ראיון TheMarker

"החינוך בישראל יכול להיות הטוב בעולם"

ד"ר ז'אן דה-גנזבורג, נשיא World Ort, ארגון החינוך היהודי הגדול בעולם, מאמין שמחשוב הכיתות יכול להזניק את הישגי התלמידים בישראל, בעיקר בפריפריה ■ "הממשלה ביקשה מאתנו להקים 1,000 כיתות חכמות במדינה"

בכתבה ששודרה ברשת הטלוויזיה הסינית CNTV נראו תלמידים לומדים בכיתה משוכללת. הם ישבו מול לוח אינטראקטיבי, כשבידם שלט רחוק ומסביבם פזורים מחשבים ניידים וטאבלטים. המורה הקרינה על הלוח דף מספר לימוד והדגישה עליו משפטים שנדונו בכיתה.

הכתבה הזו לא צולמה בסין, אלא באחת הכיתות החכמות בישראל. הכתב הסיני נכח בשיעור תנ"ך, ושמע מאחת התלמידות ש"בבית יש לנו הרבה מכשירים טכנולוגיים, ולעומתם אמצעי הלימוד ברוב בתי הספר הם פרימיטיביים. הלוח האינטרקטיבי מודרני וחכם יותר".

כיתת לימוד חכמהWorldORT קדימה מדע

בכתבה הסינית לא מוזכרים הקשיים הרבים שעמם מתמודדת מערכת החינוך בישראל - ובהם הצפיפות בכיתות, ההישגים הנמוכים והמחסור במחשבים. "באזור הצפון בתי ספר מתחילים להשתמש בכיתות היי-טק", מסביר הכתב הסיני. "אלה הן הכיתות המשוכללות הראשונות בישראל. המורים אומרים שהם מבלים פחות זמן בניסיונות שליטה בכיתה, כי התלמידים מרוכזים יותר".

גם תלמידי בית הספר הממלכתי למדעים מדויקים באוזבקיסטן הגיעו לפני כשבועיים לבית הספר וגילו שאחת מכיתות הלימוד שלהם נהפכה לכיתה חכמה, מצוידת במחשבים, בלוח אינטרקרטיבי ובערכה לבניית רובוטים. טקס חניכת הכיתה החכמה התקיים בנוכחות משלחת שכללה את שר החינוך הישראלי, גדעון סער, ועמיתו האוזבקי, ובכיתה הוצב שלט שהסביר את הקשר הישראלי ואת הגוף שסייע להקים את הכיתה, World Ort, לרגל 20 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.

"הפעילות הבינלאומית חשובה מאוד עבורנו. באמצעותה אנחנו גם מקדמים חינוך איכותי בעולם וגם מסייעים לישראל", אומר נשיא World Ort, ד"ר ז'אן דה-גנזבורג. World ort הוא ככל הנראה ארגון החינוך היהודי הבינלאומי הגדול מסוגו בעולם. בישראל הפעילות שלו מתבצעת בעיקר בפריפריה - בנגב ובגליל - ובחו"ל עיקר פעילותו היא הקמה ותפעול של בתי ספר יהודיים טכנולוגיים.

כיום לומדים ברשת של World Ort כ-300-400 אלף ילדים בכ-60 מדינות, אך רשת אורט הישראלית אינה מהווה יותר חלק מהרשת העולמית. לאחר סכסוך בין שני הגופים, הופסק ב-2007 שיתוף הפעולה ביניהם והרשת הישראלית תבעה את הארגון העולמי על השימוש בשם אורט בעת פעילותה בישראל.

המאבק התגלגל עד לבית המשפט העליון, שלבסוף איפשר לארגון העולמי לעשות שימוש בשם, אך באנגלית בלבד. "רשת אורט ישראל החליטה שהיא מספיק גדולה וביקשה להיות עצמאית, אבל הארגון העולמי והתורמים שלנו ביקשו להמשיך לפעול בישראל", אומר דה-גנזבורג.

פחות בעיות משמעת

דה-גנזבורג הוא צאצא לאחד ממייסדי הרשת העולמית, אבל הוא לא היה מעורב בה עד שנות ה-90, אז התחיל בפרויקט הקמת כיתות ממוחשבות בבתי ספר של הארגון במזרח אירופה. הוא מדען המתמחה בביוטכנולוגיה, והוביל מחקרים בחקר מחלת הסרטן.

בעבר שימש בעבר מנהל המחקר במכון המחקר הלאומי של צרפת, אך ב-2005 שינה כיוון ועבר עם משפחתו ללונדון, שבה הוא עוסק כיום בהשקעה בחברות סטארט-אפ בתחום הביוטכנולוגיה, ומשמש יועץ לכמה חברות ביוטכנולוגיה, לצד עבודתו ב-World Ort.

כמדען וכמשקיע היי-טק, הוא לא ממעט בשבחים על האקדמיה ותעשיית ההיי-טק בישראל. "המצב בישראל פנטסטי. אם מסתכלים על הטכנולוגיה וחברות הסטארט-אפ, אז אין בעולם מדינה שיש בה יותר חדשנות, לפי כל קנה מידה, מאשר ישראל. כל משקיעי ההון סיכון יגידו לך שיש שלושה מקומות להשקיע בהם: עמק הסיליקון, דרך 128 במסצ'וסטס (שלצדה ממוקמות חברות היי-טק רבות) בארה"ב, וישראל.

ד"ר ז'אן דה-גנזבורגאייל טואג

מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל הם ברמה עולמית גבוהה, בכל תחומי המדעים. יש הרבה כסף שמגיע לאקדמיה בישראל למחקר בארה"ב ובאירופה, ואתם מנסים להחזיר מוחות ישראלים מחו"ל. אני יודע שקל יותר להיות אופטימי מבחוץ, אבל אני מאמין נלהב בישראל ובכוחה לשפר את מערכת החינוך".

ארגון World Ort מקצה כיום כ-100 מיליון שקל בפיתוח הכיתות החכמות, במטרה להקים 1,000 כאלה בנגב ובגליל, כחלק מפרויקט המשותף למשרד לפיתוח הנגב והגליל ולמשרד החינוך, וב-2012 הוא צפוי להשקיע 6 מיליון שקל בפיתוח ומחשוב בתי ספר בפריפריה. התורם הקנדי, סימור שוליך, על שמו פרויקט הכיתות החכמות - תרם למטרה זו 4.2 מיליון דולר.

את הפעילות הזו החל הארגון בישראל, לאחר שב-2007 הופסק שיתוף הפעולה בינו לבין רשת בתי הספר אורט בישראל, שנוסדה בסיוע נציגי הארגון בשנות ה-50. "נציגים שלנו פנו לשרת החינוך לשעבר, יולי תמיר, ושאלו אותה מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לכם לשנות לטובה את מערכת החינוך", מספר דה-גנזבורג.

"השרה אמרה שיש תחום אחד שבו ישראל צריכה עזרה גדולה - פיתוח הפריפריה. זה נכון, כי אם החינוך באזורים האלה לא יהיה מצוין, משפחות יעזבו, עסקים ייסגרו וכל המרקם החברתי והכלכלי של האזור יתפורר".

התוכנית שפיתח הארגון מיושמת כעת לא רק בישראל, אלא בכיתות נוספות בעולם, ובמסגרתו כיתות בית הספר מחוברות לרשת האינטרנט, ומוצבים בהן מחשבים ניידים, כשאת הלוח המסורתי מחליף לוח אינטרקאקטיבי חכם, שעליו ניתן להקרין את חומרי הלימוד ולהציג וידאו או דפי אינטרנט.

"החלטנו להחדיר לכיתה טכנולוגיות שהתלמידים מכירים מחיי היומיום, כדי לשפר את רמת החינוך ולמשוך את הילדים לעולם הלמידה", אומר דה-גנזבורג. גם בכיתות החכמות מספר התלמידים נותר גבוה, כמו ביתר הכיתות בישראל, שהן מהצפופות בעולם. אבל, לדברי דה-גנזבורג, המחשוב מסייע להקלה על השפעות הצפיפות.

"כשיש לך 35 תלמידים בכיתה, המורה מקבל בדרך כלל 25 תלמידים שעוקבים אחריו. חמישה תלמידים נוספים מרגישים שהם לא צריכים להיות בכיתה, כי הם כבר מבינים את החומר ורוצים להמשיך הלאה, אבל חמישה אחרים מתקשים לעקוב אחרי המורה. דווקא כשמספר התלמידים בכיתה גבוה, זה מאוד חשוב. כשיש לתלמידים מחשבים ניידים, המורה יכול להתאים את קצב הלימודים באופן אישי לכל תלמיד ותלמיד, והילדים יכולים להשתתף בשיעורים ולהציג את הרעיונות שלהם", הוא מסביר.

"כמה מבתי הספר לא היו כל כך טובים, ובשנתיים האחרונות הצלחנו להעלות את רמת התלמידים בהם באופן משמעותי", אומר דה-גנזבורג. "עם טיפת עזרה והרבה אנרגיה, נוכל לעשות דבר כזה בכל המערכת".

ממחקר שביצע מכון סאלד עבור World Ort ב-2009-2010 עלה כי 90% מהתלמידים בפרויקט בבתי ספר שנבדקו היו מרוצים ממחשוב הכיתות והיו מעוניינים ללמוד כך גם בשנים הקרובות. רוב התלמידים העריכו שתדירות בעיות המשמעת ירדה בעקבות מחשוב הכיתות, והמורים והתלמידים העריכו כי מחשוב הכיתות תרם לכל התלמידים, אך במיוחד לתלמידים החלשים. המורים בבתי הספר דיווחו שהלוחות החכמים הביאו לעלייה במידת העניין וההשתתפות של התלמידים בשיעור, והמנהלים העריכו כי קיים שיפור ברמת ההוראה בכיתות אלה.

לפי ההסכם עם המדינה, הארגון מממן שליש מעלות הפיתוח של הכיתות החכמות בישראל, והיתר מתוקצב מתקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד החינוך. "הממשלה ביקשה מאתנו להקים 1,000 כיתות כאלה במדינה. התחלנו לגייס כספים לשם כך, וכשאנחנו יודעים שנקבל גם מימון מהממשלה, זה הופך את המשימה לקלה יותר".

הצורך במחשוב בתי הספר בולט ביותר: כיום ישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות מבחינת מספר המחשבים בבתי הספר, וקיימים בה פערים משמעותיים בין בתי הספר במרכז לפריפריה. לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן היחס בין מספר התלמידים למחשבים לא השתנה במהלך עשור, ונותר נמוך יחסית לשאר המדינות המפותחות, שהשקיעו בהצבת עמדות מחשב בכיתות.

בישראל, היחס נמוך מ-0.1 מחשבים לתלמיד, בעוד שבמדינות OECD היחס הממוצע הוא 0.2 מחשבים לתלמיד. בישראל העידו 2%-3% מהתלמידים שמעולם לא השתמשו במחשב, בעוד שב-OECD מדובר בפחות מ-1% מהתלמידים.

עדיפות לפריפריה

בנוסף לתוכנית שבה שותפה World Ort, מוביל משרד החינוך בשנתיים האחרונות תוכנית רחבה למחשוב הכיתות, שגם היא מתעדפת כיתות בפריפריה, אך בשלב הראשון מותקנים במסגרתה מחשב בודד בכל כיתה, חיבור לאינטרנט ומקרן, לצד הכשרה למורים. למרות זאת, דה-גנזבורג אופטימי לגבי עתידה של מערכת החינוך הישראלית, כשהוא מתייחס לכיתות הממוחשבות.

"ביקרתי בישראל בכמה כיתות עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, וראיתי ילדים מבריקים", הוא אומר. "הילדים שלי לא נהנים מתנאים כל כך טובים בבתי הספר באנגליה. מהזווית הזאת, מערכת החינוך הישראלית היא אחת הטובות בעולם". אבל מלבד הכיתות האלה, רוב תלמידי ישראל לומדים בתנאים פחות טובים מאשר במדינות המפותחות, ובמבחני פיזה הבינלאומיים הם מדורגים במקומות האחרונים.

"מבחני פיזה אומרים שמערכת החינוך הישראלית לא מספיק טובה. זה אומר שהמדינה צריכה להשקיע יותר כסף או יותר אנרגיה, או לעשות את הדברים בצורה חכמה יותר. אנחנו לא היחידים שצריכים להיות שם כדי לעצב את מערכת החינוך העתידית בישראל. אבל נהיה שותפים למשימה לשים את מערכת החינוך במקום שהיא ראויה להיות בו כאחת הטובות בעולם.

"צריך להיזהר כשבוחנים את תוצאות מבחני פיזה. הם מגלים רק את הממוצע, אבל יש פרמטרים נוספים. אתם צריכים למצוא פתרון להעלאת הממוצע הכללי, להעלות את הילדים המאותגרים לקדמת הבמה ולדחוף את הטובים ביותר קדימה. אני חושב שהממשלה באמת מנסה לשים דגש על החינוך. יש קונצנזוס על הצורך לשפר את החינוך, וכשיש רצון יש דרך.

"יש לישראל בעיות שלמדינות אחרות אין, אבל יש לה גם יתרונות שטמונים באקדמיה שלה ובמחנכים שלה. אני חושב שהמדינה מנסה לעשות את הכי טוב שהיא יכולה בתחום החינוך. אין הרבה מדינות שבהן אפשר לצלצל בפעמון הדלת של השר ולהגיד 'שלום, אנחנו ארגון חינוך, איך אפשר לעזור?' התקבלנו בברכה והשותפות בינינו פנטסטית".

בכל זאת, התקנת מחשבים ואינטרנט בכיתות לא תפתור בעיות אחרות, כמו רמת ההוראה והצפיפות בכיתות. "תמיד אפשר לעשות יותר. השאלה היא מה ניתן לעשות במגבלות התקציב. מה שאנחנו עושים עם הכיתות החכמות עובד רק אם מכשירים את המורה לעבודה כזאת, כדי שינצל את אפשרויות ההוראה החדשות. אנחנו משקיעים בציוד וחומרה, אבל גם ב-120 שעות של הכשרת מורים, שדרוג החומרה לאורך כל השנה, ואבזור מקומות עבודה למורים. בקרוב נקים פורטל עבור מורים כדי שיוכלו לשתף רעיונות ולחלוק בעיות. טכנולוגיה יכולה לשפר חלק מהדברים, אבל כשמכשירים את המורה בהתאמה, אז מקבלים משהו טוב בהרבה.

"האם מה שעשינו מספיק? כנראה שלא, אבל כשמצרפים הכל ביחד, אפשר לבחון אם זה ישנה את פני החינוך. אנחנו יודעים שהטכנולוגיה מתפתחת וחייבים להתפתח אתה. אני לא אופטימי חסר תקנה, אבל יש לי סיבות טובות להאמין בכך. כשמרימים דגלים אדומים ויודעים שיש בעיה, אז גם מחפשים פתרון. יש הרבה מקום לשיפור, אבל המדינה מכוונת לפתרון".

הזנחת החינוך הטכנולוגי

המעורבות של World Ort בישראל החלה ב-1949. הארגון עצמו הוקם ברוסיה ב-1880 תחת השם "האגודה למלאכה מקצועיות וחקלאית ליהודי רוסיה", במטרה לקדם את ההכשרה המקצועית בקהילות היהודיות. "במהלך מלחמת העולם השנייה חלק מהיהודים ברוסיה עברו לסין, אז הוקם שם בית ספר של אורט, ובכל מקום שאליו הגיעו יהודים היה גם בית ספר של אורט", מספר דה-גנזבורג. "אחרי המלחמה הארגון הקים בתי ספר גם בדרום אמריקה, בצפון אמריקה ובמזרח אירופה. יש לנו בתי ספר גם בהודו, שם יש קהילה יהודית קטנה".

"באופן קבוע, אנחנו נותנים שלוש שכבות של חינוך: רמה בסיסית, חינוך יהודי, וחינוך טכנולוגי. אנחנו רוצים שילדים שיצאו מבית הספר, יועסקו או ילכו לאוניברסיטה ויתקבלו ללימודי הנדסה וטכנולוגיה. יש מקרים שבהם בתי הספר של אורט הם מהטובים במדינה, ולומדים בהם גם תלמידים לא יהודים. למשל, בית ספר אורט בסנט פטרבורג ברוסיה זכה באחרונה בפרס הנשיא פוטין", מציין דה-גנזבורג.

בתי הספר שהוקמו על ידי הארגון שמים דגש על חינוך טכנולוגי מקצועי. בישראל, לעומת זאת, נוצר מחסור בהנדסאים ובאנשי טכנולוגיה, בגלל הזנחת החינוך הטכנולוגי, אבל דה-גנזבורג טוען כי זה לא בהכרח סדר העדיפויות הנכון: "צריך להודות בכך שישראל לא הולכת לייצר מכוניות. הכוח של ישראל טמון במוח ובחדשנות. יש כאן תחושת דחיפות שאין בהרבה מדינות.

כשלמדען ישראלי יש רעיון, הוא נהפך לפטנט, ואז מוקמת על בסיסו חברה שמפתחת מוצר. הרמה הגבוהה ביותר של חדשנות קיימת בישראל, והחדשנות היא זו שתיצור עוד עבודות לאוכלוסייה. אולי ישראל הזניחה את החינוך הטכנולוגי, אבל המיקום שלה כעת הוא טוב ועתיד להשתפר. העולם משתנה. מי שלא יכיר ויבין טכנולוגיה, ייהפך לדינוזאור. למרות זאת", מסכם דה-גנזבורג, "אסור לשכוח את הבסיס. לפני שמלמדים מדע, צריך ללמד איך לכתוב ולקרוא".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר