תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנתונים המטרידים של OECD: אתם לא מבלים ולא ישנים - רק עובדים

מהדו"ח של הארגון עולה כי לישראלים יש פחות זמן פנוי ביחס לתושבי מדינות OECD וכי שיעור הישראלים שעובדים יותר מ-50 שעות בשבוע גבוה ביחס לממוצע החברות בו ■ בצמרת הדירוג: מדינות סקנדינוויה

90תגובות

לפי דו"ח של OECD, אינדקס החיים הטובים יותר (better life index), ישראל ניצבת במקום נמוך במדד של איזון בית-עבודה. הדו"ח, שסוקר את איכות החיים במדינות הארגון, חושף כי לישראלים יש פחות זמן פנוי למשפחה ולתחביבים.

בדו"ח, המשקלל, בין היתר, פרמטרים כמו זמן פנוי אחרי העבודה ועבודה במשך שעות ארוכות, הגיעה לישראל למקום 31 (ציון 5 מתוך 10) ­ רביעית מהסוף ­ אחרי טורקיה מקסיקו ויפאן. מקדימות את ישראל בדירוג מדינות כמו דרום קוריאה, צ'ילה ואוסטרליה.

נשים, קריירה, עבודה, חשמל
יוסי וייס

לאור העבודה ששעות עבודה ארוכות הן מאפיין של מדינות חסידות השוק החופשי דוגמת ארה"ב וקנדה, מפתיע שארה"ב מדורגת במקום 23 וקנדה במקום 14 ­ לפני ישראל ­ כך שלפי דירוג זה עולה כי בישראל העבודה תובענית אף יותר מאשר בארה"ב. ואולם פריון העבודה בישראל אינו גבוה יותר ממדינות אלה: בשנים האחרונות הפריון של שבע מדינות OECD המובילות (G7) גבוה בשנים האחרונות בכ-30% לעומת ישראל, לפי מדדי הארגון.

רוצים לקבל עדכונים שוטפים בפייסבוק? עשו לנו לייק.

המדינות המאוזנות ביותר לפי הדירוג הן מדינות הרווחה הסקנדינוויות ­ דנמרק (ציון של 9.1); נורווגיה (8.8); הולנד (8.7); ופינלנד (8.4). כותבי הדו"ח מסבירים כי איזון בית-עבודה הוא קריטריון חשוב לא רק עבור הורים, אלא גם עבור רווחת ילדיהם. "במשפחה שבה קיים איזון בית-עבודה, יורד מפלס הלחץ הלחץ של ההורים. בממוצע, 66% מהאמהות ב-OECD יוצאות לעבוד אחרי שילדיהן גדולים מספיק כדי להתחיל בית ספר, מה שמצביע על כך שהרבה משפחות מצליחות לאזן קריירה ומשפחה", נכתב.

גם במדד שבחן את מספר השעות ביממה שמקדישים האזרחים לפנאי ולתחביבים, מתברר כי מצבם של הישראלים אינו טוב ­ ישראל מדורגת במקום 25, עשירי מהסוף, עם 15.15 שעות ביממה המוקדשות לפנאי, בדומה לממוצע OECD. אחרי ישראל מדורגות מדינות כמו ניו זילנד, אוסטרליה וצ'ילה. לפי הדו"ח, יפאן מדורגת במקום האחרון מבחינת זמן פנוי ­14.33 שעות ביום בלבד.אזרחי בלגיה מובילים את מדד הזמן (16.61 שעות), ואחריהם מדורגים תושבי דנמרק (16.31); וגרמניה (16.14). מחברי הדו"ח הוסיפו כי "הזמן שאנשים מקדישים לתחביביהם חשוב לסיפוק הכללי שהם חשים בחייהם, ויכול להביא לתועלת נפשית וגופנית". המחברים מציינים גם כי האיש הממוצע ב-OECD עובד 1,739 שעות בשנה.

נחים מעט, עובדים הרבה

מתברר כי התחושה של ישראלים רבים כי הם עובדים הרבה ונחים מעט אינה תלושה מהמציאות: לפי הדו"ח, 22.7% מהישראלים עובדים יותר מ-50 שעות, כשרק במקסיקו ובטורקיה שיעור העובדים יותר מ-50 שעות בשבוע גבוה יותר. לעומתנו, בהולנד רק 0.62% מאוכלוסייה עובדים יותר מ‑50 שעות בשבוע, ובשוודיה רק 1.24%. מחברי הדו"ח ציינו כי "מחקרים מוכיחים שככל שאנשים עובדים יותר, כך הם עלולים לסכן את בטיחותם ובריאותם".

המדד האחרון המוצג בדו"ח מתייחס לתעסוקת אמהות: מה שיעור האמהות העובדות שלהן ילד אחד או יותר בגיל בית הספר. מדינות הרווחה, המציעות לאמהות חופשת לידה של כשנה, מעונות וגנים על חשבון המדינה, שעות עבודה נוחות ושכר הולם ושוויוני, מככבות בראש הדירוג. במקום הראשון ניצבת איסלנד כש-87% מאמהות במדינה יוצאות לעבוד; נורווגיה מדורגת במקום השני (79%), ואחריה שווייץ (79%) ודנמרק (78%). ישראל מדורגת במקום החמישי מהסוף עם שיעור תעסוקת אמהות של 55%, כשאחרי ישראל ניצבות יוון (52%); צ'ילה (51%); איטליה (49%); וטורקיה (24%), בעוד שתעסוקת האמהות הממוצעת בארגון היא 66%. גם בארה"ב שיעור האמהות שיוצאות לעבוד גבוה 73% מהן עובדות, אף שהמדינה לא מספקת תשתית סיוע מסובסדת משמעותית למשפחות.

מחברי הדו"ח ציינו כי "מציאת איזון בין חיים פרטיים לעבודה הוא אתגר לכל העובדים הישראלים, במיוחד ההורים מביניהם. כמה זוגות היו רוצים שיהיה להם יותר זמן עם ילדיהם, אבל הם לא רואים כיצד הם יכולים להרשות לעצמם להפסיק לעבוד. יש הורים שהיו רוצים לעבוד יותר".

מלי אלקובי, מנכ"לית חברת דינמקיס העוסקת באיזון בין עבודה לחיים פרטיים, מייחסת, בין השאר, את העובדה שישראל דורגה במקום נמוך במדדים לתעשיית ההיי-טק המפותחת בישראל - גם באופן יחסי העולם. "בהיי-טק העבודה היא בעלת אופי גלובלי ולכן עובדים שעות רבות", אומרת אלקובי. הנורמות האלה התרחבו אל המגזר הפרטי כולו, ומי שאולי יוצא מהמשוואה הזו זה המגזר הציבורי בישראל. בסך הכל מצבנו בהיבט הזה די קטסטרופלי. והכי חשוב - בשורה התחתונה, העובדה שאנחנו עובדים יותר, לא מובילה לתפוקה טובה יותר - להפך, הפרודוקטיביות פוחתת, מוסיפה אלקובי.

"העובדה שמדינות סקנדינוויה הגיעו לראש הדירוג מוכיחה זאת - מדובר במדינות יציבות מאוד כלכלית. אפילו בארה"ב כבר לא עובדים כל כך הרבה שעות כמונו, ושם יש התחשבות רבה יותר בחופשות ובמנוחות של עובדים. הישראלים רוצים להצליח, ולכן מוכנים להקריב למען העבודה, ומצד שני גם טובים בלמרוח את הזמן. באירופה, כשמטילים משימה על עובד זה 'שגר ושכח'. בישראל מתוכננים פחות ורואים בעבודה גם מקום למפגש חברתי, מה שגורם לשעות העבודה להתארך. אבל זו גם אחת הסיבות לכך שהישראלים סך הכל מרוצים מחייהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם