פוסטים אחרונים

אריק פינטו מוכיח לכולנו שאפשר

איך הצליח נכה פוליו שהתייתם מאביו ואימו בגיל צעיר, להפוך למנכ"ל הבנק הגדול בישראל כנגד כל הסיכויים - זה הסיפור של אריק פינטו שיכול וצריך לשמש דוגמא לכל מי שחושב שאי אפשר, שמדינת ישראל השתנתה לרעה ושעדיף כבר לברוח לחו"ל ולעזוב הכל

14תגובות

בשיח הציבורי והכלכלי שנוצר בישראל לימדו אותנו לשנוא את כל מי שמצליח ועשיר, לחשוב שכל הבנקאים מקבלים שכר גבוה שאינם ראויים לו ונסחפו בים הפופוליזם, הקלות על ההדק והלייק בפייסבוק לכל מי שפשוט מספר לנו שקשה כאן, אין לאן להתקדם ושפשוט אי אפשר. הביקורת על עשירים וטייקונים בישראל לפעמים מוצדקת אבל סוחפת כל כך שהזרם והשטף מסתיר את הסיפורים היפים וההצלחות, אלה שבונות אותנו. באופן הזה כמעט כולנו פספסנו את הסיפור של אריק פינטו, הוא הוצנע ונבלע כי לא פופולרי ומתיישב עם מה שלימדו אותנו – שפשוט אי אפשר, שאם אי אפשר מצליח אז שפשוט לא נאמין.

אריק פינטו, האיש שעשה את כל הדרך הארוכה והקשה מלמטה והוגדר בילדותו כנכה פוליו יתמנה למנכ"ל הבנק הגדול בישראל, כך בישרו אתמול הכותרות. כשצוללים לתוך קורות חייו ותלאותיו של האיש, ניתן להיווכח כי עשה את הבלתי אפשרי. בתור גילוי נאות אציין שאיני מכיר את פינטו, קרוביו או מכריו ולא פגשתי אותו מעולם. קראתי את ההודעות על מינויו של פינטו וסיפור חייו צד את עיני.

אריק פינטו
להמשך הפוסט

למה צריך להקים תת בורסה לחברות הייטק בישראל?

מדוע ציבור המשקיעים הרחב לא נהנה ממבול גיוסי חברות הייטק, האקזיטים והגיוסים של השנים האחרונות? בשעה שחברות נמחקות מהבורסה זו השעה ליצירתיות והגיע הזמן להקים בורסה חדשה לחברות טכנולוגיה. אל תאמרו זה לא יצליח כי חברות נמחקות מהבורסה בתל אביב בהמוניהן אנחנו אומת הסטארטאפ ניישן והמטרה של הייטק הישראלי הוא לזכות בכמה שיותר ערוצים לגיוס כספים ולכן הגיעה השעה למהלך. המשקיעים יגיעו בזכות המיתוג

5תגובות

פריחת גיוסי ההייטק והענף בשנים האחרונות הייתה בעיקר מנת חלקן של הקרנות הגדולות ועליית שווי החברות הגיעה בעיקר אל משקיעים גדולים ואלמונים במקום לציבור הרחב. בעיני מדובר באבסורד!! בשנים האחרונות דובר כאן על צדק חלוקתי וחברתי וכולם זועמים שפוגעים להם במחיר הקוטג', אך על חוסר זמינות של השקעות שתאפשר ליהנות מתנופת ענף ההייטק שכמעט נעדר לחלוטין מהבורסה בתל אביב, איש לא מלין. הפתרון הנדרש הוא ברור - הקמת בורסה חדשנית שבה יסחרו חברות ההייטק הישראליות.

ניקח לדוגמא את נטפליקס מנתניה, או בשמה המדויק Vonetize היא חברת ההייטק השנייה שמנסה לבצע כאן הנפקה בשנים האחרונות אחרי שהנפקת חברת הסייבר T-safe לא נחלה הצלחה. בעוד שסביב T-safe התעוררו חששות לגבי כדאיות ההשקעה, Vonetize מצטיירת כמי שהייתה מצליחה בסבב פגישות לזכות בסכום הגיוס מהקרנות הגדולות, אך בחרה את הבורסה בתל אביב ויש להעריך אותה על כך. אבל מה עשתה המדינה כדי להביא את Vonetize ולעודד אותה להיסחר דווקא בבורסה בתל אביב? האמת ששום דבר אפילו הכבידה בשנים האחרונות על מי שהיו בוחרים להשקיע בה.

להמשך הפוסט

כולנו עוד נתגעגע לאג"ח הטייקונים הישראלים

אורבנקורפ היא חברת האג"ח הזרה הראשונה בבורסה בתל אביב שמתגלות בה בעיות מהותיות בהתנהלות ואם יגיע הדבר לכדי הסדר חוב, המשקיעים רק יוכלו להתגעגע להסדרי החוב עם הטייקונים הישראלים. בלב הפופוליזם שליווה את הסדרי החוב של הטייקונים כולנו שחכנו שהלקח הכי חשוב הוא שבעסקים אפשר להיכשל, אבל בתור משקיעי אג"ח מה שחשוב באמת זה היכולת לממש את הנכסים בשעת משבר כדי שיוכלו לשלם את החוב

13תגובות

גל הסדרי החוב ששטף את הבורסה בתל אביב בשנים האחרונות הצליח להותיר כוויות קשות אצל המשקיעים הפרטיים והמוסדיים. גם בעלי הממון הישראלים, או הטייקונים כפי שכינו אותם, החליטו להתרחק כמעט לחלוטין מהנפקות אג"ח ואת החלל הגיעו כמובן למלא שורה של חברות נדל"ן זרות שהגיעו וקפצו על ההזדמנות. התקשורת ביקרה אינספור פעמים את בעלי השליטה שידעו לקחת כסף מהציבור, אך לא תמיד דאגו להחזיר אותו כמשהו בדרך השתבש. לעובדה כי החלק הארי של החברות שנקלעו להסדר חוב אכן התנהלו בצורה הוגנת ברמה העסקית, מיעטו להתייחס כי כל אחד רוצה להגן על חסכונות הפנסיה. 

במסגרת בלוג זה כתבנו לפני מספר חודשים על הנפקות האג"ח של חברות הנדל"ן הזרות והמסר היה כי הזדמנות גדולה כנראה אין שם והתחושה היא שהגיעו מספר גורמים מחו"ל על מנת לנצל את המשקיעים מתל אביב. לא שיערנו כמה מהר תגיע החברה הראשונה שתוכיח כי צדקנו, לפחות לגבי אותה חברה.

להמשך הפוסט

האם Brexit יזעזע את שוקי העולם ביוני?

דונלד טראמפ מפחיד את המשקיעים? משבר בסין? מתברר שהסכנה הכי גדולה לשווקים ב-2016 היא יציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי עליו היא נמנית מאז 1973! מי שיכריעו בסוגיה יהיו אזרחי המדינה שיצביעו ב-23 ביוני האם הם מעוניינים להישאר באיחוד האירופי. בינתיים הסקרים מצביעים פחות או יותר על שוויון בין התומכים למתנגדים ומפלס החששות בשווקים הולך ועולה

תגובות

ברעש המשבר בשווקים, החששות מהעלאת הריבית המוניטרית בארה"ב והבחירות בארה"ב נעלם לו נושא חשוב ומשפיע על השווקים לא פחות והוא המונח שהכי מדאיג באמת את המשקיעים ב-2016 הוא האפשרות של Brexit. בריטניה, תקיים ב-23 ביוני, משאל עם ובו יצביעו אזרחי המדינה האם הם מעוניינים להישאר באיחוד האירופי או לעזוב אותו. בריטניה הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 1973, כך שאם תעזוב אותו מדובר ברעידת אדמה של ממש ופגיעה בכלכלה שלה ובכלכלות האיחוד.

האיחוד האירופי הוא התאגדות שמונה נכון להיות 28 מדינות שיש להן מאפיינים דומים וחלקן חולקות מטבע אחיד, היורו. באופן יחסי, העובדה שלבריטניה מטבע עצמאי מקלה עליה את היציאה מהאיחוד האירופי וזה אחד החששות המרכזיים לכך שאזרחיה מאמינים ההשלכות לא תהיינה כה חמורות.

בתמונה ניתן לראות את היקפי הסחר בין בריטניה לאיחוד האירופי בשנת 2014.
צילום מסך
להמשך הפוסט

המיתוסים המוזרים והשגויים שסיפרו לכולנו על הפנסיה

מספרים לכולנו שהדור הצעיר יפרוש עני ומסכן? דווקא יהיה לו הרבה יותר מהדור הנוכחי. דמי הניהול אוכלים את הפנסיה ואין הבדל בין המנהלים? שטויות, דווקא חשוב שהכסף ינותב להבאת מנהלים מוכשרים שיאתרו השקעות מוצלחות. צריך להשקיע את כל הפנסיה באג"ח מיועדות? דווקא כך כולנו נפרוש עניים והמדינה תישא בנטל

7תגובות

מאז המחאה החברתית של שנת 2011, נושא דמי הניהול על הפנסיה כמעט ולא יורד מהכותרות, מלחמה עיקשת עקבית, בחלקה היא מוצדקת בהפחתת דמי הניהול בפנסיה שלנו. הרבה מיתוסים שגויים עולים בהקשר של הפנסיה ומעט מאוד התבססות על עובדות בשטח. הפנסיה הפכה לאחד הנושאים הכלכליים החשובים ביותר, אך מעטים באמת מבינים בו.

מי שקורא להמשיך ולצמצם את דמי הניהול נטו בפנסיה המשולמים לאלה העוסקים במלאכת הניהול, הבחינה והבדיקה של השקעות ולא על מתווכים שונים שנהנים בדרך, פשוט מתעלם מהפרמטרים הקריטיים ביותר לנושא הפרישה. השיח הכי חשוב הוא על איכות הניהול, צורת ההשקעות ואיך זה שאף אחד לא מוטרד מזה שהפנסיה של כולנו לא מממנת את התפתחות החברות בכלכלה הישראלית ומנותבת בהכרח לרכישת אג"ח מיועדות.

להמשך הפוסט

בנק ישראל יוצר סאב-פריים ישראלי במו ידיו

הגדלת המינוף של הזוגות הצעירים במסגרת הוראת בנק ישראל לאפשר נטילת משכנתאות על פי שווי הדירה במסגרת מכרזי מחיר למשתכן, ולא על פי מחיר הרכישה, עלולה להיות מסוכנת מאוד למערכת הבנקאית ולייצר דור חדש של לווי סאב-פריים ישראלים. המשבר הכי קטן שיתפתח בשוק הדיור עלול לגרום לגלי הדף גם נקודתיים ולהביא למשבר חמור בהרבה

13תגובות

בנק ישראל זכה בשנים האחרונות לביקורות על היותו אנטי חברתי, כזה הדואג אך ורק ליציבות הבנקים על חשבון הזוגות הצעירים ומחוסרי הדיור. מתברר, שגם בבנק ישראל מבינים שלטובת הציבור חייבים לאזן בין הצורך בשמירה על יציבות הבנקים והמשק לבין הדאגה לציבור הרחב והדור הצעיר - וזוהי בהחלט מחשבה נכונה, אך על הדרך שנבחרה יש מחלוקת גדולה. אין ספק שחייבים לדאוג לצעירים אבל מה תעזור אותה הדאגה אם חושפים אותם ואת המשק לסיכון גדול? מי שעמדה מאחורי הלחצים לסייע לזוגות הצעירים היא חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס שדוגלת באג'נדה חברתית שמצליחה בסופו של דבר להפעיל לחץ שמחלחל עד למסדרונות בנק ישראל.

אז על מה המהומה? בנק ישראל הודיע בתחילת השבוע כי נוטלי המשכנתאות במסגרת פרויקטי מחיר למשתכן יזכו להטבה בדמות חישוב שווי הדירה לצורך קבלת המימון. לראשונה, מאפשר בנק ישראל למערכת הבנקאית לקחת את שווי השוק של הדירה ולא את מחיר הרכישה בפועל. עד היום, כזכור, ההוראות היו כי הסכום הקובע לקבלת משכנתא לדירה תמיד יהיה הסכום הנמוך מבין השניים, כלומר גם אם קיבלת את הדירה בהנחה משמעותית על מחיר השוק ותוכל למכור אותה במחיר גבוה, אין זה משנה והפרמטר הרלוונטי הוא מחיר הרכישה בלבד. 

דניאל בר און
להמשך הפוסט

באו לברך ויצאו מקללים

דוח ארגון OECD שהתפרסם בשבוע שעבר האיר את הכלכלה הישראלית באור חיובי, אך בישראל בחרו לקחת אותו כביקורת ולהתמקד בעיקר בבעיות. ובעיית הבעיות - פריון נמוך? האוכלוסייה החרדית והערבית התחילו לצמצם פערים במהירות וזה יעזור לכולנו

תגובות

דוח ה-OECD על המצב הכלכלי בישראל שפורסם בתחילת השבוע שעבר, הצליח לעורר לא מעט דיונים אודות המצב הכלכלי העגום בישראל. הגרפים שעליהם דובר יותר מכל הציגו את העלייה המטאורית במחירי הדירות בישראל, לעומת מדינות OECD. אין ספק שמחירי הדירות הן בעיה לאומית מחד, אך גם הביטחון הכלכלי של מרבית אזרחי ישראל שנהנו מהחגיגה ולכן אפשר לראות אותם גם כחוסן כלכלי בישראל.

אז מה טוב בכלכלה הישראלית? קצב צמיחה נמוך אך גבוה מאוד ביחס לעולם. הצמיחה לנפש נעצרה כמעט אבל החוב הממשלתי יורד, החובות האישיים של האזרחים אינם גבוהים וגם החברות כבר מזמן לא ממונפות. המערכת הפנסיונית בישראל יציבה מאוד וגם לעובדים בעלי השכר הנמוך מובטחת קצבת פנסיה, מה שלא היה בהכרח בעבר ויעידו כל אותם קשישים שלא זוכים לתקבולי פנסיה מלבד תשלומי הביטוח הלאומי.

בתמונה ניתן לראות את הפער בין הפריון הנמוך של המשק הישראלי לפריון במדינות המפותחות
צילום מסך מדוח OECD
להמשך הפוסט

קללת המנצח שירכוש את מגה

נאמני מגה הצהירו שבכוונתם להציע את הרשת למכירה כמקשה אחת, הם והספקים יודעים שהשלם גדול מסך חלקיו, בעוד שבפועל בשוק הקמעונאות בישראל הגודל הוא חיסרון ולא יתרון, הרי על בסיס זה קמו רשתות הדיסקאונט. אז למה הן מתעקשות להתמודד על רכישה מגה?

2תגובות

קללת המנצח (Winner's curse) הוא אחד מהמושגים המוכרים ביותר בתורת המכרזים שבהם המידע שיש לכל אחד מהשחקנים איננו מלא. לכל אחד מהשחקנים יש אינפורמציה לא מלאה על הצד האחר ועל השוק כולו, גם אם כל המשתתפים במכרז הם חברות ציבוריות למשל שחושפות את דוחותיהן הכספיים.

קללת המנצח מתארת את הצד הפחות נעים שבביצוע הרכישה. בכל עסקת רכישה, מעטים הם הרוכשים ששואלים את עצמם, מדוע הם אלו שזכו? איך הם היו היחידים שהסכימו לשלם את המחיר הגבוה ביותר, לעתים בפער משמעותי וגבוה משאר המתמודדים.

בתמונה מופיע סניף של רשת מגה
עופר וקנין
להמשך הפוסט

10 שנים, 0 חברות ענק צמחו בישראל

בעשור האחרון לא צמחה אפילו חברת ענק בינלאומית בישראל בזמן שהכלכלה הישראלית עקפה בסיבוב את כל מדינות העולם המערבי. איך זה משפיע על כולנו ולמה אשמה בכך תרבות האקזיטים ואיך כל זה קשור לחברת פרוטרום שמראה לכולם שאנחנו יכולים גם לרכוש ולא רק להירכש

13תגובות

אם נבחן את הכלכלה הישראלית, לא ברמת מספרי הצמיחה, חוב תוצר ושאר פרמטרים שאנחנו אוהבים לקרוא עליהם בעיתונים, נגלה שבמהלך 10 השנים האחרונות לא צמחה לה אפילו חברה אחת משמעותית בסדר גודל בינלאומי. טבע, כיל צ'ק פוינט ואמדוקס היו כאן גם לפני עשור. נכון, עד לפני שנתיים היה לנו את הפלא הטכנולוגי Waze שנמכרה לגוגל והייתי שמח מאוד להתגאות בה ברשומה זו, אם עדיין הייתה בידיים ישראליות. אחת השאלות שמטרידה אותי באופן אישי היא למה המשק הישראלי הפסיק לייצר כאן חברות ענק שעל בסיסן מושתתת הכלכלה הישראלית והאם יש סיכוי לשינוי? 

הסיבה הברורה שרבים ימהרו לשלוף לחוסר צמיחת חברות גדולות בישראל היא תרבות האקזיטים המהירים, שמביאה כל יזם, או מנהל נדיר ומוכשר להיפגש היום עם מאות מיליוני הדולרים ולהמשיך הלאה - אל המטרה הבאה. אפשר להתווכח אין קץ ולהעביר ביקורת על תרבות האקזיט, אך לדעתי היא רק טפח, או רק סימפטום של הבעיה. אני בחרתי דווקא ברשומה זו להתייחס לנושא הניהול וההחלטות המכריעות, שהן לדעתי הסיבות העיקריות שמנעו מחברות רבות להפוך למובילות בתעשיות השונות. 

דודו בכר
להמשך הפוסט

כמה שווה סינרגיית המיזוג בין שתי ענקיות תרופות?

בפני חברת התרופות טבע, שמחזיקה בהיסטוריה מוצלחת של מיזוגים ורכישות, עומד אתגר גדול מאוד להצדיק את הרכישה של חברת "אקטביס גנריקה". האתגר הזה קיים בכל מיזוג ורכישה, אך נדמה שהפעם לאור נתוני ההכנסות והרווחיות שחשפה, הפעם הוא גדול מתמיד

13תגובות

הצלחת מיזוג או רכישה תלויה מאוד בניסיונו של הגוף המוציא אותו אל הפועל, על כך הרחבנו רבות ברשומה שכותרתה "להתמזג או לא, זו השאלה!". באותה הרשומה הבאנו את חברת התרופות טבע כדוגמא לחברה הישראלית שרכשה לעצמה את שמה כאלופת המיזוגים והרכישות, גם אם חלקם לפחות לא הניב את הפירות הראויים. טבע היא חברה ודוגמא ישראלית שראויה להערצה, מאחר והיא מיישמת את תרבות האקזיט הישראלי מהצד הרוכש ולא מהצד המוכר שלעתים ידוע לשמצה. עובדה זו עומדת ותעמוד לזכותה תמיד. טבע לא רצתה להפוך ליעד לרכישה, ככל הנראה עוינת ובחרה במהלך ניהולי ובמנהיגות יוצאת דופן, השאלה הנשאלת אם ביצעה את הצעד הנכון!

בחרנו לחזור אל טבע ולהעלות את הסוגיות המכריעות, רגע לפני שהיא משלימה את המיזוג הכי משמעותי מאז הקמתה כשהצלחתו בניגוד לחברות שנרכשו גם תמורת 6-2 מיליארד דולר בעבר, היא בבחינת להיות או לחדול. עד כה לא פרסמה טבע נתונים פיננסים אודות רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן, כך שהיה קשה לבחון את מידת כדאיותו. כעת, בעקבות פרסום תשקיף לקראת הנפקת מניות שביצעה בשבוע שעבר, אפשר לבחון את המהלך מזוויות נוספות.

בתמונה מופיע בניין חברת התרופות טבע בהר החוצבים.
ליאור מזרחי
להמשך הפוסט

מארס טורקי

כשאנחנו מנתחים את עולם ההשקעות אנחנו נוטים לחשוש מסיכונים כלכליים טהורים ונוטים להתעלם מהתפתחויות גיאופוליטיות מרחיקות לכת. כך גם לגבי הסכסוך המחריף בין רוסיה לטורקיה. בסיכוי של 90% המשבר בין טורקיה לרוסיה יסתיים בלא כלום, אבל בסיכוי של 10% שני מנהיגים לא רציונאליים עלולים לגרום למלחמת עולם שלישית

תגובות

אם היו שואלים מומחים ליחסי בינלאומיים האם ייתכן שהצבא הטורקי יחליט להפיל מטוס רוסי? כולם היו בוודאי נזעקים וטוענים שהתרחיש הזה בלתי אפשרי. "אתה תמהוני", היו בוודאי משיבים לאותו מומחה גדול ומכובד ככל שיהיה. אך התרחיש הזה קרה ומסתבר שיש לו השלכות גם על הכלכלה. נכון לעכשיו רוסיה טרם הגיבה מבחינה צבאית לתוקפנות של טורקיה. פוטין אינו מנהיג שנוטה להבליג על אירועים מביכים כשחוסר תגובה תתפרש כסלחנות ורפיסות, לכן ברור משהו עומד להתרחש ודם טורקי ייפול. אין מצב שלנשיא רוסיה הפילו מטוס בפעולה עוינת והוא יבחר לשתוק על כך.        

במצב הגיאופוליטי של היום אף אחד לא מאמין שנשיא ארה"ב, ברק אובמה, שנקט במדיניות של חוסר אקטיביות כמעט בכל אירוע צבאי משמעותי ב-6 השנים האחרונות, יבחר להתערב, דווקא עכשיו.

בתמונה מופיע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם ידיים שלובות
AP
להמשך הפוסט

הצד שלא שמעתם על פלישת חברות הנדל"ן הזרות לבורסה

פופולארי, ואפילו מאוד, לדון בשאלת התספורות הצפויות לכספי הפנסיה שלנו כתוצאה מהשקעה באג"ח של חברות הנדל"ן הזרות שמגייסות אג"ח בבורסה בתל אביב – הרי כל אזרח יקום ויתקומם למשמע התאגיד שגוזל לו את החסכונות. אבל מה עם הפרנסה? כולם רוצים שנמשיך לדון בשאלת הסדרי החוב בשעה שמתחת לפני השטח מסתתרת בעיה משקית גדולה בהרבה – והיא הרבה יותר משמעותית לכולנו

תגובות

מגמת גיוסי החוב של חברות הנדל"ן הזרות, שמרבית בעליהן הם אמריקאים מצליחה לייצר כותרות רבות כפטריות אחרי הגשם. כמעט ואין שבוע שבו העיתונות הכלכלית לא עוסקת בתופעה המוזרה שבה כספי הפנסיה שלנו מושקעים בחברות אלמוניות הרשומות באיי הבתולה, או בכל מדינה אחרת שבה החוקים המשפטיים כלל לא ברור ל-99% מתושבי מדינת ישראל, גם לא למרבית עורכי הדין והמומחים בהסדרי החוב הגדולים ביותר.

בעוד שהביקורת הפופולארית מדברת על ההפסד הצפוי למשקיעי איגרות החוב של אותן החברות והתספורות הגדולות שהם עלולים לספוג, כפי שבוודאי מכירים הגופים המוסדיים, הבעיה האמתית והמסוכנת הרבה יותר מכניסת חברות הנדל"ן לישראל בכלל לא נדונה ולא מדוברת. מדובר בבעיה שמשפיעה על כל אחד ואחת מאתנו, מבלי שנהיה בכלל מודעים לכך.

בתמונה מופיעים בניינים מסחריים בארה"ב
נדל"ן בארה"ב
להמשך הפוסט

להתמזג או לא, זו השאלה!

הריבית האפסית דוחקת גם חברות חדשניות וטכנולוגיות להציף ערך דרך מיזוגים ורכישות. השאלה הנשאלת היא איך משקיעים צריכים לנהוג?

אחד המאפיינים של שוקי מניות שנסחרים סביב רמות שיא ובתמחורים מלאים הוא תופעת המיזוגים והרכישות. הריבית האפסית שמביאה להתמעטות אלטרנטיבות ההשקעה בשוק המניות יוצרת לחץ מצד בעלי המניות על הנהלות החברות לבצע עסקאות מיזוג ורכישה כדי להשיא את התשואה העתידית.

אדגיש כי פוסט זה לא נועד לתת למשקיעים תשובה חד משמעית כיצד עליהם לנהוג, אם הנהלת של חברה המוחזקת על ידם באופן פרטי, או בכל דרך אחרת זוכה להצעת רכש/מיזוג מצד שלישי. הסיבה הפשוטה היא שאין לעולם ולא תהיה תשובה חד משמעית או נוסחה שתציע מה כדאי לעשות, הדבר נכון במיוחד בעולם גלובלי שאי הוודאות בו הולכת וגדלה וההתרחשויות הן מהירות וחדות.

עופר וקנין
להמשך הפוסט

השיחה שלא הייתה בין החתם למשקיע של דלק בלונדון

הנחנו בעולם דמיוני שקבוצת דלק כבר נסחרת בבורסה בלונדון והמשקיעים הטריים שלה שמעו במפתיע על הכוונה של ממשלת ישראל לקדם את מתווה הגז

3תגובות

קבוצת דלק הודיעה לאחרונה על כוונתה להירשם ברשימה הראשית של הבורסה בלונדון. הבורסה בלונדון מתאפיינת במספר גבוה יחסית של חברות אנרגיה גדולות מכל רחבי העולם, ונראה שהמהלך של קבוצת דלק נועד כדי לחשוף אותה לשורה של משקיעים מכל רחבי העולם.

בעולם דמיוני, הנחנו כבר שקבוצת דלק נרשמה למסחר בלונדון בטקס חגיגי, שבועות מספר לפני החתימה על מתווה הגז שהגיע אל אותם משקיעים זרים בהפתעה גמורה. במקום להעמיס בשלל נתונים וויכוחים אודות מתווה הגז רצינו להציג איך זה היה נראה מהצד השני. ובכן, בקרוב תקראו שיחה דימיונית בין אחד מגופי ההשקעות הגדולים בעולם, לחתם הראשי שהביא את קבוצת דלק להנפקה בלונדון, רגע אחרי שהם שמעו על כוונת מדינת ישראל להכריז על לווייתן כמונופול להוציא אל הפועל את מתווה הגז.

בתמונה אפשר לראות את מאגר הגז לווייתן שהוא מאגר הגז הגדול ביותר במדינת ישראל
צילום: אלבטרוס
להמשך הפוסט

המשקיעים והחברות הישראליות על מזבח הבורסה

2תגובות

בשבועות האחרונים התבשרו המשקיעים על כניסתן של שתי חברות זרות מתחום הפארמה והמכשור הרפואי (מיילן ומיינקיינד) למדדי הבורסה המובילים. הנה, חשבנו שמצאנו את התרופה לכך שהמשקיעים הישראלים לא נמצאים בבורסה בתל אביב, פשוט נביא לכך עשרות חברות זרות ונמנע מהם להשקיע בחו"ל. זה לא הפתרון.  

נהלת הבורסה מבינה שהיא חייבת להביא שינוי אבל עושה את זה בכל מחיר ובדרך מקריבה את כל מה שאפשר על מזבח הבורסה. במקום להביא לפתרון של שורש הבעיה והיא היעדר הרצון של חברות ישראליות רבות וטובות לבצע הנפקת מניות בבורסה בתל אביב, מוצאים פתרונות אחרים שגרועים לכולם, חוץ למספר חברות זרות שחלקן מנצלות את עיוותי תעודות הסל.

אביב חופי
להמשך הפוסט