נקודת ההכרעה // איך משלבים את החרדים בשוק העבודה ומצילים את הכלכלה?

לחרדים לא אמורה להיות בעיה לעבוד ■ ההפך הוא הנכון: לפי המקורות זה הכרחי ■ אבל בעשורים האחרונים משהו השתבש, וההשתתפות הנמוכה של החרדים בשוק הפכה לאיום על כלכלת ישראל ■ פרויקט מיוחד

כתבות נוספות ממוסף "עברית, אנגלית, חשבון נפש"

■ שני לילות בצימר רומנטי + מקווה: התיירות החרדית תופסת תאוצה
■ ללוות ולהלוות ללא ריבית: תעשיית הגמ"חים במגזר החרדי פורחת
■ למה בברוקלין 90% מהחרדים הולכים לעבודה - ובישראל רק 39%?
■ כיפה שחורה ומדי צבא: החיילים החרדים של יחידה 8200
■ "הארץ הזו שלנו, המדינה לא; אתם החילונים פשוט לא מבינים את זה"
■ טרכטנברג פוגע בבטן הרכה של החרדים / מירב ארלוזורוב
■ יוסי שריד: לא מתחרט על דבר, שהחרדים יתנצלו

רבן גמליאל, בנו של רבי יהודה הנשיא, אומר: יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון; וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטילה וגוררת עוון (פרקי אבות, ב', ב').

"המושג דרך ארץ מקפל בתוכו כל עיסוק שבו יעסוק האדם - מה שמשתמע ממנו ומותנה בו - כדי שיביא לידי תכלית את קיומו, ייעודו, חייו המשותפים עם הזולת ועם עזרת האמצעים והנסיבות הנתונים על ידי הארץ. לפיכך מציין המושג הזה את דרכי מחייתו של האדם, את חייו האזרחיים וכן את נוהלי הנימוס, האדיבות וההגינות, נורמות מוסכמות בחיי חברה וכן כל מיני דפוסים תרבותיים, אנושיים, כלליים ואזרחים".

את הפרשנות הזאת למשנה כתב במאה ה-19 הרב שמשון רפאל (רש"ר) הירש, אחד הרבנים הבולטים בגרמניה. אין לטעות, לא מדובר ברב פשרן - הוא נאבק בכל כוחו בקבוצת הרפורמים וציווה על חיי דת קפדניים. למעשה, הוא היה בין מייסדי הזרם החרדי וגם התנגד לציונות. ובכל זאת, תפישת חייו האידיאלית היתה תורה עם דרך ארץ - השכלה, עבודה, חיים משותפים והתאמה לתרבות השלטת. בבית הספר בפרנקפורט שאותו ניהל, הקפידו על שילוב לימודי קודש והשכלה כללית.

כיום, שיטתו של רש"ר הירש כמעט נעלמה. לאחר השואה וחורבן הקהילות החרדיות פעלו החרדים לשקם את ההריסות - והצליחו. התורה, אוצר התרבות של היהודים, שגורה בפיהם של מאות אלפים.

אבל בדרך משהו השתבש. המגזר החרדי בישראל, שמונה כיום יותר מ-700 אלף איש ומכפיל את עצמו בכל 23 שנה, בוחר להתבדל ולשכוח את מרכיב ה"דרך ארץ". ההנהגה החרדית נאבקת נגד הניסיונות לשלב לימודים כלליים במוסדות החינוך, מתבטאת בחריפות נגד עבודה - ודוגלת בהמשך הגדלת עולם הישיבות והכוללים.

המצב הזה נהפך לבלתי אפשרי ומאיים על עתידה של ישראל. העוני הקשה של החרדים גורם לשאיבת תקציבים ממשלתיים רבים על חשבון הכלל. התרומה הנמוכה שלהם למשק עלולה להמשיך לדרדר את ישראל בכל פרמטר אפשרי.

בחמש השנים האחרונות מתחילים להתרחש שינויים בחברה החרדית - יותר ויותר צעירים יוצאים ללימודים אקדמיים (כ-7,000 סטודנטים לומדים ב-2011), לשירות לאומי (1,300 בוגרים ו-1,800 משרתים כיום) או צבאי (3,000 בנח"ל החרדי וכ-1,500 במסלול שח"ר) - ומנסים להשתלב בשוק התעסוקה. לא קל להם. מצד אחד הם חוטפים ביקורת מההנהגה החרדית, ששוללת את הלגיטימיות לצאת מעולם הישיבות, ומצד שני הם חשים שהעולם החילוני לא רץ לקבל אותם בידיים פתוחות.

לכן הימים האלה גורליים לכלכלה הישראלית. אם יתקיים התרחיש האופטימי, וניצני המגמה שהחלה בשנים האחרונות יפרחו - בעוד עשור יותר חרדים ישתלבו בעבודה, והיעד הממשלתי לשיעור תעסוקה של 63% יתממש. אם ההנהגה החרדית והפוליטיקאים החרדים יסכלו את המאמצים האלה והצעירים החרדים יתקשו להשתלב בשוק העבודה, יתממש התרחיש הפסימי כששיעור התעסוקה הכולל ידרדר ל-68.9%.

המומחים הנדרשים לנושא חלוקים לגבי פתרון הבעיה. חלקם נוקטים גישה אגרסיבית של שינוי בכפייה, חלקם מעודדים שינוי מבפנים. כמו תמיד, הפתרון נמצא באמצע. כדי להגיע אליו, צריכים כולם - ההנהגה הפוליטית, ראשי המגזר החרדי ובכירי המגזר העסקי - להתעורר, לקחת אחריות ולהיות אמיצים.

כתבות נוספות ממוסף "עברית, אנגלית, חשבון נפש"

■ שני לילות בצימר רומנטי + מקווה: התיירות החרדית תופסת תאוצה
■ ללוות ולהלוות ללא ריבית: תעשיית הגמ"חים במגזר החרדי פורחת
■ למה בברוקלין 90% מהחרדים הולכים לעבודה - ובישראל רק 39%?
■ כיפה שחורה ומדי צבא: החיילים החרדים של יחידה 8200
■ "הארץ הזו שלנו, המדינה לא; אתם החילונים פשוט לא מבינים את זה"
■ טרכטנברג פוגע בבטן הרכה של החרדים / מירב ארלוזורוב
■ יוסי שריד: לא מתחרט על דבר, שהחרדים יתנצלו

הפופולריות בקריירה
תגיות נבחרות
הצעות מיוחדות