>> האם ניתן לעבוד חמש שעות ולקבל שכר עבור 20-32 שעות? בנמלי ישראל, מתברר, זהו עניין שבשגרה. כך משתכרים מי שעובדים בנמלים בתור מפעילי מנוף גשר או מפעילי מלגזות כבדות. מדובר במכשירים כבדים מאוד, המופעלים על ידי שני עובדים במשמרת, אך זה לא מונע משלושה עובדים להתייצב באופן קבוע לכל משמרת כזו.
איך יכולים שלושה עובדים להפעיל שני כלים? לפי גרסה אחת, כל אחד מהם עובד שני שליש משמרת (בסביבות חמש שעות) בלבד, ואז הולך הביתה. לפי גרסה אחרת, רק שניים עובדים - העובד השלישי הולך הביתה או שמא כלל אינו מופיע לעבודה.
בכל מקרה, שלושת העובדים מקבלים שכר עבור משמרת מלאה של שמונה שעות. על שמונה השעות הללו הם מקבלים גם פרמיה. לפי מקורות בנמלים, מדובר בפרמיה אוטומטית של 12 שעות. זאת הפרמיה שמשולמת להם בכל מקרה. בנוסף, אם היו יעילים במיוחד והגיעו לתפוקות גבוהות במהלך המשמרת, הם יכולים להגדיל את הפרמיה עד ל-24 שעות. כך, חמש שעות עבודה מתנפחות להן לשכר עבור 20-32 שעות.
שאלנו את דוברי נמלי חיפה ואשדוד אם זהו הנוהג המקובל בנמליהם, ואם הממונה על השכר באוצר יודע על כך. דובר נמל חיפה הסביר לנו כי ההתייצבות של שלושה עובדים למשמרת שבה יכולים לעבוד רק שניים היא הכרחית מבחינה בטיחותית. הוא הוסיף כי תשלום פרמיה של 24 שעות הוא עניין נדיר. הדובר לא הגיב לשאלה לגבי הפרמיה האוטומטית של 12 שעות, וגם לא אם הממונה על השכר באוצר יודע על כך. כך, גם לא דוברת נמל אשדוד.
בפועל, גם הסידור של חמש שעות עבודה עבור תשלום של 20-23 שעות אינו הכרחי. בנמלי ישראל יש גם סידורים יצירתיים יותר. למשל, אותו עובד שהתייצב למשמרת רק כשהתברר שאין צורך בו (במקרים שאין אוניות בנמל או שרק שני עובדים יכולים לעבוד במשמרת ועוד). עובד כזה יכול להיות משוחרר לביתו, ולקבל שכר של משמרת מלאה (שמונה שעות) פלוס הפרמיה האוטומטית (12 שעות) וכמובן פלוס הפרמיה שהושגה בפועל במהלך המשמרת (עד 24 שעות - לפי גרסת נמל חיפה בדרך כלל מדובר בפרמיות נמוכות יותר).
הסידור היצירתי עוד יותר הוא של עובד המשוחרר לביתו, מקבל שכר של 8-20 שעות עבור המשמרת שהוא לא עשה, ולאחר מכן מתייצב בנמל בשעות אחר הצהריים ועובד שעות נוספות. כן, שעות נוספות ביום שבו הוא לא עבד כלל. לא יפתיע את קוראי TheMarker לגלות כי היצירתיות בספירת שעות העבודה בנמלים מביאה לכך ששכרם הממוצע של המנופאים בשני הנמלים הוא 35-45 אלף שקל בחודש ברוטו. שכרם של מפעילי המלגזות הוא 36-40 אלף שקל בחודש ברוטו.
אם התעייפתם כבר מהיצירתיות שמגלים נמלי ישראל בנוגע לשעות העבודה של עובדיהם, הרי שהחמצתם את הנקודה. היצירתיות האמיתית אינה בספירת שעות העבודה, אמיתיות או וירטואליות, אלא בשאלה איך ניתן בכלל לצבור שעות עבודה רבות כל כך. העצם של הכלב טמונה בשאלת הפרמיות בנמלים - מהי התפוקה לשעה (הנורמה) שמעליה מקבלים העובדים את הזכות לפרמיה (כלומר, תוספת של שעות עבודה לשכרם).
עמוס עוזני, שהיה מנכ"ל נמל חיפה עד 2008, טוען כי הנורמות לא עודכנו משמעותית מאז אמצע שנות ה-90. לדבריו, הנורמות בנמלים עמדו עד אמצע שנות ה-90 על חמש-שש מכולות לשעה, ומאז התעדכנו לכ-10-12 מכולות לשעה. מדובר אמנם בהכפלה של נורמת העבודה, ואולם באותה תקופה הנמלים התקדמו משמעותית - נוספו מנופים חדישים בעלי יכולת עבודה כפולה, הוקמו רציפים חדשים המאפשרים פריקה מהירה יותר, הוכנסו מערכות מחשב העושות אופטימזציה של הפריקה. ההתקדמות של הנורמות מפגרת שנות דור אחרי התקדמות הטכנולוגיה, מה שהופך את הנורמות למיושנות ואת הפרמיות לאוטומטיות.
עובדה, ב-2011 נמלי אשדוד וחיפה (לפי נתוני חברת נמלי ישראל) פרקו כמעט 24 מכולות לשעה. דובר נמל חיפה עידכן כי מאז שנכנסה מערכת המיחשוב החדשה, לפני ארבעה חודשים, הקצב בנמל חיפה גבר והגיע כבר ל-27 מכולות לשעה. כלומר, הנמלים מתקדמים בקצב הפריקה שלהם - הגם שהוא עדיין אינו מגיע לסטנדרט העולמי - וזה ראוי לשבח. רק שבאותה עת הם שכחו לעדכן גם את הנורמות על פיהן הם משלמים את שכר עובדיהם. זה כבר הרבה פחות ראוי לשבח.
דוברי אשדוד וחיפה סרבו שניהם לחשוף בפני TheMarker את הנורמות המהוות את הבסיס לחישוב פרמיות השכר של העובדים בנמל. דוברת נמל אשדוד מסרה כי "תנאי העבודה והשכר הם פונקציה של הסכמי העבודה ושל מועצות הייצור, עליהם ניתן אישור הרגולטור. הסכמים אלה עוגנו בהסכם הרפורמה (ב-2005; מ"א) בין המדינה לבין ועדי העובדים, ואליהם נוספו תמריצים שהביאו לגידול דרמטי בהספקים".
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
