פוסטים אחרונים

בתקופות של גאות אפשר למכור הכל: קרח לאסקימואים וחול לבדואים

שוק ההון נחלק לא פעם בין "סוחרים" שמאמצים שפה נלהבת ורגשנית ומחפשים "סיפור", לבין "אנליסטים" שמנסים להתעלם מהרעש המתמיד ולהתרכז בעובדות ובמספרים ■ כאשר הרעש גובר, גם חברה כמו יו.אס סיליקה, שמעבדת חול לצרכים תעשייתיים ונתונה למחזוריות כלכלית, יכולה להיסחר במכפיל רווח 40 ■ אבל הנתונים המספריים וחוקי הכלכלה תמיד ינצחו

7תגובות

לעתים נדמה ששוק ההון דומה לאדם משכיל מאוד הדובר שתי שפות אך סובל מפיצול אישיות, כך שלעתים הוא מחליף את זהותו ואת שפת הדיבור שלו, מבלי להתריע על כך מראש, דבר שמבלבל את אלה המנסים לעקוב אחריו.

השפה הראשונה היא שפת הסוחרים והמסחר. נקרא לה "טריידרית". זו שפה יצרית, מתלהבת ומתאכזבת בקלות, מרובת ריגושים וסופרלטיבים. היא נפלאה לתיאור רגשות אנושיים, יש לה מנגינה קליטה וקצב משלה, והיא עמוסת קלישאות חינניות. זוהי השפה שבה היינו רוצים לקרוא ספרי מתח והרפתקאות או רומנים, או לחלופין — את מדור הספורט. לעתים, כדי להעצים את החוויה אף יותר, אל מעבר לגבולות הלשוניים, השפה הזאת עוברת גם לאמצעים גרפיים, ומלווה את ההמחשה הגרפית במלים דרמטיות כמו "פריצה", "התנגדות" או "תמיכה".

דיונות בסעודיה. כמה כבר אפשר לשלם על חול — המשאב הזמין ביותר בכדור הארץ
אי־אף־פי
להמשך הפוסט

פגע בול: התחזית של באפט ב-1999 לשוק המניות - התממשה במלואה

בסוף שנות ה-90 העליזות צפה באפט כי שוק המניות יניב תשואה של 6% ב-17 השנים הבאות ■ שני העשורים האחרונים התאפיינו בגלי גאות ושפל גבוהים ואלימים בשווקים הפיננסיים - תופעה שעשויה להימשך גם בשנים הקרובות

7תגובות

לפני כשבועיים פורסם המכתב השנתי של וורן באפט למשקיעי ברקשייר התאווי. כמו תמיד, הוא התייחס שם לנושאים רבים, ותשומת לב תקשורתית רבה הופנתה לאמרותיו ולשינויים שביצע בתקופה האחרונה בהשקעותיו.

תשומת הלב שלי הופנתה דווקא לדברים אחרים שאותם אמר בראיונות פומביים, ושזכו לתשומת לב קטנה יותר מהנושאים שאליהם התקשורת נוטה להיתפס, כמו הגדלת ההחזקה במניות אפל או טענותיו נגד דמי הניהול שגובים מנהלי השקעות.

וורן באפט. רוב המשקיעים לא ניחנו בחוסן המנטלי שלו
KEVIN LAMARQUE/רויטרס
להמשך הפוסט

האשראי מתדלק את המכירות, והסיכון נערם בחברות הליסינג

שוק הרכב הישראלי מקיים מעגל קסמים: הציבור מממן רכישת מכוניות באמצעות עסקות החכרה בריבית נוחה, ומעביר את סיכוני המלאי והמכירה לחברות הליסינג. אלה מצדן מעבירות את הסיכון חזרה לציבור דרך גיוסי אג"ח בריביות של פחות מ-3% לשנה ■ הסיכון המערכתי הוא גדול, אבל פרמיית הסיכון רחוקה מלהיות נאותה

40תגובות

בשבוע שעבר כתבתי על סכנות המינוף המופרז, וכיצד הוא יכול, אם לא מרסנים אותו, להכניס ענפים שונים, או אפילו את הכלכלה כולה, לרמת סיכון גבוהה ולהגדיל את הסיכוי שיפרוץ משבר.

כמה קוראים ציינו בצדק בהקשר זה את הנעשה בשוק כלי הרכב בישראל. זאת דוגמה טובה, משום שהריבית הנמוכה והאשראי הזמין מחלחלים לענף, ויוצרים את הסיכון למשבר מערכתי.

מורי חן
להמשך הפוסט

לא לומדים: המנופים שקרסו פעם אחר פעם חזרו להתרומם - ולסכן את כלכלת העולם

בשוקי המניות אירעו מקרים רבים שבהם שימוש יתר לא זהיר באשראי הוביל לתקופת גאות - שהסתיימה בשבר גדול ■ אלא שמי שמספק את הנזילות לשווקים הוא אותו גוף שאמור גם למנוע את השימוש המופרז בה - הבנק המרכזי ■ לכן יש סבירות גבוהה שזה מה שיקרה גם הפעם

15תגובות

בשבוע שעבר קרס מנוף בבת ים. אפשר לומר שבדרך נס לא היו הרוגים בתאונה, אם כי לצערנו אנשים נפצעו, בהם אחד קשה. התקרית הזאת מצטרפת לתאונות עבודה רבות באתרי בנייה שבהן מעורבים מנופים. השכיחות של המקרים יוצרת תחושה חזקה שקיימת בעיה מערכתית בתפעול, ובעיקר בפיקוח, על תחום המנופים.

שימוש במנופים הוא חיוני. עם זאת, כפי שאנו מגלים לא פעם, שימוש לא אחראי ולא מקצועי בהם עלול להיות מסוכן. לכן, השימוש בהם צריך להיות מותאם ליכולות של המנוף ושל מפעילו, תוך שמירה על כללי בטיחות נאותים ובכפוף לפיקוח חיצוני.

האם אנו רואים כיום שימוש לא אחראי ולא בטיחותי במנופים? יש לא מעט ראיות שהתשובה לכך היא חיובית
ניר קידר
להמשך הפוסט

החידה הגדולה: מי מתדלק את השוק - ולמה המניות ממשיכות לזנק על ריק

זו שאלת טריליון הדולר של שוקי המניות ■ את אחת התשובות המרכזיות אפשר למצוא אצל ענקית הנפט שברון, שממשיכה לצ'פר את בעלי המניות למרות ירידה דרמטית ברווחים

34תגובות

לא מעט משקיעים שואלים עצמם כיצד מדדי המניות בארה"ב שוברים שיאים, בעוד ההכנסות של החברות צומחות בקצב אפסי, במקרה הטוב, והרווחים ותזרימי המזומן החופשיים מעידים על ירידה. מדוע המשקיעים מוכנים לשלם מחירים הולכים ומאמירים על מניות שרווחיותן הולכת ונשחקת?

יש לא מעט הסברים אפשריים לתופעה, והם שונים מאוד זה מזה. אחד ההסברים הנפוצים הוא שהשוק "חוזה קדימה", הוא רואה מעבר לפינה את השיפור ברווחיות, ולכן הנתונים השוטפים אינם רלוונטיים. ייתכן, אבל גם התחזית דורשת הוכחה. גם לפני שנה ושנתיים שמענו את ההסבר הזה - שלא קיבל ביטוי בדו"חות של 2016, והשוק המשיך לעלות. כלומר, יכולת החיזוי של השוק לרווחיות העתיד לא היתה טובה במיוחד בשלהי 2015. מי יודע — אולי ב–2017 ההנחה הזו תתברר כנכונה. נמתין ונראה.

תחנת דלק של שברון בניו מקסיקו, ארה"ב. נתק בין התוצאות העסקיות למחיר המניה
בלומברג
להמשך הפוסט

בית הקלפים המסוכן של נטפליקס - ולמה רק סטירת לחי תעיר את המשקיעים

בפרפראזה על דברי התודה של וינסטון צ'רצ'יל לטייסי חיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה ניתן לומר על הנפקת האג"ח של נטפליקס: "מעולם בתולדות ההיסטוריה הפיננסית לא היו חייבים רבים כל כך שמשלמים מעט כל כך עבור סיכון גבוה כל כך..."

35תגובות

בשוק ההון יש נטייה לחשוב שמשקיעי האג"ח שקולים ורציונליים יותר ביחס למשקיעי המניות. ההנחה הזו מתבססת על כך שלמשקיעי אג"ח אין את הסיכוי לקצור רווחים גבוהים, כפי שיש למי שמשקיע במניות. הרווח שלהם מוגבל לגובה התשואה הפנימית שלפיה קנו את האג"ח, בעוד במסחר במניות ניתן להכפיל ואף לשלש את ההשקעה, ולעתים אף יותר מכך.

בצד ההפסד לעומת זאת, שני מחזיקי ניירות הערך נמצאים בעמדה דומה. אם השקיעו בחברה שנכשלה כישלון חרוץ — שניהם עשויים להפסיד את מלוא ההשקעה. זה אמנם נדיר להפסיד את מלוא הקרן בהשקעה באג"ח, משום שבדרך כלל יש החזר כלשהו על ההשקעה, אך לא פעם ההחזר הזה משתווה לאחוזים בודדים בלבד משווי הקרן, כך שההפסד מגיע כמעט למלוא ההשקעה. מדובר בהפסד גדול מאוד לעומת התשואה המקסימלית שאותה ניתן להשיג בהשקעה באיגרות חוב שגרתיות.

"בית הקלפים". אחת מסדרות הדגל של נטפליקס, שכל עונה שלה עולה במלואה לאתר
אי־פי
להמשך הפוסט

קונים באינטרנט ומשתזפים בקריביים: הצרכן האמריקאי מתרחק מהחנויות

התנאים בארה"ב נראים חלומיים עבור רשתות הקמעונות: האבטלה נמוכה, הריבית אפסית ומחיר הדלק נמוך - אך הרווחים שלהן נשחקים

19תגובות

לפני שנים קראתי ראיון עם בכיר בוול מארט, שדיבר על הקשר שבין הנסיבות הכלכליות לתוצאות ענקית הקמעונות. אנחנו עוקבים, כך הוא אמר, אחרי שלושה משתנים שמהווים על פי ניסיוננו גורמי מפתח שמשפיעים על הצרכנים — שיעור האבטלה, הריבית ומחיר הדלק. מכיוון שלא סביר כי כל השלושה יהיו לטובתנו בבת אחת, מספיק ששניים מתוכם יהיו נוחים לנו כדי שהדבר ישפיע לטובה על צמיחת המכירות שלנו ועל הרווחיות. יש היגיון בהנחה שאותה הציג אותו בכיר — אבטלה נמוכה בדרך כלל לא מסתדרת עם ריבית נמוכה, וסביר פחות לראות מחירי דלק נמוכים כשהריבית נמוכה.

ואולם, 2016 שברה את ההנחה הזאת. לאורך כל השנה נהנו הצרכנים מריבית נמוכה, אבטלה נמוכה (לפחות על פי הנתונים הרשמיים) ומחירי דלק נמוכים. מסורתית, ניתן היה לצפות לעלייה אדירה בצריכה הפרטית וברשתות הקמעונות, כפי שקרה באופן מובהק בעבר. קשה לחשוב על תנאים סביבתיים נוחים יותר. אלא שבפועל זה לא קרה, ואפילו להפך — מגזר הקמעונות היה אחד החלשים ביותר ב-2016 בתוצאותיו העסקיות ובביצועי המניות, כפועל יוצא מכך.

וול-מארט
רויטרס
להמשך הפוסט

"למות או לכבוש את ההר": המלכוד של טבע - ולמה המניה רחוקה מלהיות מציאה

ראשי טבע מזגזגים בשנים האחרונות בין אסטרטגיות שנועדו למצוא תחליף לביצת הזהב שלה — הקופקסון — ונכשלים שוב ושוב ■ למשקיעים ואנליסטים הסבורים כי מניית החברה זולה כיום, לאור מכפיל רווח מתואם נמוך של 7, מומלץ להיזכר בנזקים שהגישה הזאת הסבה להם עד כה

40תגובות

בנובמבר 2013 כתבתי טור עוקצני במקצת, תחת הכותרת "קוקוקריקו־פסון", שבו דנתי באסטרטגיה של טבע ובניסיונותיה למצוא תרנגולות חדשות שיחליפו את התרנגולת שמטילה ביצי זהב, הקופקסון. בהזדמנות אחרת, בסוף 2015, כתבתי ביקורת לא מוסתרת על התנהלותה החשבונאית של טבע, וכיצד היא הביאה את הצגת הדו"חות הכספיים לרמה אמנותית של בלבול משקיעים.

נתחיל בעניין המהותי יותר — הביקורת על האסטרטגיה. בלי לחזור על כל הטענות שהצגתי אז, הביקורת שהעליתי היתה פשוטה: טבע מנסה בכל דרך לשחזר את רווחי הקופקסון, מתוך הבנה שבמוקדם או במאוחר ביצי הזהב האלה לא יוטלו עוד. אלא שבניסיון לשמר את הרווחיות הזאת, היא מבזבזת את כל רווחי הקופקסון השוטפים. כפי שקרה ללא מעט חברות לפניה, בסופו של דבר היא עלולה למצוא את עצמה בלי תחליף ראוי מצד אחד ובלי שרווחי הקופקסון נצברו אצל בעליהם החוקיים, בעלי המניות, מצד שני.

אנשים בחלוקי טבע בבורסה לניירות ערך בניו יורק, 2012
בלומברג
להמשך הפוסט

נשיא מצייץ לא נושך

לבית הלבן ייכנס בקרוב נשיא שיכור מכוח, שמרבה לצייץ לעולם את כל העולה על רוחו ■ אלא שמהר מאוד הוא צפוי להבין כי מה שהצליח בעסקיו הפרטיים, ובהמשך גם סייע לו למשוך בוחרים -לא עובד בכלכלה ■ השחקנים בשוק ההון כבר יודעים את זה

14תגובות

יש ביטוי ביידיש שאומר "האָט ער געזאָגט", ובעברית — "אז אמר". הכוונה היא להקטין את חשיבות הדברים שאמר מאן דהוא. לא לכל אמירה יש משמעות, חלקן הגדול של האמירות בא והולך, ולא משאיר אחריו השלכות מעשיות כלשהן.

איני יודע איך לתרגם זאת בדיוק, אבל אני רוצה להציע ביטוי חדש: "האָט ער גטוויט", כלומר "אז צייץ". הכוונה היא לציוץ במדיה הפופולרית שהיתה נקראת ביידיש עסיסית "טוויטער". נשיא ארה"ב המיועד דונלד טראמפ - שלו קשר משפחתי ליהדות דרך בתו - מרבה לצייץ. לכן הצירוף של "אוטר גטוויט" נראה לי רלוונטי לעניינו.

הפגנת תמיכה בדונלד טראמפ
בלומברג
להמשך הפוסט

דורון צור שונא תחזיות. דווקא בגלל זה שווה להקשיב לתחזית שלו ל-2017

העלייה במחיריהן של מניות רבות בוול סטריט התאפשרה בשנים האחרונות בזכות "תרגיל קסם" גלוי: רכישה חוזרת של מניות באמצעות חוב זול — שמצמיחה את הרווח למניה ■ אך ככל שמחירי המניות מאמירים ועלויות החוב גדלות, היכולת לחולל קסמים ברווח למניה לאורך זמן פוחתת

21תגובות

2016 הסתיימה, ואתה גם עונת התחזיות. המנהג הזה של מתן תחזיות בתום שנה הוא עתיק יומין, ונחגג באדיקות מדי שנה בשנה. יש כמה סיבות לקיומו, אך תועלת רבה או היגיון רב — אין בו.

ראשית, הוא עונה על צורך בסיסי של בני האדם לנסות ולחזות את מה שצופן להם העתיד. מאז ימי קדם אנשים ניסו לחזות את העתיד, ולנחש ניחושים לגביו. אין תרבות אנושית שבה לא קיים התפקיד של חוזים, נביאים או קוראי עתידות למיניהם. זה צורך שכנראה טבוע בנו פסיכולוגית. מכיוון שאנחנו חרדים מפני העתיד, הרי שנבואה או תחזית, תלושים ככל שיהיו, נותנים לנו כנראה תחושת ביטחון כלשהי. לא חשוב שתחושת הביטחון הזאת לא פעם כוזבת לחלוטין — העיקר שהיא משפרת את הרגשתנו.

ראש השנה החדשה ניו יורק
STEPHANIE KEITH/רויטרס
להמשך הפוסט

אל תפנטזו על רווח גבוה: המדד שיגלה לכם מה יקרה בשוק בעשור הקרוב

מכפיל הרווח המותאם למחזוריות (CAPE), המכונה גם מכפיל שילר, עומד כיום על 28 בשוק המניות האמריקאי ■ זהו ערך שמאותת כי מחירי המניות גבוהים במידה ניכרת מהממוצע הרב־שנתי ■ זה לא אומר דבר לגבי הביצועים שיפגין השוק ב-2017, אבל מוטב למי שמצפה לתשואות גבוהות בעשר השנים הקרובות לצנן את התלהבותו

23תגובות

בשנים האחרונות נתקלים הקוראים בתקשורת הפיננסית במושג חשוב בתמחור מניות, שמכונה Cyclically Adjusted Price to Earnings (CAPE). ובתרגום חופשי: מכפיל רווח המותאם למחזוריות.

הפרמטר הזה מבטא יחס פשוט, שבו במקום להשוות את שווי השוק של חברה או קבוצת מניות לרווחי השנה השוטפת (שחלפה), או לרווח החזוי לשנה קדימה - משווים את שווי השוק לרווח הממוצע בעשר השנים הקודמות. כשהמכפיל מחושב באופן זה הוא מבטל השפעות מחזוריות של גיאות ושפל שמתרחשות מדי כמה שנים, ומספק למשקיעים מדד "נקי" יותר להשוואה לעומת העבר.

משקפת המציאות המדומה של גוגל. רווחי החברה בעבר לא מעניינים
Eric Risberg/אי־פי
להמשך הפוסט

נתניהו רוצה למשול כמו טראמפ? זה טראמפ שרוצה למשול כמו נתניהו

הציוץ של דונלד טראמפ, שבו קרא לבטל הזמנה של מטוס איירפורס וואן, חורג מהמסורת האמריקאית של ניהול מאורגן ומזכיר יותר אלתור ישראלי - בהתחלה זה מעלה חיוך, אבל לא בטוח שמדינה כמו ארה"ב תוכל לשרוד ככה

5תגובות

קיימת אמרה שלפיה "אם היו צריכים להקים את ישראל לפי תוכנית עסקית אמריקאית — היא לא היתה קמה. מצד שני, אם היו מנהלים את אמריקה כמו שמנהלים את ישראל — היא היתה מתמוטטת". מעבר לצחוק, יש בזה משהו. ישראל מתנהלת מאז הקמתה כאילו היא במצב כאוטי, ואז איכשהו, בזכות אלתורים וגמישות, מצליחה לצאת מזה.

בשבוע שעבר, כשראיתי את הציוץ של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ בעניין בואינג והעלות הגבוהה של מטוסי איירפורס וואן, שבו הביע רצון לבטל את ההזמנה, התחלתי לחייך. לא כל כך בגלל העניין עצמו, אלא בגלל הסגנון החדש שהציג טראמפ. אם נשיא ארה"ב הנבחר ימשיך כך, בשיטת ניהול כאוטית דרך טוויטר, הולך להיות מעניין מאוד בשנים הקרובות. גם בתחום ההשקעות, אבל בעיקר בעולם בכלל.

ראש הממשלה נתניהו והנשיא הנבחר טראמפ, לפני הבחירות
HANDOUT/רויטרס
להמשך הפוסט

טראמפ הבטיח מיליארדים לתשתיות? נו טוב, גם כחלון הבטיח לטפל במחירי הדירות

בעוד כחודש וחצי, כשדונלד טראמפ ייכנס לבית הלבן, הוא כנראה יבין שמימוש הבטחות הבחירות יהיה כרוך בוויתורים כואבים

14תגובות

בשבוע שעבר כתבתי כאן על הפער שנוצר לעתים בין הסיפורים למספרים. דרך בחינת ההתנהגות והתמחור של מניית ג'ון דיר, יצרנית הציוד החקלאי, הדגמתי איך השווקים הפיננסיים מקדימים לא פעם בשנים רבות (מדי) את התוצאות העסקיות של חברות, תוך שהם מסתמכים על סיפור עתידי שסופו אינו ברור, אך מוכנים לשלם עליו כבר כיום מראש, כאילו תוצאותיו כבר מונחות בכיס.

הניתוח התמקד בהיבט ההשקעתי של התופעה הזאת, על המסקנה שניתן ללמוד ממנה על מחירי המניות ועל חוסר ההיגיון המלווה אותם לפעמים.

מכרה פחם בפנסילווניה. אובמה וקלינטון הכריזו מלחמה על ענף הכרייה — וטראמפ הבטיח ריכוך ברגולציה
בלומברג
להמשך הפוסט

כשההיגיון יחזור מחופשה יהיה רע ומר - כי מה שקורה כרגע זה פסטיבל מספרי אגדות וסיפורים

כשמניות עולות בניגוד להיגיון הכלכלי, תמיד יימצא לכך סיפור מסגרת חביב שיספק תירוץ ■ אלא שההיגיון הכלכלי מפוצץ את החלום בעזרת נתונים ■ מניית ג'ון דיר, שזינקה מאז בחירת טראמפ "בגלל הגאות הצפויה בענפי התשתית", היא דוגמה אחת לכך

25תגובות

האם ניתן למצוא משהו משותף בין איש התיאטרון והיוצר יוסי אלפי (כן, אבא של גורי) ו־וול סטריט? במחשבה ראשונה קשה למצוא משהו שמחבר ביניהם, אבל במחשבה שנייה - בכל זאת אפשר למצוא משהו. שניהם מארגנים פסטיבל מספרי סיפורים.

יש שני הבדלים מהותיים בין הפסטיבלים. האחד הוא שבפסטיבל שאותו מארגן אלפי יש פוטנציאל נזק קטן מאוד. במקרה הגרוע ביותר, אם קנית כרטיס וגילית שהסיפורים ששמעת לא ממש מוצלחים, הנזק הוא מחיר הכרטיס ושעתיים מזמנך. במקרה של וול סטריט, אם קנית מניות על סמך סיפורים שמתבררים כלא-מוצלחים, פוטנציאל הנזק גדול בהרבה. הבדל נוסף הוא שבפסטיבל מספרי סיפורים, סיפור לא חייב להיות מגובה בעובדות. לא חייבים דיוק; מספר סיפורים טוב יודע להוסיף לסיפור כהנה וכהנה אווירה, דרמה וצבע. מותר ורצוי להוסיף לסיפור הבסיסי תבלינים שישפרו אותו. אף אחד לא יכעס כל עוד הסיפור מהנה.

טרקטור מתוצרת ג'ון דיר חורש בשדה כותנה בטקסס. לתוכניות של טראמפ ייקח עוד שנים להשפיע על החברה
בלומברג
להמשך הפוסט

עזבו צדק, מס דירה שלישית פשוט מאוד לא חכם - וישיג את ההפך

הניסיון של שר האוצר להוציא משקיעים משוק הדיור מתעלם מהדינמיקה הבסיסית של ענף הבנייה ■ בהיעדר ביקושים שמאפשרים מכירה מוקדמת, הקבלנים יתקשו לקבל מימון בנקאי, בניית דירות חדשות תיבלם והמחירים יעלו ■ גם הקבלנים והבנקאים אומרים את זה - אבל מי מקשיב להם?

153תגובות

לבני האדם יש חוש צדק טבעי. לכל אחד מאתנו יש דברים הנראים לו צודקים, ויש כאלה שלא. הרצון לדרוש צדק ולראות אותו נעשה טבוע בנו. המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק דרש בשיר "על השחיטה": "אם יש צדק, יופע מייד!". הזמר מוקי לעומתו, שאמנם לא זכה בתואר המשורר הלאומי, אך זכה בעבר בתואר זמר השנה, טוען כי "כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק". אלה רק שתי דוגמאות קטנות לאופן שבו תחושת הצדק תופסת מקום חשוב בחיינו, והיא גוברת לא פעם על שיקולים פרגמטיים או רציונליים כבדי משקל.

הגישה ההפוכה לדרישת הצדק, המבקשת להעדיף שיקולים מעשיים, מוצגת למשל בסיסמה "בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם". זו סיסמה נכונה. אין היגיון רב בכניסה לעימות עם משאית שנכנסת במהירות לצומת, רק בגלל שזכות הקדימה היא שלך.

מדד מחירי הדירות
צילום: אילן אסייג, מקור: הלמ"ס
להמשך הפוסט

עצרו בצד, מניה זולה ומפתה ממתינה לכם בסיבוב הבא

פיאט קרייזלר משתרכת מאחור - ודווקא זה מה שמפתה בה ■ המניה של יצרנית הרכב האיטלקית-אמריקאית נראית זולה מספיק כדי לאותת על הזדמנות השקעה מעניינת

10תגובות

לא פעם יש פער גדול בין מידת החשיפה התקשורתית שמרכזת חברה לבין גודלה האמיתי בשוק. זה קורה בדרך כלל במקום שבו החברה נתפשת כשונה או כמיוחדת, או כמונהגת בידי הנהלה שנתפשת ככזאת. טסלה, יצרנית הרכב החשמלי האמריקאית, היא דוגמה טובה. אפשר להעריץ את אילון מאסק ולהאמין שהוא והחברה שבראשותו צפויים לשנות את עולם הרכב מהיסוד, כפי שרבים אכן חושבים, או להעריך שבמוקדם או במאוחר הם ייתקלו בקיר בטון עסקי ופיננסי, כפי שחושבים לא מעט אחרים. מה שבטוח זה שאי־אפשר להתעלם מהנוכחות העצומה של החברה ומנהלה בתקשורת.

משקיעים רבים, ואני נוטה להימנות עמם, מעדיפים דווקא להתרחק מהחברות בעלות הפרופיל התקשורתי הגבוה. לא פעם ולא פעמיים היו מקרים שהחשיפה האדירה גרמה למניות של חברות כאלה להיסחר בפרמיות חלום גבוהות מדי ולהתייחסות נלהבת מדי של המשקיעים.

מכונית של פיאט בתצוגה בפריז, בספטמבר
Michel Euler/אי־פי
להמשך הפוסט

מיקרוסופט שוב בשיא? רק תיזהרו לא למצוא את עצמכם זרוקים על הרצפה

מיקרוסופט הצליחה לצמוח בקצב נאה מאז ימי הבועה ■ כיום, כאשר ליבת עסקיה מאוימת ושולי הרווח שלה נשחקים, היא משקיעה הון רב בניסיון לקנות צמיחה באמצעות רכישות במחיר גבוה ■ במכפיל 20, ובהתחשב בסיכונים שניצבים מולה ובהיעדר הצמיחה - המניה שלה לא נראית אטרקטיבית במיוחד

9תגובות

לפני קצת יותר משבוע פירסמה חברת תוכנות ההפעלה מיקרוסופט את דו"חותיה לרבעון השלישי. הדו"חות התקבלו באהדה על ידי המשקיעים, ומחיר המניה טיפס לשיא של 60 דולר. בכך חצתה מיקרוסופט בראשונה את מחיר השיא ההיסטורי שלה, שבו נסחרה בימי בועת הטכנולוגיה בסוף 1999.

מובן שמאורע כזה, חסר חשיבות ככל שיהיה, תפס כותרות. המדיה הפיננסית בארה"ב אוהבת אירועים כאלה - מניות ששברו שיא, או עברו מספר עגול וסמלי. אין לעובדות האלה שום חשיבות או משמעות מבחינת כדאיות ההשקעה או הניתוח של עסקי החברה, אבל כנראה משהו בנפש האדם מושך אותו לציין ציוני דרך כאלה.

משקפי הולולנס של מיקרוסופט
LUCAS JACKSON/רויטרס
להמשך הפוסט

הבורסה גוססת? לא אסון גדול

בורסות המניות בעולם, כמו זו של תל אביב, סובלות מנסיגה במעמדן כמקור עיקרי לגיוס הון ■ הכסף הרב שמחפש השקעות מוצא את החברות בשוק הפרטי, והציבור שמשקיע בבורסה נותר בעיקר עם תופעות הלוואי השליליות שלה

35תגובות

כולם מוטרדים, כך נראה, מהמשבר בבורסה. מהיעדר ההנפקות, ממחיקת החברות, מהירידה במחזורי המסחר ומהיעדר נזילות. הבורסה מתייבשת - כך ניתן לקרוא כמעט מדי יום באמצעי התקשורת.

מה אפשר לעשות כדי לפתור את הבעיה? לרבים יש עצות ורעיונות: להקל ברגולציה, לעודד חברות להירשם, להפחית את המס, להקל באפשרות להכניס שחקנים חדשים לשוק, לרשום חברות למסחר בניגוד לרצונן, להפריט את הבורסה, ועוד רעיונות כהנה וכהנה. המטרה המשותפת לכל היוזמות האלה היא אחת - להציל מחידלון את המוסד החשוב הזה שנקרא בורסה לניירות ערך.

חדר המסחר בבורסת וול סטריט
בלומברג
להמשך הפוסט

תן לי אירי כפול וסנדוויץ' הולנדי: אפל - והקומבינה ששווה 187 מיליארד דולר

אפל מחזיקה מחוץ לארה"ב סכום עתק של 187 מיליארד דולר כחלק מתכנון מס, אבל מוגבלת ביכולתה להשתמש בכסף ■ מגבלה זו, לצד הסיכון שתיאלץ לשלם בעתיד מס גבוה יותר, אמורים להשפיע על שווייה, וכך גם על חברות אחרות

2תגובות

תן לי אירי כפול, ולצדו סנדוויץ' הולנדי!

קריאה כזאת, רבים אולי מדמיינים, מופנית לברמן בפאב אפלולי שבקומת מרתף חשוכה. פעם, לפני עידן הבריאות הנוכחי, הפאב הזה היה כנראה גם אפוף עשן. משהו שקוראים עליו בסיפורים של דיימון ראניון.

ברמן מגיש כוס בירה
בלומברג
להמשך הפוסט

סיבה לדאגה: למה הצרות של הקרן הזאת עלולות להכניס אתכם לסטרס?

בואו נשחק משחק אסוציאציות. איזה מלה עולה לכם בראש כשאתם שומעים את המונח קרן פנסיה? המלה שעולה לי מיד היא גירעון ■ מאז 2008 תפח הגירעון האקטוארי של קרן הפנסיה השנייה בגודלה בארה"ב עד ל-74 מיליארד דולר ■ אבל למה זה צריך לעניין אתכם?

8תגובות

אני מניח שהשם "קלסטרס" לא אומר הרבה לרוב הקוראים. בניגוד למה שהאוזן הישראלית יכולה אולי לנחש, זו אינה תרופה להורדת לחצים או סטרס. אם כבר, הרי שבמידה רבה זו דווקא סיבה לעלייה ברמת הדאגה.

קלסטרס היא קרן הפנסיה השנייה בגודלה בארה"ב — California State Teachers Retirement System, או בקיצור Calstrs. וכפי שאציג, לעמיתיה יש סיבה לדאגה. למעשה, התהליכים שעוברים עליה הם מה שקורה לקרנות פנסיה רבות, לא רק בארה"ב, וכדאי למשקיעים להבין אותם.

אוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה
בלומברג
להמשך הפוסט