בלי קרנית פלוג הדולר כבר היה ב-3.2 שקל - ג'רי קוטישטנו - הבלוג של ג'רי קוטישטנו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בלי קרנית פלוג הדולר כבר היה ב-3.2 שקל

איזה מהלך של השקל! בטווח הבינוני-ארוך אני חושב שהוא יישאר חזק ושהתערבות בנק ישראל לא משפיעה. וגם, היינו מתים שתהיה לנו ממשלה שדואגת לנו האזרחים כמו שטראמפ דואג לאמריקאים

14תגובות
אדם מחזיק שטרות של 200 שקל
אמיל סלמן

איזה מהלך של השקל! כל הסבר למהלך במטבע בטווח הקצר הוא טיפשי מיסודו, אבל אנסה בכל זאת. יש פה שני פקטורים חדשים: קודם כל (אצלי תמיד...) טראמפ. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שטראמפ נותן לה רוח גבית, חוץ ממדינתו שלו. הדבר לא נעלם מעיני משקיעים זרים, כמו שהישראלים לא מבינים את העוצמה של זה.

הסבר שני הוא, אולי, ההבנה שפיתוח מאגר לוויתן הגיע לנקודת האל חזור. נכון, הגז יתחיל לזרום רק ב-2019, אבל זה יצוא ישראלי בסדרי גודל ענקיים. הספקולנטים ניסו את בנק ישראל, וזה נתפס במערומיו. קרנית זה לא סטנלי, ולמרות זאת, קשה לי להאמין שבנק ישראל אמר את המלה האחרונה.

מה הלאה? בטווח הבינוני-ארוך, כמו בכל השנים האחרונות, אני חושב שהשקל יישאר חזק. אני גם סבור שהתערבות בנק ישראל לא משפיעה לטווח הבינוני-הארוך. אבל, אם אתם חושבים שההתערבות של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אפקטיבית - אז השקל בכלל צריך להיות ב-3.20 לדולר, ללא התערבות (סתם זרקתי מספר) ובטווח הארוך הוא גם יגיע לשם.

ואם כבר בנושא התערבויות של בנקים מרכזיים... תעלי כבר ריבית יא ילן! נו, יא סטנלי, תסביר לה כבר. האמת, די נמאס לי מהמדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים. המדיניות המיותרת הזו ממשיכה לעשות את שלה מבחינת היעדר האלטרנטיבות. הנכסים הפיננסיים נסחרים ביוקר, משום שמחירם מנופח על ידי התנהגות הבנקים המרכזיים. זה לא עומד להשתנות מהותית בזמן הקרוב. אנחנו בשוק ההון ממשיכים ליהנות מהעליות במחירי המניות והאג"ח הקונצרניות, וזה קצת צבוע להתלונן.

חייבים לשים לב למספרים. על-אף שבארה"ב הריבית תעלה השנה, גם האינפלציה עלתה, ובעצם הריבית הריאלית בארה"ב נשארה עמוק בטריטוריה שלילית. המצב כיום הוא קיצוני כמעט כמו שהיה בזמן 3QE של ברננקי.

אכן, אסטרטגיית היציאה של הבנקים המרכזיים ממעשיהם המוגזמים לתקופה ארוכה מדי מסובכת מאוד. אף בנק לא רוצה להסתכן במהלך חד מדי, שישנה מהותית את המדיניות האולטרה מרחיבה הקיימת. אם יהיה שינוי בתוואי העליות בשוק המניות האמריקאי, הוא יצטרך להיות משהו גרנדיוזי חיצוני או משהו כלכלי גרנדיוזי (כמו למשל איזה התפרצות אינפלציונית בלתי נשלטת - סיכוי נמוך). בינתיים, הכסף ממשיך לדבר.

הנשיא דונלד טראמפ נאם בשבוע שעבר את הנאום הממלכתי ביותר שלו עד כה, עמד על בימת הקונגרס האמריקאי וכולם הריעו לו. נראה שמתרכך הפחד ממנו וכן-כן מתרכך לו קצת גם הטראמפ. אבל, אל תטעו, הוא יהיה עקבי בדעותיו ובפעולותיו - הכלכליות והאחרות.

בנוגע למדיניות החוץ שלו הדגיש טראמפ משפט שאומר הכל: "אני נשיא ארה"ב ולא נשיא העולם". זה כל כך שונה ממה שהורגלנו אליו בגישה של נשיאים קודמים, שחשבו שלארה"ב יהיה טוב אם רק יהיה שקט בשאר העולם. כולם פשוט יצטרכו להתרגל למדיניות החוץ החדשה של ארה"ב!

העולם לעג שנים רבות לפוליטיקאים האמריקאים - ובצדק. אמריקה "סידרה", כביכול, את כל העולם לפני שדאגה לעניי עירה. שיא הגיחוך היה בימי ממשל אובמה, אשר הכניס את איראן תומכת הטרור בחזרה אל משפחת העמים, בעוד בעירו שיקאגו נרצחים 10 אנשים ביום.

בישראל אוהבים את טראמפ. חלק מהעניין הוא שהיינו "מתים" שתהיה לנו ממשלה שבאמת דואגת לאזרח הישראלי, כמו שטראמפ דואג וידאג לאזרח האמריקאי.

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

נתיב האבות

על נתיב האבות ומהות הדמוקרטיה

הבתים בעפרה נהרסו, גם עמונה נקברה. חוק ההסדרה עבר והממסד אומר לאנשי נתיב האבות שהם האחרונים, שלא יהיו עוד הריסות, אבל מה הסיכוי שחוק ההסדרה יעמוד במבחן בג"צ? במבחנים ספציפיים כאלה ואחרים? דווקא מקרה נתיב האבות, ההזוי ביותר, יכול להעיד יותר מכל שחוק ההסדרה לא יעזור, כל עוד בג"צ הוא זה שקובע. בשנת היובל להתיישבות אנחנו זכאים לדרוש לבנות בלי להרוס. היום גם צריכים לבחור אנשים ראויים להנהגה, אנשים שיבטיחו שממשלת ימין נבחרת תיישם מדיניות ימנית. זו הרי מהות הדמוקרטיה, לא?

כתבות שאולי פיספסתם