פוסטים אחרונים

ילן והשווקים כבר לא

מה המשמעות של הפער שנפתח בין תחזיות הפד להערכות בשווקים?

הירידה האחרונה במחיר הנפט מחזקת עוד יותר את מגמת הירידה בציפיות האינפלציוניות שנרשמת בארה"ב מאז מרץ. מגמה זו היא הסיבה המרכזית לפער שנפתח בין תחזיות הפד להעלאות הריבית לבין מה שהשווקים מתמחרים. כך למשל, אם תחזית הפד לריבית בסוף 2018 היא 2.1%, השוק מתמחר ריבית עתידית של 1.5% בלבד והפער לסוף 2019 גדול עוד יותר (2.9% לעומת 1.7%, בהתאמה).בלי קשר לשאלה מי מהצדדים צודק יותר (השוק כנראה), פער זה הופך את יחס הסיכוי/סיכון בשוק האג"ח האמריקאי לפחות אטרקטיבי. אם הפד יתעקש להעלות את הריבית ולצמצם את המאזן שלו, התשואות יהיו חייבות לעלות. אם השווקים ישכנעו את הפד להוריד הילוך אז התשואות לא יעלו אבל גם לא ירדו (כבר מגולם) ושיפוע העקום לא מספיק תלול כדי לפצות על הסיכון הקיים.

שיפוע העקום – סיבה או תוצאה?

להמשך הפוסט

מיי נכנסת לקרב יריות עם אגרופן

תוצאות הבחירות בבריטניה רעות אם אתם בריטים ואיבדתם את העבודה שלכם למהגר חוקי מהאיחוד האירופי. לכל השאר הן מצוינות

5תגובות

לאחר כל מה שנכתב ונאמר על תוצאות הבחירות בבריטניה, להלן עוד כמה נקודות שמצדיקות להערכתנו הרחבה:

  • לפני שנה, כשהבריטים החליטו שהם רוצים לעזוב את האיחוד, היה נדמה שיחסי הכוחות במשא ומתן העתידי על היחסים בין הצדדים פחות או יותר שקולים. מצד אחד, האירופאים הבהירו לבריטים שכשכמעט 50% מהיצוא שלהם מגיעים לאיחוד האירופי, כדאי להם לשמור על יחסים טובים. מצד שני, הבריטים הזהירו את האירופאים שאם לא יבואו לקראתם - הם עלולים לסבול מגל של הצבעות "אירו-סקפטיות" ביבשת ומתהליך דומינו של פרישת מדינות מהאיחוד. כיום, לאחר תוצאות הבחירות בהולנד, צרפת ובריטניה נראה שבאיום הזה יש פחות בשר משהבריטים חשבו. לכן, המסקנה העיקרית מתוצאות הבחירות בבריטניה היא שבשיחות הברקזיט שיתנהלו בשנים הבאות ידם של האירופאים היא בבירור על העליונה.
     
  • בהתאם לרשום לעיל, העליות בשווקים הן תוצאה ישירה של ההבנה כי במצב הפוליטי הנוכחי בבריטניה, תהליך הברקזיט יסתיים ככל הנראה בניצחון של האירופאים. ללא פרלמנט יציב ותומך, בריטניה תתקשה להתייצב על רגליה האחוריות מול הדרישות של האיחוד האירופי ותיאלץ להתגמש בלא מעט נושאים - בעיקר בכל הנוגע להגירה, לחוקי העבודה וליחסי הסחר. מכיוון שהאינטרס של האירופאים הוא שהיחסים בין בריטניה לאיחוד האירופי יוותרו לאחר הברקזיט דומים ככל שניתן לאלו הנהוגים כיום, הרי שמדובר בחדשות טובות מבחינת השווקים הפיננסיים.
     
  • אגב, הסקרים שוב פגעו בול!
     
  • שתי מגמות פנים-פוליטיות בבריטניה תומכות גם הן בתהליך ברקזיט "רך". ראשית, מפלגת השמרנים של מיי צריכה לפחות 13 מושבים נוספים על מנת להקים קואליציה. לרוע המזל, השותפים הטבעיים של השמרנים, מפלגת הליברלים הדמוקרטים, זכו רק ב-12 מושבים. לכן, מיי תצטרך להוסיף לקואליציה מפלגה נוספת והמועמדת המובילה היא מפלגת DUP (Democratic Unionist Party) הצפון אירית, שזכתה ב-10 קולות. אבל מה? אחד העקרונות של ה-DUP הוא לשמור על גבול פתוח בין בריטניה לאירלנד, מה שמנוגד לעמדה הכללית של השמרנים ועומד בקנה אחד עם דרישות האיחוד האירופי. שנית, 12 מושבים מתוך 313 המושבים שבהם זכו השמרנים מגיעים מסקוטלנד. מושבים אלו מהווים סוג של סוס טרויאני במפלגת השלטון שכן נציגי סקוטלנד ידחפו עד כמה שאפשר לתהליך ברקזיט מתון ורך, שיאפשר למדינתם להמשיך ליהנות מהיתרונות של חברות באיחוד האירופי. במלים אחרות, כש-22 מתוך 335 החברים בקואליציה שלך לא רוצים לראות את תהליך הברקזיט יורד מהפסים, כדי רוצה להיות ראש הממשלה מיי תצטרך להתגמש מעט.
     
  • כדי לא להיות אופטימים מדי נציין רק שהדרך עד לסיום תהליך הברקזיט היא ארוכה. בריטניה עשויה להיגרר לתהליך של בחירות נוספות בשנים הקרובות. גם אם הממשל הנוכחי (לאחר הרכבת קואליציה) יחזיק מעמד, הבריטים לא ימהרו למחול על כבודם - כך שהתהליך עצמו צפוי להיות רצוף דרמות ומהמורות.

 

ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי
POOL/רויטרס
להמשך הפוסט

השוק שצריך לקחת סטרואידים וזה שצריך לחתוך

דו"ח התעסוקה וההאטה באינפלציה שיכנעו את השוק שהעלאות הריבית בארה"ב יהיו מתונות בלבד

5תגובות

דו"ח התעסוקה

דו"ח התעסוקה של מאי היה מאכזב כשמשק האמריקאי הוסיף "רק" 138 אלף משרות, לעומת צפי ל-185 אלף משרות חדשות. בנוסף, נתוני החודשיים הקודמים עודכנו בחדות כלפי מטה (ב-66 אלף משרות) - כך שבסיכום תלת-חודשי, ישנן בארה"ב 113 אלף משרות פחות מכפי שהאנליסטים ציפו. מצד שני, שיעור האבטלה המשיך לרדת גם במאי והגיע ל-4.3%, הרמה הנמוכה ביותר מאז פברואר 2001. לא רק זאת, אלא ששיעור האבטלה בהגדרה הרחבה ביותר (U-6) ירד ב-0.2 נ"א ל-8.4%, מה שהביא את הפער בין שתי ההגדרות של שיעור האבטלה לרמה של 4.1% בלבד. פער זה הוא אינדיקטור מצוין להיקף השומנים שעוד נותרו בשוק העבודה האמריקאי, והוא מתקרב והולך לרמות השפל של שנות אלפיים העליזות (כ-3.8% בממוצע). במלים אחרות, שוק העבודה האמריקאי רזה והתחטב - אבל כדי להמשיך בתהליך ולבנות מסת שריר הוא יצטרך בקרוב להתחיל לקחת סטרואידים.

ארנולד שוורצנגר
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

כשהשוק מתנהג כאילו הוא בוב מארלי

השווקים ממשיכים לעלות כי השווקים ממשיכים לעלות. לפעמים הסנטימנט חזק יותר מכל דבר

תגובות

"Don't worry about a thing, Because every little thing gonna be alright"

Bob Marley

בוב מארלי
אי־פי
להמשך הפוסט

משחק הצ'יקן שבולם את הזעזועים בכלכלת ארה"ב

כל הדרכים במשחק הפוליטי בארה"ב מתכנסות לתאריך אחד: ה-6 ביוני 2018

9תגובות

אירועי השבוע האחרון בשווקים הזכירו לנו יותר מכל שדונלד טראמפ כנשיא הוא תרופת פלא לשעמום. יותר מספינר, יותר מקוביה עם מתגים שלא עושים כלום ואפילו יותר מההתפתחויות בהפועל ת"א. טראמפ הוא פשוט תוכנית דרמה יומית שיכולה להפוך אסקפיסט מושבע למכור לטוויטר. בהיבט זה, על אף שניתן להתווכח זמן רב על היכולת של טראמפ ליישם את המדיניות הכלכלית שהבטיח (סיכוי נמוך מאוד) ועל התרומה הפוטנציאלית שלו לכלכלה האמריקאית (שואפת לאפס), אי אפשר להתווכח על זה שטראמפ מביא אתו רמה גבוהה של אי וודאות. לכן, גם אם המגמה ארוכת הטווח בשווקים לא צפויה להשתנות, בטווח הקצר אפשר להניח שטראמפ ימשיך לייצר תנודתיות.

רצף ההסתבכויות האחרונות העלו מחדש את אופציית ההדחה (Impeachment) של טראמפ מתפקידו. ההסתברות הגלומה באתרי ההימורים להדחה של טראמפ עד לסוף השנה קפצה בחדות והגיעה בחלק מהם ל-25%, אך נדמה שהחשש מוקדם מדי. התנאים להדחת נשיא בארה"ב נתונים לפרשנות רחבה יחסית, הדחה אינה אקט חוקתי אלא אקט פוליטי לכל דבר. לכן, כל עוד הקונגרס הוא רפובליקני קשה לראות כיצד טראמפ מודח מתפקידו ללא הוכחות ברורות לסקנדל חמור בהרבה מהאירועים האחרונים.

תרנגולת. הדרמה והאקשן ילוו אותנו עוד זמן רב
להמשך הפוסט

זה הזמן לצמוח, את הצרות לשכוח

למרות הצמיחה אין אינפלציה ואלו החדשות הטובות ביותר לשווקים הפיננסיים

3תגובות

טרנד הרה-פלציה (בתרגום חופשי: האינפלציה מכה שנית) שלט בשיח הכלכלי ובשווקים מאז סוף השנה שעברה. כמו שקורה בדרך כלל, גם הטרנד הזה גרם ללא מעט משקיעים להיסחף ולהתעלם מעובדות בסיסיות שמונעות מהאינפלציה להישאר גבוהה לאורך זמן. מדד אפריל שפורסם בארה"ב מלמד שטרנד הרה-פלציה הסתיים באופן רשמי ושבדיוק כמו בישראל, גם בארה"ב האין-פלציה (אינפלציה נמוכה לאורך זמן) היא המצב הבסיסי. אגב, הסיבות לאינפלציה הנמוכה בישראל ובארה"ב דומות מאוד: בעוד צד הביקוש חזק והמשק נמצא בתעסוקה מלאה, גורמי היצע כמו התקדמות טכנולוגית, התגברות התחרות ושינויים מבניים הם שלוחצים את האינפלציה כלפי מטה. לדוגמה, סעיף שירותי הטלפון במדד בארה"ב ירד ב-6.7% מאז תחילת השנה ובכ-10% מאז תחילת 2016 - וזאת בשל תחרות מחירים שמשתוללת. מחירי כלי הרכב המשומשים ירדו ב-4.6% בשנה האחרונה בשל עודף ההיצע והתנאים הנוחים בשוק האשראי לרכב. נשמע מוכר? תזרקו לקלחת הזו את הכחלוניזם ותקבלו את סביבת האינפלציה בישראל.

בעקבות מדד אפריל, האינפלציה השנתית בארה"ב ירדה מ-2.4% ל-2.2%. אינפלציית הליבה ירדה ב-0.1% נ"א ל-1.9% ונמצאת מתחת לרמת 2.0% בפעם הראשונה מאז אוקטובר 2015. בדיקת הסעיפים השונים במדד מעלה תמונה שעשויה להטריד מעט את הפד. כידוע, הפד נותן משקל גבוה יותר למדד המחירים של ההוצאה הצרכנית (PCE) מאשר למדד המחירים לצרכן (CPI). מפאת רצון לסיים את לפני מתקפת הסייבר לא נפרט פה היום את ההבדלים בין השניים (מי שרוחו לא נותנת לו מנוחה וחייב הסבר עכשיו ומיד - מוזמן לשלוח מייל או לחילופין להסתכל בגוגל), אבל נציין שהמשקל של סעיף הדיור שעלה ב-0.3% גבוה הרבה יותר ב-CPI מאשר ב-PCE (40% לעומת 7.5% במדדי הליבה, בהתאמה) ושהמשקל של סעיף הבריאות שירד ב-0.2% נמוך יותר (10% לעומת 20.5% במדדי הליבה). המשמעות המיידית היא שאינפלציית הליבה של ה-PCE צפויה לרדת אף יותר ותהיה כנראה 1.4%-1.5%% לאחר מדד אפריל (מתפרסם בסוף החודש). בסביבת עולם כזו ההסתברות שהפד יעלה את הריבית מהר יותר מכפי שהשוק מגלם (1.66 העלאות ריבית נוספות עד לסוף השנה) היא נמוכה מאוד, ולכן החלק הבינוני-ארוך של העקום האמריקאי נראה בהחלט אטרקטיבי. מכיוון שהמדיניות המוניטארית של בנק ישראל תסתכם בשנה הקרובה בלעשות קופי/פייסט להודעות לתקשורת, גם בישראל עקום האג"ח בהחלט מעניין להשקעה.

סקרי הסנטימנט של המגזר העסקי ושל הצרכן היו גם הם חיוביים ורומזים על צמיחה מהירה
אילן אסייג
להמשך הפוסט

הדלת הפתוחה בבנק ישראל - שחייבים לטרוק בפני הפוליטיקאים

הצעת חוק שהועלתה השבוע עלולה לפגוע בעצמאות בנק ישראל ולהוביל את המשק למדרון חלקלק שיסתיים משבר

13תגובות

פרק הוויקיפדיה שמתאר את המשבר הכלכלי העולמי של שנות ה-30, השפל הגדול, מכיל כ-11 אלף מלים. כ-4,000 מלים מתוכן מרכיבות את החלק המתאר את הגורמים שהובילו למשבר. רוצה לומר, אף משבר כלכלי, חברתי או פוליטי לא נוצר מעולם יש מאין - אלא כתוצאה מאוסף החלטות, בדרך כלל גרועות, של אלו שמחזיקים בשלטון. הצעת החוק שהוגשה השבוע שלפיה בנק ישראל יחויב להתייעץ עם הכנסת בכל נושא הקשור לצרכנות נראית כעוד החלטה גרועה במיוחד שעשויה להירשם בבוא היום בוויקיפדיה כאחד הגורמים הראשוניים למשבר כלכלי עתידי. על ההצעה חתומים 11 ח"כים בהם יעקב פרי ואיתן כבל.

נכון, לפי ההצעה הכנסת תתערב רק בנושאים הקשורים לצרכנות ובנק ישראל לא יחויב לקבל את עמדת הכנסת, אבל עצם העובדה שאנשי בנק ישראל יחויבו להביא את הצעותיהם לדיון בכנסת, במיוחד בתקופה המאופיינת בגאות של מפלס הפופוליסטיות, עשויה להשפיע על ניסוח ההצעות או על עצם קיומן.

דלת כניסה
יעל אנגלהרט
להמשך הפוסט

העלאת ריבית? למה לא בעצם?

דו"ח התעסוקה של אפריל מלמד ששוק העבודה האמריקאי נראה מצוין ותומך בהעלאת ריבית נוספת

6תגובות

יותר מכל, דו"ח התעסוקה של אפריל מלמד שהדו"ח מהחודש שעבר, זה שהראה תוספת של 98 אלף משרות בלבד, היה לא יותר מבליפ סטטיסטי. מי שהחששות מכך ששוק העבודה האמריקאי מאבד מומנטום הדירו שינה מעיניו - שמח לראות 211 אלף משרות חדשות בארה"ב (צפי: 190 אלף), ועוד שורה של נתונים חיוביים. השורה התחתונה היא די פשוטה: הפד יכול להרגיש מאוד בנוח עם העלאת ריבית נוספת בחודש הבא. עובדה זו כבר מתומחרת במלואה בשווקים שאף מתמחרים הסתברות של 57% להעלאת ריבית נוספת (מעבר לזו של יוני) עד לסוף השנה. עם קונצנזוס כזה נראה שהסיכון בחלק הארוך של עקומי התשואות בארה"ב הוא נמוך יחסית. מכיוון שהעלאת הריבית בישראל צפויה להתעכב יותר זמן מעלילה עם עניין אמיתי במשחקי הכס, יש הצדקה ברורה להחזקה של מח"מ בינוני-ארוך בתיק האג"ח.

עוד נקודות מהדו"ח:

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפנסילבניה, בחודש שעבר
CARLO ALLEGRI/רויטרס
להמשך הפוסט

החגיגה שעלולה להיגמר בהנגאובר

תוצאות הבחירות בצרפת אכן מעודדות, גם בגלל הירידה הדרמטית בסיכוי ל-Frexit וגם כי מסתבר שהסקרים עובדים. אבל רצוי להיזהר מהערכת יתר לגבי יכולתו של מקרון

4תגובות

תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות בצרפת הן חדשות טובות לשווקים - לא רק מפני שהן שמות את עמנואל מקרון המתון והפרו-עסקי בפוזיציה מצוינת להיות הנשיא הבא של צרפת, אלא גם משום שהן מלמדות יותר מכל שאחרי כל הרעש והמהומה מתברר שהסקרים דווקא עובדים ושהאנשים פועלים רוב הזמן באופן רציונלי.

שתי טענות חזרו ונשמעו בשבועות האחרונים בהקשר של הבחירות בצרפת. האחת: בדיוק כמו במקרה של הברקזיט וטראמפ גם אם לה פן תנצח זה לא ביג דיל. השנייה: בדיוק כמו במקרה של הברקזיט וטראמפ לסקרים אין שום משמעות. שתי הטענות האלו שגויות. ראשית, שתיהן מתבססות על ההטיה הפסיכולוגית להאמין שמה שהיה הוא שיהיה. שנית, בגלל החברות בגוש היורו והיעדר מטבע עצמאי, יציאה של צרפת מהאיחוד האירופי היא ממש לא כמו היציאה של בריטניה.

מקרונים
אייל טואג
להמשך הפוסט

השווקים רגועים ובצדק

הבחירות בצרפת תופסות לא מעט כותרות ועשויות לגרום לתנודתיות בשווקים אך לא יותר מכך

ישנן שתי טענות שחוזרות ונשמעות בהקשר של הבחירות בצרפת. האחת: בדיוק כמו במקרה של הברקזיט וטראמפ גם אם לה פן תנצח זה לא ביג דיל. השניה: בדיוק כמו במקרה של הברקזיט וטראמפ (המהדרין מוסיפים את הבחירות האחרונות בישראל) לסקרים אין שום משמעות. שתי הטענות האלו שגויות. ראשית, שתי הטענות מתבססות על ההטיה הפסיכולוגית להאמין שמה שהיה הוא שיהיה אבל לפי הגיון זה בעוד 10 שנים כותב שורות אלה ימצא עצמו עם שתי נשים וארבעה ילדים, תרחיש שלמרבה המזל כדאי כנראה לתת לו הסתברות נמוכה. שנית, בגלל החברות בגוש האירו והיעדר מטבע עצמאי, יציאה של צרפת מהאיחוד האירופי היא ממש לא כמו היציאה של בריטניה. רשמנו פה כבר כמה פעמים בעבר שיציאה של אחת מהמדינות הגדולות בגוש האירו (צרפת, איטליה או ספרד) היא בעייתית במיוחד בשל הקשיים שעלולים להיערם בתשלום החובות הנקובים אירו של המדינה שיוצאת מהגוש ומאמצת מטבע עצמאי. בניגוד למקרה של בריטניה בו הפגיעה הפוטנציאלית היא בעיקר בכלכלה הריאלית, תרחיש כזה עלול להדרדר במהירות לכדי משבר פיננסי עולמי נוסף. אז למה השווקים רגועים כל כך? כי בניגוד לתוצאות הצמודות שהראו הסקרים במקרים של הברקזיט (52%:48%) וטראמפ (47%:44%), הפערים בסקרים לבחירות בצרפת הם הרבה יותר גדולים כך שניתן להסתמך עליהם במידת בטחון גבוהה הרבה יותר.

 

להמשך הפוסט

ארבע הקושיות שמטרידות את המשקיעים‎

מתי טראמפ יממש את האיומים, מה יקרה באירופה והאם גם אצלנו תעלה הריבית? השאלות הבוערות שעלולות לעשות את ההבדל בין עבדות לחירות

5תגובות

מדי פסח, אנו מקדימים את כאב הראש הנובע משתיית ארבע (עשר) הכוסות בערב החג בכאב ראש מסוג אחר - ומנסים לחשוב מהן ארבע השאלות החשובות ביותר שהמשקיעים צריכים לשאול את עצמם כיום. זה כשלעצמו לא גורם לכאב ראש, אבל אנו מנסים גם לענות על השאלות ופה טעון הקושי.

עד מתי כל הטוב הזה יימשך?

כדור בדולח
להמשך הפוסט

האם טראמפ שולח את המשקיעים לתהליך גמילה קשה

הכישלון של טראמפ להעביר את רפורמת הבריאות שלו מאיים על השווקים בטווח הקצר אך עשוי להוות חדשות מצוינות דווקא בטווח הבינוני-ארוך

3תגובות

ב-1987 פירסם יזם הנדל"ן דאז ונשיא ארה"ב כיום, דונלד טראמפ, ספר בשם "אמנות עשיית העסקים". ספר זה, כמו רבים מספריו האחרים, הצליח לייצר לטראמפ הילה של איש עסקים קשוח במיוחד, מומחה במשא ומתן ומצליחן סדרתי. לאחר אירועי השבוע האחרון בקונגרס נדמה שהילה זו עלולה להתחיל להיסדק כשהנשיא שוב לא הצליח לרתום את בית המחוקקים לתמיכה בתוכניתו. הפעם מדובר באחת מתוכניות הדגל שלו - החלפת תוכנית הבריאות של אובמה. גם תגובתו של טראמפ לפיאסקו לא הוסיפה לו יותר מדי כבוד פוליטי - כשהתעקש כמובן להישאר אופטימי וטען שבכל מקרה התוכנית של אובמה תקרוס מעצמה בזמן הקרוב - וכשזה יקרה הדמוקרטים יבואו אליו כדי שיציע להם חלופה סבירה.

אז מה היה לנו עד עכשיו? צו ההגירה של טראמפ תקוע בבית המשפט, פרויקט הנחת שני קווי הנפט החדשים עוקר מתוכנו והמקימים לא יחויבו להשתמש בחומרי גלם שיוצרו בארה"ב. הצעת התקציב התבררה כלא יותר מעוד מסמך תעמולה ואין לה סיכוי לעבור, וההבטחה להחליף את תוכנית הבריאות של אובמה לא תיושם בזמן הקרוב. מצד שני, ב-1997, אחרי שורה של פשיטות רגל, פירסם דונלד טראמפ ספר בשם "אמנות הקאמבק", כך שעל אף שעבר כבר חודש וחצי מאז שטראמפ הבטיח "משהו פנומנלי שקשור למסים בתוך שבועיים-שלושה", עדיין מוקדם להסיק מסקנות חותכות.

התמכרות
Getty Images / iStockphoto
להמשך הפוסט

הדרבי הדו-יבשתי: איפה יותר כדאי להשקיע

הסיכון הפוליטי באירופה ירד לאחר הבחירות בהולנד, אבל כדאי לשים לב דווקא לנבחרת האמריקאית

5תגובות

עוד לפני תוצאות הבחירות בהולנד משקיעים רבים החלו לפתח העדפה להשקעה באירופה לעומת ארה"ב. מכיוון שאנו מעדיפים את ההשקעה בארה"ב, רצינו לבחון מה, אם בכלל, אנחנו מפספסים?

לכן עשינו סקר קצר ופיקטיבי לחלוטין לגבי הסיבות שבעטיין כדאי להשקיע באירופה. התוצאות לפניכם:

שאלון האם אתם שחקנים קבוצתיים או יחידניים?
להמשך הפוסט

האחדות שמאיימת לשתק את אירופה

גם אם הגורמים הפוליטיים הקיצוניים לא יצליחו להשתלט על ההובלה, כמו שקרה בהולנד, במדינות רבות קיים סיכוי לממשלת אחדות - ואלו לא בהכרח חדשות טובות לכלכלה

4תגובות

הבחירות אתמול בהולנד הן יריית הפתיחה לשנה עמוסה לעייפה באירועים פוליטיים משמעותיים באירופה. מלבד הבחירות בצרפת בחודש הבא ובגרמניה בספטמבר, ישנה הסתברות גבוהה מאוד שגם הממשלה האיטלקית הנוכחית לא תחזיק מעמד עד הבחירות הבאות, והאיטלקים יחליטו ללכת לבחירות מוקדמות. מבחינת השווקים, החשש המרכזי היה שניצחון של מפלגת החופש היורו-סקפטית בהולנד יסמן את הכיוון לשאר מערכות הבחירות בגוש היורו ויחזק את מארי לה-פן בצרפת, את מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" בגרמניה ואת מפלגת "חמשת הכוכבים" באיטליה.

מפלגת החופש אמנם לא תקים את הממשלה ההולנדית הבאה, אך עדיין ישנה אפשרות שבאחת או יותר מהמדינות בגוש היורו יתקיים משאל עם לגבי החברות בגוש ו/או באיחוד האירופי. למען הסר ספק, מבחינת סיכונים לשוקי ההון העולמיים, ההשוואה בין יציאה של מדינה מגוש היורו ליציאה של מדינה כמו בריטניה, שלה מטבע עצמאי, מהאיחוד האירופי היא כמו ההשוואה צ'יטה רעבה לאוגר מבוית. למרות החשש, נראה שהסיכוי להתממשות התרחיש הזה נמוך מאוד - ולכן יש להמשיך ולהתייחס אליו כתרחיש קיצון. עם זאת, גם במקרה שבו גוש היורו יישאר יציב בשנים הבאות לתוצאות הבחירות בשנה הקרובה עלולות להיות השלכות שליליות משמעותיות על הכלכלה האירופית, דווקא כשזו החלה להתאושש.

אמסטרדם, הולנד
אייל טואג
להמשך הפוסט

סיפור על קרח ואש: כשהבנק הפדרלי מחליט לשפוך מים קפואים על השוק

באופן מפתיע הפד מציב לשווקים עובדה ולא מתייעץ אתם בנוגע להעלאת הריבית הבאה

5תגובות

לטרנד חופשות הסקי שפושה באזורנו בשנים האחרונות יש גם יתרונות - ואחד מהם הוא המפגש עם בריכות מי הקרח שקיימות כמעט בכל ספא בעיירות הסקי. למי שמעדיף את החופשה שלו עם שמש, קוקטייל עם מטרייה ובעיקר חסרת פעילות ספורטיבית, נסביר שאחרי יום שלם של סקי אחד הדברים המהנים ביותר הוא להשתמש בג'קוזי כדי לשחרר את השרירים. כפי שמסתבר, טבילה בבריכת מי קרח בטרם הכניסה לג'קוזי הופכת את העניין לפחות מהנה אולי, אבל להרבה יותר אפקטיבי בזכות השינוי המהיר בטמפרטורה. ההתבטאויות האחרונות של חברי הפד נועדו לעשות לשווקים בדיוק את אותה הפעולה: להפוך את ההכנה להעלאת הריבית הבאה לאפקטיבית - גם במחיר של ויתור מסוים על ההנאה.

בתוך שבוע וחצי כמעט כל בכירי הפד התבטאו באופן שאינו משתמע לשני פנים בזכות העלאת ריבית: הארקר (נשיא הפד של פילדלפיה), דאדלי (ניו-יורק), וויליאמס (סן-פרנסיסקו), בולארד (סנט-לואיס), קפלן (דאלאס), בריינארד (חברת הנהלה בפד), פאוול (חבר הנהלה) ופישר (סגן היו"ר) שטחו את טענותיהם באמצעי התקשורת השונים וכיוונו כולם לכך שלאור הנתונים הכלכליים החזקים וחזרתה של האינפלציה לכיוון היעד - העלאת ריבית נוספת בקרוב נראית סבירה בהחלט. הגדילה ועשתה ג'נט ילן עצמה כאשר אמרה בנאומה ביום שישי: "אנחנו מבינים שאם נחכה יותר מדי, נצטרך מתישהו להעלות (את הריבית) מהר ואז נפגע בשווקים ונוביל את הכלכלה למיתון". בקיצור, גם ילן לא ממש משאירה ספק לגבי ההחלטה הקרובה.

איסלנד מרחצאות חמים
בלומברג
להמשך הפוסט

למה שכר הדירה שלכם ימשיך לעלות ולעלות ולעלות

מי שמצפה שההאטה בשוק הנדל"ן תתורגם לאינפלציה נמוכה יותר ולירידה בשכר הדירה - צפוי כנראה להתאכזב. מאוד

76תגובות

מדד ינואר היה משעמם לא פחות מהמדדים הקודמים, אבל הירידה שנרשמה במחירי הדירות (1.2%, הירידה החדה ביותר ב-10 השנים האחרונות) תפסה בקלות לא מעט כותרות. מהירידה עצמה אין סיבה להיות מופתעים (רק לפני חודש כתבנו פה שאנו מצפים להאטה משמעותית בשוק הדיור), אבל מחוסר ההבנה של חלק מאנשי שוק ההון בנוגע לתמסורת בין מחירי הדירות לאינפלציה - בהחלט כן.

למי שעדיין לא הפנים, מדד המחירים לצרכן לא כולל את מחירי הדירות בישראל. סעיף הדיור מורכב משני חלקים מרכזיים: תת-סעיף שירותי דיור בבעלות (72% מהסעיף) ותת-סעיף שכר דירה (23% מהסעיף). שני תתי הסעיפים הללו נמדדים רק בעזרת חוזי שכירות, כשהראשון נמדד בעזרת חוזים חדשים ומתחדשים בלבד, והשני בעזרת כל מדגם חוזי השכירות של הלמ"ס.

בניין דירות בתל אביב
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

טראמפ מפנק את וול סטריט? אל תרוצו לקנות מניות בנקים

טראמפ החל לפעול לביטול חוק דוד-פרנק. עד כמה הבנקים האמריקאיים מעניינים להשקעה?

תגובות

אמנם דונלד טראמפ הבטיח לפרק את וול סטריט אבל בינתיים, לאחר שמינה לא מעט בוגרי וול סטריט לכוורת שלו והודיע על בחינה מחודשת של דוד-פרנק, נראה שכאשר הנשיא אומר "לפרק" הוא מתכוון ל"לעזור בכל דרך אפשרית". לפי ההיגיון הזה, לאור הכוונה של טראמפ לייבש את וושינגטון נראה שכולנו צריכים לרכוש בהקדם קייקים ומצופים.

למי ששכח, חוק דוד-פרנק הוא חוק של אובמה מ-2010 שנועד לעשות אוברול לסקטור הפיננסי לאחר המשבר. מדובר על חוק ארוך ומסורבל מאוד שספג ועדיין סופג הרבה ביקורת מכל צדדי המפה הפוליטית, בעיקר על חוסר היכולת של הרגולטור לאכוף אותו ועל הביורוקרטיה העודפת שהוא יוצר. במהלך הקמפיין שלו טראמפ הבטיח כי יבטל את החוק (מה שהוביל לתשואה עודפת של 11.1% לסקטור הפיננסי על פני המדד מאז הבחירות) ובסוף השבוע הוא עשה את הצעד הראשון לכיוון כאשר חתם על צו נשיאותי בנושא.

טראמפ מפנק
להמשך הפוסט

החלום האמריקאי של טראמפ יתפוצץ לו בפנים

אם יש משהו שאפשר לקחת מנאום ההשבעה של נשיא ארה"ב החדש זה שיעדי הצמיחה והתעסוקה שהציב רחוקים מלהיות ריאליים

5תגובות

אם יש משהו שאפשר לקחת מנאום ההשבעה של נשיא ארה"ב החדש, זה שדונלד טראמפ ימשיך כנראה להיות טראמפ. מי שציפה לכך שלאחר כניסתו לתפקיד הנשיא יהיה מרוכך, מחושב ונשיאותי קיבל שוב את טראמפ של קמפיין הבחירות - עם אמירות חדות והבטחות גדולות כמו צמיחה של 4% בשנה או תוספת של 25 מיליון משרות בעשור. נכון, טראמפ הוא איש עסקים וכנראה מורגל לעבוד תוך הצבת יעדים מאתגרים במיוחד, אבל היעדים שהציב למשק האמריקאי הם פשוט לא מציאותיים. כאיש עסקים הוא גם בטח מבין שאי עמידה ביעדים לאורך זמן תחייב תגובה מצד בעלי המניות, הציבור האמריקאי.

עד כמה היעדים של טראמפ אינם מציאותיים? ובכן, המשק האמריקאי צמח בשיעור ממוצע של 4% לאורך זמן רק במהלך שנות ה-60, כשדור הבייבי בום נכנס למעגל העבודה. גם בשנות ה-90 העליזות (כשדור הבייבי בום הגיע למיצוי יכולת ההשתכרות שלו) המשק האמריקאי לא הצליח ליצר צמיחה של 4% אלא - צמח בקצב ממוצע של כ-3% בשנה. כיום, לא רק שלמעגל העבודה לא צפוי להצטרף דור בייבי בום 2.0, אלא שדור הבייבי בום המקורי מגיע לגילאי פרישה.

בלומברג
להמשך הפוסט

מהפך: שנתיים וחצי אנחנו חיים בסביבה של ירידות מחירים. מהיום משנים כיוון

אתרי השוואות מחירים, קניות באינטרנט, רפורמות ממשלתיות ומחירי הנפט - כל אלה לחצו את המחירים כלפי מטה בשנתיים וחצי האחרונות. לא עוד

24תגובות

מדד דצמבר שיפורסם היום אחר הצהריים צפוי להיות המדד שחותם לא רק את השנה הקסומה שחלפה לה, אלא גם זה שחותם את האפיזודה הדפלציונית (המאופיינת בירידות מחירים) של השנתיים וחצי האחרונות במשק הישראלי. נקודה זו היא כמובן הרבה יותר מהותית מאשר ציון הדרך הקלנדרי, שכן היא מסמלת יותר מכל את השינוי שמתחולל בסביבת האינפלציה העולמית בכלל - ובזו הישראלית בפרט. על מנת להבין מדוע אנו מצפים לשינוי בסביבת האינפלציה נבחן מהם הגורמים העיקריים לדפלציה של השנים האחרונות. רמז: היעדר ביקושים הוא לא אחד מהם.

גורם ראשון: שינויים בהרגלי הצריכה. הצרכן הישראלי עבר בשנים האחרונות שינויים מהותיים בהרגליו, שינויים שהתאפשרו גם בזכות שיפורים טכנולוגיים כמו אתרים להשוואות מחירים וצמיחה בתחום הרכישות באינטרנט. כמובן, לא מדובר בתהליך המאפיין רק את ישראל, בארה"ב למשל הזמנות באינטרנט הן תופעה שקיימת כבר יותר מעשור, אך נדמה שהשפעתו הדפלציונית בישראל חזקה הרבה יותר מאשר במקומות אחרים בעולם - וזאת מכיוון שפערי המחירים בין אלו שברשת לאלו שבעולם "האמיתי" גדולים מאוד בישראל.

חנות בגדים קניון עזריאלי
אייל טואג
להמשך הפוסט

הצד המסוכן של 2017 - שאף אחד לא רוצה לדבר עליו

בעוד 20 יום יתחיל הנשיא הנבחר את תפקידו ונכון לשעת כתיבת שורות אלו נראה שהשווקים די מרוצים מכך. להלן מספר נקודות לגבי הסיכון שטראמפ מייצר בשווקים, סיכון שנדמה כי אף אחד לא מוכן להביא בחשבון

8תגובות

בעוד 20 יום יתחיל הנשיא הנבחר את תפקידו ונכון לשעת כתיבת שורות אלו נראה שהשווקים די מרוצים.

הראלי של טראמפ שהחל עם היוודע תוצאות הבחירות איבד אמנם מעט מהמומנטום שלו, אבל נדמה שכאשר מכפיל הרווח העתידי של ה-S&P 500 עומד כבר על 21, מדובר בתהליך טבעי. לכן, אפשר כנראה לומר עדיין בפה מלא שהשווקים אוהבים את טראמפ ומייחסים כרגע הסתברות גבוהה לכך שהצעדים הפרו-עסקיים שהוא רוצה להוציא לפועל אכן ייצאו לפועל (והסתברות נמוכה עד אפסית לכך שהצעדים האנטי-עסקיים שעליהם טראמפ דיבר לא מעט יתממשו).

TOPSHOT-US-NEW-YEAR-CELEBRATION-NEW YEAR
EDUARDO MUNOZ ALVAREZ/אי־אף
להמשך הפוסט