פוסטים אחרונים

"הכי גדול, הכי מהיר, הכי יפה": הרעלת האשראי - והסכנה הגדולה

הפחתת הריבית בעולם לרמות אפסיות למשך זמן כה ארוך מאפשרת לאנשים לצבור חובות ולהגדיל צריכה שוטפת - אך ככל שהחובות תופחים, קשה יותר להחזיר אותם ■ נגידי הבנקים בעולם מודעים לבעיה - אבל מתקשים להחזיר את הגלגל לאחור

186תגובות

גם אני רוצה לחטוף, לאכול,לטרוף, לזלול, להקיא את הכל...

גם אני רוצה לשלוף מהשרוול, לצחוק בביטול ולהגיד בזלזול:

מסיבת סטודנטים. סך הלוואות הסטודנטים בארה"ב גדל פי 3 בעשור
Getty Images/iStockphoto
להמשך הפוסט

אמזון, וול מארט ומיקרוסופט - מי תנצח במערכה?

הצמיחה המהירה שמגלה אמזון בקמעונות ברשת ובשירותי מחשוב ענן נתקלת ברבעונים האחרונים בתחרות עיקשת מצד שתי יריבות ענק ותיקות ועתירות משאבים, מזומנים ושטחי מכירה ■ בסביבה עסקית כזאת, התמחור האסטרונומי של אמזון מתחיל להיות בעייתי

20תגובות

ין אסטרטגיה עסקית ואסטרטגיה צבאית יש לעתים קווי דמיון. ניתן לשמוע לא פעם בעולם העסקים ביטויים שנדמה שנלקחו מהעולם הצבאי: מתקפה שיווקית, כיבוש נתחי שוק או הגנה עליהם — כולם משלבים מלים שנלקחו מהז'רגון הצבאי.

אחד השיעורים הראשונים שלומדים בקורס קצינים הוא עקרונות המלחמה. עשרה עקרונות יסוד לניהול של מערכה צבאית. לא תמיד ניתן ליישם את כולם בו זמנית, והם מתנגשים זה בזה.

הצבא הסובייטי בקרב סטלינגרד. ניצחון מוקדם במערכה לא מבטיח ניצחון במלחמה
RIA Novosti / AFP
להמשך הפוסט

אמזון, וול מארט ומיקרוסופט - מי תנצח במערכה?

הצמיחה המהירה שמגלה אמזון בקמעונות ברשת ובשירותי מחשוב ענן נתקלת ברבעונים האחרונים בתחרות עיקשת מצד שתי יריבות ענק ותיקות ועתירות משאבים, מזומנים ושטחי מכירה ■ בסביבה עסקית כזאת, התמחור האסטרונומי של אמזון מתחיל להיות בעייתי

16תגובות

בין אסטרטגיה עסקית ואסטרטגיה צבאית יש לעתים קווי דמיון. ניתן לשמוע לא פעם בעולם העסקים ביטויים שנדמה שנלקחו מהעולם הצבאי: מתקפה שיווקית, כיבוש נתחי שוק או הגנה עליהם — כולם משלבים מלים שנלקחו מהז'רגון הצבאי.

אחד השיעורים הראשונים שלומדים בקורס קצינים הוא עקרונות המלחמה. עשרה עקרונות יסוד לניהול של מערכה צבאית. לא תמיד ניתן ליישם את כולם בו זמנית, והם מתנגשים זה בזה.

הצבא הסובייטי בקרב סטלינגרד. ניצחון מוקדם במערכה לא מבטיח ניצחון במלחמה
RIA Novosti / AFP
להמשך הפוסט

השקר "המוסכם" שתומך במחירי המניות

הפרמטר הפיננסי EBITDA משמש משקיעים ואנליסטים בעולם ככלי לתמחור השקעות כבר 20 שנה ■ הבעיה היא שמדובר בפרמטר מטעה, שגורם לתזרים המזומן של חברה להיראות גבוה מכפי שהוא באמת ■ אז למה משתמשים בו כל כך הרבה?

6תגובות

אמירה "יש שלושה סוגים של שקרים — שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה", מיוחסת בדרך כלל למארק טוויין, אם כי ייתכן שגם ייחוס זה הוא שקר בעצמו. הוא אמנם השתמש בביטוי הזה, אך ייחס אותו לבנג'מין ד'יזראלי, שכיהן כראש ממשלת בריטניה במאה ה–19, וגם זה לא בטוח נכון.

אני מציע להוסיף סוג נוסף של שקר — רביעי במספר — לרשימה השנונה. השקר הזה הוא השקר המוסכם. אותו שקר שאנחנו יודעים שהוא תעתוע, אבל פשוט נוח לנו, מטעמים שונים ומשונים, להעמיד פנים שהוא אמת.

צ'ארלי מאנגר (מימין) ווורן באפט
בלומברג
להמשך הפוסט

למה החלטתי להמר נגד אילון מאסק ומה הקשר לתיאוריית הברבור השחור

המניה של יצרנית הרכב החשמלי ממשיכה לעלות בזכות החלום שמפמפם המנכ"ל והיזם המוחצן שלה - אילון מאסק ■ מכיוון שאני נמנה עם מחנה הלא מאמינים, החלטתי להמר נגדה בסכום קטן ■ אם זה יצליח - הרווח יהיה גדול מאוד

40תגובות

כוכבו של נאסים טאלב, מחבר הספר הברבור השחור, דרך אחרי משבר 2008. תאוריות ההשקעה שלו והבנתו בהסתברות הסטטיסטית של אירועים קיצוניים, תפסו מקום נכבד בסדר היום של המדיה הפיננסית. הביטוי שאותו טבע לתיאור אירוע קיצוני — ברבור שחור — נישא כיום על כל לשון.

מאז עבר זמן רב, ואחרי אותה תקופה קיצונית הגיעו לא מעט שנים של גאות פיננסית ותחושה שהכל בא על מקומו בשלום. כשמחברים את תחושת המשקיעים שהכל נרגע עם שערי ריבית שמתאימים לימי משבר, ניתן להבין איך הגיעו מחירי המניות לאן שהגיעו.

אילון מאסק מציג את מכונית טסלה מודל X ב–20
בלומברג
להמשך הפוסט

כיצד מצליחות חברות היי-טק ישראליות "להחריש" את שכר מנהליהן מאוזני המשקיעים

מנכ"ל נייס קיבל ב–2016 שכר בעלות של 21 מיליון שקל ונהפך ל"שיאן השכר הישראלי". על פי דו"ח הרווח המתואם (Non GAAP) שעורכת נייס לצד הדוח הרשמי, כשני שלישים מהשכר שניתנו לו באופציות, אינם הוצאה אמיתית ■ זוהי רק דוגמה אחת לדרך שבה רווחי GAAP־Non של חברות דואליות הופכים לגבוהים בהרבה מהרווח הרשמי, מבלי שהמשקיעים, התקשורת ורשות ני"ע יתריעו על כך

56תגובות

פרסום שכר של בכירים תופס תמיד כותרות גדולות, וברור למה. זה מושך את הקוראים, ומעורר לא פעם רגשות עזים של כעס, מרמור או קנאה מצדם. בקיצור — אייטם מעניין ומרבה רייטינג. בשבוע שעבר פורסמו נתונים בדבר עלות שכרו של מנכ"ל נייס, ברק עילם, וכיצד הוא התברג, אם נשתמש בביטוי החביב על התקשורת, לצמרת מקבלי השכר.

אקדים ואומר כי אין לי שום קשר למנכ"ל נייס, לא לחיוב ולא לשלילה. אני לא מכיר אותו אישית, ואין לי דבר וחצי דבר נגדו או נגד שכרו. גם העיסוק בגובה שכרו אינו נושא הטור הזה. העיסוק בשכר בכירים כל כך אינטנסיבי, שאין לי מה להוסיף עליו. העובדה שבחרתי במקרה של נייס נובעת רק מכך שהיו על החברה פרסומים בשבועות האחרונים, והיא מהווה דוגמה לתופעה גרועה, ולצערי נפוצה מאוד, של בלבול משקיעים שאינם בקיאים די הצורך בהבנת הדקויות של ניתוח תוצאות כספיות של חברות.

ברק עילם
CRC Media
להמשך הפוסט

נתוני העבר בארה"ב מאותתים: מחירי המניות גבוהים מדי

היחס בין שווי שוק המניות בארה"ב לתמ"ג האמריקאי מספק אינדיקציה לא רעה לרמת התמחור בשוק ■ הסיבה לכך היא שרווחי החברות תלויים בגידול בתוצר ולא יכולים להתנתק ממנו לאורך זמן ■ על פי הנתונים הנוכחיים, היחס הזה מתקרב לרמות ששררו בימי הבועה של 2000-1999, תקופה שבה מי שהשקיע במניות קיבל בשנים שלאחר מכן תשואות נמוכות

8תגובות

בין אם אתה אנליסט פונדמנטלי, המנתח חברות ובוחן את נתוניהן הכספיים, ובין אם אתה מנתח טכני היושב מול הגרפים — נדרשת כמות גדולה של ענווה, שכן בשני המקרים יש לפרשן או למנתח אחריות לא קטנה.

לאנליסט המנתח את המניה יש את היומרה לחזות כיצד עסקיה יתפתחו, כיצד אלה ישפיעו על רווחיה, ואיזה מחיר ראוי לתת לה בעקבות התחזית הזאת. למנתח הטכני יש את היומרה להעריך מהו יחס המשקיעים כלפיה על פי התנהגות המניה בעבר, וכיצד היחס הזה יבוא לידי ביטוי במחיר המניה בעתיד.

חנות בגדים בפיטסבורג, פנסילבניה. כדי שרווחי החברות יצמחו
— גם כוח הקנייה של העובדים צריך לגדול
Gene J. Puskar /אי־פי
להמשך הפוסט

בתקופות של גאות אפשר למכור הכל: קרח לאסקימואים וחול לבדואים

שוק ההון נחלק לא פעם בין "סוחרים" שמאמצים שפה נלהבת ורגשנית ומחפשים "סיפור", לבין "אנליסטים" שמנסים להתעלם מהרעש המתמיד ולהתרכז בעובדות ובמספרים ■ כאשר הרעש גובר, גם חברה כמו יו.אס סיליקה, שמעבדת חול לצרכים תעשייתיים ונתונה למחזוריות כלכלית, יכולה להיסחר במכפיל רווח 40 ■ אבל הנתונים המספריים וחוקי הכלכלה תמיד ינצחו

28תגובות

לעתים נדמה ששוק ההון דומה לאדם משכיל מאוד הדובר שתי שפות אך סובל מפיצול אישיות, כך שלעתים הוא מחליף את זהותו ואת שפת הדיבור שלו, מבלי להתריע על כך מראש, דבר שמבלבל את אלה המנסים לעקוב אחריו.

השפה הראשונה היא שפת הסוחרים והמסחר. נקרא לה "טריידרית". זו שפה יצרית, מתלהבת ומתאכזבת בקלות, מרובת ריגושים וסופרלטיבים. היא נפלאה לתיאור רגשות אנושיים, יש לה מנגינה קליטה וקצב משלה, והיא עמוסת קלישאות חינניות. זוהי השפה שבה היינו רוצים לקרוא ספרי מתח והרפתקאות או רומנים, או לחלופין — את מדור הספורט. לעתים, כדי להעצים את החוויה אף יותר, אל מעבר לגבולות הלשוניים, השפה הזאת עוברת גם לאמצעים גרפיים, ומלווה את ההמחשה הגרפית במלים דרמטיות כמו "פריצה", "התנגדות" או "תמיכה".

דיונות בסעודיה. כמה כבר אפשר לשלם על חול — המשאב הזמין ביותר בכדור הארץ
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

פגע בול: התחזית של באפט ב-1999 לשוק המניות - התממשה במלואה

בסוף שנות ה-90 העליזות צפה באפט כי שוק המניות יניב תשואה של 6% ב-17 השנים הבאות ■ שני העשורים האחרונים התאפיינו בגלי גאות ושפל גבוהים ואלימים בשווקים הפיננסיים - תופעה שעשויה להימשך גם בשנים הקרובות

7תגובות

לפני כשבועיים פורסם המכתב השנתי של וורן באפט למשקיעי ברקשייר התאווי. כמו תמיד, הוא התייחס שם לנושאים רבים, ותשומת לב תקשורתית רבה הופנתה לאמרותיו ולשינויים שביצע בתקופה האחרונה בהשקעותיו.

תשומת הלב שלי הופנתה דווקא לדברים אחרים שאותם אמר בראיונות פומביים, ושזכו לתשומת לב קטנה יותר מהנושאים שאליהם התקשורת נוטה להיתפס, כמו הגדלת ההחזקה במניות אפל או טענותיו נגד דמי הניהול שגובים מנהלי השקעות.

וורן באפט
KEVIN LAMARQUE/רויטרס
להמשך הפוסט

האשראי מתדלק את המכירות, והסיכון נערם בחברות הליסינג

שוק הרכב הישראלי מקיים מעגל קסמים: הציבור מממן רכישת מכוניות באמצעות עסקות החכרה בריבית נוחה, ומעביר את סיכוני המלאי והמכירה לחברות הליסינג. אלה מצדן מעבירות את הסיכון חזרה לציבור דרך גיוסי אג"ח בריביות של פחות מ-3% לשנה ■ הסיכון המערכתי הוא גדול, אבל פרמיית הסיכון רחוקה מלהיות נאותה

40תגובות

בשבוע שעבר כתבתי על סכנות המינוף המופרז, וכיצד הוא יכול, אם לא מרסנים אותו, להכניס ענפים שונים, או אפילו את הכלכלה כולה, לרמת סיכון גבוהה ולהגדיל את הסיכוי שיפרוץ משבר.

כמה קוראים ציינו בצדק בהקשר זה את הנעשה בשוק כלי הרכב בישראל. זאת דוגמה טובה, משום שהריבית הנמוכה והאשראי הזמין מחלחלים לענף, ויוצרים את הסיכון למשבר מערכתי.

מורי חן
להמשך הפוסט

לא לומדים: המנופים שקרסו פעם אחר פעם חזרו להתרומם - ולסכן את כלכלת העולם

בשוקי המניות אירעו מקרים רבים שבהם שימוש יתר לא זהיר באשראי הוביל לתקופת גאות - שהסתיימה בשבר גדול ■ אלא שמי שמספק את הנזילות לשווקים הוא אותו גוף שאמור גם למנוע את השימוש המופרז בה - הבנק המרכזי ■ לכן יש סבירות גבוהה שזה מה שיקרה גם הפעם

15תגובות

בשבוע שעבר קרס מנוף בבת ים. אפשר לומר שבדרך נס לא היו הרוגים בתאונה, אם כי לצערנו אנשים נפצעו, בהם אחד קשה. התקרית הזאת מצטרפת לתאונות עבודה רבות באתרי בנייה שבהן מעורבים מנופים. השכיחות של המקרים יוצרת תחושה חזקה שקיימת בעיה מערכתית בתפעול, ובעיקר בפיקוח, על תחום המנופים.

שימוש במנופים הוא חיוני. עם זאת, כפי שאנו מגלים לא פעם, שימוש לא אחראי ולא מקצועי בהם עלול להיות מסוכן. לכן, השימוש בהם צריך להיות מותאם ליכולות של המנוף ושל מפעילו, תוך שמירה על כללי בטיחות נאותים ובכפוף לפיקוח חיצוני.

האם אנו רואים כיום שימוש לא אחראי ולא בטיחותי במנופים? יש לא מעט ראיות שהתשובה לכך היא חיובית
ניר קידר
להמשך הפוסט

החידה הגדולה: מי מתדלק את השוק - ולמה המניות ממשיכות לזנק על ריק

זו שאלת טריליון הדולר של שוקי המניות ■ את אחת התשובות המרכזיות אפשר למצוא אצל ענקית הנפט שברון, שממשיכה לצ'פר את בעלי המניות למרות ירידה דרמטית ברווחים

35תגובות

לא מעט משקיעים שואלים עצמם כיצד מדדי המניות בארה"ב שוברים שיאים, בעוד ההכנסות של החברות צומחות בקצב אפסי, במקרה הטוב, והרווחים ותזרימי המזומן החופשיים מעידים על ירידה. מדוע המשקיעים מוכנים לשלם מחירים הולכים ומאמירים על מניות שרווחיותן הולכת ונשחקת?

יש לא מעט הסברים אפשריים לתופעה, והם שונים מאוד זה מזה. אחד ההסברים הנפוצים הוא שהשוק "חוזה קדימה", הוא רואה מעבר לפינה את השיפור ברווחיות, ולכן הנתונים השוטפים אינם רלוונטיים. ייתכן, אבל גם התחזית דורשת הוכחה. גם לפני שנה ושנתיים שמענו את ההסבר הזה - שלא קיבל ביטוי בדו"חות של 2016, והשוק המשיך לעלות. כלומר, יכולת החיזוי של השוק לרווחיות העתיד לא היתה טובה במיוחד בשלהי 2015. מי יודע — אולי ב–2017 ההנחה הזו תתברר כנכונה. נמתין ונראה.

תחנת דלק של שברון בניו מקסיקו, ארה"ב. נתק בין התוצאות העסקיות למחיר המניה
בלומברג
להמשך הפוסט

בית הקלפים המסוכן של נטפליקס - ולמה רק סטירת לחי תעיר את המשקיעים

בפרפראזה על דברי התודה של וינסטון צ'רצ'יל לטייסי חיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה ניתן לומר על הנפקת האג"ח של נטפליקס: "מעולם בתולדות ההיסטוריה הפיננסית לא היו חייבים רבים כל כך שמשלמים מעט כל כך עבור סיכון גבוה כל כך..."

35תגובות

בשוק ההון יש נטייה לחשוב שמשקיעי האג"ח שקולים ורציונליים יותר ביחס למשקיעי המניות. ההנחה הזו מתבססת על כך שלמשקיעי אג"ח אין את הסיכוי לקצור רווחים גבוהים, כפי שיש למי שמשקיע במניות. הרווח שלהם מוגבל לגובה התשואה הפנימית שלפיה קנו את האג"ח, בעוד במסחר במניות ניתן להכפיל ואף לשלש את ההשקעה, ולעתים אף יותר מכך.

בצד ההפסד לעומת זאת, שני מחזיקי ניירות הערך נמצאים בעמדה דומה. אם השקיעו בחברה שנכשלה כישלון חרוץ — שניהם עשויים להפסיד את מלוא ההשקעה. זה אמנם נדיר להפסיד את מלוא הקרן בהשקעה באג"ח, משום שבדרך כלל יש החזר כלשהו על ההשקעה, אך לא פעם ההחזר הזה משתווה לאחוזים בודדים בלבד משווי הקרן, כך שההפסד מגיע כמעט למלוא ההשקעה. מדובר בהפסד גדול מאוד לעומת התשואה המקסימלית שאותה ניתן להשיג בהשקעה באיגרות חוב שגרתיות.

"בית הקלפים". אחת מסדרות הדגל של נטפליקס, שכל עונה שלה עולה במלואה לאתר
אי־פי
להמשך הפוסט

קונים באינטרנט ומשתזפים בקריביים: הצרכן האמריקאי מתרחק מהחנויות

התנאים בארה"ב נראים חלומיים עבור רשתות הקמעונות: האבטלה נמוכה, הריבית אפסית ומחיר הדלק נמוך - אך הרווחים שלהן נשחקים

19תגובות

לפני שנים קראתי ראיון עם בכיר בוול מארט, שדיבר על הקשר שבין הנסיבות הכלכליות לתוצאות ענקית הקמעונות. אנחנו עוקבים, כך הוא אמר, אחרי שלושה משתנים שמהווים על פי ניסיוננו גורמי מפתח שמשפיעים על הצרכנים — שיעור האבטלה, הריבית ומחיר הדלק. מכיוון שלא סביר כי כל השלושה יהיו לטובתנו בבת אחת, מספיק ששניים מתוכם יהיו נוחים לנו כדי שהדבר ישפיע לטובה על צמיחת המכירות שלנו ועל הרווחיות. יש היגיון בהנחה שאותה הציג אותו בכיר — אבטלה נמוכה בדרך כלל לא מסתדרת עם ריבית נמוכה, וסביר פחות לראות מחירי דלק נמוכים כשהריבית נמוכה.

ואולם, 2016 שברה את ההנחה הזאת. לאורך כל השנה נהנו הצרכנים מריבית נמוכה, אבטלה נמוכה (לפחות על פי הנתונים הרשמיים) ומחירי דלק נמוכים. מסורתית, ניתן היה לצפות לעלייה אדירה בצריכה הפרטית וברשתות הקמעונות, כפי שקרה באופן מובהק בעבר. קשה לחשוב על תנאים סביבתיים נוחים יותר. אלא שבפועל זה לא קרה, ואפילו להפך — מגזר הקמעונות היה אחד החלשים ביותר ב-2016 בתוצאותיו העסקיות ובביצועי המניות, כפועל יוצא מכך.

וול-מארט
רויטרס
להמשך הפוסט

"למות או לכבוש את ההר": המלכוד של טבע - ולמה המניה רחוקה מלהיות מציאה

ראשי טבע מזגזגים בשנים האחרונות בין אסטרטגיות שנועדו למצוא תחליף לביצת הזהב שלה — הקופקסון — ונכשלים שוב ושוב ■ למשקיעים ואנליסטים הסבורים כי מניית החברה זולה כיום, לאור מכפיל רווח מתואם נמוך של 7, מומלץ להיזכר בנזקים שהגישה הזאת הסבה להם עד כה

40תגובות

בנובמבר 2013 כתבתי טור עוקצני במקצת, תחת הכותרת "קוקוקריקו־פסון", שבו דנתי באסטרטגיה של טבע ובניסיונותיה למצוא תרנגולות חדשות שיחליפו את התרנגולת שמטילה ביצי זהב, הקופקסון. בהזדמנות אחרת, בסוף 2015, כתבתי ביקורת לא מוסתרת על התנהלותה החשבונאית של טבע, וכיצד היא הביאה את הצגת הדו"חות הכספיים לרמה אמנותית של בלבול משקיעים.

נתחיל בעניין המהותי יותר — הביקורת על האסטרטגיה. בלי לחזור על כל הטענות שהצגתי אז, הביקורת שהעליתי היתה פשוטה: טבע מנסה בכל דרך לשחזר את רווחי הקופקסון, מתוך הבנה שבמוקדם או במאוחר ביצי הזהב האלה לא יוטלו עוד. אלא שבניסיון לשמר את הרווחיות הזאת, היא מבזבזת את כל רווחי הקופקסון השוטפים. כפי שקרה ללא מעט חברות לפניה, בסופו של דבר היא עלולה למצוא את עצמה בלי תחליף ראוי מצד אחד ובלי שרווחי הקופקסון נצברו אצל בעליהם החוקיים, בעלי המניות, מצד שני.

אנשים בחלוקי טבע בבורסה לניירות ערך בניו יורק, 2012
בלומברג
להמשך הפוסט

נשיא מצייץ לא נושך

לבית הלבן ייכנס בקרוב נשיא שיכור מכוח, שמרבה לצייץ לעולם את כל העולה על רוחו ■ אלא שמהר מאוד הוא צפוי להבין כי מה שהצליח בעסקיו הפרטיים, ובהמשך גם סייע לו למשוך בוחרים -לא עובד בכלכלה ■ השחקנים בשוק ההון כבר יודעים את זה

14תגובות

יש ביטוי ביידיש שאומר "האָט ער געזאָגט", ובעברית — "אז אמר". הכוונה היא להקטין את חשיבות הדברים שאמר מאן דהוא. לא לכל אמירה יש משמעות, חלקן הגדול של האמירות בא והולך, ולא משאיר אחריו השלכות מעשיות כלשהן.

איני יודע איך לתרגם זאת בדיוק, אבל אני רוצה להציע ביטוי חדש: "האָט ער גטוויט", כלומר "אז צייץ". הכוונה היא לציוץ במדיה הפופולרית שהיתה נקראת ביידיש עסיסית "טוויטער". נשיא ארה"ב המיועד דונלד טראמפ - שלו קשר משפחתי ליהדות דרך בתו - מרבה לצייץ. לכן הצירוף של "אוטר גטוויט" נראה לי רלוונטי לעניינו.

הפגנת תמיכה בדונלד טראמפ
בלומברג
להמשך הפוסט

דורון צור שונא תחזיות. דווקא בגלל זה שווה להקשיב לתחזית שלו ל-2017

העלייה במחיריהן של מניות רבות בוול סטריט התאפשרה בשנים האחרונות בזכות "תרגיל קסם" גלוי: רכישה חוזרת של מניות באמצעות חוב זול — שמצמיחה את הרווח למניה ■ אך ככל שמחירי המניות מאמירים ועלויות החוב גדלות, היכולת לחולל קסמים ברווח למניה לאורך זמן פוחתת

21תגובות

2016 הסתיימה, ואתה גם עונת התחזיות. המנהג הזה של מתן תחזיות בתום שנה הוא עתיק יומין, ונחגג באדיקות מדי שנה בשנה. יש כמה סיבות לקיומו, אך תועלת רבה או היגיון רב — אין בו.

ראשית, הוא עונה על צורך בסיסי של בני האדם לנסות ולחזות את מה שצופן להם העתיד. מאז ימי קדם אנשים ניסו לחזות את העתיד, ולנחש ניחושים לגביו. אין תרבות אנושית שבה לא קיים התפקיד של חוזים, נביאים או קוראי עתידות למיניהם. זה צורך שכנראה טבוע בנו פסיכולוגית. מכיוון שאנחנו חרדים מפני העתיד, הרי שנבואה או תחזית, תלושים ככל שיהיו, נותנים לנו כנראה תחושת ביטחון כלשהי. לא חשוב שתחושת הביטחון הזאת לא פעם כוזבת לחלוטין — העיקר שהיא משפרת את הרגשתנו.

ראש השנה החדשה ניו יורק
STEPHANIE KEITH/רויטרס
להמשך הפוסט

אל תפנטזו על רווח גבוה: המדד שיגלה לכם מה יקרה בשוק בעשור הקרוב

מכפיל הרווח המותאם למחזוריות (CAPE), המכונה גם מכפיל שילר, עומד כיום על 28 בשוק המניות האמריקאי ■ זהו ערך שמאותת כי מחירי המניות גבוהים במידה ניכרת מהממוצע הרב־שנתי ■ זה לא אומר דבר לגבי הביצועים שיפגין השוק ב-2017, אבל מוטב למי שמצפה לתשואות גבוהות בעשר השנים הקרובות לצנן את התלהבותו

23תגובות

בשנים האחרונות נתקלים הקוראים בתקשורת הפיננסית במושג חשוב בתמחור מניות, שמכונה Cyclically Adjusted Price to Earnings (CAPE). ובתרגום חופשי: מכפיל רווח המותאם למחזוריות.

הפרמטר הזה מבטא יחס פשוט, שבו במקום להשוות את שווי השוק של חברה או קבוצת מניות לרווחי השנה השוטפת (שחלפה), או לרווח החזוי לשנה קדימה - משווים את שווי השוק לרווח הממוצע בעשר השנים הקודמות. כשהמכפיל מחושב באופן זה הוא מבטל השפעות מחזוריות של גיאות ושפל שמתרחשות מדי כמה שנים, ומספק למשקיעים מדד "נקי" יותר להשוואה לעומת העבר.

משקפת המציאות המדומה של גוגל. רווחי החברה בעבר לא מעניינים
Eric Risberg/אי־פי
להמשך הפוסט

נתניהו רוצה למשול כמו טראמפ? זה טראמפ שרוצה למשול כמו נתניהו

הציוץ של דונלד טראמפ, שבו קרא לבטל הזמנה של מטוס איירפורס וואן, חורג מהמסורת האמריקאית של ניהול מאורגן ומזכיר יותר אלתור ישראלי - בהתחלה זה מעלה חיוך, אבל לא בטוח שמדינה כמו ארה"ב תוכל לשרוד ככה

5תגובות

קיימת אמרה שלפיה "אם היו צריכים להקים את ישראל לפי תוכנית עסקית אמריקאית — היא לא היתה קמה. מצד שני, אם היו מנהלים את אמריקה כמו שמנהלים את ישראל — היא היתה מתמוטטת". מעבר לצחוק, יש בזה משהו. ישראל מתנהלת מאז הקמתה כאילו היא במצב כאוטי, ואז איכשהו, בזכות אלתורים וגמישות, מצליחה לצאת מזה.

בשבוע שעבר, כשראיתי את הציוץ של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ בעניין בואינג והעלות הגבוהה של מטוסי איירפורס וואן, שבו הביע רצון לבטל את ההזמנה, התחלתי לחייך. לא כל כך בגלל העניין עצמו, אלא בגלל הסגנון החדש שהציג טראמפ. אם נשיא ארה"ב הנבחר ימשיך כך, בשיטת ניהול כאוטית דרך טוויטר, הולך להיות מעניין מאוד בשנים הקרובות. גם בתחום ההשקעות, אבל בעיקר בעולם בכלל.

ראש הממשלה נתניהו והנשיא הנבחר טראמפ, לפני הבחירות
HANDOUT/רויטרס
להמשך הפוסט

טראמפ הבטיח מיליארדים לתשתיות? נו טוב, גם כחלון הבטיח לטפל במחירי הדירות

בעוד כחודש וחצי, כשדונלד טראמפ ייכנס לבית הלבן, הוא כנראה יבין שמימוש הבטחות הבחירות יהיה כרוך בוויתורים כואבים

14תגובות

בשבוע שעבר כתבתי כאן על הפער שנוצר לעתים בין הסיפורים למספרים. דרך בחינת ההתנהגות והתמחור של מניית ג'ון דיר, יצרנית הציוד החקלאי, הדגמתי איך השווקים הפיננסיים מקדימים לא פעם בשנים רבות (מדי) את התוצאות העסקיות של חברות, תוך שהם מסתמכים על סיפור עתידי שסופו אינו ברור, אך מוכנים לשלם עליו כבר כיום מראש, כאילו תוצאותיו כבר מונחות בכיס.

הניתוח התמקד בהיבט ההשקעתי של התופעה הזאת, על המסקנה שניתן ללמוד ממנה על מחירי המניות ועל חוסר ההיגיון המלווה אותם לפעמים.

מכרה פחם בפנסילווניה. אובמה וקלינטון הכריזו מלחמה על ענף הכרייה — וטראמפ הבטיח ריכוך ברגולציה
בלומברג
להמשך הפוסט