תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי מרגיש אפליה בישראל? בעלי מוגבלויות ואימהות לילדים עד גיל 6

נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד ציונה קניג יאיר: "עלייה במודעות לנושא מצדם של מעסיקים ושל עובדים"

3תגובות

הקבוצה בישראל שמדווחת על אפליה בשיעורים הגבוהים ביותר היא בעלי מוגבלויות - כך עולה מנתוני סקר חדש שערך מינהל מחקר וכלכלה שנחשף בכנס נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה של משרד התמ"ת. בקרב קבוצה זו 28% מהנשאלים חשו אפליה, ואחריה דיווחו על אפליה אימהות לילדים קטנים עד גיל 6 (19%) וכן ערבים (18%), עולים מבריה"מ לשעבר (15%), מבוגרים מעל גיל 45 (14%) ונשים ((12%.

תמרור חניית נכים
טס שפלן

עם זאת, כששואלים ישראלים מיהי הקבוצה שסובלת מאפליה בצורה החריפה ביותר, 56% מהם הצביעו על עובדים מבוגרים (בני 45 פלוס). אחר כך, הצביעו הישראלים על הקבוצות הבאות שנתפשות בעיניהם כמופלות: אימהות לילדים קטנים (53%), אתיופים (43%), ערבים 42%) ונשים (36%).

הסקר נערך בחודש דצמבר 2011 והקיף 1,036 נשאלים. 88% מהנשאלים היו מועסקים בעת ביצוע הסקר ו-12% לא היו מועסקים וכללו מחפשי עבודה או נשאלים שהיו מועסקים בשנה האחרונה.

מהשוואת ממצאי הסקר, שנערך בסוף 2011, לבין הסקר הקודם משנת 2009, עולה כי חלה עלייה ניכרת בתחושות האפליה של הקבוצות השונות. כך למשל, ב-2009 19.4% מבעלי מוגבלויות דיווחו על אפליה לעומת 28.2% ב-2011, וכן בעוד 11.8% מהמבוגרים מעל גיל 45 דיווחו על תחושת אפליה ב-2009, הרי שב-2011 דיווחו על כך 13.7%. אצל אמהות לילדים עד גיל 6 עלתה תחושת האפליה מ-16.4% ל-18.7%.

בסך הכל, 12% מכלל השייכים לכוח העבודה, כולל אנשים שאינם משתייכים לאף אחת מהקבוצות שתחושות האפליה שלהן נבדקו, דיווחו בשנת 2009 שהם הופלו לרעה בעבודתם בגלל השתייכותם הקבוצתית, לעומת 17% בשנת 2011.

עמוד 10 אינפו לא התקבלת

מנהל מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת, בני פפרמן, אמר ביחס לנתונים כי "אנחנו רואים שעל אף שהשיח בסוגיית האפליה עלה מדרגה, הרי שאנחנו רואים שיותר קבוצות במשק מרגישות מופלות. אם נתבונן על אמהות צעירות, הרי שעולה מהנתונים שמעסיקים עדיין מטרידים את עצמם בשאלה אם הילדים של אותן נשים יפריעו להם".

בהקשר זה חשף פפרמן כי הפער שבין דיבורים למעשים משתקף גם כשבוחנים מעסיקים. כשאלה נשאלו אם חל שינוי ברבגוניות במקום העבודה שלהם בחמש השנים האחרונות, הרי ש-78.5% מהמעסיקים במגזר הפרטי אמרו שהמצב נשאר אותו הדבר  וכך ענו 60.5% מהמעסיקים במגזר הציבורי. "מה שניתן ללמוד מהנתונים האלה הוא שהרטוריקה טובה מאוד, אבל בשטח השינוי עוד לא נראה", אמר פפרמן.

עוד עלה מהסקר כי כמעט 30% מהישראלים שחיפשו עבודה, מועסקים ולא מועסקים, השיבו שלא קיבלו אותם לעבודה מסיבה הקשורה להשתייכותם לקבוצות אוכלוסיה מסוימות: נשים, אימהות לילדים קטנים, מבוגרים, ערבים, דתיים, אנשים ממוצא מזרחי, עולים חדשים, משרתים במילואים או אנשים עם מוגבלות.

נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד ציונה קניג יאיר התייחסה לממצאי הסקר שהעלו גם כי תחושת אפליה קיימת יותר במגזר הפרטי, אך גם במגזר הציבורי. "הנתונים מהסקר כמו גם העלייה המשמעותית בפניות מעידים על עלייה במודעות לנושא מצדם של מעסיקים ושל העובדים", אמרה קניג-יאיר. "בניגוד למיתוס שיש יותר שוויון בסקטור הציבורי, ניתן לראות כי יש אוכלוסיות המופלות בשני המגזרים".

הרב יעקב גוטרמן: "פיתחו את השערים"

בפאנל מנכ"לים בהנחיית העיתונאית דנה וייס, סערו הרוחות סביב סוגיית התעסוקה והאפליה שממנה סובלים חרדים. אף שמסקר התמ"ת עלה כי חרדים לא מדווחים על אפליה חמורה בשוק העבודה (14.7%), במיוחד בהשוואה למגזרים אחרים, הרב יעקב גוטרמן, ראש העיר מודיעין עילית, אמר כי חרדים סובלים מאפליה רבה.

הדימוי הציבורי של חרדים, לדבריו, מוטעה. "כמה חרדים עובדים במשרד המשפטים? במשרדי הממשלה?", אמר גוטרמן, "יש משפטנים רבים שלומדים באוניברסיטאות - קחו אותם. יש הרבה אקדמאים שרוצים לעבוד. להגיד שאין מספיק אנשים שמעוניינים לעבוד זה שקר של העיתונות. פיתחו את השערים".

המנכ"ל לשעבר סלקום, עמוס שפירא, שישב בקהל, התפרץ ואמר: "אני פעיל בעמותת קו משווה (הפועלת לתעסוקה של אקדמאים ערבים, ה"ו). האם ראשי ישיבות, מובילי דעת הקהל בקרב החרדים, יהיו חברים בעמותה הזו? אתה יודע שהם לא יהיו", אמר שפירא לגוטרמן. "אם אתה מצליח לארגן כמה רבנים כאלה - אני מקים עמותה מחר בבוקר. אני תומך בכך שבוגרי ישיבות יוכרו כבעלי השכלה אקדמית כל עוד ילמדו לימודי ליבה".

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, המעסיקה ערבים, פלסטינים ונשים חרדיות בכמה מסניפיה, אמר כי אף שהחברה מוכוונת להעסקה של אוכלוסיות מגוונות, אין מספיק משרות עבורם.

מנכ"לית חברת מטאלו תרפי, ד"ר אמאל איוב, התייחסה לקשיי התעסוקה של צעירים ערבים: "יש המון בוגרי טכניון מחוסרי עבודה, והמדינה משלמת להם דמי האבטלה ללא סיבה מוצדקת. הפתרון הוא לא להביא את הצעירים האלה למרכז, אלא להביא את העבודה אליהם. לנו כערבים אין חבר שיניח את קורות החיים שלנו על שולחן המנכ"ל. אנחנו מקושרים הרבה הרבה פחות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם