניקח לדוגמה עורכי דין. יש את הדרך הרגילה להיכנס לשוק הזה והיא באמצעות פסיכומטרי + בגרות + תואר במשפטים באוניברסיטה + התמחות + בחינות לשכה. אבל מי שלא מצליח או מי שיש לו קשרים בתחום המשפט, יכול בקלות לעשות את המסלול הבא: תשלום כסף למכללה -> תואר בקלות וברמה נמוכה -> התמחות במשרד של אבא -> בחינות לשכה -> עבודה בשוק.

עוד משרה של עורך דין איכותי נתפסה ע"י בן של מישהו או סתם על ידי מישהו לא מוכשר בכלל שאינו מתאים לתחום. רואים מה קרה למקצוע עריכת הדין? אז למה שזה לא יקרה גם לכל השאר?

28
שני
  • 13:49
  • 21.08.12

איפה המהפכה פה? איפה שהחסמים נמוכים- שם יכנסו יותר סטודנטים, מאוד פשוט.

  •  
    עינת
    • 17:03
    • 21.08.12

    הבינתחומי טוב בהרבה.

  •  
    700+ ... אונ' חיפה
    • 18:28
    • 21.08.12

    עוד טיפשה של אבא ...

  •  
    אחד
    • 00:59
    • 23.08.12

    אני יכול לומר שהרמה (לפחות בפקולטות שלמדתי) היתה יותר גבוהה בבינתחומי. בטכניון הרמה היתה על הפנים. הגישה שם בגדול היא כזו: אנחנו לא באמת צריכים ללמד, אם אתה חכם מספיק, תלמד לבד. לפחות זו היתה הגישה במסלול שלי.

    בתואר השני היתה לי גם הזדמנות ללמוד בת"א כי עמדתי בדרישות (בפחות מחצי שכר לימוד), והחלטתי ללכת על הבינתחומי כי התרשמתי מהתכנית. ו.. וואלה, לא מצטער לרגע.

    תוך כדי התואר יצא לי להכיר מקרוב מרצים שמלמדים גם בבת"א, והם מעידים שהסטודנטים שם (למסלול הספציפי) לא ברמה של אלה של הבינתחומי.

    בקיצור... לפני שמחליטים על מוסד צריך להבין באיזו תכנית מדובר, כי לכל מוסד יש את המסלולים החזקים והחלשים שלו.

    מה שנכון זה שלא תמיד יש השפעה למוסד הלימודים על הקריירה אח"כ.

26
סטודנט
  • 13:18
  • 21.08.12

לרוב הסטודנטים שבחרו ללמוד במכללות, הסיבות ידועות וברורות (גם אם לא כ"כ נעים להודות..) כגון: תנאי סף נמוכים (פסיכומטרי,בגרות), אפשרות לשילוב עבודה, דרישות אקדמיות נמוכות וכתוצאה מכך פחות מלחיצות והמווון כסף :-)

איך הישראלי הממוצע אומר .."מה אכפת לי העיקר תואר.."

אז תרשו לי לומר לסיום (ואל תכעסו) התואר של המכללה לא שווה כלום ועד כלום ועוד הרבה כלום... אולי בארץ יקבלו אותו באיזה חברה מסכנה, אבל בחייאת פעם הסתכלתם על הדירוג העולמי של האקדמיות וראיתם מה הפערים ? אז סטודנטים יקרים אם בחרתם להיות בינוניים סבבה , אבל תכירו בעובדות וביכולות..

25
אהרון
  • 13:08
  • 21.08.12

המכללות הללו לא נופלות ברמתן מחלק מהאוניברסיטאות והסגל האקדמי שלהם מלמד בשני המקומות-באוניברסיטה ובמכללה.לא אשווה בין המכללות לאוניברסיטת ת"א או מכון ויצמן אבל מול השאר הם מתמודדות חזק.

23
בוגר אוניברסיטה מוכרת
  • 12:57
  • 21.08.12

וגם אם אתם שמאלנים מהרמה הנמוכה, לפחות הייתם מדייקים וכותבים המרכז האוניברסיטאי יהודה ושומרון באריאל. 10,000 סטודנטים לא טועים!!!

22
קובי לפלר
  • 12:53
  • 21.08.12

היה כיף ללמוד במרכז ללימודים אקדמיים אצל אישים כפרופ' אבי בן בסט,רמי פרידמן,גד פניני,היום אני בדוקטורט בבן גוריון.

21
יפתח
  • 12:32
  • 21.08.12

האוניברסיטאות ניסו והצליחו! יותר מדי. התואר האקדמי הפך לתנאי קבלה לעבודה וקידום כמעט בכל מקום וזאת על מנת שכל אחד ישלם שכר לימוד גבוהה לאקדמיה, על מנת שתוכל (האקדמיה) לחיות בכבוד רב לאורך זמן.
לאקדמיה תפקיד חשוב בכל מדינה ובמיוחד למדינות קטנות הרוצות לשרוד למול המצב הבין לאומי התחרותי.
החשיבות הינה מצד אחד ב"חלוקת" הידע למקסימום תושבים ברמה גבוהה ומצד שני "רמת הצטיינות" במחקר.
היות והתואר הראשון (ב"א) הפך לתנאי קבלה לעבודה במקום תעודת הבגרות של פעם שרמתה וההתיחסות אליה נמוגו עם הזמן, קמות המכללות במקום כמקום לימוד ל"תעודת בגרות משופרת" כאמצעי לקבלת עבודה.
המצב ברור לכולם ובמיוחד לעורכי הדין ועכשו גם לרואי החשבון.

הפתרון: יש לנתק את המשכורת מהלימודים! המשכורת ניתנת עבור עבודה ורמתה תהיה בהתאם ליכולת העבודה - משכורת שווה עבור עבודה שווה.

השגת תואר אקדמי ראשון ושני תנתן בידע מלא של החומר ללא התיחסות למקום הלימוד אלא באמצעות בחינות מקיפות ומחמירות בכל נושא ונושא.
מקצועות המחוייבות בקשר אישי\מעבדות\התמחות מיוחדת ילמדו בינתיים בשיטה הקיימת היום.

ה"אוניברסיטה הפתוחה" תאוחד עם ה"טלוויזיה החינוכית" ו"מרכז הבחינות"
וכל אחד, תמורת הוצאות - ארגון, כתיבה ובדיקה של הבחינות יוכל לגשת לבחינות במועדים שיקבעו והתואר ינתן בהתאם להישגים בבחינות מעבר ל"רמת סף" שתיקבע.

הצעתי זו תחסוך הון רב לסטודנטים, משאבים לכיתות וכל הנלווה לכך ובעיקר תאפשר לחסרי אמצעים להוציא תואר ללא קשר למוצא, מקום מגורים וכמות הכסף בבנק של ההורים.

20
הטריק של המכללות
  • 12:21
  • 21.08.12

אני מכיר מכללה במרכז שבה יש "טריק". המכללה יוצאת בהצהרות שמתקבלים רק מועמדים בעלי פסיכומטרי 630 ומעלה. בפועל מתקבלים כל הנרשמים. איך זה? מי שאין לו ציון פסיכומטרי גבוה מספיק מתקבל על תנאי. רמת הסטודנטים בשנה א' היא מאד ירודה. יש שם המון כאלה שלא היו מסוגלים לעבור בחינת בגרות 4 יחידות בפיזיקה או במתמטיקה. הם מקבלים עשרות שעות של שיעורי תגבור ובסוף איכשהו עוברים ב 60 את המקצועות של שנה א'.

חבר שלומד שם אומר שהנשיא של המכללה הזו כל הזמן אומר שהיא המוסד האקדמי הטוב ביותר בארץ. משונה מאד....

19
ע
  • 12:02
  • 21.08.12

15
lepxii lepxii
  • 11:35
  • 21.08.12

אין ספי קבלה, רמה לימודית נמוכה - אין מסננת, ולכן איכות התוצר נמוכה.

13
סטודנט
  • 11:08
  • 21.08.12

תעשו את החשבון לבד מה הסיכוי שלכם לקבל משם תואר.

  •  
    סטטיסטיקאי
    • 12:13
    • 21.08.12

    לא מעניין אותי כמה רשומים. השאלה היא כמה נרשמים כל שנה לעומת כמה מסיימים. במיוחד במוסד כמו הפתוחה, שבו תהליך הלימודים הוא לא 3-4 שנים, אלא יותר מזה (בדרך כלל מדברים על 4 שנים).

    לא זו אף זו - חלק מהסטודנטים בפתוחה לא נרשמים כדי לסיים את התואר בפתוחה, חלק מהם עוברים לאוניברסיטאות. חלק מהם באו ללמוד 2-3 קורסים מסוימים שמעניינים אותם. זה לא מספיק לדעת נתונים, ילד, צריך לדעת מה לעשות איתם.

  •  
    רונה
    • 17:50
    • 21.08.12

    כי אם כל שנה יש 42 שרשומים
    אז זה שרק 200 מסימים לא קשור לכך שהתואר אורך יותר זמן.
    אבל אם לפני 4 שנים היו 4000 נרשמים אז כן זה קשור-
    ולא נראה לי שזה המצב.

    -- נראה לי שהרוב לא מסימים
    א. מהסיבה השניה שאמרת
    ב. הם נרשמו לפתוחה כי הם עסוקים בעובדה ואולי לא יכלו להמשיך בגלל העבודה.
    ג. יש כאלו שקשה להם ללמוד ולעבוד תוך כדי וגם חסר להם שיעורים פרונטליים ומסגרת מסודרת.

12
אבי בן שבת ABS
  • 11:06
  • 21.08.12

ביזבוז זמן וכסף ומשאבים יקרים נוספים ולבסוף אנו לא יודעים מהיכן להתחיל ומה היה חשוב ובמה להתמקד עקב לימוד תאוריות ומודלים מרובים שמרביתם לא נוסו בשטח , ראו כתבה שפורסמה בדה מרקר עי מוריס צ׳אלרס כותב הספר הג׳ינייס היהודי . מזמין לדון בנושא בברכה אבי בן שבת מ - ABS

11
לירן
  • 11:05
  • 21.08.12

היא המוסד הכי גדול, הבעיה שהיא מציגה את עצמה שקל ונוח ללמוד בה.
כך אלפי סטודנטים מתבדים לאחר תשלום שהיא אחת הקשות בישראל, והם נושרים כבר בקורסי הפתיחה בסטטיסטיקה.
וזאת במקום למצב את עצמה כקשה ,אך ההנהלה מעוניינת לצמוח עם תקציב גדול על חשבון סטודנטים מסכנים שעובדים במקביל ונקרעים בלימודים.

  •  
    טגית
    • 08:28
    • 22.08.12

    האוניברסיטה הפתוחה מציגה את עצמה כאוניברסיטה בה ניתן ללמוד ללא תנאי קבלה. מה בדיוק אתה רוצה שנרשום אצצלנו קשה לא שווה לך להגיע. ראית פעם חנות נעליים שרושמת אצלי יקר תקנה בשוק. חוץ מזה פתוחה יש שווים ששווה לך. תאמין לי אני מתקשה להתרכז בלימודים בגגל השווים האלה.

10
אלון
  • 11:03
  • 21.08.12

הדרך הנכונה היא להפוך לאוניברסיטאות עלית, להעלות את רף הקבלה ולהתמקד במסלול למצויינות אקדמית שתביא להנפקת בוגרים בעלי איכות גבוה במיוחד ללא פשרות. מי שלא יתאים לסטנדרטים הגבוהים, ילמד במכללות והיחס בעתיד יהיה בהתאם. גם בארה״ב יש הבדל בין בוגר הרווארד לבוגר במכללה ציבורית.

09
אחד מתוך המערכת
  • 11:03
  • 21.08.12

המודל של אוניברסיטאות – מכללות הנוכחי הוא פשע חברתי ואסביר מדוע. חברי הסגל במכללות משוללי האפשרות של הקידום האקדמי, ולכן אין להם לרוב לא רק את האפשרות אלה גם רצון להתעסק במחקר. מה שיש זה הרדיפה אחרי השעות (יותר שעות – יותר משכורת, רצוי חלטורות בכמה מוסדות במקביל). וכך רובם הופכים למקריאי ספרי לימוד לכתות, מבלי שהם בעצמם מבינים את החומר לעומק. לכך יש להוסיף את התלות של המרצה במשוב מהסטודנטים, דבר שמוריד פלאים את רמת הקורסים. כל אלה גם יחד יוצרים תארים פיקטיביים למחצה, שלא דורשים מאמץ רב.

וכך נוצר הפשע החברתי: אדם שנולד בשכונה לא עשירה זוכה להשכלה תיכונית ירודה, לכן איננו מצליח להתקבל לאוניברסיטה והבינוניות נמשכת במכללה. כמובן שבתור בוגר של מוסד לקוי מעין זה הוא איננו מצליח להסיג משרות טובות ונשאר בשכונת מצוקה בה נולד. ואילו יליד שכונה טובה זוכה גם להשכלה תיכונית ברמה גבוה יותר, יש לו סיכויים טובים יותר להתקבל לאוניברסיטה, למצוא משרות טובות ולהיתפס הלה בסולם החברתי.

כך השיטה הנוכחית מקבעת את האי-שיוון ואי-הצדק החברתי. את השינוי יש להתחיל במכללות ע"י שיפור רמתם. יש לאפשר לחברי הסגל שמסוגלים לעסוק במחקר קידום אקדמי ואין להחזיק במערכת חלטוריסטים, שנכון להיום הם מהווים רוב רובו של הסגל. הטעות הבסיסית של השיטה הנוכחית היא הרעיון שההוראה הגבוה יכולה להתקיים מבלי מחקר.

  •  
    מרצה שם ושם
    • 13:00
    • 21.08.12

    המכללות צריכות להשקיע הרבה משאבים על מנת לתקן את עיוותי מערכת החינוך התיכונית. היהירות של המל"ג, הות"ת, וראשי האוניברסיטאות מחלחלת לתלמידיהן בני המעמד הבינוני והגבוה. נכון שיש פה ושם חריגים, אבל במרבית המקרים התופעה המתוארת בתגובה לעיל נכונה מאד.

06
אבי בן שבת
  • 10:59
  • 21.08.12

אחת הבעיות הגדולות בלימוד מנהל עסקים באוניברסיטאות והכוונה רק למנהל עסקים לא למקצועות אחרים הינה בביזבוז זמן ומ

05
סטודנט לא במכללה
  • 10:55
  • 21.08.12

לא יעזור כלום מי שלא מסוגל להוציא מעל ל600 בפסיכומטרי (רמה מתמטית של 3 יחידות ואנגלית צריך טיפה לדעת ואתה עברתה) אז איך אתם יכולים בכלל ללמוד הנדסה? רמת המתמטיקה מטורפת, פיזיקה ועוד. הטענה שבמכללות זה פרקטיקה זה בדיחה, ברגע שאני מסיים את התואר הלא פרקטי שלי, תן לי חודש בעבודה להשתפשף ואני כבר יהיה יותר פרקטי מכל בוגר מכללה כלשהיא, ולא לא צריך להאכיל אותי בכפית.

  •  
    בוגר אוניברסיטה
    • 11:49
    • 21.08.12

    אני בוגר אוניברסיטה עם ציון פסיכומטרי מעל הממוצע, למדתי תואר שאינו פרקטי וכיום אני עובד בתחום שונה מתחום לימודי ע"מ להתפרנס בכבוד. הרבה מחברי שהחליטו ללמוד במכללה תחומים פרקטיים ולא מחקריים כיום עובדים במקצוע שלהם ומרוויחים יותר ממני. אין לי מושג מה אתה לומד, אבל פרקטיקה אכן חשובה, לא מאכילים אף אחד בכפית במכללה ויוצאים משם בוגרים לא פחות טובים ממני וממך! אני בעד הרפורמה! אוניברסיטאות לתארים מתקדמים ומחקר, מכללות לתארים ראשונים. כבר מזמן תואר ראשון מחליף תעודת בגרות, אז מה זה משנה אם למדת בערוני ד? ערוני ז? או בתיכון באשקלון? העיקר שיש לך תעודת בגרות. רפורמה מבורכת.

  •  
  •  
    שנה ג' אוניברסיטה ..
    • 12:03
    • 21.08.12

    פסיכומטרי מעל הממוצע (תן לי לנחש 560?), אין ממש קשר בין התגובה שלך למה שהסטודנט לא במכללה רשם...

  •  
    מתן
    • 12:57
    • 21.08.12

    במכללה אפשר לעבוד וללמוד. לך יש כסף מההורים לי אין!

  •  
    סטודנט בטכניון
    • 16:03
    • 21.08.12

    אני לא מבין איך אתם מצליחים גם ללמוד לתואר וגם לעבוד, שתי הדברים לא מתחברים ומשהוא חייב לבוא על חשבון משהוא כנראה שהרמה מספיק נמוכה כדי שגם תוכל לעבוד ולא תשקיע רק בלימודים.
    לגבי זה שאין כסף, גם לי אין יותר מדי כסף אז חוסכים שנה-שנתיים, לא טסתי לחו"ל אחרי צבא ואני לא מוציא כסף על שטויות אז זה רק תירוץ שאתה נותן למה הלכתה ללמוד במכללה

03
מכיר היטב את החומר
  • 10:46
  • 21.08.12

ראשית כל לא צריך לסבסד לימודים של מקצועות ששכרם בצידם וגם ככה השוק מוצף בהם כגון מינהל עסקים משפטים וראיית חשבון, ולהשתמש בתמריצים כלכליים על מנת להפנות סטודנטים למקצועות נדרשים עמו כימיה פיזיקה והנדסת מחשבים. כבר היום האוניברסיטאות מזייפות במכסות הקבלה לחוגים המבוקשים וקולטות יותר תלמידים ממה שהמכסה נותנת להם, כי הן מרוויחות עליהן שכר לימוד ללא הוצאה נוספת.
ברגע שהסיבסוד בתחומים אלה ייפסק, השוק יאמר את דברו ורמת הלימודים תהיה הפקטור המרכזי שייקבע לאן התלמיד הולך ללמוד. מה שיתגלה אז יהיה שרמת הלימודים במכללות, המסובסדות והלא מסובסדות, יותר גבוהה ממה שהנתונים הסטטיסטיים מראים וזאת כיוון שאיכות התלמידים שיגיעו למוסדות האלה תעלה ברגע שלא יהיה להם תמריץ כלכלי ללכת לאוניברסיטה. רק תלמידים שמעוניינים בקריירה אקדמית מחקרית ייילכו לאוניברסיטה או למכללות שיש בהן תיזה.

02
אדם
  • 10:32
  • 21.08.12

אנשים היום למדו שהשוק היום דורש שתצא עם תואר פרקטי. המכללות מציעות בדיוק את זה. היום אף אחד כבר לא לומד מדעי הרוח או חלק ממקצועות מדעי החברה (סוציולוגיה, מדעי המדינה וכו) כי אין מה לעשות עם זה בחוץ. זו עובדה ולא דעה. המקצועות שהם כן מבוקשים, באוניברסיטה דורשים פסיכומטרי מטורף שהמון אנשים נתקלים בדחייה בגלל כמה נקודות בודדות. ברור שבמצב כזה היום אנשים יעדיפו ללמוד במכללה ולא באוניברסיטה, על אף העלות הגדולה. בסופו של דבר אותו אדם ירוויח יותר כשיצא לשוק והכסף יחזיר את עצמו (ברור שיש גם מקרי קיצון שלמדו מקצוע ולא מרוויחים טוב, אבל זה אינדבידואלי). התמונה הגדולה היא שהיום עדיף ללמוד במכללה, גם בגלל הרשום לעיל וגם כי מערכת השעות הרבה יותר נוחה.

01
הייטקיסט
  • 10:26
  • 21.08.12

כבוגר שלה עבדתי (ועדיין עובד) ב-3 מקומות בעלי שם. ויש לבוגרים שלה שם טוב מאוד בתעשייה.
לדעתי גם הבינתחומי מוציא בוגרים ויזמים מוכשרים בשנים האחרונות.
יש להבין דבר אחד: יש מכללה, ויש מכללה. יש גם אוניברסיטאות שהרמה בהן אינה גבוהה למרבה הפלא.
אם רוצים לקבוע דירוג, יש לעשות עבודת תחקיר יסודית ורצינית, ולא לצאת בקלישאות והכללות

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בקריירה
הצעות מיוחדות