"זהו יום של בשורה, בראש ובראשונה לעובדי השמירה והניקיון שתנאיהם ישופרו בצורה משמעותית" - כך אמר היום שר האוצר יובל שטייניץ במסיבת עיתונאים לרגל החתימה על ההסכם עם ההסתדרות בנושא עובדי הקבלן וסיום השביתה הכללית במשק.
השביתה במשק הסתיימה בתום 5 ימים, לאחר שהבוקר הושג הסכם בעניין עובדי הקבלן, לאחר משא ומתן שנמשך לאורך כל הלילה. ההסכם החדש כולל שיפור בשכר המינימום של עובדי הקבלן שיעמוד על 4,500 שקל. בנוסף, כולל ההסכם שיפור בתנאים הסוציאליים: הפרשת קרן השתלמות בשיעור של 7.5%, שי לחג בהתאם לתשורות המחולקות לעובדי המדינה, הגדלת דמי ההבראה, הגדלת ההפרשות לפנסיה (1% מעביד, 1% עובד), ההפרשות יהיו על שכר בסיס ושעות נוספות, זכאות לפנסיה מהיום הראשון, ארוחות מסובסדות במקומות בהם קיים הסדר שכזה לעובדים הקבועים. תוספת השכר והתנאים הסוציאליים נכנסים לתוקף מרגע על ההסכם.
בנוסף, הוסיפה המדינה 120 פקחים למשרד התמ"ת שייועדו לאכיפת תנאי העבודה של העובדים החלשים על מנת להבטיח את מימוש מלוא הזכויות המגיעות לעובדים. בכך. ההסתדרות התחייבה ל"שקט תעשייתי" למשך 3 שנים.
עוד נקבע כי בהתאם להבטחת שר האוצר, תקלוט המדינה 150 עובדים בהוסטלים של ניצולי שואה ו-150 עובדי ניקיון נוספים במעונות לחוסים של משרד הרווחה. המדינה גם תשלים את ההליכים הנדרשים לקליטת 600-500 עובדים המועסקים כיום על ידי תאגידי בריאות בבתי חולים ממשלתיים וממשלתיים-עירוניים, ואשר העסקתם ממומנת באופן ישיר על ידי תקציב המדינה. כמו כן, ייקבעו מנגנונים למניעת התופעה.
בסעיף "כתף אל כתף" נקבע כי "במטרה למנוע עקיפה מלאכותית של העקרונות הגלומים בחוק העסקת עובדים קבלני כוח אדם הקובע חובת העסקה ישירה בתנאים הקבועים בו, תפעל הממשלה לאתר ולמנוע מקרים בהם מועסק עובד קבלן שירותים. לצורך כך, תוקם וועדה אשר תבחן כל מקרה לגופו במקרה של חילוקי דעות".
שטייניץ: "ישראל - היחידה במערב שעושה תיקון כזה"
"מדינת ישראל היא היחידה במערב שעושה תיקון מהסוג הזה, ומחזקת את העובדים החלשים בתקופה הזו", אמר שטייניץ במסיבת העיתונאים. "בזכות הצמיחה הגבוהה והאבטלה הנמוכה אנחנו יכולים לעשות מה שבאירופה לא יכולים לעשות".
"להסכם יש עלות לא מבוטלת, אבל אנחנו שמחים לשלם אותה כי הוא הולך לחלשים ביותר שעובדים לפרנסתם", ציין שר האוצר. "הממשלה תצטרך להתארגן בצורה זו או אחרת כדי להיערך לעלות שמתחלקת בין הממשלה ובין גופים אחרים. יש גיבוי מלא של ראש הממשלה, שהבין שנכון לדאוג לעובדי השמירה והניקיון".
בסוף מסיבת העיתונאים, חשף שטייניץ את הסיבה האמיתית לסיום השביתה וחתימה על הסכם. "האמת היא שהגענו היום להסכם לא רק כי זה יותר בריא יותר מהסכם כפוי מבית משפט, אלא כי שנינו רוצים לחזור הביתה. אם זה היה נמשך ככה עוד שבועיים, עופר לא היה מתחתן ואני הייתי מתגרש. בזכות השביתה נוכל לישון בשקט".
"בפעם הבאה שתהיה צמיחה גבוהה יותר נבוא שוב עם דרישות"
יו"ר ההסתדרות עופר עיני ביקש להודות לעובדים החזקים "שגילו סולידריות עם העובדים החלשים", לאזרחים "שהבינו שהשביתה היתה בנושא צודק ושניסינו לגרום להם כמה שפחות נזק ולשר האוצר "שגילה רגישות חברתית במהלך המשא ומתן".
"אני שמח שהגענו להסכמות ולא היינו צריכים את בית המשפט שיכפה את ההסכמות" הוסיף עיני. "יש פה שני הסכמים. אחד עם המעסיקים במגזר הפרטי ואחד עם הממשלה. טיפלנו באוכלוסייה החלשה ביותר. שיפרנו את התנאים והדבר החשוב ביותר: בפעם הראשונה עובדי השמירה והניקיון צמודים לתנאים של עובדי המגזר הציבורי".
"בפעם הבאה שתהיה צמיחה גבוהה יותר נבוא שוב עם דרישות", אמר עיני לשטייניץ.
"זה לא מהלך שפתר את כל הבעיות בסוגיית עובדי הקבלן. מדובר על סוגייה מורכבת ומסובכת, אבל לפחות הצלחנו לתת תקווה", סיכם עיני.
מוקדם יותר הבוקר, בראיון לגל"צ, אמר עיני כי: "אפילו עצם זה שהעלינו את הנושא לסדר היום חשובה. יש הסדרים עם המגזר העסקי ויש השוואת תנאים מלאה לכל עובדי הקבלן. יתר על כך, כל מקצועות הליבה עוברים להעסקה ישירה. מקצועות ליבה הם למשל משרות בבנק, חדרנית בבית מלון וכו'. השוואת תנאים מלאה תחול על כל עובדי הקבלן, כולל שמירה ונקיון - גם כעת וגם בעתיד. כמו כן, כל עובדת נקיון העובדת מעל 170 שעות (90% משרה), תעבור להעסקה מלאה".
עיני ציין כי 120 פקחים מטעם התמ"ת יועסקו במטרה לאכוף את זכויות עובדי הקבלן. לרשות עובדי הקבלן יוקם גם מרכז שירות טלפוני, אליו יוכלו לפנות ישירות אם זכויותיהם יקופחו. כמו כן, ייחתם הסכם קיבוצי עבור 50-60 אלף עובדי השמירה והנקיון. הם גם יקבלו את כל הנלוות - כגון קרן השתלמות ושי לחג".
מבחינת המעסיקים, עיני הבהיר כי לא יהיו העסקות "פיקציה": "או שצריך את העובד ומעסיקים אותו בהתאם לתנאים, או שאין פיקציה. אם הוא לא נקלט, אותו מעסיק לא יכול לקלוט עובד במקומו. זה מוחק את תופעת הכתף אל כתף".
גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים באוצר ציין גם הוא בראיון לגל"צ, כי "מדובר בהישג גדול מצד עיני. הגענו להישג מצוין שמשפר משמעותית את תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן. היתה אכיפה ברורה של שבירת הסכם המשק. ההסכם אינו זול - 800 מיליון שקל - אך יש בו עלויות שמטרתן שיפור השכר. סכום זה כולל את כל ההטבות - תנאים, שי לחג והכל".
בנושא שביתת נשק, הסביר הרשקוביץ כי: "ההסתדרות התחייבה לשקט תעשייתי, וגם מנגנונים לאכיפת ההעסקה הישירה. מותר להיאבק, על פי ההסכם, על כל דרישה שאינה כלכלית. הסגירה קובעת בבירור באופן חד ומפורט את נושא צורות ההעסקה המלאכותיות. בנושאים הללו חשובה רמת הפירוט".
במשרד התמ"ת נערכים להחלת צו ההרחבה לעובדי הקבלן
המעסיקים עדיין לא אישרו את ההסכם שנחתן ביום חמישי עם ההסתדרות, אולם במשרד התמ"ת נערכים לפרסום צו הרחבה, שיחיל אותו גם על המיגזר הציבורי. זאת, בנוסף להבנות בין משרד האוצר וההסתדרות.
שר התמ"ת שלום שמחון, מינה את מיכל צוק, הממונה על התעסוקה במשרד התמ"ת, לעמוד בראש הצוות שירכז את הפעילות בנושא צו ההרחבה הנוגע לעובדי הקבלן. ממשרד התמ"ת נמסר, כי הצוות יחל בעבודתו בימים הקרובים, עם החתימה הסופית על ההסכמים.
נזקי השביתה
בנק ישראל התייחס לשביתת עובדי הקבלן במשק שהסתיימה בשעות האחרונות, ומסר במהלכה ביום שישי, כי "השביתה גורמת נזק רציני למשק הישראלי וחבל מאוד שבתקופה זו אנו מקשים עוד יותר על המשק. יש מקום להפסיקה מייד".
עם זאת, בבנק הביעו רגישות כלפי הנושא ומסרו "עיקר הבעיה בסוגיית עובדי הקבלן היא תנאיהם הנחותים ביחס למקביליהם באותו מקום עבודה. עם זאת, יש לזכור שהעסקה דרך חברה קבלנית מאפשרת גמישות ניהולית והגברת היעילות בתהליכי העבודה". אם כך, השימוש בהעסקה דרך קבלן צריך להיות במינון מוגבל ולא שיטת ההעסקה המובילה. זאת ועוד, יש להקפיד שתנאי העסקת עובדי הקבלן יהיו דומים לתנאים של מקביליהם, וכן הכרחי להגביר את אכיפת החברות הקבלניות לשמירה על זכויותיהם של עובדי הקבלן".
בבנק ישראל הוסיפו ואמרו: "אלו הקווים שמנחים את האוצר במו"מ מול ההסתדרות, וכבר החל תהליך מבורך של הגברת האכיפה בנושא. יש לצפות, כי לאחר שיושג הסכם בנושא, יוגדר פרק של כמה שנים שבו המשק לא יהיה נתון לאיום מחודש של שביתה באותו עניין".
כלכלן בכיר לשעבר בשירות המדינה, פירסם את נזקי השביתה נכון ליום שישי הזה: "קשה מאוד להעריך את היקפם, אבל כל מספר בין עשרה מיליון לחצי מיליארד שקל פוגע. זאת, כמובן, כשלוקחים בחשבון שבהרבה מהמוסדות השביתה היתה חלקית בלבד ושירותים חיוניים המשיכו לפעול", הוא אומר.
"צריך להדגיש שכשמדברים על נזקי השביתה מדובר על הנזקים הישירים בטווח המיידי בלבד. בטווח הבינוני והארוך, ייתכן שהשביתה כלל לא יצרה נזק אלא להיפך- הביאה תועלת למשק. הכל תלוי בתוצאותיה. אם השביתה הביאה לשיפור ביחסי העבודה במשק, להגדלת תפוקות, לעלייה במשכורות ובתנאים הסוציאליים של העובדים מבלי לפגוע ביכולתם של המעסיקים לשרוד כלכלית, הרי שמדובר על רווח. לעומת זאת, אם השינויים הם דווקא לרעה, או לחלופין אם התוצאות הן חסרות משמעות, אז אפשר לומר בודאות שהשביתה יצרה הפסד למשק גם בטווחים הארוכים יותר".
"אין ספק שהשביתה משרתת בעיקר את יו"ר ההסתדרות עיני, שהרבה זמן לא קיבל חשיפה תקשורתית וסבל משחיקה נמשכת בתדמיתו הציבורית", הוסיף הכלכלן. "בכל אופן לא ניתן יהיה לאמוד את התוצאות של השביתה גם לאחר שייחתם הסכם, כי הרבה תלוי גם בביצוע שלו. יכול להיות שישארו הפרשים בין ההצהרות הפומביות ובין התוצאות בפועל גם אחרי שייחתם ההסכם.
