אתמול בבוקר, כשעה לאחר שנפתחו דלתות בית ציוני אמריקה בתל אביב, שם התקיים יריד תעסוקה לבני 60 פלוס, כבר אי אפשר היה להכניס סיכה לשני האולמות הגדולים שאירחו את האירוע. מאות אנשים הצטופפו בפנים ועוד מאות נהדפו בנחישות על ידי סדרנים מחוץ לכניסה לבניין, בגלל הצפיפות במקום. על קצת פרטיות בין מחפשי העבודה לבין המעסיקים שהציבו דוכנים באולם, הס מלדבר. 35 חברות וארגונים, בהם שני בנקים, הקימו דוכנים ביריד.

לפי נתונים עדכניים של שירות התעסוקה, 94 אלף מתוך קרוב ל-200 אלף דורשי עבודה במשק, כלומר כ-50%, הם בני 45 ויותר. ככל שדורשי העבודה הם מבוגרים יותר, כך משקלם בקרב כלל דורשי העבודה גדל, עד גיל 65. בעוד שמספר דורשי העבודה בקרב בני 18-24 הוא נמוך יחסית - 13 אלף, מספרם בקרב בני 25-34 הוא 36 אלף. בקרב בני 34-44 מספרם הוא 41 אלף. בקרב בני 45-54 מספרם 44 אלף, בקרב בני 55-64 - 49 אלף, ואילו בקרב בני 65 ויותר, הקרובים ליציאה לפנסיה, מספרם הוא 4,400.

"הבנתי שלא היה טעם שאנסה לשוב לעבודתי הקודמת באסף הרופא, מכיוון שמהיכרותי מקרוב את בית החולים, אני יודעת שזו מערכת שמבקשת להצעיר כל הזמן את כוח האדם שלה ואינה מעוניינת לקלוט מבוגרים", היא אמרה. "לכן אני נאלצת להסתפק בעבודות מזדמנות, למשל השגחה בבחינות בגרות ובבחינות באוניברסיטאות". צור סיפרה שהיא מנסה כל העת למצוא משרה קבועה, אך ללא הצלחה. "חשוב לי להיקלט במקום עבודה מסודר, שאוכל לתרום לו בכל מאודי, ומאידך הוא ימלא אותי", היא אומרת. "יש תואר ראשון במינהל עסקים. פניתי למשרדי רואי חשבון ועריכת דין - וכלום. הם מעדיפים לקלוט עובדות בשנות ה-20 לחייהן".

לדברי צור, בידיה גם תעודת בוגרת של קורס מלונאות בתדמור. "פניתי ביוזמתי לכמה מלונות כדי לעבוד כפקידת קבלה או כמנהלת אדמיניסטרטיבית, אבל לא קיבלו אותי. אף מעסיק לא אומר לי ישירות שהוא מסרב לקלוט אותי בגלל שאני בת 63, מכיוון שהחוק אוסר לדחות מועמד בגלל גילו, אבל כולם יודעים לרמוז את זה יפה, בלי להסתבך בלשונם", היא סיפרה. "אחרי כל האכזבות אני מוכנה להסתפק אפילו במשרה חלקית. מה שיתנו, כדי שאוכל להגיד לעצמי שאני תורמת את חלקי".

לדבריה, נציגי מכבי שירותי בריאות שאליהם היא פנתה ביריד ביקשו ממנה להשאיר את פרטיה האישיים והבטיחו לשוב אליה.

"איבדתי את האמונה בעצמי"

אבי צפניה, טכנאי אלקטרוניקה מחולון, נשוי ואב לשלושה, עבד 15 שנים במוטורולה, עד שנכלל לפני כשנתיים בקבוצה של עובדים שפוטרו מהחברה, מטעמי צמצומים. "הגעתי ליריד כמוצא אחרון", הוא סיפר. "אחרי שעזבתי את מוטורולה עברתי קורס ליועצי השקעות ופנסיה, ולאחר מכן שלחתי מאות קורות חיים לחברות פיננסיות, החל בבתי השקעות ועד חברות ביטוח ובנקים. אף אחד לא טרח להשיב לי, אפילו לא להגיד 'מצטערים, לא נוכל לקבל אותך לעבודה כעת, נפנה אליך כשתתפנה משרה'. ממש כלום. בהתחלה נפגעתי מהיחס הזה, שנובע מכך שציינתי את גילי. אבל כיום כבר נעשיתי חסין מפני פגיעה ממעסיק שלא עונה לי".

צבי גוטליב, 63, נשוי ואב לשניים מתל אביב, עלה לפני שנתיים לישראל מקליפורניה, שם עבד בתחום ניהול והשכרה של ציי רכב. "אשתי רצתה מאוד לעלות לישראל, ואני דווקא לא", הוא מספר. "היא מצאה כאן עבודה כמטפלת בילדים קטנים, ואני מובטל. ניסיתי למצוא עבודה בכל דרך - נכנסתי לאתרים של חברות באינטרנט, פניתי לחברות השמה והפעלתי את הקשרים המעטים שיש לי".

יוסף (ג'ו) קולין, 67, נשוי ואב לארבעה מתל אביב, מהנדס אקלטרוניקה במקצועו, מחפש עבודה בצורה נינוחה, כדבריו. "מצד אחד, יפה שאירגנו יריד למבוגרים, אבל מצד שני לא מצאתי כאן שום משרה מתאימה, ואני רואה שגם מסביבי יש לא מעט מחפשי עבודה מאוכזבים. רוב החברות שמציגות כאן מחפשות אנשי מכירות, עבודה מתישה שהנשירה בה עצומה. קיוויתי למצוא עבודה בתחומי, הנדסת מחשבים, אבל לשווא. גם הוראת מתמטיקה מעניינת אותי, אבל גם את זה אין ביריד".

"חברות העמידו דוכנים בשביל היח"צ"

אלכסנדרה, 57, טענה כי לבעלי השכלה על תיכונית אין כמעט מה לחפש ביריד. "רוב החברות מציעות משרות בסיסיות כמו סידור סחורה, השגחה על ילדים וקופאיות. מצד שני, מעסיק כמו בנק יהב שמציג כאן, מחפש רק בעלי תואר ראשון בראיית חשבון או כלכלה, וכל זאת לתפקידים פרונטליים בבנק.

"אז נכון, הציעו כאן מאות משרות ויש המון רעש והמולה, אבל תכל'ס - הרבה מזה לא ייצא לרוב האנשים שבאו. לדעתי, חלק גדול מהחברות שהעמידו כאן דוכנים עשו את זה למטרת יחסי ציבור, ולא באמת כדי לקלוט מספר גדול של עובדים מבוגרים".

דנה שליו, מנהלת משאבי אנוש ברשת AM:PM, אמרה שהרשת מחפשת 20 עובדים בסיפיה, בעיקר עבור הקופות. השכר - 22.20 שקל בשעה, מעט מעל שכר המינימום.

"עובדים מבוגרים תורמים לעסק לא פחות מעמיתיהם הצעירים"

הפתרון להיעדר התעסוקה של עובדים מבוגרים הוא בבניית מסלולי הכשרה מקצועית עבור אוכלוסייה זו, שיסובסדו על ידי המדינה - כך סבור יוסי פרחי, מנכ"ל שירות התעסוקה. לדבריו, האבטלה הגבוהה בקרב מבוגרים נובעת בחלקה מכך שבמשק יש אלפי אנשים שפרשו בהסכמה לפנסיה מוקדמת מארגוניהם, למשל בנקים וחברות ממשלתיות, והם אינם מעוניינים לעבוד. "אבל הבעיה העיקרית נמצאת אצל המעסיקים, שאינם מאמינים ביכולות של העובדים המבוגרים", הוסיף.

"ההיי-טק, למשל, מאופיין בחדשנות והמנהלים בענף סבורים שהביטוי 'חדשנות' מזוהה עם צעירים בלבד", טוען פרחי. "אבל גם בשאר ענפי המשק המנהלים אומרים לעצמם: 'למה שאשכור עובד מבוגר שדורש שכר גבוה, חופשות ותנאים משופרים, בזמן שאנו יכולים לקחת עובד צעיר שיסתפק, לפחות בתחילת הדרך, בשכר נמוך?" לדבריו, גם ההכרה של המדינה בעבודות מועדפות למשוחררי צה"ל תרמה לדימוי הצעיר של שוק העבודה.

ריבי בלר, מנכ"לית עמותת והדרת הפועלת להעצמת האוכלוסייה המבוגרת, אומרת שרוב תוכניות הפיטורים שמגבשות חברות בישראל, כוללות בעדיפות ראשונה עובדים מבוגרים. "מנהלי החברות אומרים לעצמם: 'עובדים אלה הם ממילא לקראת פרישה, לכן הם פחות ייפגעו מפיטורים'. בנוסף, המבוגרים הם אוכלוסייה חלשה שקל להכות בה ראשונה כשהארגון חווה קשיים. על מנהלים להפנים שעובדים מבוגרים תורמים לעסק לא פחות מעמיתיהם הצעירים, יש להם רצון לעבוד והם מחכים להזדמנות להוכיח את זה". בלר מנתה יתרונות נוספים להעסקת עובדים מבוגרים: הם נעדרים פחות ממקום העבודה, יש להם פחות מחויבויות משפחתיות כמו חופשת לידה או טיפול בילדים, והם לא יוצאים למילואים.