מהפכה: הרבה יותר סטודנטים במכללות - פחות באוניברסיטאות

המועצה להשכלה גבוהה: "המצב בישראל מעוות - אין סיבה שבאוניברסיטאות ילמדו כל כך הרבה סטודנטים" ■ הנהנות - המכללות הפרטיות ■ בכיר באקדמיה: למכללות הפרטיות איכפת בעיקר מהכסף

>> מפת ההשכלה הגבוהה בישראל משתנה במהירות: בתוך שלוש שנים זינק מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות - בעוד שמספר הסטודנטים באוניברסיטאות נותר כמעט ללא שינוי, ואף ירד באוניברסיטאות הגדולות. הגידול החד ביותר נרשם בקרב המכללות הפרטיות, שאינן מתוקצבות על ידי המדינה ושכר הלימוד בחלקן גבוה לעתים ביותר פי שלושה לעומת המכללות הציבוריות והאוניברסיטאות.

הסיבה העיקרית למפנה הדרמטי הוא שינוי מוצהר במדיניות הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), שמטרתו להפוך את המכללות לגופים המרכזיים להוראה בתארים ראשונים, ולמקד את האוניברסיטאות בלימודים לתארים מתקדמים ובסטודנטים מצטיינים. כתוצאה מכך, בשנים הקרובות יגדל תקציב המכללות עבור הוראת סטודנטים באופן משמעותי, על חשבון תקציב האוניברסיטאות, ומספר הסטודנטים באוניברסיטאות צפוי שלא לגדול.

מטרת המדיניות היא להגיע בטווח הארוך למצב דומה לזה שבארה"ב ובאירופה, שבהן רוב הסטודנטים לומדים במכללות - אך הדרך עוד רחוקה. בינתיים, הנתונים מעוררים שוב את הוויכוח בין המכללות לאוניברסיטאות על רמת הלימודים בהן.

סטודנטים בשיעור באוניברסיטה העבריתטס שפלן

המכללות הטכנולוגיות פורחות

לפני כשנתיים החליטה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, לחלק את 10,000 המכסות בחמש השנים הקרובות לסטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה עם העדפה ברורה למכללות, שקיבלו את הרוב המוחלט של המכסות. יותר מ-9,000 מכסות יועברו למכללות במצטבר בשלוש השנים הקרובות, כחלק מתוכנית החומש של הוועדה, והאוניברסיטאות יסתפקו בכ-1,000 בלבד, בעיקר לחוגי לימוד שאינם קיימים במכללות כמו רפואה.

"הות"ת החליטה לא להגדיל את מספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות", אומר בכיר באחת האוניברסיטאות. "מאז שההחלטה התקבלה אנחנו רואים יציבות במספר הסטודנטים, ורואים שהמל"ג מאשרת הרבה תוכניות לימודים חדשניות במכללות וכמעט שלא באוניברסיטאות. כל התוכניות החדשות והאטרקטיביות נפתחות במכללות ולא באוניברסיטאות, אבל עדיין הבכורה היא של האוניברסיטאות, ובכל אוניברסיטה יש הרבה יותר סטודנטים מאשר בכל אחת מהמכללות".

ואולם, כיום המכללות סובלות מתת-תקצוב של מכסות לסטודנטים, ומממנות בעצמן מספר סטודנטים גבוה מזו שתוקצב על ידי הות"ת - בעוד שחלק מהאוניברסיטאות נהנות ממכסות גבוהות יותר ממספר הסטודנטים בפועל. מאז הקמת המכללות האקדמיות בתחילת שנות ה-90, גדל מספר הסטודנטים בהן, וכיום כ-60% מהלומדים לתואר ראשון עושים זאת במכללה אקדמית.

לפי נתוני המל"ג והלמ"ס, בין 2008 ל-2011 (שנות הלימודים תשס"ח-תשע"א) מספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות הציבוריות, שבהן שכר הלימוד הוא אוניברסיטאי - כ-9,840 שקל לשנה - עלה בכ-18.5%. מספר הסטודנטים במכללות הטכנולוגיות, שפורחות בשנים האחרונות עקב הביקוש ללימודי התחום, עלה בכ-19.5%, בעוד שמספר הסטודנטים באוניברסיטאות כמעט לא השתנה.

המכללות ממשיכות לתפוס תאוצה
המכללות ממשיכות לתפוס תאוצה

המרוויחות העיקריות מן המגמה הזו הן המכללות הפרטיות, שמספר הסטודנטים בהן זינק בכ-29% - בעוד שסך הגידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון בכל המערכת הסתכם בכ-10.5%. "זו תוצאה של מדיניות הות"ת לייבש את האוניברסיטאות", טוען בכיר באחת האוניברסיטאות. "זו החלטה גורפת שההשפעות שלה ניכרות גם בשנתיים האחרונות". בתגובה טוען בכיר במערכת ההשכלה הגבוהה: "המצב בישראל מעוות. אין סיבה שבאוניברסיטאות ילמדו כל כך הרבה סטודנטים. צריך לעודד את המכללות הציבוריות, שנגישות יותר לסטודנטים לתואר ראשון".

עם זאת, הגידול במספר הסטודנטים במכללות הפרטיות בולט בכמה מהן במיוחד: המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה (לשעבר מכללת דרבי) זינק מ-212 תלמידים לכ-3,300 תלמידים בין השנים תשס"ח לתשע"א, והמרכז למשפטים ועסקים ברמת גן רשם גידול של כ-51% במספר הסטודנטים. ברשימה מככבות גם מכללת צפת (גידול של 54%), המכללה האקדמית להנדסה בירושלים (47%) ומכללת הדסה ירושלים (46%).

בעקבות המודל של קליפורניה

בניגוד לטענות על ייבוש האוניברסיטאות אומר ד"ר יעקב ברגמן, מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, כי מדובר בשינוי לטובה: "זו מדיניות נכונה שקיימת גם בארה"ב, שהיא המודל שיש ללכת לאורו. אחת הסיבות להפניית משאבי ההוראה למכללות היא העלות. התקציב של סטודנט במכללה הוא נמוך לעומת תקציב של סטודנט באוניברסיטה. יש צורך של ממש להגדיל בישראל את מספר הסטודנטים במכללות ולעצור את הגידול באוניברסיטאות המחקר".

לדבריו, במערכת ההשכלה הגבוהה של קליפורניה, אוניברסיטאות המחקר מקבלות רק 12.5% מבוגרי התיכונים, כ-30% מתקבלים למכללות שבהן לא מבוצע מחקר, ואילו רוב הסטודנטים לומדים במכללות קהילתיות.

באוניברסיטאות מעדיפים לכוון אצבע מאשימה כלפי הות"ת, אך לא מתייחסים למצבן, שייתכן שהוביל לעלייה בביקוש ללימודים במכללות. בעשור האחרון היתה פגיעה גדולה מאוד בתנאי ההוראה לסטודנטים באוניברסיטאות, בעקבות ההרעה במצבן הכלכלי. הפגיעה היתה בשעות התרגול, והיחס בין סטודנטים לאנשי סגל בכיר גדל באופן משמעותי.

מכללת ספירדניאל בר און

בשנתיים האחרונות, במסגרת תוכנית החומש, חל שיפור במצב, אך גורמים באוניברסיטאות מביעים ספק ביכולת להשלים אותה, בעקבות הקיצוצים הצפויים בתקציבי ההשכלה הגבוהה. "זה נכון שבמכללות התנאים יותר טובים, בעיקר בפרטיות, וזה מתבטא בפחות סטודנטים בכל כיתה וביחס אישי יותר", מוסיף מרצה באחת האוניברסיטאות. "כשמלמדים מתמטיקה וכימיה אי אפשר להתמודד עם כל כך הרבה סטודנטים בכיתה".

לעומת זאת, נשיא מכללת תל חי ויו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות, יונה חן, אומר כי "השילוב בין איכות אקדמית, יחס אישי, מגוון תחומי לימוד ושכר לימוד נמוך מושך סטודנטים רבים לבחור ללמוד במכללות האקדמיות הציבוריות. אנו מעריכים כי הביקושים ילכו ויגברו עם המשך התפתחות המכללות".

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה כי "מספר הסטודנטים לתואר ראשון במרבית האוניברסיטאות נשאר יציב. הנתונים הם פועל יוצא של אי הגדלת מכסות הסטודנטים ואי פתיחת תוכניות חדשות לתארים ראשונים באוניברסיטאות. זאת בשל החלטת הות"ת שלא להגדיל את מספר הסטודנטים בתואר ראשון באוניברסיטאות, לעומת הגדלת מספרם במכללות. בנוסף לכך יש לציין את התמריצים הניתנים לסטודנטים ללימודים במכללות בפריפריה ואת הירידה במספר הכללי של מחזורי המועמדים".

הנתונים על השינוי במספר הסטודנטים במוסדות האקדמיים עוררו שוב את הוויכוח בין המכללות לאוניברסיטאות על איכות הלימודים בהן, ועל רמת הסטודנטים שמתקבלים ללימודים. באוניברסיטאות יש המזלזלים בסף הקבלה של המכללות הציבוריות והפרטיות, ואילו למכללות הציבוריות יש טענות כלפי המכללות הפרטיות. אף אחד מהם, אגב, לא בחר לדבר בשמו.

"האוניברסיטאות לא מתחרות על אותה אוכלוסייה שעליה מתחרות המכללות", אומר בכיר באחת האוניברסיטאות. "מי שיש לו תנאי קבלה טובים יעדיף ללא ספק ללמוד באוניברסיטאות, והיתר ילכו למקומות אחרים". בכיר במכללה מובילה טוען כי "המכללות עשו הרבה כדי להנגיש את ההשכלה לציבור, ולכן רואים את הגידול במספר הסטודנטים, אבל לא בטוח שהגידול במכללות הפרטיות נובע מאותה סיבה. המכללות הפרטיות חיות מכספי הסטודנטים ולכן יש להן אינטרס לקבל כמה שיותר סטודנטים, וזה משפיע על נתוני הקבלה. הן חייבות להתפרנס". בכירה במכללה ציבורית אחרת מוסיפה כי "כשהפרמטר החשוב ביותר לקבלה ללימודים הוא הכסף ולא האיכות, אין פלא שיש גידול במכללות הפרטיות".

חיפה מאבדת סטודנטים

הנתונים על מספר הסטודנטים לתואר ראשון לא כוללים את מכון ויצמן, המתרכז במחקר, וכוללים שש אוניברסיטאות, 21 מכללות ציבוריות ו-10 מכללות פרטיות. אחד ההסברים לגידול המרשים במכללות נובע מכך שמדובר בגופים חדשים יחסית, שמספר הסטודנטים בהן היה נמוך מלכתחילה, ועלה באופן משמעותי בשנים האחרונות, לכן שיעור הגידול גבוה יותר. מספר הסטודנטים בכל אוניברסיטה גדול הרבה יותר מאשר מספר הסטודנטים בכל מכללה, ולכן השינוי במספר הסטודנטים באוניברסיטאות נמוך יותר.

המרכז הבינתחומי הרצליהתומר אפלבאום

באוניברסיטת בן גוריון נרשם גידול של 12% לכ-12,600 סטודנטים לתואר ראשון בין השנים תשס"ח לתשע"א. באוניברסיטת תל אביב ובטכניון נרשמה עלייה מתונה, אך באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר אילן קיימת ירידה מתונה. באוניברסיטת חיפה הירידה במספר הסטודנטים היא המשמעותית ביותר - 18%.

מהאוניברסיטה נמסר כי "מדובר בתוצאה של החלטה מודעת של האוניברסיטה ששמה לה למטרה להגדיל באופן יחסי את מספר הסטודנטים בתארים המתקדמים. בהתאם לכך, אפשר לראות גידול משמעותי במצטרפים לתארים מתקדמים באוניברסיטת חיפה בשנים האחרונות. כך גדל מספר הסטודנטים לתואר שני ב-37% ובמסלול הדוקטורט ב-23%. זאת ועוד, כאוניברסיטת מחקר, העלתה האוניברסיטה את סף הקבלה לתואר ראשון".

כמעט כל המכללות הציבוריות רשמו גידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון. הבולטות בהן הן בצפון: מכללת צפת, מכללת כנרת, מכללת גליל מערבי ומכללת תל חי. המכללות הטכנולוגיות המובילות בגידול במספר הסטודנטים הן המכללה להנדסה ירושלים ומכללת הדסה ירושלים. שלומציון לולו, מנכ"לית המכללה להנדסה ירושלים אומרת כי: "הקמת המכללות הנגישה לציבור את הלימודים לתואר. כיום תואר ראשון זה לא דבר כל כך רחוק, בזכות המכללות שמייצרות יותר מ-50% משוק העבודה. יש ללימודי הנדסה ביקוש עצום, ודרישה של יותר אנשים ללמוד מקצוע עם תעסוקה והכנה טובה. פעם תואר ראשון היה שמור לאליטות. כיום כל מי שמתאמץ ומגיע לתנאי הקבלה, אין סיבה שלא יהיה מהנדס".

סיבה נוספת לעלייה בביקוש למכללות נובעת מההטבה שהוענקה לחיילים משוחררים מינואר 2010. לפי החלטת הכנסת, כל חייל משוחרר שילמד במכללות בפריפריה יקבל את שנת הלימודים הראשונה בחינם. במכללות הפרטיות, שאינן מתוקצבות על ידי המדינה ולכן שכר הלימוד בהן גבוה ומסתכם ברוב המקרים בכ-28-40 אלף שקל לתואר ראשון, בולט המרכז הבינתחומי - שגדל בכ-31% ל-5,263 סטודנטים לתואר ראשון. המכללה הלא מתוקצבת הגדולה ביותר היא המכללה למינהל עם 8,555 סטודנטים, בדומה לסדר גודל של אוניברסיטה, עם גידול של כ-5.3% במספר הסטודנטים.

גורמים במכללות הפרטיות מזלזלים בתגובות של האוניברסיטאות והמכללות הציבוריות ומכנים אותה "צפויה ולא ראויה להתייחסות". מהמרכז הבינתחומי נמסר כי "המצוינות של המרכז, שביעות הרצון של הבוגרים והצלחתם בשוק העבודה מביאים לביקוש גדול בלימודים בו, על אף שאינו זוכה לתמיכה של מיליארדי שקלים כפי שמקבלות האוניברסיטאות. העלייה בביקוש לבוגריו היא התשובה המדברת בעד עצמה לטענות הבלתי ראויות של האוניברסיטאות".

האוניברסיטאות לא צומחות
האוניברסיטאות לא צומחות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות