שיר אהבה בדואי, בביצוע בג"צ - ארז צדוק - הבלוג של ארז צדוק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיר אהבה בדואי, בביצוע בג"צ

בג"צ בעד חוק ההסדרה או נגד? תלוי למי זה טוב. בג"צ בעד דחיית הריסה ומציאת פתרונות, או בעד הריסה עכשיו ומיד? תלוי למי דוחים ולמי הורסים. תבינו, בג"צ לא קדוש, שופטיו אינם קדושים והם מושא לביקורת כמו כל בן אנוש. אסור לבג"צ לקבל החלטות פוליטיות ואם כך קורה, בראש ובראשונה אוהדיו הם אלו שחייבים לתמוך בשינוי ההרכב שלו.

7תגובות
פינוי עפרה
קרדיט: ארז צדוק

אבו-קווידר

לפני 85 שנים, קנו עולים יהודים מפרס קרקעות בדרום הארץ, ליד נבטים, על הדרך מבאר שבע לדימונה. 650 דונם שנרשמו על שמם בטאבו. מה שנקרא – קרקע פרטית בבעלות יהודים. הכי ברור והכי חוקי ומסודר.

בני שבט אבו קווידר, בדואים שהגיעו מרצועת עזה לישראל במהלך שנות ה-50, פלשו במהלך השנים לקרקעות הפרטיות וגם לאדמות מדינה סמוכות ובנו במקום מעל 300 בתים ללא היתר. מה המדינה עשתה בתגובה? בנתה להם מבני ציבור ללא היתר, בניגוד גמור לחוקי התכנון והבניה וכמובן ליסוד החוקתי של זכות הקניין. 

ביר האדאג'

מעט דרומה משם, 200 בדואים משבט אל-עזאזמה שנדדו מאזור הפזורה ברמת חובב, פלשו באופן לא חוקי אל אזור אשלים שברמת נגב. לאחר מו"מ עם המדינה הם הסכימו לזוז שני קילומטרים ממקום משכנם. המדינה החליטה להלבין את הפלישה והבנייה הלא חוקית, ולהקים את היישוב באר חיל (ביר האדאג'). עשר שנים לאחר מכן הישוב הוכר על ידי המדינה, שמצידה השקיעה עשרות מיליוני שקלים בתשתיות ובעבודות לפיתוח מאות מגרשים לבנייה. הבדואים מצידם, המשיכו את הפלישה הלא חוקית ובנו עוד עשרות מבנים בלתי חוקיים על שטח בבעלות פרטית של יהודים סמוך ליישוב.

עפרה

בשנת 1975 הוקם הישוב עפרה. המתיישבים עלו לקרקע כחוק, באישור ממשלת רבין. במהלך עשרות שנים ממשלות ישראל פיתחו את היישוב והיו שותפות בבניית מאות בתים, על קרקע שרשומה במרשם המקרקעין כפרטית. תשעת הבתים שנהרסו לפני שבוע בהוראת בג"צ, נבנו אף הם בהשתתפות המדינה, שהוכיחה לבג"צ כי הערבי שתבע בעלות על הקרקע איננו הבעלים של חלקה זו. בג"צ החליט שזהות הבעלים איננה עקרונית, ויש להרוס בכל מקרה את הבתים מאחר ומדובר בבניה לא מוסדרת על גבי קרקע פרטית. .

כעת ישנה טענה נגד השכונות בעפרה שנבנו על אדמות המדינה, זאת  בעקבות כתבה בעיתון ירדני ב-1966, שם נכתב שחוסיין מלך ירדן הפקיע חלק מהאדמות עליהן נמצאת עפרה, מתושבים מקומיים לצורך הקמת תחנת משטרה.

עמונה

הישוב עמונה הוקם לפני כ-20 שנה, ונהרס כליל על ידי המדינה לפני כחודש. לאורך השנים המדינה בנתה תשתיות לטובת התושבים והכירה בישוב דה פקטו. ב-2008 הוגשו עתירות לבג"צ בשם ערבים שטענו לבעלות על חלקים מזעריים מהקרקע, חלקים שיכולים להיות בכל מקום, כולל כמובן בקרקעות שרחוקות מעמונה ולא קשורות כל ליישוב. ביחס לרוב הקרקע עליה נבנתה עמונה – כלל לא אותרו בעלים.

מה הקשר?

סליחה, האמת? מה הקשר בין המקרים? ההשוואה כלל איננה נכונה. במקרה אבו קווידר וביר האדאג', הבניה הבלתי חוקית נעשתה על קרקע בבעלות יהודית, כשאין כל מחלוקת לגבי זהות הבעלים. במקרה עפרה ועמונה, כלל לא ברור מי הבעלים, ורובם המוחלט לא אותרו. ובדוגמא של עמונה, מדובר בכל מקרה על אחוז מזערי מהקרקע. אז אין מה להשוות. ובכל זאת נמשיך.

אז מה התוצאות?

במקרה עפרה ועמונה, אנחנו יודעים מה התוצאות. הרסו את הישוב עמונה עד האבן האחרונה, והרסו גם את תשעת הבתים בעפרה. הרס לשם הרס, ללא הוכחות, ללא צדק. בעמונה המדינה בינתיים מפרה באופן שיטתי את כל ההסכמים שעשתה עם התושבים. בעפרה התושבים ביקשו 3 חודשים דחייה עד שהבתים שבונים עכשיו יהיו מוכנים, בג"צ סירב ונתן חודש אחד לכוחות הביטחון להתארגן. ביקשו לאטום ולא להרוס, כי חוק ההסדרה יסדיר את הקרקע ולמה לבנות שוב באותו מקום אם אפשר לאטום ולאחר כך, כשיהיה מותר, לפתוח? בג"צ סירב גם לזה.

ומה עם מקרה אבו קווידר?

שימו לב מה אומר השופט העליון מזוז במקרה אבו קווידר: "האם המדינה לא רואה כפתרון הסדרה של ההתיישבות במקום עצמו? זאת לכאורה במובנים מסויימים האופציה הפשוטה ביותר, זה אומר להפקיע את השטחים הפרטיים ולתכנן את המקום." ראיתם כמה קל להפקיע שטחים פרטיים כשהפולש הלא חוקי הוא בדואי והקרקע בבעלות יהודי? אפילו השופט מזוז תוהה למה המדינה לא מציעה את זה ובעצם מתבטא בעד חוק ההסדרה. כלומר, חוק הסדרה רק אם הוא נגד היהודים. אגב מזוז חזר על תהייתו ועצתו להסדיר את הקרקע, מספר פעמים.

יותר מזה, זוכרים שבג"צ סירב לבקשת המשפחות בעפרה לדחות את הריסת הבתים בשלושה חודשים?

אז תראו. במקרה אבו-קווידר, בשנת 1998 נחתם הסכם פינוי עם השבט הבדואי, שהסכם מעולם לא יושם. בשנת 2009 המדינה הבטיחה לבעלי הקרקע שתוך 5 שנים יהיה פינוי. לאחר שב-2013 בית משפט דחה את עתירת בעלי הקרקע היהודים ונתן לפולשים עוד 6 שנים, בעלי הקרקע עתרו לבג"צ. אחרי 15 שנים של דחיות, בעלי הקרקע ביקשו מבג"צ לקבוע לוח זמנים לפינוי. הגיוני, לא? הצחקתם את בג"צ. קבלו את תשובת מזוז לעותרים: "איש לא מינה את אדוני כגורם מוסמך, או כממשלה שיכול להחליט איך מתכננים את מדינת ישראל. לכם יש אינטרס מאוד נקודתי כבעלי זכויות בנכס. חלק מהאשם הוא שלכם, שנזכרתם עשרות שנים אחרי שהמבנים האלה קיימים."

אתם הבנתם את זה? עפרה מבקשת 3 חודשים דחייה עד שהבתים החלופיים יהיו מוכנים, ובג"צ לא מאשר. בעלי קרקע יהודים מבקשים מבג"צ לקבוע לו"ז אחרי 15 שנים של דחייה, ומקבלים נזיפה.

אה, ועוד משהו. עפרה קיימת משנת 1975. מישהו משופטי בג"צ אמר לערבים שהם אשמים כי עפרה קיימת כבר 42 שנים ורק עכשיו הם נזכרו? מה פתאום. בערבים לא נוזפים. ביהודים? חופשי. להם מזוז אמר גם אמר. הם תמיד אשמים. בעיני בג"צ כמובן.

ומה עם ביר האדאג'?

אהה. גם כאן המדינה התנהלה מול הפולשים במשך עשרות שנים מבלי לעשות שום דבר מועיל ומבלי לעמוד על יישום החלטות או מתווה כלשהו. בעלי הקרקע ותנועת רגבים ביקשו מבג"צ שיורה למדינה להקציב פרק זמן של חמש שנים לפתרון. לא שלושה חודשים כמו בעפרה. חמש שנים. לארג'ים. ומה ענתה השופטת מרים נאור? שימו לב: "לא ניתן לקחת את קרקע העותרים ולשים אותה עם כל הכבוד במרכז החיים. אי אפשר לקחת את הקרקע של העותרים שבמקרה פנו לבית משפט, ולקבוע לגביהם מתווה שונה מהמתווה הכללי שהמדינה עובדת עליו".

אתם מבינים את זה? בעמונה לגבי רוב רובה של הקרקע הנתבעת לא אותרו הבעלים, אבל קצה ציפורן הספיק כדי להרוס ישוב שלם. ופה, כשבדואים השתלטו על קרקע פרטית יהודית שבעליה התייצב בפני בית המשפט, אומרת מרים נאור שעם כל הכבוד, אי אפשר לשים את הקרקע במרכז החיים. וואוו. גם העותרים, מבחינתה, "במקרה פנו לבית המשפט". ציטוט של כבוד השופטת. הם היו בדרך לדיסנילנד, ופתאום ראו שלט – 'בג"צ' אז קנו לילדים שוקו ונכנסו פנימה, ככה במקרה.

כמובן העתירות של בעלי הקרקע היהודים נדחו על ידי בג"צ, למרות שאין ויכוח על כך שהם בעלי הקרקע ולמרות שמדובר בדחייה של שנים על גבי שנים. העתירות של הפלשתינים, שלא ברור מי הבעלים אם בכלל ושל איזה קרקע, אושרו על ידי בג"צ והבתים נהרסו.

אז הכי טוב בג"צ לא פוליטי, אבל אם כבר בג"צ פוליטי, לפחות שיהיה מאוזן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

עוד פוסטים מזירת הניתוחים

כתבות שאולי פיספסתם