פוסטים אחרונים

תנו לשקל לנצח

הנה ההזדמנות לכל היצואנים לגדר את המט"ח (דולר ויורו) לתקופה הקרובה

4תגובות

נגיד הבנק המרכזי האירופי, מריו דראגי, מנפיק החלטת ריבית די משעממת באירופה. דראגי משאיר את הריבית השלילית על כנה וכך גם את מתווה ההרחבה הכמותית שלו. אני בטוח שדי קשה לו לקבל את ההתחזקות המשמעותית האחרונה של מטבע היורו, אבל לכולם כבר ברור שדראגי יצטרך לנטוש, במוקדם או במאוחר, את ההרחבה הכמותית המיותרת שלו. דראגי עדיין קונה אג"חים ממשלתיים וקונצרניים בשוק, אף שהכלכלה האירופית בהחלט משתפרת והדפלציה באירופה מזמן מאחורינו.

שוק המניות האמריקאי שוב קובע שיאים, בתמיכת עונת הדו"חות הכספיים לרבעון השני של 2017, שבהחלט עונה על הציפיות - בינתיים. המשקיעים החלו להתרגל לעובדה שדונלד טראמפ הוא נשיא ארה"ב, וטראמפ כבר הרבה פחות מפחיד אותם. כשזה קורה, זה מתחיל להפחיד אותי... עד עכשיו היה לי ברור שלשוק האמריקאי יש עוד לאן לעלות, כי היה לשוק "דיסקאונט טראמפ".

אדם מחזיק שטרות של 200 שקל
אמיל סלמן
להמשך הפוסט

צרות בצרורות והרחבות מצטמצמות

סביבת הצמיחה העולמית בהחלט מתחזקת ברבעון השני וחוצה יבשות - וזו בהחלט תומכת בצמצום מוניטרי

7תגובות

שוק המניות האמריקאי חוזר לרמות השיא שלו, לקראת הדו"חות הכספיים לרבעון השני, שמתחילים להתפרסם בימים אלה. היחלשות הדולר במהלך הרבעון השני צפויה לתמוך ברווחיות החברות האמריקאיות. המשך המגמה החיובית בשוקי המניות תלוי מאוד בעוצמת הדו"חות לרבעון השני, שכן נגידי הבנקים המרכזיים בכל העולם מתבטאים לגבי הרצון להידוק מוניטרי. חשוב להבין כי סביבת הצמיחה העולמית בהחלט מתחזקת ברבעון השני וחוצה יבשות - וזו בהחלט תומכת בצמצום מוניטרי.

איגרות החוב ל-10 שנים של גרמניה עלו לראשונה מזה זמן רב אל מעבר לרף 0.5%. נראה כי המשקיעים צופים שהצעד הבא של הידוק מוניטרי יבוא מאירופה. אכן, יש סיכוי לא רע שנגיד הבנק המרכזי האירופאי, מריו דראגי, יצמצם את תוכנית ההרחבה הכמותית המיותרת שלו באירופה עוד לפני סוף השנה הנוכחית.

נשיא הבנק האירופי, מריו דראגי
רויטרס
להמשך הפוסט

השוק שרק רוצה להיפתח

וגם: למה במשרד האוצר ובפד מדברים יותר מדי

7תגובות
שבוע המסחר התנהל בצל עליית התשואות הארוכות בארה"ב ובאירופה. זה לא שקרה משהו מיוחד השבוע, אבל הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה רוצים לפעול לצמצום המדיניות המאוד מרחיבה שלהם, למרות הירידה בקצב האינפלציה לאחרונה. באירופה, גרמניה לוחצת מאוד על מריו דראגי לצמצם את ההרחבה הכמותית מוקדם יותר, שכן בגרמניה הכלכלה נראית ממש טוב. האינפלציה השנתית כ-2% והאבטלה בשפל. בארה"ב, חברי הפד קצת "נעלבו" שהעלאת הריבית שלהם עברה די בשקט והם ממשיכים ברטוריקה נצית. כן, גם במקרה הזה יש לכך הצדקה, שכן ארה"ב היא משק בתעסוקה מלאה עם אינפלציה שמתקרבת ל-2% ובטח אין מקום להחזיק ריבית ריאלית שלילית. העלאת ריבית מהירה או מוקדמת ממה שהשוק צופה, או צמצום קרוב של מאזן הפד האמריקאי, הם הסיכון הגדול ביותר כיום לשוקי ההון.
 
למזלנו, כפי שנוכחנו בשנים האחרונות, הפד חזק בדיבורים ונזהר מאד במעשים. ג'נט ילן נמצאת בסוף הקדנציה שלה ואינה מעוניינת בזעזועים. סטנלי פישר יותר פתוח אתנו ואומר שהתמחור בשווקים גבוה. זה כמובן מזכיר לנו את האמירה האלמותית של אלן גרינספן על המחירים הגבוהים של מניות הטכנולוגיה, שלאחריה מניות אלה עלו ברציפות עוד 4 שנים - עד להתפוצצות בועת הדוט.קום.
 
גם בארץ עלו התשואות, בעקבות ארה"ב ואירופה, אבל כאן ללא סיבה. אין העלאת ריבית באופק והדבר מתחיל להוות הזדמנות להארכת מח"מ תיק האג"ח הממשלתי הישראלי.
 
השבוע התחזק הדולר מול השקל בעקבות "עסקות גידור שעושה משרד האוצר לחוב החיצוני הדולרי של מדינת ישראל". אחרי שבנק ישראל לא מצליח להחליש את השקל, מתגייס גם האוצר לעזרה. יש לי רק בקשה אחת: אל תעבדו עלינו באוצר עם אמירות על כמה חשוב לגדר את החוב החיצוני של ישראל במט"ח... לישראל יש יחס חוב-תוצר נמוך מאוד, חוב חיצוני במט"ח מאוד נמוך ויתרות מט"ח אדירות. החוב החיצוני של ישראל במט"ח לא מסכן שום דבר ורק לפני כמה חודשים הנפיקה ישראל אג"ח ביורו. פשוט תגידו שאתם עוזרים קצת לקרנית פלוג, וזה בסדר, אבל אנחנו לא כאלה מטומטמים.
 
מהדורות החדשות בישראל שוב נפלו בפח הפופוליזם ומדווחות בעיקר על פגזים טועים מסוריה שנופלים בגולן, השייכים למלחמה לא לנו. אבל, האירוע החדשותי העיקרי השבוע היה ביקורו של ראש ממשלת הודו מודי בישראל. זהו נספח חשוב של האווירה הכלכלית העולמית החיובית שיוצר דונלד טראמפ ובפרט העלאת קרנה של ישראל אל מול מדינות העולם. הודו היא המדינה השנייה הכי מאוכלסת בעולם וצמיחתה המהירה מובטחת עוד שנים קדימה. המזרח הוא העתיד של היצוא הישראלי. יש לישראל המון מה לייצא להודו בתחומי הטכנולוגיה, הפרמצבטיקה התעשיות הביטחוניות והחקלאות. מבחינת ישראל זהו שוק יצוא כמעט אינסופי שרוצה להיפתח אלינו.
 

 

הודו יום יוגה בינלאומי
Altaf Qadri/אי־פי
להמשך הפוסט

סוף עונת הפינוקים? מזל שהבנקים המרכזיים מפחדים

חזרנו לרגע לעולם של בנקים מרכזיים, אבל עכשיו בכיוון ההפוך, שאותו אנו בשוק ההון פחות אוהבים

2תגובות

לצאת באיחור מתוכניות ההרחבה המוגזמות שלהם. יו"ר הבנק הפדרלי, ג'נט ילן, אמרה ש"לא יהיה עוד משבר פיננסי בדורנו". היא באמת אמרה את זה! האם היא מנסה לשכנע את הנשיא דונלד טראמפ להאריך לה את הקדנציה, אף שהוא אמר שלא יעשה כן? אני סומך על טראמפ שיעשה את הדבר הנכון... גם סגנה של ילן, סטנלי פישר, מיודענו משכבר הימים, נתפס באמירה די מוזרה. פישר ציין כי משום מה המשקיעים מלווים כסף לחברות בריביות נמוכות מדי. בוקר טוב סטנלי! אולי זה משום שהבנק המרכזי האמריקאי מחזיק כבר שמונה שנים ריבית אפסית?!

גם באירופה נתפס הנגיד מריו דראגי ככזה הרומז על סיום קרוב של תוכנית התמריצים המיותרת והמוגזמת שלו באירופה. לא עבר אפילו יום אחד, לפני שיצא שוב לכתבים וטען שהשוק לא הבין אותו כהלכה. באירופה תמיד הכל פוליטי, ולמען האמת גרמניה לוחצת מאוד על דראגי להפסיק לקנות אג"ח ממשלתיות וקונצרניות בשוק כמו מטורף.

יו"ר הבנק הפדרלי, ג'נט ילן (משמאל) ונגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דראגי
בלומברג
להמשך הפוסט

צרות בבזק? אולי זו דווקא הזדמנות

הירידה במחירי הנפט אולי נראית כמו דז'ה וו, שמלחיץ קצת את השווקים - אך דווקא עקום התשואות האמריקאי מוביל לתהיות על תקופה שיש להיזהר בה ■ ובישראל? בזק עלולה לקבל החזרים כתוצאה מהעסקה היקרה על yes - מה שנשמע דווקא כמו חדשות טובות

20תגובות

סטיות התקן עלו בשבוע שעבר בשווקים, בשל הירידה המחודשת במחירי הנפט. ממש דז'ה וו למה שקרה לפני כשנתיים. אמנם זו לא ירידה מ-100 דולר כמו אז, אבל משהו שוב נסדק באמונה שמחיר הנפט יכול להחזיק גם ב-50 דולר לחבית. בהקשר של הנפט, חשוב לזכור - אנחנו לא נראה בקרוב שוב מחיר של 100 דולר ולדעתי אפילו לא 70 דולר לחבית.

הפיתוחים הטכנולוגיים מוזילים מאד את עלות הפקת הנפט בעולם, ובניגוד למה שחלק מהאנשים עדיין חושבים, לא חסר נפט בעולם ועתודות הנפט רק הולכות וגדלות. ארה"ב הפכה למפיקה מרכזית בשוק האנרגיה העולמי, וקרטל אופ"ק חלש מתמיד.

בניין בזק
דודו בכר
להמשך הפוסט

הקטנת המאזן של הפד: אין צורך להיבהל, אבל צריך להיזהר

הבנקים המרכזיים באירופה וביפן עדיין נוקטים בתוכניות הרחבה אגרסיביות, הכלכלה האמריקאית משתפרת ואפילו כלכלת אירופה מראה ניצוצות של חיות. נקווה שהרגולציה לא תהרוג את ניצני הלבלוב בבורסה הישראלית, ושההגרלות של כחלון לא יגרמו לאפקט הפוך מהמצופה בשוק הנדל"ן

23תגובות

ג'נט ילן העלתה את הריבית בארה"ב ב-0.25% כמצופה, אבל לדעתי היה חלק חשוב יותר בהחלטת הפד הפעם. הבנק המרכזי האמריקאי החליט להתחיל להקטין את המאזן שלו ב- 10 מיליארד דולר בחודש, בכך שלא ימחזר תשלומי קרן מפדיון אג"ח ממשלתיות ומגובות משכנתאות שהוא מחזיק במאזן.

התחלת קיפול המאזן של הפד הוא בשורה פחות נעימה לנו המשקיעים בשוק ההון. זה אמנם סכום קטן מאוד, אבל זכרו, הפד יהיה עקבי. ברגע שהתחיל, הוא ימשיך לקפל את המאזן ויגדיל את הסכום, אם תנאי השוק יאפשרו זאת. מדובר פה ב-QE הפוך. נעלם בשוק ביקוש (אמנם קטן) ופד סופג כסף מהשוק. מדובר פה ברוח נגדית הן למניות והן לאג"ח, כשם ש-QE נתן רוח גבית לשני האפיקים.

יו"ר הבנק הפדרלי ג'נט ילן נואמת בבנק הפדרלי
בלומברג
להמשך הפוסט

כל הסימנים מראים: המשיח בדרך!

הריבית הנמוכה מדי גורמת לנו בשוק ההון להמשיך להרוויח,איזה כיף לנו

15תגובות

אירועי השבוע האחרון מחזקים אצלי את התחושה שהמשיח בדרך. סעודיה החליטה להטיל חרם כלכלי על קטאר, בגלל תמיכתה באיסלאם הקיצוני. האם אויבינו הפחות קיצוניים נלחמים באויבינו היותר קיצוניים, או אולי מדינות המפרץ מכירות סוף-סוף בעובדה שעדיף להשקיע בחינוך וטכנולוגיה במקום להוביל את הטרור העולמי? כל הסיפור הזה קרה בדיוק לאחר שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, סיים את ביקורו בסעודיה. במקרה. האם הקול קול טראמפ והידיים ידי סעודיה? חזק מאוד הטראמפ הזה. גם דאעש די נלחץ אל הקיר בתקופה האחרונה. מה שבטוח, טראמפ מטפל באיסלאם הקיצוני בדרך קצת יותר טובה מהאירופאים התמימים.

אותו טראמפ הכריז על ראש ה-FBI החדש בטוויטר. מסכנים הכתבים הפוליטים של הבית הלבן. הם כבר לא רלוונטים וחסרי סקופים. טראמפ מדלג על אמצעי התקשורת המסורתיים ומדבר את כולנו אונליין בטוויטר. עוד מעט באמת כבר לא נצטרך מהדורות חדשות.

פדיון פטר חמור
גיל כהן-מגן
להמשך הפוסט

מי יפוצץ את בועת הריבית

מלחמת המטבעות מתחדשת בצורתה החדשה: מי יסוג ראשון מהמדיניות האולטרא מרחיבה לאחר כל כך הרבה שנים

19תגובות

אנגלה מרקל לא אוהבת את טראמפ, כי הוא רוצה שהיא תשלם את חלקה במימון ברית נאט"ו. אם בוחנים את הנתונים היבשים, טראמפ שוב צודק. ארה"ב מממנת כמעט לבדה את ה"ביטחון העולמי". מרקל היתה כל כך עצבנית אחרי פסגת G7, שצוטטה אומרת כי: "על אירופה לקחת את גורלה בידיה". זו כמובן אמירה קצת לא מציאותית מבחינה כלכלית. מילא גרמניה, אבל איך בדיוק איטליה תיקח את גורלה בידיה?! גרמניה תמשיך לממן אותה, ומי יממן את גרמניה? טראמפ?
 
לאחר שמטבע היורו עשה מהלך התחזקות לכיוון 1.12 מול הדולר, מתחדשת מלחמת המטבעות בצורתה החדשה: מי יסוג ראשון מהמדיניות האולטרא מרחיבה, לאחר כל כך הרבה שנים. האם הפד יעלה ריבית בקצב מהיר ממה שמצפה השוק (הוא בהחלט יכול) ו/או האם יצמצם את המאזן המנופח שלו. מנגד, האם נגיד הבנק המרכזי האירופי, מריו דראגי, יצמצם את הרכישות המטורפות והמיותרות שלו של אג"ח קונצרני וממשלתי באירופה. לדעתי דראגי ימצמץ ראשון, כי המדיניות שלו בגוש היורו באמת קיצונית מדי לתנאים הכלכליים הנוכחיים. אם אכן כך הוא, זה הופך את שוק האג"ח הממשלתי והקונצרני האירופאי לשורט, ובעיקר את האג"ח הממשלתי של גרמניה ל- 10 שנים הנסחר בתשואה סביב 0.3%.

למרות כל זאת, חייבים לזכור שהנסיגה של הבנקים המרכזיים מהמדיניות המרחיבה תהיה האטית ביותר שביכולתם לבצע ("הם מפחדים"). הבנקים המרכזיים התאהבו באסטרטגיה הזו, וזה יימשך בעתיד הנראה לעין. בועת הריביות בכל מדינות המערב, כולל ישראל, נשארת אתנו, בינתיים.
מה שבהחלט מהווה תירוץ טוב לבנקים המרכזיים לא להעלות ריביות היא האינפלציה הנמוכה בעולם. אין אינפלציה בעולם גם בגלל סיבות מבניות ופחות כלכליות: מהפיכת המידע על מחירים, עליית המודעות הצרכנית ומחירי הקומודיטיס הממותנים. בגדול, אפשר לומר שכיום יש עודף היצע כמעט בכל מוצר
 
בארץ, שימו לב לחדשות מהימים האחרונים בתחום האינפלציה: מחירי הדלק ירדו, מחירי המים יירדו בכ-15% בחודש הבא, השקל ממשיך להתחזק – הלחץ מתמשך כלפי מטה על האינפלציה, עליית מחירי הנדל"ן נבלמה והדבר מחלחל גם אל נתוני מחירי השכירות שבמדד המחירים לצרכן, וישנו סיכוי לא קטן להמשך הורדות מסים של הממשלה בהמשך השנה. מדד מאי צפוי להיות חיובי נמוך, אבל אחר כך...
 
 
 

פסטיבל בועות סבון בסנט פטרבורג
להמשך הפוסט

מי גאון של אמא?

בעוד האמריקאים מגיבים לכל התפתחות בממשל טראמפ, מנהלי ההשקעות האקטיביים בישראל חוגגים כבר שנה וחצי ומנפצים את התיאוריה שאי אפשר להכות את המדד

10תגובות

מדדי המניות האמריקאים דילגו חיש מהר על המימוש החד יומי, שקושר לאפשרות שטראמפ יודח מתפקידו. ואכן, מה הקשר?! מינו חוקר שיבדוק את יחסיו של טראמפ ועוזריו עם הרוסים לפני הבחירות. הוא יחקור במשך חודשים, ידווח לקונגרס ובכלל לא בטוח שימצא משהו.

גם אם ימצא, טראמפ לא יוותר בקלות (הוא מאד אהוד, בניגוד למה שמצטייר בתקשורת) וזה גם לא כל כך פשוט להדיח נשיא. אין מה להתרגש. מי שבדק את נתוני הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של 2017 בחברות S&P, נוכח לדעת שהחברות האמריקאיות הציגו את הגידול הרבעוני המשמעותי ביותר ברווח למניה זה שנים.

דונלד טראמפ ורעייתו מלניה
KEVIN LAMARQUE/רויטרס
להמשך הפוסט

שמאלנים, תנו לדונלד לנצח

בעידן הנוכחי קשה מאוד לממשלות ליישם את האג'נדה הכלכלית שלהן, וזו כבר תופעה בעייתית לכלכלה העולמית

36תגובות

נמצא התירוץ למימוש בשוק. כמו כמעט כל דבר בחודשים האחרונים זהו... דונלד טראמפ. כבר כמה חודשים היינו עדים לסטיות תקן נמוכות מאוד בשוק המניות, ולא מעט הזהירו שהן יעלו. טוב, אבל זה כמו להגיד ביום שמש בחורף, שמתישהו בשבועות הקרובים יירד שוב גשם.

מנגנון ההשמדה העצמית של דמוקרטיות, בעידוד התקשורת שרוצה לייצר סנסציות, הופעל בארה"ב. יותר ויותר מפמפמים בתקשורת האמריקאית את האפשרות של הדחת הנשיא טראמפ. טראמפ נבחר אך לפני כמה חודשים על-ידי הציבור האמריקאי, בדיוק משום שהוא מאס בפוליטיקה והיה נגד העוינות חסרת התקדים של כל אמצעי התקשורת. תנו לו למשול! טראמפ לא נבחר כי כמה האקרים רוסים שתלו פוסטים בפייסבוק, אם זה בכלל קרה. אני מעריך שדונלד טראמפ, שבא מהעולם העסקי, לא יוותר בקלות. ובכלל, אם טראמפ כל כך איום ונורא, השוק צריך דווקא לעלות על רקע עליית הסבירות שהוא יודח, לא?!

דונלד דאק, סקרוג'
להמשך הפוסט

להטיל מס גם על דירה שנייה

המס על השקעות בנדל"ן עדיין נמוך מהמס על רוב ההשקעות ההוניות. אין שום סיבה שהוא לא יהיה שווה למס על רווחי הון בשוק ההון - או אפילו גבוה ממנו מהותית

126תגובות

חוק מס דירה שלישית נבחן השבוע בבג"ץ. שופטי בית המשפט העליון לא אוהבים להחליט ולפסוק. קבלת החלטה היא אכן פעולה קשה לבני אנוש, אף שהשופטים אמורים להיות מורמים מעם. לכתוב פסקי דין זה גם עבודה וזה גם לוקח זמן. אז השופטים העצלים שולחים את החוק חזרה לממשלה, כמו שבערכאות נמוכות יותר שולחים את כולם לגישור, פישור או חשיבה מחודשת. הכותרות בעיתונים טענו שבית המשפט העליון נותן בכך לממשלה למשול ולחוקק. אבל זה בדיוק להיפך! הממשלה חוקקה. אני בטוח שזה לא מתאים לכאלה שיש להם 10 דירות ולא מתאים לאופוזיציה (כמו כמעט כל פעולה של הממשלה). אבל, לתת לממשלה למשול זה לדחות את העתירה. זו הממשלה שנבחרה על ידי הציבור הישראלי לחוקק חוקים - וצריך לתת לה למשול. זאת כמובן לפני התייחסות למהות והעניין הכלכלי-חברתי. לטעמי, זהו חוק מצוין וצודק.

המס על השקעות בנדל"ן בישראל הוא נמוך באופן היסטורי. הוא הועלה במעט בשנים האחרונות, אך לא בצורה מספקת. המס על השקעות בנדל"ן עדיין נמוך מהמס על רוב ההשקעות ההוניות. אין שום סיבה שהוא לא יהיה שווה למס על רווחי הון בשוק ההון, או אולי אפילו גבוה ממנו מהותית, בתקופה שבה הממשלה רוצה להוריד את מחירי הדיור. שום חוק אינו מושלם, אבל זהו בהחלט חוק מהמוצדקים. ואל תגידו לי שקניית דירה שלישית רביעית חמישית זו לא פעולת השקעה. לטעמי, היה צריך לחוקק חוק מס "דירה שנייה". אדם גר בדירה אחת. הדירה השנייה היא לצורך השקעה מתוך הגדרה.

מדיניות המיסוי היא אולי הדרך היחידה שיש לממשלה לממש את האג'נדה שלה בהתמודדות עם הבועה בשוק הנדל"ן למגורים, שכן הממשלה אינה קובעת את שיעור הריבית במשק. הגדלת ההיצע אינה רלוונטית. יש מספיק אנשים בארץ שיש להם כסף לקנות גם 3 גם 5 וגם 10 דירות.

דירות להשכרה בתל אביב. שיעור השוכרים בעיר הוא הגבוה ביותר בישראל
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

כשהדב הרוסי מתעורר מתרדמת החורף

וגם:הרבעון המוצלח של חברות הטכנולוגיה בארה"ב והחגיגה הלא הגיונית בחסות הבנקים

13תגובות

שוקי המניות בעולם שומרים על עוצמתם והתנודתיות חזרה להיות די נמוכה. מדד מניות הטכנולוגיה בארה"ב מתבלט לאחרונה בעוצמתו, בעקבות דו"חות טובים של החברות בענף. בכלל, עונת הדו"חות הנוכחית בארה"ב היא הטובה ביותר שראינו זה כמה רבעונים.

בשוק הון שבו יש עדיין ריביות שליליות, המשקיעים עדיין נהנים. אין סיבה להפסיק ליהנות ולהרוויח, כל עוד הבנקים המרכזיים נותנים לנו את זה. ייתכן שדווקא הכלכלה הריאלית ממשיכה להיפגע, כתוצאה מריביות נמוכות כל כך ואף שליליות - לאורך זמן כה רב - בניגוד לתיאוריה הכלכלית. מה הגיוני בריביות שליליות?! המשקיע משלם ללווה בשביל להלוות לו כסף?! בעולם כזה הפיריון נפגע ודרך הפיריון, אולי אפילו הצמיחה. בפועל, אין כיום כבר שום סיבה שבנקים מרכזיים יחזיקו ריביות נמוכות או שליליות. כבר אין סכנה לדיפלציה, הצמיחה היא סבירה ואין באופק תרחיש כלכלי משברי.

צמצום המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני נמשך בארץ ובעולם. בעבר, מרווחי האשראי הושפעו מרמת המינוף של החברות. כיום קשר זה ניתק, בשל הריבית האולטרה נמוכה למשך זמן כה רב. כיום הנזילות האדירה בשווקים מכתיבה את המחירים גם בשוק הקונצרני יותר מכל. כל משקיע רוצה פיסה קטנה מאיזושהי תשואה חיובית, שעוד אפשר להשיג באג"ח. המחירים בשוק הקונצרני גבוהים, אפשר לקחת צעד אחורה, אבל הכסף עדיין זורם. העובדה כי החברות לוות במחיר כה נמוך מגדילה, כמובן, את האטרקטיביות של המניות.

רוסיה
Pavel Golovkin/אי־פי
להמשך הפוסט

אין מה לדאוג, טראמפ ומקרון יפתחו את הסכר

די מדהים שמנהלי השקעות אינטליגנטים מתפתים להאמין לכותרות המאיימות על האסון שיתרחש אם ייבחר בבחירות מועמד כזה או אחר.כמה פעמים בשנה האחרונה הסתבר שאירועים פוליטיים יוצרים הזדמנויות משמעותיות לרווחים

15תגובות

המדדים האמריקאיים שוב בשיאים חדשים וכאילו כלום לא השתנה בשוק ההון בשנים האחרונות. ואכן, הדבר העיקרי לא השתנה. הבנקים המרכזיים התאהבו במדיניות האולטרה מרחיבה, אף שכבר אינה נחוצה זה שנים. ובכל זאת, לא הייתי רוצה להתחלף עם הנגידים בעולם המערבי. אסטרטגיית היציאה מהמדיניות של הריביות הנמוכות והשליליות, וקניית אג"חים ממשלתיים וקונצרניים בשוק ללא רסן, היא מורכבת במיוחד. צמצום מוניטרי משמעותי בהחלט יכול לשנות תמחורים בשוק ההון. אבל, אין לאף נגיד סיבה (ואומץ) לעשות את הניסוי הזה בקדנציה שלו. כל נגיד רוצה להשאיר את המלאכה הקשה והמסוכנת הזאת לזה שיבוא אחריו. אנחנו, בינתיים, נמשיך להינות מעליית ערך הנכסים הגלובלית.

כשהריבית הריאלית בארה"ב שלילית ורווחי החברות עולים, מכפיל של 8-19 ב-S&P אינו בועה. גם הביקורת על החברות האמריקאיות, על כך שהן מעלות מינוף ועושות בייבק היא די טפשית בעיני. החברות מבצעות פעולה כלכלית הגיונית מבחינתן, שמעלה את הערך לבעלי המניות. למה בעצם לא להנפיק חוב זול במחירים מגוחכים ולפעול לטובת בעלי המניות?! איך זה ייגמר? אם לא תהיה צמיחה הרבה יותר גבוהה בעולם (כנראה שלא תהיה), זה ייגמר רע! אבל... לא כרגע.

סכר היואסי, צפון קרוליינה
להמשך הפוסט

הפצצות המתקתקות שאמורות לטלטל את השווקים

אל תתפתו להתרגש מהכותרות הגרנדיוזיות על על הסיכונים הפוליטיים ה"נוראיים". זה לא מה שישפיע על מחירי המניות בטווח הבינוני-ארוך

14תגובות

שוקי המניות העולמיים נרגעו קצת מאופוריית טראמפ, וחוזרים לדבר על... בחירות בצרפת ובריטניה ונושאים גיאופוליטיים שונים: הפצצת טראמפ בסוריה (מה זה קשור בכלל?!) והמטורף מצפון קוריאה. אני קצת מתקשה להבין, כמה דוגמאות צריך להביא לכך שזה בכלל לא משפיע על שוק ההון? חוץ מאולי (הלוואי) הזדמנויות לקניות בזול בטווח הקצר.

אז בואו נעבור על הסיכונים הפוליטיים ה"נוראיים":

פצצת זמן
להמשך הפוסט

למה אין שום סיבה לפחד מטראמפ הצרפתי

עמנואל מקרון הוא משב רוח רענן והפחד ממנו רק יוצר הזדמנויות קנייה. וגם: האם האג"ח של ישראמקו עדיף על המניה?

7תגובות

שוק המניות האמריקאי מדשדש מאז שהנשיא דונלד טראמפ לא הצליח להעביר את רפורמת הבריאות שלו בקונגרס ובסנאט, כאילו שזה משנה משהו מבחינת הכלכלה או המהלכים העתידיים שלו. זהו אירוע פוליטי שאין לו שום חשיבות, אבל השוק עלה חזק בחודשים האחרונים - ואך טבעי הוא שייקח לו איזה אתנחתא אביבית.

בפרוטוקולים של הפד בארה"ב ציינו כמה מהחברים כי שוק המניות נראה להם יקר. איזו צביעות! הם אשמים, כי הם משאירים את הריבית כה נמוכה. מה, הם לא למדו תיאוריה כלכלית?! כשהריבית היא 0.75% והאינפלציה 2%, זה יוצר ריבית ריאלית שלילית עמוקה. במצב כזה מפליא היה אם שוקי המניות לא היו עולים, עם טראמפ או בלי טראמפ. אז שיעלו ריבית כבר וידברו פחות. בשקלול האינפלציה ומצב שוק העבודה, הריבית בארה"ב צריכה היתה להיות כיום כבר סביב 2.5%. כל עוד הפד יחזיק אותנו בריבית ריאלית שלילית עמוקה, שוקי המניות ימשיכו להיות יקרים.

דמויות של המועמדים לנשיאות צרפת. מימין: מארין לה פן, פרנסואה פיון ועמנואל מקרון
ERIC GAILLARD/רויטרס
להמשך הפוסט

על שלושה שווקים: הצפוף, האדיש וזה שלא יודע להחליט

הדילמה העיקרית שלי השבוע היא שוק האג"ח הקונצרני, שנהפך יקר מאוד. צמצום מרווחים נוסף ברבעון הראשון של 2017, מביא אותו למרווחי שפל בישראל וגם בחו"ל

10תגובות

מאז שדונלד טראמפ נבחר לנשיאות בארה"ב, עלה מדד ה-S&P בכ-15%. זה כמובן הפוך ממה שזעקו העיתונים לפני הבחירות כשהזהירו כי טראמפ יהיה אסון לשוק ההון. ציפיות העיתונאים למלחמת סחר עולמית לא התגשמו, והמטבע החזק ביותר בעולם בחודשים האחרונים היה ה... פסו המקסיקני. עד כאן הצגתי רק עובדות. האם טראמפ ממש טועה לגבי ה-fake news? תשפטו בעצמכם.

האם שוק המניות האמריקאי ייקח עכשיו אתנחתא בעליות השערים? שאלה טובה. כביכול, הכל מתומחר, כולל הורדת המסים בארה"ב (שעוד לא קרתה) והדה-רגולציה - שעוד תבוא. למי שמתלבט הנה דעתי: זהו כלל אצבע מאד פשוט. שוק ההון עובד על ציפיות, לכן, כל עוד אתם מרגישים שרוב שוק ההון עדיין סקפטי לגבי טראמפ, ירידות במדדי המניות בארה"ב הן רק מימוש זמני, ואפילו טבעי, אחרי עליות רצופות של כמה חודשים. כשהמדדים יהיו גבוהים יותר ורוב השוק ישתכנע שאכן כלכלת ארה"ב צועדת למקום טוב יותר, אז המחירים יהיו מלאים. ואז תתחילו לדאוג.

פועלים בהודו מצטופפים בתחנת רכבת
להמשך הפוסט

זמן להעלאות ועת להורדות

אם יש מישהו בעולם שיש לו סיכוי להצליח להעביר את מדיניותו בסבך הפוליטיקה המעכבת - זה דונלד טראמפ.ובינתיים אצלנו רבים על קרדיט במקום להוריד מסים

12תגובות

בחירות בישאל עכשיו? לא נראה לי. לנתניהו הרבה יותר כדאי להיחקר כראש ממשלה, מאשר כאזרח מן השורה. אהבתי את הטריק שעשה לחוקרים, כשביקש מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ להתקשר אליו באמצע החקירה. עם כל הכבוד לחוקרים שרוצים לשמוע על סיגרים קובניים ושמפניה ורודה, נשיא ארצות הברית של אמריקה על הקו. הם ימתינו.

עודפי המסים מתחילת השנה הם אדירים. גם בסוף 2016 דחף האוצר הרבה הוצאות, כדי להראות גירעון מעל 2% ב-2016 כולה. כבר הבנו שסעיף מכירת חברות היי-טק אינו חד פעמי גם לפני עסקת הענק של מובילאיי. לישראל יש עוד הרבה טכנולוגיה למכור לעולם. הורדת מסים היא דרך נכונה לחלק את המשאבים, כי די ברור שהממשלה לא יודעת להוציא את העודפים בצורה יעילה, בגלל אילוצים קואליציוניים ואחרים.

אז... כשכחלון ונתניהו יפסיקו לעשות ספינים ולריב על הקרדיט, נקווה שהמסים יירדו (עדיף שילוב של מסים על עבודה ומס חברות). אם ירצו ללכת בדרך הקלה, גם הורדת מע"מ טובה. עובדה זו שוב מורידה את תחזיות האינפלציה ומעלה את הסיכויים שגם 2017 תהיה שנה עם אינפלציה שלילית בארץ.

ומחוץ לארץ זבת חלב ודבש שלנו, טראמפ יתחיל בקרוב את מאבקיו עם הקונגרס על אישור מדיניותו בתחום רפורמת הבריאות, הורדת המסים ועוד. המחסומים הפוליטיים הגיעו גם לארה"ב. השוק נותר סקפטי לגבי טראמפ. לדעתי, טראמפ ישיג את רוב מטרותיו. טראמפ עקבי ונחוש, ובאמת הגיע הזמן שמישהו בעולם יצליח להעביר את מדיניותו בסבך הפוליטיקה המעכבת. אם יש מועמד בעל סיכויים להצליח בכך - זה דונלד טראמפ.

לחיצה על כפתור מעלית
להמשך הפוסט

המניות באירופה לא מתרגשות מהפוליטיקה, אז נקנה וזהו

שוק המניות האירופי לא מתרגש ממנהיגי הימין וכלכלת גוש היורו מראה קצת סימני חיות מאז תחילת השנה. אולי גם אירופה נדבקה קצת בחיידק הטראמפי מעבר לאוקיינוס. ואצלנו, אין מה לעשות, השקל צריך להתחזק

9תגובות

אירופה על הפרק. מבחינת שוק ההון, גם הבחירות בהולנד התגלו כרעש פוליטי חולף. מה יהיה בצרפת? כנראה שאותו הדבר. בפן הכלכלי, כלכלת גוש היורו מראה קצת סימני חיות מאז תחילת השנה. אולי גם אירופה נדבקה קצת בחיידק הטראמפי מעבר לאוקיינוס.

בינתיים, שוק המניות האירופי לא ממש מתרגש ממנהיגי הימין המתלהמים ולא נותן לנו הזדמנות קנייה אמיתית. ייתכן שצריך לקנות גם ככה וזהו. כשהמתח מתפוגג גם תשואות האג"ח ל-10 שנים בגרמניה מגיעות למקום שפוי יותר ועולות לכיוון 0.5%. זה עדיין שורט. אני מזכיר שהאינפלציה בגרמניה (כמו בארה"ב) מתקרבת ל-2%.

תרגול מדיטציה
להמשך הפוסט

מחפשים את ההזדמנות הבאה? שימו לב לאירופה

אם השווקים באירופה יירדו באופן חד בגלל נושאים פוליטיים, זו תהיה הזדמנות קנייה. בארץ, כדאי שבנק ישראל יקבל את המציאות ויתרגל לשקל חזק יותר – כל הנתונים הכלכליים טובים מאוד!

9תגובות

הכלכלה הישראלית ממשיכה לייצר נתונים טובים מאוד. לאחר הנתון הגבוה של הצמיחה לרבעון הרביעי 2016, התבשרנו שהעודף בחשבון השוטף עלה לשיא והכנסות המדינה ממסים עולות על כל התחזיות.

לא מקנא בנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, שמנסה להחליש את השקל. פלוג תמשיך להיאבק בשקל, אך לדעתי תצטרך להתרגל לרמת שקל חזקה יותר. בנוסף, גם אם יהיה משבר בעולם, הכלכלה הישראלית תתפקד טוב יותר (כמו במשבר 2008). ישראל היא מדינת יצוא שמוכרת לעולם ההי-טק, תרופות ונשק. די מבטיח, גם בתקופות יותר קשות בכלכלה העולמית. הכלכלה הישראלית מתפקדת היטב, למרות קצת שחיתות והרבה ביורוקרטיה ומקורביזם. למעשה, הסיכון הגדול ביותר לכלכלה הישראלית כיום הוא בועת הנדל"ן שהתפתחה פה.

מנהיג מפלגת החירות חירט וילדרס
BART MAAT/אי־אף־פי
להמשך הפוסט

בלי קרנית פלוג הדולר כבר היה ב-3.2 שקל

איזה מהלך של השקל! בטווח הבינוני-ארוך אני חושב שהוא יישאר חזק ושהתערבות בנק ישראל לא משפיעה. וגם, היינו מתים שתהיה לנו ממשלה שדואגת לנו האזרחים כמו שטראמפ דואג לאמריקאים

17תגובות

איזה מהלך של השקל! כל הסבר למהלך במטבע בטווח הקצר הוא טיפשי מיסודו, אבל אנסה בכל זאת. יש פה שני פקטורים חדשים: קודם כל (אצלי תמיד...) טראמפ. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שטראמפ נותן לה רוח גבית, חוץ ממדינתו שלו. הדבר לא נעלם מעיני משקיעים זרים, כמו שהישראלים לא מבינים את העוצמה של זה.

הסבר שני הוא, אולי, ההבנה שפיתוח מאגר לוויתן הגיע לנקודת האל חזור. נכון, הגז יתחיל לזרום רק ב-2019, אבל זה יצוא ישראלי בסדרי גודל ענקיים. הספקולנטים ניסו את בנק ישראל, וזה נתפס במערומיו. קרנית זה לא סטנלי, ולמרות זאת, קשה לי להאמין שבנק ישראל אמר את המלה האחרונה.

אדם מחזיק שטרות של 200 שקל
אמיל סלמן
להמשך הפוסט