"אף פעם לא עניין אותי כמה עובדים זמניים יש בבנק"

עובדים זמניים בבנק לאומי: "אמרו לנו 'אם תהיו טובים , תישארו; היינו טובים - ופוטרנו" ■ בנק לאומי: "עובד זמני לתקופה קצובה אינו מועמד לקביעות"

>> בשבוע האחרון החליפו הבנקים לרגע, את תנובה ושופרסל, ועמדו בלב המחאה החברתית. המוחים ניפצו חלונות ויצאו נגד התנהלות הבנקים והמשכורות הגבוהות שמושכים הבכירים. בה בעת, יצאו כמה מעובדי הבנקים נגד ההנהלה, במהלך שהעיד עד כמה עמוק הוא חוסר השוויון במערכת הבנקאות. כך, בעוד שבכירים בבנקים מרוויחים עשרות אלפי שקלים בחודש, העובדים הזמניים מסתפקים במשכורת צנועה, ללא ביטחון תעסוקתי.

מעדויות של עובדים אלה בבנק לאומי לאומי נתונים גרפים עבור לאומי שער שינוי הוסף לתיק אישי  , עולה כי הבנק הוליך אותם שולל וגרם להם לחשוב שאם יצטיינו בעבודתם במהלך ארבע שנים יקבלו קביעות, כשבפועל הגורל של רובם נחרץ מראש. נטלי (שם בדוי), 34, בעלת תואר שני במשפטים, נכנסה לעבודה בבנק כרווקה ופוטרה כעבור ארבע שנים כשהיא נשואה ואם לשניים. "נאמר לי שוב ושוב: אם תהיי טובה, תקבלי קביעות. הייתי טובה, כל שנה קיבלתי משובים טובים והמלצות ממנהלים - אז לא היתה לי סיבה לחשוב אחרת. במצב הנוכחי כבר הרבה יותר קשה למצוא עבודה, וכיום אני בבית. אם הייתי יודעת שהסיכויים שלי לקבל קביעות בבנק קלושים - לא הייתי נכנסת לשם. למה לי לבזבז את השנים האלה? כשקיבלתי את מכתב השימוע לפני פיטורים הרגשתי מרומה".

עובדים זמניים נוספים שפוטרו מגוללים סיפור דומה. "בנק לאומי משחק משחק מלוכלך", אומר רוני (שם בדוי). "אנשים מגדילים ראש, עובדים שעות נוספות, מתעדפים את העבודה על הילדים, וכל זה רק כדי להיזרק בסוף. אין לי בעיה עם השיטה הבסיסית שבה שוכרים ומפטרים לפי הצורך, כל עוד הדברים מונחים על השולחן. הבנק רוצה אנשים טובים, אז למה לו להגיד להם שזמנם קצוב או שסיכוייהם להיקלט נמוכים? הוא משחק בגורל של אנשים. הם יוצאים מהבנק עם ילדים ומשכנתא בגיל 30-40 ומתחילים מאפס". גם רוני מספר שמנהליו אמרו לו שאם יצטיין יישאר כעובד קבוע, ואף הציג מסמכים עם חוות דעת יוצאות דופן על ביצועיו.

שגיב (שם בדוי), נשוי עם ילד, בשנות ה-30 לחייו, מספר שמנהלים עודדו אותו להשקיע ככל יכולתו. "אמרו לי 'תן את כל כולך, תבוא יותר מוקדם ותסיים יותר מאוחר'. כך עשיתי. ראיתי את העתיד שלי בבנק, עשיתי מה שצריך, פתאום אני לא טוב להם?" כעת נכנס שגיב שוב לדלת מסתובבת כעובד זמני בבנק אחר, אלא שהפעם הוא יודע מה צפוי לקרות עוד ארבע שנים. "אין ברירה, יש משכנתא", הוא אומר.

במסמך רשמי שפירסם לאומי בתגובה לטענות עובדים, נכתב: "עובד זמני לתקופה קצובה אינו מועמד לקביעות". כיצד מסבירים בלאומי את הפערים האלה? "עובדים טובים מועברים למסלול של עובדים בניסיון, כדי לפתוח בפניהם את האפשרות להישאר", נכתב בתגובה. האם נאמר לעובדים או נכתב במסמך כלשהו כי הם נדרשים לעבור למסלול אחר כדי להיות מועמדים לקביעות? עובדים שעמם שוחחנו טוענים שלא.

כן נכתב בתגובה כי "לדברים שמציגה הכתבה אין ביסוס במציאות. רק בשנה שעברה קלט הבנק 414 עובדים למעמד של קבע - כ-70% מכלל העובדים שהיו בניסיון, ומתחילת השנה הנוכחית נקלטו כמה מאות נוספים. בנק לאומי גאה לקלוט מדי שנה את הטובים והמבטיחים מבין העובדים שבניסיון. לאומי נחשב תמיד מקום עבודה נחשק, אך מעולם לא יכולנו לקלוט את כל העובדים שהיו בתקופת ניסיון למעמד של קבע. עובדה זו הובהרה תמיד לעובדים קודם לתחילת עבודתם".

"לא עניין אותי כמה עובדים זמניים יש בבנק"

שיטת ההעסקה של עובדים זמניים קיימת בכל הבנקים, ומטרתה יצירת גמישות ניהולית במקום שבו ועדי העובדים חזקים. מאחר שהבנק לא מעוניין להוסיף עוד עובדים להסכם הקיבוצי ולהסתכן בחוסר אפשרות לפיטורי עובדים גרועים, הוא מקבל - בהסכמת הוועד וההסתדרות - עובדים לפרקי זמן ארוכים (4-7 שנים) שנקראים זמניים, והוא יכול להחליט מי מהם יקבל קביעות. על פי הערכות, מדובר ב-20%-40% מכלל עובדי הבנקים כיום, ומעשית מדובר בבשר התותחים של הארגון. כשהעובדים הקבועים מוגנים היטב בידי הוועדים, הזמניים הם אלה שמשלמים את המחיר. בבנק דיסקונט, למשל, הצהירו במפורש כי תוכנית ההתייעלות החדשה של הבנק תגרור פיטורי עובדים זמניים.

על מצב העובדים הזמניים בבנק לאומי ניתן היה להבין מדבריו של קובי הבר, סמנכ"ל בכיר וראש החטיבה לכספים וכלכלה בבנק, שאמר ל-TheMarker בפברואר כי "כמו בכל מערכת הבנקאות, הבנו שההתייעלות הכרחית נוכח הצפי כי קצב צמיחת ההכנסות בשנים הקרובות יהיה מתון. מתוך 800 המשרות שהבנק יקצץ עד סוף 2014, כ-300-400 הן של עובדים שממילא יגיעו לגיל פרישה בתקופה זו. יתר הקיצוץ יתבצע על ידי הקטנה משמעותית של קצב גיוס העובדים". הפירוש המעשי של המשפט הוא: זה לא שאיש לא יגויס - אלא שיותר עובדים זמניים יפוטרו כדי לא לקבל קביעות.

פיטורים במצבי התייעלות או קיצוצים הם כמובן לגיטימיים. עם זאת, נשאלת השאלה כיצד הדברים נעשים, ומה נאמר לאותם עובדים זמניים לאורך הדרך. במסמך שמפרט את מדיניות הקביעות בלאומי נכתב: "הקביעות בלאומי תינתן לעובדים בתום ארבע שנות עבודה מלאות ובכפוף לקריטריונים". באתר האינטרנט של הבנק נכתב כי "בתום תקופת ניסיון מוצלחת מוענקת לעובד קביעות בבנק". מהם אותם "קריטריונים" ומהי "תקופת ניסיון מוצלחת"? לא ברור, אך המסר הוא "אם תהיו טובים, יהיה בסדר".

ייתכן שהעובדים הזמניים צריכים להיות חשדניים יותר בשל נוהל נוסף שמתרחש בלאומי - בכל שנה הם מפוטרים ונקלטים מחדש. בבנק טוענים כי מדובר בעניין טכני, אלא שאיש לא עושה את המאמץ של פיטורי מאות עובדים וקליטתם מחדש אם אין בכך צורך.

העובד הזמני מתקשה גם לקבל הגנה. אף שבחוזה ההעסקה בלאומי נכתב כי ארגון העובדים אליו יוכל לפנות הוא ההסתדרות, אין לכך משמעות בפועל. מירי רובינו, יו"ר ועד העובדים בלאומי, טוענת כי היא דווקא דואגת לעובדים הזמניים. "אנחנו מייצגים גם את העובדים הזמניים. אני בודקת כל מקרה שבו לעובד זמני נערך שימוע, ומשתדלת לפעול עבורו".

מה הסיכוי שעובד זמני יקבל קביעות?

"יש עובדים מצטיינים שקיבלו קביעות. בתקופת קיצוצים, כמו כיום, הבנק מחפש יותר בציציות, אבל אי אפשר להגיד שלא נותנים קביעות".

ריקי בכר, יו"ר ועד העובדים בדיסקונט, בוטה יותר: "באחרונה פוטרו אצלנו עובדים זמניים רבים, אני לא מעודכן במספרים. כל הזמן יש תחלופה. האמת היא שאף פעם לא עניין אותי כמה עובדים זמניים יש בבנק, כי לפי ההסכם שלנו מלפני שנתיים מספר העובדים הקבועים בבנק לא יפחת מ-4,500 עובדים".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר