מהפכה בביטוח הלאומי: חלוקת הקצבאות בעתיד תובטח, התקציב יאוזן - קריירה - TheMarker

מהפכה בביטוח הלאומי: חלוקת הקצבאות בעתיד תובטח, התקציב יאוזן

הוועדה לבחינת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי תמליץ כי החלטות הממשלה והכנסת ייבחנו לפי השפעתן על האיזון התקציבי של המוסד ■ המטרה: למנוע את כניסתו של הביטוח הלאומי לגירעון בתוך 25-40 שנה ■ האוצר גם יחזיר לביטוח הלאומי חוב של 180 מיליארד שקל עד 2050

>> אחד המהלכים הכלכליים הגדולים ביותר שיזמה מדינת ישראל זה עשורים, ובוודאי אחד המהלכים הבולטים במחשבה לטווח הרחוק, יובא בקרוב לאישור הממשלה: הבטחת תשלום קצבאות הביטוח הלאומי לדורות הבאים.

אסתר דומיניסיני
אסתר דומיניסיני
צילום: תומר אפלבאום

שר הרווחה והתקשורת, משה כחלון, ושר האוצר, יובל שטייניץ, צפויים להגיש לממשלה לאישור עקרוני את המלצות הוועדה לבחינת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי לטווח הארוך. דו"ח הוועדה צפוי להיחתם בימים הקרובים. בין ההמלצות הדרמטיות - החזר חוב של 180 מיליארד שקל של משרד האוצר לביטוח הלאומי במשך 40 השנים הבאות, וכן קביעת חובה על כל החלטת ממשלה או חקיקה של הכנסת לעמוד בכללי איזון של הביטוח הלאומי.

המלצות הוועדה נתפשות במשרדי הממשלה כמהפכה החברתית הגדולה שביצעה ישראל: הבטחת קיומה מדינת רווחה גם לדורות הבאים, כך שהאיזון הפיננסי של הביטוח הלאומי יישמר לטווח ארוך.

מדובר בשינוי מהפכני גם בתהליכי קבלת ההחלטות של המדינה: משרד האוצר מוותר לראשונה על הגמישות התקציבית שלו, ומכפיף את ההחלטות התקציביות שייקבל - לשמירת האיזון של הביטוח הלאומי. בנוסף, בפעם הראשונה יוטלו הגבלות על חקיקה של הכנסת - אם הכנסת תבחר, למשל, להגדיל קצבאות, היא תצטרך להצביע על מקור מימון להגדלת הקצבאות במסגרת הדרישה לשמירה על איזון הביטוח הלאומי.

הוועדה יוצאת דופן בניהול הכלכלי הישראלי, מכיוון שכל המלצותיה מכוונות לעשרות שנים קדימה, ובכך שהמלצותיה אינן משפיעות ישירות על הקדנציה של הפוליטיקאים המכהנים כיום. למרות זאת, שטייניץ אישר בעבר את הקמת הוועדה - ביוזמת מנכ"לית הביטוח הלאומי הפורשת, אסתר דומיניסיני - מתוך ההערכה כי אם ישראל לא תתחיל להיערך בנושא, היא לא תוכל להבטיח את תשלום קצבאות הביטוח הלאומי בעשורים הבאים. יישום ההמלצות מנוהל עתה בידי שר הרווחה הנוכחי, כחלון.

"זהו ענין של צדק חלוקתי", הסבירו בכירים בירושלים. "מי שמשלם - גם מקבל. דור המחאה ברוטשילד, שנושא על גבו את נטל המסים ושירות המילואים, עלול למצוא את עצמו בעוד 30-40 שנה בלי קצבאות ביטוח לאומי - אם לא יתחילו להינקט צעדים כבר היום".

משה כחלון
משה כחלון
צילום: חגי פריד

הוועדה לבחינת האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי לטווח הארוך, שהוקמה לפני שנתיים על ידי שר האוצר שטייניץ ומנכ"ל האוצר דאז ירום אריאב, משותפת למשרדי האוצר, הרווחה (שהשר שעמד אז בראשה היה יצחק הרצוג), משרד ראש הממשלה ובנק ישראל. בראשה עמדו ראש אגף התקציבים הקודם במשרד האוצר, אודי ניסן, ומנכ"לית הביטוח הלאומי הפורשת דומיניסיני. החברים האחרים בוועדה הם המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג; ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל; נציג משרד האוצר אוהד רייפן; וכן הפרופסורים לכלכלה, איתן ששינסקי ואפרים צדקה. בנוסף סייע לעבודת הוועדה ראש מינהל המחקר בביטוח הלאומי, ד"ר דניאל גוטליב.

פחות עובדים, יותר תשלום קיצבאות

הוועדה מונתה ב-2009 מתוך כוונה לגבש המלצות בתוך שלושה חודשים, אבל במהלך העבודה התברר עד כמה מדובר בסוגיה מסובכת. עבודת הוועדה נהפכה לאחת המורכבות שבוצעו אי פעם בישראל - היא קיימה מאות ישיבות עבודה, התייעצה עם מומחים מהאקדמיה בישראל ומ-OECD, וערכה לראשונה בדיקה אקטוארית מקצועית של ההתחייבויות העתידיות של הביטוח הלאומי. הבדיקה נערכה על ידי אקטוארים ישראלים, בצירוף אקטואר קנדי, שמתמחה בתחום הביטוח הלאומי במדינתו.

הבדיקה האקטוארית העלתה כי אם לא ייערך שינוי במבנה ההכנסות וההוצאות של הביטוח הלאומי, הוא עתיד להיכנס לגירעון. ההערכה היתה כי המוסד יעבור לגירעון בתקופה שבין 2038 ל-2050. כניסה לגירעון בעוד כ-30 שנה, משמעותה שכל בני ה-40 ופחות כיום צפויים להיפגע ממנו, ואין כל ודאות כי יהיה לביטוח הלאומי די כסף כדי לשלם להם קצבאות נכות, הבטחת הכנסה ובעיקר קצבאות זיקנה.

ההחמרה הצפויה במצב הביטוח הלאומי נובעת מכמה סיבות. ראשית, סיבות דמוגרפיות: התארכות מהירה של תוחלת החיים, במקביל לגידול בילודה דווקא בקרב אוכלוסיות שאינן עובדות (בעיקר בקרב חרדים; הילודה בקרב הערבים נמצאת במגמת ירידה לפי הלמ"ס).

הביטוח הלאומי מתייבש

כתוצאה מכך, היחס בין מספר העובדים המשלמים ביטוח לאומי ומממנים את קצבאות הזיקנה של הגמלאים, לבין מספר הגמלאים (יחס התלות), צפוי להידרדר מ-1 ל-5.7 ב-1980 ל-1 ל-3 ב-2050. ההידרדרות המהירה ביחס התלות החלה ב-2010 - אז ילידי 1947 ואילך הגיע לגיל פרישה, והחלה צניחה חדה ביחס התלות.

שנית, אין כיום כללים מחייבים לאיזון של הביטוח הלאומי. לפיכך, המדינה מקבלת באופן תדיר החלטות שיש להן השלכה על עתיד הביטוח הלאומי - מבלי שאיש בוחן את ההשלכות האלה. בין השאר מדובר בחקיקה פרטית בכנסת, בהחלטות הממשלה להקטין את תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי (אובדן הכנסות שנתיות של 3.9 מיליארד שקל מאז 2005), או בהגדלת קצבאות הזקנה, הסיעוד והילדים (גידול ההוצאות השנתיות ב-3.7 מיליארד שקל בעשור האחרון).

שלישית, קרן העודפים של הביטוח הלאומי נכנסת לתקציב המדינה, דבר המערער את תפקידה ככרית ביטחון של המוסד לביטוח לאומי. קרן העודפים היא עודפי ההכנסות שיש לביטוח הלאומי כיום. המוסד לביטוח לאומי גובה כספים מהציבור, וכן מקבל תמיכה ישירה מתקציב המדינה. סכום ההכנסות עולה על סכום ההוצאות (תשלומי הקצבאות), כשהעודף מושקע באיגרות חוב ייעודיות של המדינה (איגרות החוב נושאות ריבית שהיא מחציתה ריבית שוק, ומחציתה ריבית מסובסדת - 5.5% ריאלי בשנה). כיום היקף הקרן הוא 180 מיליארד שקל, והיא מניבה לביטוח הלאומי הכנסות ריבית שוטפות של 7 מיליארד שקל בשנה.

קרן העודפים אמורה לשמש את הביטוח הלאומי בעתיד, כשהיחס בין ההוצאות להכנסות שלו יורע. אלא שמעמדה כקרן עודפים אינו מובטח, מאחר שכיום משתמש האוצר בכספים המופקדים בקרן לתקציב השוטף. התוצאה בעייתית בשני היבטים: ראשית, הקרן בפועל ריקה, ואין בה נכסים שניתן יהיה למשוך בעת חרום (מצב כלכלי קשה במיוחד, המחייב תשלום קצבאות בסכומים גבוהים בהרבה משתוכנן). שנית, העובדה שהקרן היא חלק מתקציב המדינה, חושפת את הביטוח הלאומי ללחצים קצרי טווח של התקציב.

כך, בתקופה של משבר כלכלי, התקציב נכנס ללחץ כפול - הכנסות המדינה ממסים קטנות, ובמקביל הוצאות המדינה על קצבאות גדלות (ההפקדות בקרן העודפים קטנות). כתוצאה מכך, נוצר לחץ לקיצוץ הקצבאות, דווקא בשעת משבר כלכלי כשהאזרחים זקוקים לתמיכת הביטוח הלאומי יותר מכל. זה בדיוק התהליך שהתרחש ב-2003, והביא לקיצוץ בקצבאות הילדים ובדמי האבטלה.

מי יבטח את הביטוח הלאומי

אימוץ המודל הקנדי

על רקע נתונים אלה בחנה הוועדה את מצבו העתידי של הביטוח הלאומי בישראל. הבחינה נעשתה תוך השוואה ל-16 מדינות OECD שביצעו בשנים האחרונות רפורמה של איזון עתידי של מערכת הביטוח הלאומי שלהן.

מהבדיקה עלה כי במרבית המדינות נקבעו כללים מחייבים לאיזון הביטוח הלאומי. משמע, בכל מקרה שבו מתגלה שהביטוח הלאומי צפוי להיכנס לגירעון עתידי (אקטוארי) מתקבלות החלטות אוטומטיות על איזון מחדש שלו, בדרך של הגדלת הכנסות או הקטנת ההוצאות. בהגדלת הכנסות הכוונה היא להגדלת הגבייה מהציבור (העלאת דמי הביטוח הלאומי) או בהגדלת השתתפות תקציב המדינה בביטוח הלאומי. בהקטנת הוצאות הכוונה לפגיעה בקצבאות הביטוח הלאומי, כלומר קיצוץ בקצבאות או הרעת תנאיהן.

במרבית המדינות, כאמור, ההחלטות הן אוטומטית, ללא זכות ערעור לממשלה או לפרלמנט. בכמה מדינות המצב שונה. בצרפת, לדוגמה, ההחלטה נתונה לממשלה באופן מלא, בעוד שבקנדה ההחלטה היא חצי אוטומטית - הפרלמנט יכול לקבל החלטה בתוך שלוש שנים (מרגע שמתגלה גירעון אקטוארי) על דרכי האיזון של הביטוח הלאומי. אם הפרלמנט לא עושה כן, נכנסים לפעולה כללי איזון אוטומטיים.

ההמלצות של ועדת האיתנות הפיננסית הן לאמץ את המודל הקנדי לאיזון חצי אוטומטי. משמע, לחברי הכנסת תינתן הזכות לקבוע כיצד להגיב על גירעון אקטוארי בביטוח הלאומי. אם בתום שנתיים הכנסת לא קיבלה החלטה על הדרך שבה יוקטן הגירעון, ייכנסו כללי איזון אוטומטיים. האיזון האוטומטי יפעל באופן שווה על צד ההוצאה וצד ההכנסה. כלומר, מחצית מהאיזון תגיע מהגדלת ההכנסה (העלאת דמי הביטוח הלאומי והעלאת השתתפות תקציב המדינה בתקציב הביטוח הלאומי), ומחצית מהאיזון תגיע מהקטנת ההוצאה (פגיעה בקצבאות המשולמות). כללי האיזון הם זהים למקרה של גידול או קיטון בגירעון הצפוי.

הפעלת כללי האיזון תיעשה רק במקרה שבו התגלה שינוי לא צפוי במצב הגירעון של הביטוח הלאומי. כל החלטה חדשה - חקיקה או החלטת ממשלה - שיש לה השלכה על הגירעון הצפוי של הביטוח הלאומי תהיה חייבת להיות מאוזנת מראש. משמע, הצעת חקיקה המגדילה את גירעון הביטוח הלאומי (נניח, הגדלת קצבאות הזקנה) תהיה חייבת לכלול סעיף מאזן בתוכה.

עוגת הביטוח הלאומי

המלצות הוועדה כוללות המלצה דרמטית לגבי מעמדה של קרן העודפים. בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר שוררת הסכמה יוצאת דופן מבחינת האוצר, לגבי המעמד הבעייתי של קרן העודפים של הביטוח הלאומי. משרד האוצר הסכים כי הקרן צריכה להיות קרן עודפים אמיתית, ולכן אסור שתשמש את תקציב המדינה. המשמעות היא שהקרן, בגודל של 180 מיליארד שקל, צריכה להיות מוחזרת מהתקציב לידי הביטוח הלאומי. ניתן להציג זאת כך: משרד האוצר נמצא בחוב של 180 מיליארד שקל לביטוח הלאומי, ואותו יחזיר במשך 40 השנה הבאות באמצעות הגדלה שנתית עקבית של השתתפות משרד האוצר בתקציב הביטוח הלאומי.

הוועדה ממליצה גם לבצע תיקונים בהכנסות הביטוח הלאומי כבר בטווח המיידי. ככל הנראה, הכוונה היא לחזור ולאמץ את ההמלצה של ועדת טרכטנברג, שלא אומצה בידי הממשלה, להעלות מחדש את דמי הביטוח הלאומי למעסיקים.

החלטת הממשלה מ-2005 להקטין את דמי הביטוח הלאומי למעסיקים גרעה 3.9 מיליארד שקל מההכנסות השנתיות של הביטוח הלאומי, והיא אחת הסיבות לכניסה הצפויה של הביטוח הלאומי לגירעון בעוד כמה עשרות שנים. דמי ביטוח לאומי למעסיקים בישראל כיום הם מהנמוכים ביותר בעולם.

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
58
גבי
  • 12:29
  • 02.05.12

כולנו נמצאים כאן יחד וצריכים למצוא פיתרון שייאפשר לכל מי שזקוק לעזרה לקבל אותה.

57
שולה
  • 11:24
  • 02.05.12

עד שסוף סוף יש מחשבה קדימה, ללא גזירת קופון בטוח הקרוב - אז גם את זה קוטלים??!
זה השירות גרוע, זה אחד. זה שלא נקבל אגורה בעוד 30 שנה זה משהו אחר. תפסיקו לערבב כמו חובבנים מתלהמים.

56
חנוך
  • 01:45
  • 02.05.12

תשובה גם ל50 צוותים מאוד מקצועים הבוחנים את ההשלכות הכספיות של הביטוח הלאומי אינם עומדים כנראה תחת לחץהפוליטקאים ומשרד האוצר אז מה פלא שגימלאי מקבל 2000 שח בשנה אחרי 43 שנות עבודה ,ממתי כספי הביטוח הלאומי המיועד לאותה אוכלוסיה שאמורה לקבל זאת בבוא היום נמצאים תחת שליטת האוצר ובתקציב המדינה דהיינו המדינה מכניסה ידה לכיס זה השייך לכלל האזרחים המשלמים מס זה מה אתם רוצים לומר שלא נמצא פינה אחת בארץ שאין בה החלטות משיקולים פוליטיים ללא כל התחשבות בתושבים אז מה יש לנו לעשות כאן והם עוד מאשימים אותנו כי אנחנו לא רוצים לחיות בארץ הו ארץ אוכלת יושביה

55
נעמה
  • 07:58
  • 01.05.12

האם נראה לכם ש"הצמיחה המאסיבית" של כלכלת ישראל היא על חשבון הציבור?

54
אלי
  • 06:31
  • 01.05.12

המוסד לביטוח לאומי הוא חברת הביטוח של אזרחי ותושבי מדינת ישראל.
לא יתכן שהוא יהיה המוסד לגבית כספים עבור ממשלת ישראל.
אם כך הדבר ,זה מראה לכאורה על אי תפקודן הכספי של ממשלות ישראל.

53
סקיפיו
  • 21:49
  • 30.04.12

יש להקים מיד וועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה שתבדוק מי אכל את השקשוקה.

52
מערכת הגבייה של הביטוח הלאומי נ ו ר א י ת!!!
  • 08:42
  • 30.04.12

51
nissim
  • 07:49
  • 30.04.12

אנשים ששילמו כל חייהם ב"ל נפטריםבטרם עת איפה הולך הכסף?לרמאים נותנים כסף שלא מגיע למה?לחרדים ולערבים נותנים למה?
המנכלית מרויחה הון עתק. מדוע?

50
דן
  • 02:14
  • 30.04.12

שאני לא רוצה שדרכינו יצטלבו יותר אי-פעם. כמובן, תוך כדי זה גם עזבתי בארץ. מעבר לסיבות העזיבה האישיות שלי, אליהן לא אכנס, קיימות בהחלט גם סיבות כלכליות וסיבות שקשורות באתיקה. הביטוח הלאומי הוא ללא ספק המוסד האטום והשפל במדינה, ומכתבים שקיבלתי מהם אני עדין שומר - מעולם לא קיבלתי מגוף ממשלתי מכתבים כל כך אירוניים. התלונה המוצדקת בברור שהגשתי בנציב הזכויות, הוחזרה ריקה מטיעון, ובשורתה התחתונה הסבירה לי שאין עם מי לדבר. אני גמרתי עם ביטוח לאומי לתמיד.

49
דני
  • 23:27
  • 29.04.12

לדעתי- כל הנושא הוא פופוליזם פוליטי לשמו, ביטוח לאומי אמור להיות ביטוח לכל אזרחי ישראל, האוצר הפך אותו לקופה ומשך ממנו כספים לצרכיו על חשבון המבוטחים, כיום כשמריחים את תמלוגי הגאז, בונים "בכאילו" תוכנית להחזרת כספי ביטוח בעוד מספר שנים, סיפורי פוגי.

48
חכם אבל מאד
  • 22:09
  • 29.04.12

נראה לי שמסתירים מאיתנו משהו ..תוך קריאה בכל מיני אתרים הבנתי שכנראה יש חשש שלאיראן כבר יש מס' קטן של פצצות אטום והפחד כפי שנראה לי של אותם אלה שמדברים היום הוא שהם יחליטו בעקבות תקיפה באיראן של מתקני הגרעין להשליך עלינו מס' פצצות גרעין כמו שאיימו לפני מס' שבועות שישלחו 3 טילים שיחסלו את המדינה...נו ומה שחשבתם לאיזה טילים הם מתכוונים אם לא גרעיניים,אז שלא יקשקשו לנו ..בואו והגידו לכולם את האמת ...שאיראן כבר שם , יש לה את הנשק הגרעיני....ואנחנו פוחדים ובצדק!!!!!!!!!!!

44
אייל
  • 19:27
  • 29.04.12

2 הורי ז"ל, כול הכסף נזרק לחינם.
רוצים לא להגיע לגרעון? הנה הפתרונות:
1. לבטל תקרת תלום לביטוח לאומי (אז כמה טייקונים וחברחם של ביבי ישלמו מה שצריך),
2. לקצץ במשכורות ותנאים מוטרפים של עובדי ביטוח לאומי ובעיקר לבכירים (אולי כך ילמדו גם שהם צריכים לתת שירות),
3. רק מי שעבד יקבל קיצבה מביטוח לאומי ובהתאם לשנות עבודתו/או גובה התשלוםלביטוח לאומי (לא חרדים וערבים פרזיטים ולא מובטלים מיליונים).

39
אבי
  • 18:01
  • 29.04.12

שכן בועדה בה יושבים חלאות מהאוצר,שהנם חבורה של אוכלי חנם בתקן מנכ"ל/חוזה בכירים שלא בצדק,שכל עניינם הוא לשחד את הטייקונים כדי שאלו יתנו להם עבודה עם שכר עתק ומצנח זהב בפרישה מהאוצר,לא ייתכן שאין טריק,שטיק ותיחמון.
בסוף נמצא עצמנו כמו עם ועדת טרכטנברג,שפרק המיסיסם אושר ומהר,ואילו שאר הפרקים ה"חברתיים" מחכים ויחכו עוד שנים רבות למימוש,ובאם האוצר יחשוש חס וחלילה שהוא צריך לתת משהו לאזרח,הוא ימחק הטבה זו במחי שורה אחת בחוק ההסדרים.
כך גם כאן,את האיתנות של המוסד,יבנו ע"י גביה רצחנית מהעם,בעוד שהשתתפות הממשלה והמעסיקים,אם תהיה כזו בכלל,תיעשה טיפין טיפין ולא כנדרש.
לסיכום: אין אמון בחלאות האוצר.

35
אסתר
  • 14:59
  • 29.04.12

זה מוסד שעושק אותי כל חודש בתשלומים מופרכים, אבל לא מוכן היה מוכן לסייע להוריי כאשר נזקקו לכך. יבוטל לאלתר המוסד המיותר. העולם יהיה יפה יותר ללא המוסד לעושק לאומי.

33
אבי
  • 13:51
  • 29.04.12

עם טייקונים מסכנים, למה, יש להם רף גם בהשתכרות???
2. לצמצם את עלות המשכורות ובעיקר של הבכירים, אולי אז נתחיל לקבל שירות הולם!
הביטוח הלאומי הוא לכאורה המוסד המושחת ביותר במדינה, משלמים לו עשרות שנים וכשבאים לקבל כסף לא מגיע אלא אם כן מתים!

32
אבי
  • 13:51
  • 29.04.12

עם טייקונים מסכנים, למה, יש להם רף גם בהשתכרות???
2. לצמצם את עלות המשכורות ובעיקר של הבכירים, אולי אז נתחיל לקבל שירות הולם!
הביטוח הלאומי הוא לכאורה המוסד המושחת ביותר במדינה, משלמים לו עשרות שנים וכשבאים לקבל כסף לא מגיע אלא אם כן מתים!

31
מאיר
  • 13:45
  • 29.04.12

לביטוח לאומי, שנועד לדאוג לטייקונים המסכנים שחס וחלילה לא ישלמו יותר מיד...
2. לקצץ במשכורות ובעיקר של הבכירים בביטוח לאומי שהם שערורייתיים בכול היבט של שירות ציבורי וגובלים בשחיתות לכאורה.

30
עופר לב
  • 13:43
  • 29.04.12

יש הרבה דברים שצריכים לעשות שהביטוח הלאומי אכן יהיה באמת ביטוח אמיתי ולאומי,אך קודם שהביטוח הלאומי יצא מחשכת ימי הביניים וכל המדינה תיהיה מחוברת למיחשוב מרכזי ואז אולי יקרה נס ויהיה חיבור בין נהריה ולביטוח הלאומי בת"א ואולי חס שלום חיבור עם סניף ירושלים.לפני שרצים מרתון מן הסתם קודם כדאילדעת לזחול.
רק בריאות לכל

29
קובלנה
  • 13:33
  • 29.04.12

הקטינה במשך שנים את הסכומים המשולמים לביטוח לאומי
כאשר המדינה רוצה מיליוני עובדי קבלן וכאשר המדינה רוצה ששכר העבודה יהיה נמוך מה לה כי תלין הרי ההפרשה לביטוח לאומי היא באחוזים משכר המינימום
נמוכה

28
השופטת
  • 12:55
  • 29.04.12

הביטוח הלאומי הוא המוסד הכלכלי והריווחי במדינת ישראל , הסיפורים והאגדות של האוצר - איך לקחת עוד ? God follows after בכדי לממן את הח'ברה

24
שאלת תם
  • 12:13
  • 29.04.12

באיזה מרתף המיליארדים שוכבים הרי הם לא הועברו לביטוח לאומי של הרשות הפלשתינאית ולא הועברו לעובדים לשעבר שכיום רבים מהם כבר קשישים

23
מסה ומעש
  • 12:08
  • 29.04.12

אולי תפחיתו קצת בלהלביש הכל על החרדים ועל הערבים
מי מממן את הביטוח הלאומי של כל העולים החולים הקשישים הנכים
לפחות 25 אחוז מהעולים מחבר המדינות קשישים חולים נכים

  •  
    שמשון
    • 17:15
    • 29.04.12

    פשוט לא נכון. בדקתי, והנטל של העליה הרוסית על הקצבאות זהה לנטל של כלל האוכלוסיה. ובנוסף, הרוסים גם עובדים, הולכים לצבא, משלמים מסים (וגבוהים - הרבה מהם בהייטק). בדיוק מה שהחרדים והערבים לא עושים. בקיצור, העליה הרוסית הצילה את המדינה מפשיטת רגל

22
עיזה רגיזה
  • 12:03
  • 29.04.12

כיצד יתכן לחשוב לכתוב ולהתנסח בכתבה כי הצעירים ממנים את קיצבאות הזקנה? מה עשיתם עם כל המילארדים שהקשישים שילמו כל חייהם לביטוח לאומי

20
moti
  • 11:47
  • 29.04.12

מאיפא יבוא הכסף? ממעמד הביניים + אינפלציה

19
ניסים
  • 11:33
  • 29.04.12

כל המטרה של האוצר לא להעלות קיצבאות 40 שנה .מאחר וכל פעם שירצו לעלות חברי הממשלה יתבקשו לקצץ מתקציבם ובטח לא יסכימו . באוצר יושבים אנשים ערמומים כאילו רוצים להבטיח איתנות פיננסית ..אם האוצר לווה 180 מליאד מהביטוח הלאומי כניראה שהאיתנות של המוסד יותר טובה מקופת האוצר אז לא יעבדו עלינו
. אין גבול לחוצפה ולשקרים

18
צדק חברתי
  • 11:28
  • 29.04.12

כל עוד מי שלא משרת בצה"ל או בשירות לאומי , לא משלם ביטוח לאומי , מעלים הכנסות ממס הכנסה מקבל קיצבת אבטחת הכנסה,קיצבת נכות,קיצבת זקנה,דמי אבטלה,שרותי בריאות , קצבת ילדים - לא יהיה צדק חברתי.

17
חרדי
  • 11:27
  • 29.04.12

לא מצאתי.
נכים - 20 %, זקנה - 30 %
ילדים ( זה התקציב היחיד שגם חרדים מקבלים )11 %.
איפה כל התקציב של החרדים ???

14
המבקר
  • 10:39
  • 29.04.12

זאת כדי לתת גב לפוליטיקאים להמשיך לחשוב על העתיד ולא על הקדנציה.

13
HMJE
  • 09:51
  • 29.04.12

ה"ביטוח לאומי" כבר מזמן אינו ביטוח אלא מס. איפה נשמע כדבר הזה שהממשלה הכניסה ידה לכיס של גוף הביטוח של כולנו וכיום היא צריכה להחזיר החזר חוב של 180 מיליארד שקל של משרד האוצר לביטוח הלאומי?

בהזדמנות זו כדאי גם להחזיר את החמלה לביטוח הלאומי שיפסיק להתעמר במבוטחים הנזקקים שלו. שפקידיו לא יסתתרו ויהיו אנונימיים ולא תהיה גישה טלפונית אליהם אלא רק דרך מוקד טלפוני של מיקור חוץ שלא תמיד מבינים שם מה רוצים מהם.

11
מבוטחי
  • 09:15
  • 29.04.12

הועדה הנכבדה עשתה אולי צעד חשוב אבל לא נגעה בשורש הענין.הביטוח הלאומי הוא קופה של פוליטיקאים שדואגים לשלם קצבאות לחרדים וערבים שמעולם לא הכניסו אגורה שחוקה לביטוח הלאומי.בנוסף לכך עוד 200 אלף תושבי מזרח ירושלים שחוגגים על כיסנו בגלל איוולתם של הפוליטיקאים.
לעומת זאת מי שמשלם כסדרו נתקל בחומת אדישות ובירוקרטיה של צבא פקידים שמקבלים משכורות מאתנו ולא מבינים שרות ציבורי מהו.
הפתרון היחיד הוא שהביטוח יפעל כמערכת סגורה ואם הפוליטיקאים רוצים להיטיב עם ציבור הפרזיטים שלהם שימצאו מקור מימון לכך.נראה אותם.

09
צדוק
  • 08:58
  • 29.04.12

אין דרך להבטיח את תשלומי הביטוח הלאומי עוד 30 שנה. מי יודע מה יהיה?? דבר אחד בטוח יש מי שמשלם היום ויש מי שמקבל היום

08
מזל
  • 08:41
  • 29.04.12

אם המדינה היתה מעודדת ילודה ומשלמת קצבאות ילדים כמו בעולם הולנד צרפת קנדה ועוד אולי היינו במקום אחר החרדים והערבים הם אילה שעושים קופה עלינו החילוניים ממעמד בביניים לא מספרים לכם כמה יורדים וזוגות צערים עם ילדים עוזבים את הארץ וחבל............

06
גילה
  • 08:14
  • 29.04.12

מי שבאמת זקוק למוסד מוצא עצמו מול סירובים וחומה אטומה.
אנו משלמים הון כדי למממן עוד ועוד חרדים שיולדים ילדים בלי סוף ומפרנסים אותם על חשבוננו

05
aviwalla
  • 08:01
  • 29.04.12

זריית חול בעיניים. לאחר גילוח הקיצבאות לזכאים ,הב.ל. והאוצר שני הצדקנים הגדולים החליטו לקבע את קיצבאות הזקנה המדולדלות. במילים אחרות ימשיכו לשדוד את הזקנים,שכל הכספים הקיימים היום במוסד הם פרי חסכונותיהם.הרי אם הכספים שלהם היו מופקדים בכל מוסד בייטוחי אחר הקצבה היתה גדולה עשרות מונים

04
אבי
  • 08:01
  • 29.04.12

עד שנות ה - 80 קיצבאות הילדים שולמו דרך המעסיקים, עד שבא הליכוד וכדי להתחנף לחרדים העביר את התשלום ישירות לביטוח הלאומי, ובכך איפשר למיליון בגירים לא לעבוד ולקבל קצבה, יש לחזור מיד לתשלום דרך המעסיק, מי שלא עובד או לא מקבל דמי אבטלה, לא יקבל קיצבה! באופן מיידי הכלכלה השחורה תצטמצם לחצי, ולא יהיה צורך בחוק טל, כיון שרוב החרדים יכנסו למעגל השרות הצבאי ומעגל העבודה!

הפופולריות בקריירה
הצעות מיוחדות