פוסטים אחרונים

על נתיב האבות ומהות הדמוקרטיה

הבתים בעפרה נהרסו, גם עמונה נקברה. חוק ההסדרה עבר והממסד אומר לאנשי נתיב האבות שהם האחרונים, שלא יהיו עוד הריסות, אבל מה הסיכוי שחוק ההסדרה יעמוד במבחן בג"צ? במבחנים ספציפיים כאלה ואחרים? דווקא מקרה נתיב האבות, ההזוי ביותר, יכול להעיד יותר מכל שחוק ההסדרה לא יעזור, כל עוד בג"צ הוא זה שקובע. בשנת היובל להתיישבות אנחנו זכאים לדרוש לבנות בלי להרוס. היום גם צריכים לבחור אנשים ראויים להנהגה, אנשים שיבטיחו שממשלת ימין נבחרת תיישם מדיניות ימנית. זו הרי מהות הדמוקרטיה, לא?

8תגובות

מזג אוויר חורפי שרר בחמישי האחרון בהרי גוש עציון. שכונת נתיב האבות בישוב אלעזר. עננים כהים התקדרו בשמיים. קבענו את הפגישה מוקדם בבוקר. אנשים עובדים, צריכים לשמר את שגרת יומם. נפגשנו אני, נציגי חמש מתוך 12 המשפחות שבתיהם מיועדים להריסה בצו בג"צ, ואסתר ברוט ושירה דלפן, שתי תושבות עפרה שמתגוררות בקרוואנים לאחר שבתיהן נהרסו בצו בג"צ. משפחות ברוט ודלפן הניחו לא מזמן את אבן הפינה לביתם הדו משפחתי בעפרה.

הישוב אלעזר הוקם ב-1975 בגוש עציון, 18 ק"מ דרומית לירושלים. בשנת 2001 הוקמה בצפון מערב הישוב שכונה חדשה בשם 'נתיב האבות'. ישבתי עם נציגי חמש המשפחות באותו בוקר. אנשים יפים, עיניהם טובות, מלח הארץ. אודי, מנהל קבוצת חברות, נשוי לנעה, אחות חדר מיון. אורית, מורה, נשואה ליוחאי, יזם נדל"ן. שלומית, מרצה, נשואה למתן, איש עסקים. אברהם נשוי לטלי, רקדנית שהקימה לקת מחול. לכולם בין ארבעה או חמישה ילדים. מתנחלים? כן. בעיקר ישראלים. השכן ממול. ההיא שעובדת במשרד לידך.

נתיב האבות
קרדיט: מירי צחי
להמשך הפוסט

כולם מדברים על מחיר, אף אחד לא מדבר על חולי

איך הייתם מגיבים אם היו אומרים לכם שמאות ואלפי אנשים חולים מדי שנה באלרגיה, אסטמה, מחלות כלי נשימה, מחלות לב, שבץ מוחי ואף סרטן, וכל זאת בגלל בצע כסף? הייתם מזדעזעים? קמים לצעוק? דורשים שינוי? מפחדים שאתם הבאים בתור? הטור הזה הוא בשבילכם

5תגובות

בסוף החודש ימלאו ארבע שנים בדיוק ליום שבו הגז החל לזרום ממאגר תמר אל תחנות הכוח של חברת חשמל. ב-2016, כ-61% מהחשמל במדינה הופק בתחנות כוח שפועלות על גז. השאר הופק בעיקר משריפת פחם מזהם. עדיין. בסרטון שהפיצה נובל אנרג'י, היא הגדירה את הגז הטבעי "מקור אנרגיה נקי וזול". אכן, הגז הטבעי זול להפקה עבור חברות האנרגיה, ועלותו עבורן היא בין 1 דולר ל-1.3 דולר ליחידת חום. לנו (דרך חברת חשמל) הוא יקר מאוד, ומחירו כיום 5.8 דולר ואף עתיד לעלות על פי ההסכם עם חברת חשמל. אבל במאמר הזה נתרכז ב"מקור אנרגיה נקי".

אחד הזיהומים המשמעותיים ביותר לבריאות האזרחים בישראל הוא החלקיקים המסרטנים, שנפלטים בעיקר ממשאיות ומאוטובוסים הממונעים בסולר. הפיח והחלקיקים הנפלטים מתחבורה זו חודרים אל מערכות הגוף של כל מי שנמצא בסמוך - והשפעתם על גרימת מחלות סרטן, לב, שבץ ועלייה בתמותה מתועדת בברור ברפואה המודרנית. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-2,500 אנשים בשנה מתים בישראל טרם זמנם בגלל סיבות הקשורות בזיהום אוויר. על פי משרד הבריאות הישראלי, מדובר במספר שנע בין 2,300 ל-2,400 איש. חלקיקים מסרטנים נפלטים גם משריפת מזוט בתעשייה ומשריפת פחם בתחנות כוח של חברת החשמל, ומתפזרים מהארובות הגבוהות על פני כל הארץ. מרכיב נוסף בזיהום האוויר הוא תחמוצות חנקן וגפרית הפוגעות בריאות של כולנו - ובפרט בילדים. בנוסף, מזהמים אקזוטיים יותר כמו בנזן מסרטן, נפלטים הן מבתי זיקוק והן מכלי רכב ותחנות דלק.

פקק תנועה
ניר קידר
להמשך הפוסט

שיר אהבה בדואי, בביצוע בג"צ

בג"צ בעד חוק ההסדרה או נגד? תלוי למי זה טוב. בג"צ בעד דחיית הריסה ומציאת פתרונות, או בעד הריסה עכשיו ומיד? תלוי למי דוחים ולמי הורסים. תבינו, בג"צ לא קדוש, שופטיו אינם קדושים והם מושא לביקורת כמו כל בן אנוש. אסור לבג"צ לקבל החלטות פוליטיות ואם כך קורה, בראש ובראשונה אוהדיו הם אלו שחייבים לתמוך בשינוי ההרכב שלו.

7תגובות

אבו-קווידר

לפני 85 שנים, קנו עולים יהודים מפרס קרקעות בדרום הארץ, ליד נבטים, על הדרך מבאר שבע לדימונה. 650 דונם שנרשמו על שמם בטאבו. מה שנקרא – קרקע פרטית בבעלות יהודים. הכי ברור והכי חוקי ומסודר.

פינוי עפרה
קרדיט: ארז צדוק
להמשך הפוסט

עזבו ימין-שמאל. מה שיקרה השבוע בעפרה הוא טמטום אחד גדול.

השבוע עתידה המדינה להרוס תשעה בתים בישוב עפרה. מעבר למחלוקת האידיאולוגית של ימין-שמאל, מדובר בטמטום, בחלמאות פיננסית, אחר כך בהתעמרות, ולבסוף בהפרת זכויות אדם, גם של יהודים וגם של ערבים. אז למה זה קורה? בגלל שילוב של ראש ממשלה ושר ביטחון שאין בהם אידיאולוגיה פרט לאחיזה בכיסא, וזו דורשת 'שב ואל תעשה', ובג"צ שיש לו אידיאולוגיה, אבל שונה מזו המוצהרת של הממשלה הנבחרת.

22תגובות

 

1. חוק ההסדרה עבר בכנסת. אם החוק ישרוד את העתירות הצפויות לבג"צ, הרי שעפרה כולה תוסדר, כולל הקרקע שעליה ניצבים היום תשעת הבתים שעתידים להיהרס השבוע. המשמעות היא שמיד לאחר ההריסה וההסדרה, יהיה אפשר לבנות שוב את אותם בתים בדיוק על אותה קרקע בדיוק. תושבי תשעת הבתים עתרו לבג"צ בבקשה לאטום את הבתים במקום להרוס. כך אם עפרה תוסדר, יהיה אפשר לפתוח את הבתים במקום לבנות הכל מחדש. לחסוך גם כסף רב וגם הרס מיותר. העתירה נענתה כמובן בשלילה. הרס לשם הרס.

עפרה, הבוקר
אוליבייה פיטוסי
להמשך הפוסט

הצטרפו לעולם החדש. הוא טוב יותר ורווחי הרבה יותר

תחום ההשקעות האחראיות רשם גידול משמעותי מתחילת שנות האלפיים, וכעת מהווה מעל 20% מסך ההשקעות של קרנות הפנסיה בארה"ב ולמעלה מ-50% מסך ההשקעות של קרנות הפנסיה באירופה

4תגובות

בשבוע שעבר פירסמתי טור על השקעות הוגנות בראייה גלובלית, בשיתוף עם נגה לבציון נדן, מנכ"לית גרינאיי שמתמחה בהשקעות אחראיות (הוגנות). פירטנו את החסמים שעומדים בפני המשקיעים. בטור הזה, שנכתב גם הוא בשיתוף עם גרינאיי, נדבר על השורה התחתונה, על התוצאות.

תחום ההשקעות האחראיות רשם גידול משמעותי מתחילת שנות האלפיים, וכעת מהווה מעל 20% מסך ההשקעות של קרנות הפנסיה בארה"ב ולמעלה מ-50% מסך ההשקעות של קרנות הפנסיה באירופה. מופתעים נכון? גם אני הייתי. 50% מסך ההשקעות של קרנות הפנסיה באירופה מתנהלות תחת קריטריונים של הוגנות? של אחריות תאגידית? וואוו. אבל רגע, מה זה אומר בעצם? שקרנות הפנסיה האירופאיות מניבות תשואות נמוכות מכפי שהיו אמורות להניב? שמנהלי הקרנות מקריבים תשואה רק בשביל להיחשב לבחורים טובים?

יער גשם ליד ברזיל
אי־פי
להמשך הפוסט

הזיהום בחיפה – מי מרעיל את מי?

המאמר של מירב ארלוזורוב משבוע שעבר העלה כמה טענות על ה"קמפיין" המנוהל נגד בתי הזיקוק בחיפה ■ כמי שמשקיע בין היתר במפעלי תעשייה ומכיר את התחום, יש לי כמה מלים לומר

21תגובות

ביום חמישי פרסמה מירב ארלוזורוב מאמר תחת הכותרת "תפסיקו לרדוף את התעשייה בחיפה". כמנהל השקעות שמשקיע בחברות הוגנות בלבד, וכמי שכתב על בזן והזיהום בחיפה ומעודד תעשייה טובה והוגנת, אני מוצא לנכון להגיב לטענות העיקריות במאמר, ולהסביר מי הרודפים ומי הנרדפים.

1. טענת המאמר: התחבורה מזהמת יותר מהתעשייה. המתנגדים לתעשייה לא מדברים על תחבורה.

בתי הזיקוק בחיפה
ניר כפרי
להמשך הפוסט

כל האמת על שערוריית מחיר הגז

חברות הגז טורחות להציג עובדות כאלה ואחרות על מחירי הגז, במטרה לשכנע שהחוזה השערורייתי שעשו מול חברת החשמל ומחירי הגז בישראל הם סבבה.משרד האנרגיה שותף לאגדות הללו במקום לייצג את האינטרסים של הציבור והמדינה

5תגובות

בין 220 ל-250 מיליון דולר בשנה - אלו הן עלויות החיפושים, הקידוחים והפיתוח של קידוח תמר (העלויות ההוניות), אם נפרוש אותן לאורך חיי המאגר, כלומר 30 שנה. עלויות התחזוקה השוטפת, לפי הדו"חות, הן כ-130-120 מיליון דולר בשנה - כולל ההוצאות השנתיות על תפעול המתקנים, הוצאות משפטיות וכלליות, וכן הוצאות קידוחי התחזוקה שנעשים אחת לכמה שנים. כך שלמעשה, כשאנחנו מדברים על סך העלויות השונות של פעילות המאגר, נגיע לכ-400 מיליון דולר בשנה.

התפוקה השנתית המקסימלית של מאגר תמר היא 11.5 BCM, ואנחנו די קרובים לשם. (ב-2016 התפוקה היתה 9.53 BCM והיא עולה בכל שנה). כדי להמיר ליחידות חום, נכפיל את הכמות של 11.5 BCM במקדם של 35.31 מיליון, ונקבל 406 מיליון יחידות חום בשנה. כעת נוכל לחשב: מעלויות שנתיות של כ-400 מיליון דולר ותפוקה של כ-400 מיליון יחידות חום בשנה, יוצא שעלות הפקת גז ליחידה חום היא כ-1 דולר.

אסדת קידוח תמר
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

יותר תשואה, פחות סיכון: הוגנות בראייה גלובלית

כתבתי בטור הזה לא מעט על השקעות בחברות הוגנות, על כך שהוגנות משתלמת ומניבה תשואה גבוהה יותר ובסיכון נמוך יותר, הכל מנקודת מבט ישראלית. בשבועות הקרובים אפרסם חמישה פוסטים על השקעה בחברות הוגנות, או בתרגום חופשי ב"חברות אחראיות", מנקודת מבט גלובלית ■ הטורים נכתבים בשיתוף נגה לבציון נדן, מנכ"לית גרין-איי שמתמחה בהשקעות אחראיות

2תגובות

למעלה מ-1,600 גופים פיננסים ומנהלי השקעות בעולם, שמנהלים נכסים בשווי של 64 טריליון דולר, חתומים על אמנה להשקעות אחראיות Principal of Responsible Investment או מה שאנחנו נוהגים לקרוא בבלוג הזה: השקעות בחברות הוגנות. בישראל עדיין אין גוף פיננסי החתום על אמנה זאת, וכרגע ישנה קרן פרטית אחת שמנהלת השקעות בחברות הוגנות.

כששואלים אותי למה להשקיע בחברות הוגנות, אני עונה – למה להשקיע בחברות לא הוגנות? ובכל זאת, בשיחות עם מנהלי השקעות בעולם עולים ארבעה חסמים עיקריים שמדירים משקיעים ממה שנקרא "חברות הוגנות": החשש מפני פגיעה בתשואות, חוסר עניין מצד הציבור, הדעה (השגויה) שחברות לא הוגנות אינן מגלמות סיכון עודף, ושלעשות אנליזה הקשורה להוגנות ולאחריות תאגידית, זה ממש מסובך.

REUTERS
להמשך הפוסט

תולדות בלוף היצוא

המומחים שבהם השתמשה ועדת צמח כדי לבדוק אפשרויות יצוא גז, היו אנשי מכירות של חברות לייצור מתקני ייצוא גז, ששיחדו את חבר הוועדה שהיה גם חבר אישי. המומחים שבהם משתמש משרד האנרגיה כדי לבדוק את טענות הייצוא של חברות הגז, הם... חברות הגז. בשני המקרים הסיפור לא החזיק. השאלות קשות. מי נהג ברשלנות פושעת ולא בדק - ומי בדק וידע, והסתיר את האמת

"שי ברוש הפתיע כשביקש להופיע בפני ועדת צמח", נכתב ב-TheMarker באפריל 2012. ברוש, נציג של חברה אלמונית בשם I.R.N.I, ניסה לשכנע את וועדת צמח שדנה בייצוא הגז, שמתקן הנזלה ימי הוא הדרך הטובה ביותר לייצוא גז. המצגת לוועדה הוגשה על ידו מטעם משקיע יהודי מהתפוצות שרצה לבנות את המתקן. בכתבה ב-TheMarker נכתב כי "ברוש טוען כי המשקיע כבר איבד עניין בנושא בעקבות התגובות בישראל, והוא מציג כרגע את הפרויקט בתור 'אזרח מודאג', החושש מהקמת מתקן היצוא בחופי ישראל."

בוועדה ציין ברוש (שהודה שהוא חבר של אבריאל בר יוסף שחשוד בקבלת שוחד), שבעלי החברה שהוא מייצג הם ד"ר רוזבסקי וד"ר מייקל הרצוג. זוכרים? הרצוג על פי החשד, השקיע בסטארט-אפ של הבת של בר יוסף (לא כולל כרטיסי טיסה ומלונות לילדה ולבר יוסף עצמו), שדחף גם הוא בוועדת צמח למתקן הנזלה ימי בטכנולוגיה שאינה קיימת. בתכלס וועדת צמח אירחה איש מכירות, שניסה למכור לה מוצר שעדיין לא קיים, מחברה שחשודה במתן שוחד לאחד מחברי הוועדה, שהוא בעצם חבר שלו, ומסייע לו בדחיפת המוצר שלא קיים.

עמוס בן גרשום \ לע"ם
להמשך הפוסט

מניית בזן? רק עם כדור שינה

סיפור קצר ושני לקחים בצדו. אחד – שמחאה אזרחית עובדת. שתים – שהשקעה בחברות לא הוגנות, לא משתלמת. ושניהם קשורים אחד בשני, וזו דוגמא קלאסית למה לא כדאי להשקיע במניית בזן, גם אם זה רק משיקולי הוגנות, ואיך ההוגנות והתוצאות העסקיות הולכות ביחד, יד ביד. אה, ואם תשקיעו בבזן, כנראה לא תירדמו בלילה. למה? תקראו עד הסוף. ותבחרו לאן אתם שייכים

16תגובות

כתבתי פה לפני פחות מחודש על בזן והזיהום במפרץ. כתבתי על תחלואת הסרטן העודפת באזור חיפה, על ילדים חולי אסתמה ומחלות אחרות, על מחקר 'הראשים הקטנים', על חוסר האמינות של תחנות ניטור האוויר, על חוסר היעילות שלהן, על האינטרס של בזן שיהיה ייצוא גז טבעי ולא מעבר של המשק למבוסס גז (רק אינטרס, כן?) שיפגע משמעותית בפעילות החברה.

כתבתי גם שחייבים לבטל את אישור ההרחבה שניתן לבזן, להקטין למינימום את הייצוא, להחזיר את כמויות ייבוא הנפט למה שהיה לפני מספר שנים, לחייב את החברה להחליף חלקים עם פוטנציאל פליטות אחת לחמש שנים ולהקים תחנות ניטור על גדרות בזן כמקובל בעולם, למנוע ניגודי עניינים בניהול תחנות הניטור הקיימות, וכמובן לפעול להעברת המשק הישראלי למבוסס גז.

תמונה של שריפה
צלם: יאיר גיל
להמשך הפוסט

תקציב של כחצי מיליארד, והם לא ידעו

תקציב של 462 מיליון שקלים ומשרד האנרגיה לא ידע שאפשר לפתח 'לוויתן קטן'? אם אכן המשרד הממשלתי לא ידע שתיתכן תוכנית פיתוח מצומצם של המאגר, אפשר לסגור את המשרד ולחסוך חלק נכבד מתקציבו שצמח ב-2017 וב-2018 ל-609 ול-725 מיליון שקלים בהתאמה. אם משרד האנרגיה ידע, מדוע הוא הסתיר את המידע הכל-כך חשוב הזה משרי הממשלה?

5תגובות

מאגרי הגז תמר ולוויתן הם ללא ספק התגלית הכלכלית הגדולה ביותר מאז קום המדינה. לאור זאת, מתווה הגז הוא כנראה אחד החוזים הכלכליים החשובים ביותר שמדינת ישראל חתמה אי פעם עם חברה עסקית, אם לא החוזה הכלכלי החשוב ביותר. על החוזה הכלכלי החשוב ביותר הזה, אחראי משרד האנרגיה.

אבי גבאי, השר להגנת הסביבה לשעבר בממשלה הנוכחית, אמר בראיון לאילנה דיין שמה שהכי הפריע לו במתווה הגז, היא העובדה שלמדינה היה כוח עצום מול חברות הגז, אך היא לא השתמשה בו כלל. במקום לקבוע עובדות, היא ניהלה מו"מ מעמדת חולשה. הגוף שאחראי מטעם המדינה על כך הוא כאמור, משרד האנרגיה בראשות יובל שטייניץ.

אלבטרוס
להמשך הפוסט

האם מתווה הגז עובר למישור הפלילי?

אתמול הגשתי תלונה למשטרה נגד חברות הגז על חשדות להסתרת מידע, הונאה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בערב, בלילה כלכלי, התראיינתי יחד עם יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים. עיקרי תשובותיו היו מסרים שקרא מדף שהיה לפניו, בסגנון "הוא מדבר שטויות הוא לא מבין כלום". כך גם תגובת נובל אנרג'י. שום התייחסות עניינית. כנראה ככה זה כשאין תשובות טובות. אני מקווה שההתייחסות של משטרת ישראל תהיה עניינית ותתייחס לעובדות. את מתווה הגז חייבים לחקור. לשם כך צריך גם אתכם. שתפו את הטור הזה. שתפו כדי לשדר את המסר שאת זה חייבים לחקור. התלונה מוצגת לשיפוטכם

17תגובות

לכבוד

תת ניצב מוטי לוי

מאגר לווייתן
אלבטרוס
להמשך הפוסט

הפשע הגדול יותר: על עבירות קטנות ועבריינים גדולים

איך מחליפים ראש ממשלה? תלוי. ראש ממשלה ישר – מחליפים בבחירות. ראש ממשלה פושע – מחליפים בחקירות. ולא, אל תספרו לי על שמאל נגד ימין וכל זה. יש פה עניין של אנושיות נגד חוסר אנושיות. של אזרחים שאכפת להם, נגד ראש ממשלה שכבר מזמן שכח מה זה אכפתיות, אלא אם מדובר בו ובכיסאו. וכמו אולמרט ודנקנר, לא משנה על מה הוא יורשע, כי את הפשעים כלפי החברה הוא כבר מזמן ביצע

18תגובות

"אולמרט הורשע על 60,000 שקלים". מכירים את המשפט הזה? בואו ניזכר באילו פרשיות פליליות נקשר שמו של אולמרט (מתוך ויקיפדיה): בנק צפון אמריקה, ג'ו אלמליח ומעטפות הכסף, החשבוניות הפיקטיביות במימון המפלגות, האי היווני, הפרטת בנק לאומי, הדירה בכרמיה, המינויים במשרד התמ"ת, מרכז ההשקעות, מעטפות הכסף מטלנסקי, ראשונטורס ושיבוש הליכי משפט, הטרדה והדחת עד. 11 פרשות פליליות. שתי הרשעות בינתיים. בנוסף לפרשיות אלו, סיפורים לא מעטים מסופרים על אולמרט, לא נזכיר אותם כאן כי הם לא פורסמו באופן רשמי וממילא הוא לא הואשם בגינם. רק נסכם שאחרי כל הפרשיות הללו ואחרי כל המיליונים שעפו באוויר, אולמרט הורשע ונכלא על 60,000 שקלים.

ומה עם נוחי דנקנר? הוא הורשע ונכלא על הרצת מניות 'קטנה'. לא משהו 'גדול', לא משהו ממושך, רק אירוע 'נקודתי' שנועד לעזור ל-'הנפקת חברים'. דנקנר לא נאשם בעסקת ישראייר בה מכר חברת תעופה כושלת ומפסידה מכיסו הפרטי לחברה הציבורית שבשליטתו, תוך שהוא משתמש בהערכת שווי מופרכת, נפטר מערבויות אישיות בשווי של כ-45 מליון דולר ומסבך את משקיעי אי.די.בי. בהפסדים של כ-450 מיליון שקלים. הוא גם לא נאשם בעסקת העיתון מעריב שקנה מכספי המשקיעים בעסקה לא כלכלית וגרם להם בתקופה קצרה להפסדים של כ-370 מיליון שקלים. רק על שתי העסקאות הללו דנקנר היה צריך ללכת לכלא ולזמן רב יותר מאשר הרשעת הרצת המניות. אבל הוא הורשע על הרצת מניות. 'קטנה'.

אי–פי
להמשך הפוסט

המתווה הזה חרא, אבל פשוט נהדר!

סליחה על המילה הזאת בכותרת, אבל חשוב להביא דברים בשם אומרם. פקיד מאוד בכיר בתפקיד משמעותי למתווה הגז, מכנה כך את המתווה בדלתיים סגורות, ואחר כך יוצא אל הציבור ומוכר אותו כדבר הכי טוב שקרה לכם. ככה עובדים עליכם בעיניים. אבי גבאי, השר להגנת הסביבה לשעבר, פתח בתוכנית עובדה צוהר למתרחש, לחשדות הברורים מבחינתו על שוחד, יותר ממעטפות, הוא אמר, והארץ לא בוערת. תקראו, אם עדיין לא נחשפתם.

13תגובות

כשדיברו פעם עם ניר גלעד, שניהל את החברה לישראל של האחים עופר, ושאלו אותו האם השכר שהוא מקבל (כ-70 מיליון שקלים בחמש שנים) לא גבוה מדי, הוא אמר שאיננו יודע אם היה עובד ומתאמץ תמורת פחות מכך. שוק ההון משופע במנהלים שבטוחים שכל גרוש במשכורת של חצי מיליון או מיליון שקלים בחודש, מגיע להם. חלקם מפסידים מאות מיליונים ולפעמים מיליארדים, אבל הם לא נותנים לעובדות לבלבל אותם. כשאילנה דיין שאלה את אבי גבאי האם המשכורת שקיבל כמנכ"ל בזק 'הגיעה' לו, הוא ענה בפשטות – "לא".

כשאני מספר שאני מנהל קרן שמשקיעה בחברות הוגנות, אחת השאלות הראשונות ששואלים היא: "יש בכלל חברות הוגנות?" ואני עונה שאם הייתי מחפש מלאכים בלבן שמנהלים חברות, סביר להניח שלא הייתי מוצא חברות ראויות להשקעה ולא הייתי מקים קרן ומעביר את המסר, שהשקעה בחברות הוגנות משתלמת קודם כל למשקיע. אז אני מחפש בני אדם שמנהלים חברות ובני אדם הם לא מושלמים. יש להם מינוסים וחולשות. וכן, יש חברות שלא אתקרב אליהן, יש חברות שאתלבט אם להשקיע בהן או לא, ויש חברות שאני מאוד נהנה להשקיע בהן. חברות שמנוהלות בידי בני אדם לא מושלמים, אבל בהחלט אנשים ראויים שמחפשים לעשות את הטוב.

תמונה מתוך התוכנית עובדה
מתוך התכונית "עובדה"
להמשך הפוסט

חיפאים, בזן היא רק הכלי. האחראית היא הממשלה שלא שמה עלינו

דומה שתאוות הבצע איננה יודעת גבולות, ומחלות ומוות כבר לא מהווים גורם שיש להתחשב בו. ילדים מוכי אסתמה, חולים במחלות שונות, 2,500 אנשים מתים בשנה בישראל מזיהום אוויר, ההפקרות חוגגת והממשלה לא רואה את האזרחים ממטר. מחלות רבות שממלאות את בתי החולים, קשות וסופניות, הן מעשה ידי אדם, ויש להן תג מחיר. כמה? תלוי בדוחות כספיים של מי אתם מסתכלים. רק קואליציה רחבה של ארגונים אזרחיים תצליח לשנות משהו. אולי הגיע הזמן להקים קואליציה כזאת

19תגובות

בחודשיים האחרונים ביצענו תחקיר על בזן וזיהום האוויר בחיפה. המסמך מתחיל עם התקציר והמסקנות. מי שרוצה קצת פרטים, מיד לאחר התקציר מובא הדוח המלא. תקראו. התקציר וגם הדוח רלוונטיים גם למי שאינו תושב חיפה. הם רלוונטיים גם לתושבי תל-אביב וחדרה, ובכלל לכל מי שגר בערים, ליד אזורי תעשייה או תחנות כוח ולכל מי שאכפת לו ממה שקורה כאן.

תקציר ומסקנות הדוח (הדוח המלא למטה):

הדליקה במכל הדלק בבז"ן, היום
BAZ RATNER/רויטרס
להמשך הפוסט

עמונה, לא מה שחשבתם.

הרבה דיס-אינפורמציה יש בנושא עמונה, ישוב קטן בבנימין שמשגע את כל המדינה. האמת צריכה להיאמר, והיא פשוטה וברורה, שונה מכל מה שרובכם חושבים. הרי היא מונחת לפניכם ב-10 נקודות.

47תגובות

1. עמונה לא נהרסת בגלל שהיא בנויה על אדמות פרטיות של פלשתינים. זאת לא הסיבה. עמונה נהרסת כי תשובת המדינה לבג"צ היתה שעמונה נבנתה על אדמות לא מוסדרות ולכן הבניה לא חוקית ודינה להיהרס. כמה בנייה לא חוקית יש במדינת ישראל? יודעים? אפשר כמובן לנחש. כמה מתוך זה נהרס? גם אפשר לנחש.

2. ב-2008 הוגשו עתירות לבג"צ בגין 9 חלקות שעמונה כביכול בנויה עליהן. עתירות בגין אותן חלקות הוגשו גם לבימ"ש השלום, במטרה לדרוש פיצויים מהמדינה. בבימ"ש השלום התברר ש-7 חלקות מתוך ה-9 בכלל לא בעמונה. לגבי 2 החלקות האחרות, התברר שחלק הארי של החלקות הללו בכלל לא בעמונה, אלא מחוץ לישוב. מעבר לכך, העותרים אוחזים בחלק מזערי מכל חלקה. באחת ב-60 מתוך 3,600 ובשניה ב-10 או 11 מתוך 110.

תמונה של עמונה
קרדיט: הארץ
להמשך הפוסט

פישמן היה ידוע בתור מהמר כפייתי, אבל פישמן לא לבד

מספיק להסתכל על אירועי ההימורים על הלירה הטורקית בשנים 2006 ו-2008, כדי להבין הכל. לדעת שזה היה רק עניין של זמן, וזה לקח זמן רק כי הבנקים האכילו והשקו את ההימורים הללו בכסף שלא היה לאף אחד. שוב ושוב אנחנו מקבלים הוכחות שאיכות הנהלה, הוגנות והתנהלות אחראית, הם מרכיב מאוד משמעותי בהשגת תוצאות עסקיות טובות

24תגובות

בתחילת מאי 2006 נערכות בחירות במדינת ישראל. הנשיא משה קצב מטיל על אהוד אולמרט להרכיב ממשלה, עמיר פרץ מחליף את שאול מופז במשרד הביטחון - ואליעזר פישמן מחליט להשקיע כ-4 מיליארד דולר בלירה הטורקית, כנגד מכירה בשורט של דולר קנדי (דומה ללקיחת הלוואה בדולר קנדי ורכישת פיקדון בלירה טורקית, בסכום של 4 מיליארד דולר).

פישמן לא הביא בחשבון שהאג"ח של ממשלת טורקיה הגיע לפירעון וקרנות גידור שהחזיקו באג"ח, ימירו את המטבע במטרה לעזוב את טורקיה. המשקיעים הזרים משכו 10 מיליארד דולר משוק ההון הטורקי והממשלה הודיעה שלא תתמוך במטבע המקומי. כתוצאה מכך הלירה הטורקית נפלה בכ-16% בתקופה של שלושה שבועות. פישמן הפסיד כ-400 מיליון דולר. רוב ההשקעה היתה בחברות הפרטיות שלו, אם כי מעט מהשקעות המטבע הללו נעשו גם באמצעות חלק מהחברות הציבוריות שבשליטתו, כמו למשל יצרנית הצמיגים אליאנס שהפסידה כ-35 מיליון שקלים וחברת הנדל"ן דרבן שהפסידה כ-9 מיליון שקלים. בעקבות ההפסדים הללו נאלץ פישמן למכור אחזקות, כולל חברת הצמיגים אליאנס, חברת כרטיסי האשראי כאל וגם את חברת הדלק טן.

אליעזר פישמן
ניר קידר
להמשך הפוסט

למה אני חייב לנוחי דנקנר תודה גדולה

נוחי דנקנר היה צריך להישפט ולהיכלא מזמן על עסקת ישראייר וגם על עסקת מעריב, אם המוסר היה שולט בעולם החוק, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם ומוטב על הרצת מניות מאשר על כלום. יום בו אדם יורד מגדולתו, בוודאי יום כליאתו, הוא יום עצוב, אבל חשוב לזכור שדנקנר מייצג יותר מכל את בעלי השליטה שעושים בחברה הציבורית כבחברה פרטית שלהם. את התופעה הזאת צריך למגר והרתעה היא התחלה טובה. וגם - למה אני צריך לומר לדנקנר וחבריו תודה

14תגובות

שמעתי אתמול באמצעי התקשורת פרשנים שמדברים על "המעידה החד פעמית" של דנקנר ואני רוצה לומר להם שאין להם מושג על מה הם מדברים. הרצת המניות בגינה דנקנר הורשע היא ממש לא מעידה חד פעמית. קדמה לה מכירת ישראייר מגנדן, חברה פרטית של דנקנר, לאי.די.בי., לציבור. ישראייר הפסידה מאות מיליונים לדנקנר ובהתבסס על הערכת שווי מוזמנת ומנופחת ששום תחזית מתחזיותיה לא התממשה, דנקנר מכר אותה למשקיעי אי.די.בי., נחלץ ממאות מיליונים הפסדים עתידיים ומערבויות אישיות של 43 מיליון דולר, והעביר את כל החבילה הבעייתית הזאת לציבור, שהפסיד עליה מאות מיליונים. על זה לבד דנקנר היה צריך במערכת משפט מבוססת מוסר ללכת לכלא. מזמן.

כשדנקנר רצה עיתון, במקום לקנות אותו מכספו הפרטי, הוא רכש אותו מכספי אי.די.בי. כלומר מכספי הציבור. איש לא הציג לדירקטוריון תוכנית עסקית כלשהי שמראה איך העיתון יכול להרוויח, כיצד הרכישה הזאת היא עניין כלכלי ולא סיפוק האגו של בעל השליטה. לאחר תקופה קצרה אי.די.בי. מכרה את מעריב בהפסד של כ-370 מיליון שקלים. גם עסקת קרדיט-סוויס שהעמידה את כל הקונצרן בסכנה קיומית כדי לספק אגו של איש אחד, גם היא היתה מאוד בעייתית מבחינה מוסרית.

תמונה של נוחי דנקר עם עורך דינו
עופר וקנין
להמשך הפוסט

הם עוקרים גם עצים וכרמים

עמק שילה הפורה והיפהפה שוכן בין הרי בנימין לבקעת הירדן. בעשרים השנים האחרונות ניטעו בעמק עשרות אלפי גפנים ועצי זית בכאלף דונמים של חקלאות ישראלית משגשגת, המניבה יין איכותי ושמן זית, שניהם עטורי פרסים בעלי מוניטין עולמיים. המרחב הזה נמצא בין ישובים ישראלים וותיקים וצעירים, ומושך עשרות צעירים המבקשים לחזור לעבודת אדמה ולחקלאות. את זה המנהל האזרחי רוצה להחריב. וחברי הממשלה? הם קונים שמן זית ויין בסופר הקרוב. מעבר לזה לא ממש מעניין אותם.

10תגובות

לא קל להיות חקלאי יהודי ביהודה ושומרון. חוק הקרקעות באזור בנוי מתערובת סבוכה של המשפט הטורקי, האנגלי, הירדני והישראלי. רכישת קרקע היא תהליך ממושך, רצוף בירוקרטיה, הדורש 'היתר עסקה' מיוחד מהמינהל האזרחי. על פי החוק הטורקי שעדיין חל באופן מסוים ומוזר ביו"ש, אדם שעיבד במשך עשור קרקע שאיננה רשומה, יכול לדרוש עליה בעלות מכח 'עיבוד וחזקה'. בשנים האחרונות הומצא צו צבאי מיוחד, בשם 'צו שימוש מפריע', בו יכול המינהל האזרחי להוציא אדם מקרקע שעיבד שנים רבות ולהפקיע את זכותו בה, במידה ויש חשש כי מדובר בקרקע פרטית.

'משק אחיה', בית בד ויקב היושב בשילה, גייס משקיעים ממרכז הארץ, השקיע הון ברכישת קרקע בת כ-180 דונמים בעמק שילה, ובשנים 2006-2007 נטע בה כרמי יין ועצי זית. הקרקע נרכשה מחקלאי יהודי שעבד במקום שנים רבות וטען לבעלות מכח 'עיבוד וחזקה'. סכומי כסף משמעותיים הושקעו אז ומאז בכרמים. לאחר שניטעו ופרחו הכרמים, הגיע פלשתיני מהכפר ג'אלוד אל המנהל האזרחי וטען כי בעמק שילה ישנן קרקעות שירש מאביו. אותו פלשתיני לא סיפק הוכחות לכך שאביו היה בעל הקרקעות ואף לא הציג מסמכי ירושה. זה לא הפריע למינהל האזרחי להוציא למשק אחיה שכרמיו באזור, 'צו שימוש מפריע' שמשמעותו הפסקת עיבוד הקרקע וסכנת עקירת העצים והכרמים.

תמונה של מטעים
קרדיט: משק אחיה
להמשך הפוסט

המכתב שהלחיץ את שטייניץ

לפני כמעט חודשיים פירסמתי גילוי דעת משותף עם הרב יובל שרלו, מראשי הרבנים של הציונות הדתית ומראשי ארגון צהר. זה מאוד הלחיץ את שר האנרגיה ואת המערכת בכלל. מבחינתם, כל צעד שבא לשבור את התדמית שניסו ליצור למתנגדי מתווה הגז, תדמית של שמאלנים אנרכיסטים שרק רוצים להפיל הממשלה, הוא צעד מסוכן. חלילה שמצביעי הקואליציה יתחילו לבחון את המתווה עניינית. עוד מעט תתקבל ההחלטה אם לפתח את לוויתן או לא, ונדע אם זה יהיה על בסיס יצוא או על בסיס ביקושים מקומיים כפי שתמיד רצינו (+ ירדן) ועוד נדבר על כך. בינתיים אני שם פה את גילוי הדעת שהוצאתי במשותף עם הרב שרלו, לטובת קוראי TheMarker שטרם קראו או נחשפו

17תגובות

קיבלנו מתנה. שותפויות לחיפוש גז גילו שדות גז בהיקף עצום במונחים של מדינת ישראל.

קצת מספרים: שדה תמר בגודל של כ-300 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM), פותח ברובו ומפיק גז. שדה לוויתן בגודל של כ-500 BCM טרם פותח. שדות כריש ותנין בגודל של כ-55 BCM טרם פותחו. סה"כ היקף המאגרים כ-855 BCM שמהווים קרוב ל-0.4% מכמות הגז הידועה בעולם. צריכת האנרגיה של ישראל בשנה, כ-10 BCM אך יכולה לגדול פי 2 ויותר, אם יהיה מעבר של המשק הישראלי למשק מבוסס גז.

דודו בכר
להמשך הפוסט