פוסטים אחרונים

מתלהבים מהסייל? יכול להיות שמישהו משלם על כל היופי הזה ביוקר

חברות האופנה מבינות בעצמן כי עליהן להקדים תרופה למכה, וחלקן אף לוקחות את הנושא הסביבתי צעד אחד קדימה

28תגובות

הלחץ על תעשיית האופנה העולמית גובר, כאשר כעת גם מוצרים שנחשבו בעבר ידידותיים לסביבה מתגלים כמזיקים בצורה כזו או אחרת.

תקציר הפרקים הקודמים: לפני 4 שנים 1,129 עובדים קשי יום נהרגו, וכ-2,500 נפצעו, כאשר בניין ששימש בעיקרו לייצור בגדים קרס בבנגלדש. תעשיית האופנה החלה להגיב לדרישה הגוברת מצדם של ארגוני חברה וסביבה להגברת השקיפות וללקיחת אחריות על התנהלות בעייתית של שחקנים בשרשרת הרכש שלה. בעקבות זאת גם חתמו 165 החברות המובילות בתעשייה על אמנה מפורטת, שבמסגרתה התחייבו לקדם את הדאגה לקיימות במסגרת הענף. מאז עולה רף הדרישות בהתמדה מדי שנה, כאשר הארגונים הסביבתיים והגופים המפקחים מבינים שהייצור הזול שבבסיס תעשיית ה-Fast Fashion, לצד האכיפה הרפה של הרגולציה בארצות שונות - ובראשן סין, הודו ואינדונזיה - מובילים לשילוב קטלני במיוחד המצריך מעקב מתמיד.

אלכסנדר מקווין 2017
Zacharie Scheurer/אי־פי
להמשך הפוסט

האם קולקציית הקיץ שלכם מזהמת?

לקראת ה-sale הבא כדאי לדעת אלו מותגים נקשרים בזיהום הסביבה.

הלחץ על חברות האופנה העולמיות מתגבר כאשר כעת גם מוצרים שנחשבו לידידותיים יותר לסביבה מתגלים כמזיקים בצורה אחרת.

תקציר הפרקים הקודמים – לפני 4 שנים 1,129עובדים קשיי יום נהרגו וכ- 2,500 נפצעו כאשר בניין ששימש בעיקרו לייצור בגדים קרס בבנגלדש. תעשיית האופנה החלה להגיב לצורך מצד ארגוני חברה וסביבה להגברת השקיפות מחד ולפעול בתחום שרשרת הרכש שלה. 165 ממובילי התעשייה חתמו על אמנה מפורטת בכדי לשפר את תנאי הקיימות בתעשייה. מאז הרף עולה בהתמדה מדי שנה כאשר ארגוני מחזיקי העניין מבינים כי  הייצור הזול המונע על ידי תעשיית ה- FAST FASHION  יחדיו עם אכיפה רפה של רגולציה בסין, הודו ואינדונזיה מובילים לשילוב קטלני במיוחד המצריכים מעקב מתמיד.

להמשך הפוסט

הכי בבית בעולם? מא׳ ועד כיף? חוויה עולמית? נראה אתכן...

משבר המוניות בנתב״ג מצריך פתרון מצד חברות התעופה

13תגובות

אז מה? הולך להיות תענוג אמיתי למצוא מונית בנמל התעופה בן גוריון. רשות שדות התעופה נותרה ללא זכיין שיתפעל את מערך המוניות מהשדה, מה שיוצר מצב ביניים שבו עשוי להיווצר מחסור בזמינות מוניות בשעת השיא שיוביל להמתנה ממושכת.

כולנו מכירים את תנאי ההמתנה למוניות. אם אתם משפחה עם ילדים, אנשים מבוגרים או סתם עברתם טיסה "מהסרטים" כולכם הייתם רוצים לקצר את השהות במקטע הזה ככל האפשר, וודאי בחודשים הללו.

תור מוניות בנתב"ג
עופר וקנין
להמשך הפוסט

הבנק שאמר לא

המגבלות של הסקטור הפיננסי על ענף הנפט מספקות לנו קריאת השכמה

2תגובות

אין רגע דל בענף הנפט והגז: מודיעין אישרה קידוח למטרת נפט בקליפורניה, רציו פטרוליום ואקסון מתחילות סקר תלת ממדי בגיאנה, ולכך נוסיף כמובן את הודעת קבוצת דלק לפני מספר ימים על השלב האחרון בהשלמת הרכישה באיתקה.

בואו נודה על האמת. יש לנו הישראלים קטע עם נפט. כנראה בגלל נסיבות היסטוריות וחמקמקות שלו לאורך השנים. אנחנו נורא רוצים למצוא נפט. אפילו כעת, כשזה כבר ממש לא באופנה ומרבית אומות העולם המערבי מתחרות בינן לבין עצמן על איך הן נוטשות דלקים מאובנים ופונות לאנרגיות מתחדשות - עדיין אנחנו בשלנו.

ילדה כועסת
להמשך הפוסט

איך תדעו שלסופרמרקט שלכם אכפת?

עדיף שרשתות קמעונאיות "יתרמו" שטחי מדף לספקים קטנים מאשר תרומה כספית לקהילה

6תגובות

מאבק הספקים הקטנים על שטחי המדף עולה שוב על סדר היום כשברקע שאלת השיקולים שצריכים להנחות את הממונה להגבלים עסקיים. בואו נביט על כך מזווית נוספת:כתבתי כבר לא פעם, כאן בבלוג, על החשיבות של עסקים לטפח ולשמור על הרישיון החברתי שלהם לפעול. זה די ברור שמוטב לכל חברה לדאוג שמחזיקי העניין שלה, כמו ספקים או לקוחות, יפעלו יחד אתה. או בעולם פחות אוטופי וקצת יותר ריאלי - רצוי שחברה תדאג למזער את הסיכון שמחזיקי העניין שלה יפעלו נגדה. כמובן שככל שהחברה גדולה יותר בתחומה, כך הציפיות ממנה להשפעה חיובית רק עולות והפוך – רמת ההתנגדות מתחזקת בתגובה להשפעות שליליות.

הבעיה הגדולה היא שלפעמים נושאים מסוימים נותרים רדומים עד שמחזיקי עניין "פתאום" מתעוררים וכך יוצא שמצב נתון, שבמשך תקופה כזו או אחרת לא היה אכפת ממנו לאף אחד, פתאום מהווה גורם משפיע ויוצר נזק תדמיתי ולפעמים גם מעבר לכך. יותרה מכך - לא תמיד לחברות, ודאי שלא גדולות, יש את היכולות להגיב גם בזמן וגם באופן אפקטיבי. ואז קורה מה שקורה וכולם אומרים "כן, הכתובת היתה על הקיר" וכן הלאה וכן הלאה.

עגלת קניות
להמשך הפוסט

האם החברה שלכם היא פרעה המודרני?

על התאגדויות ותאגידים, עצימת עין, עבדות מודרנית והקושיות שכל מנכ"ל חייב לשאול את עצמו

14תגובות

אחת הטעויות הנפוצות בישראל היא לשייך את זכויות האדם למישור הפוליטי בלבד. לפעמים בשל הרגישות הגבוהה עדיף לא לגעת ולהשאיר את זה כך. אבל חג הפסח כאן וסיפורי "מעבדות לחירות"הם חלק מהעניין, ולכן איך אפשר שלא לדבר עליהן ולתת בהן סימנים, שכן מדובר באחד היבטים החשובים מאין כמותם במישור החברתי שבעולם הקיימות.

אם נחשוב דקה (טוב, אולי שתיים) מה הקשר בין זכויות אדם לעולם העסקי ולמה בכלל חשוב שחברות והדירקטוריונים שלהן יגדישו לכך מחשבה, נבין כי מדובר בקושיה שאינה ממש נדרשת, כיוון שההסבר לכך ברור לכל. אם עסקים פוגעים בזכויות אדם, כלומר פוגעים בקהילה שבה הם נמצאים, הרי שהקהילה עצמה תפעל בסופו של דבר נגדם. לכן זהו האינטרס של העסק עצמו לשאול עצמו שוב ושוב כיצד הוא מתנהל במישור זה.

מתוך הסרט "עשרת הדברות"
להמשך הפוסט

הסיבה שבגללה טוב לחברות להיות טובות - כל הזמן

השלב הראשון כבר כאן, תרומה לקהילה כמהלך מתמשך. כעת נותר לבצע צעד אחד נוסף שבלעדיו כלל העשייה החברתית עומדת בסימן שאלה

3תגובות

מכירים את המשחק "הפסלים"? מאוד פשוט, כשיש מוזיקה זזים, כשהיא נפסקת קופאים במקום עד שהיא מתחדשת. ילדים מאוד אוהבים את המשחק, אנחנו המבוגרים משחקים בו קצת אחרת. אצלנו זה משחק "יום ה... (השלימו את החסר)".

במשך כל הימים אנו מתנהגים כרגיל, אבל בפעם שנה - בין אם למשך יום או מעט מעבר - עוצרים ומתייחסים לנושא מסוים, דנים, עוסקים ולפעמים אפילו מצהירים על מחויבות וממשיכים הלאה.

יד ביד
להמשך הפוסט

היסודות של מגוריט זקוקים לחיזוק

על הסיכון החברתי שאליו חשופה קרן הנדל״ן למגורים הראשונה בישראל

תגובות

על קרן הנדל״ן למגורים מגוריט נכתב לא מעט ולאו דווקא בהקשרים חיוביים. היבטי הממשל התאגידי שהתעוררו בחברה בשלהי 2016 עמדו בסתירה לרקורד של הצוות המוביל והעלו, מטבע הדברים, סימני שאלה בנוגע להתנהלות בהמשך.

אתמול (ג') פורסם ראיון עם אייל גבאי, היו״ר של מגוריט, שבמסגרתו הסביר את המודל העסקי של הקרן. בחלק מהתשובה לשאלה מדוע התחום אינו מפותח בישראל ציין היו״ר: "אתה יכול לדמיין את הכותרת שטייקון ישראלי ממוצע יקבל אם יזרוק מישהו מהדירה? לנו אין את הבעיה הזו, כי אנחנו לא טייקון".

יעל אנגלהרט
להמשך הפוסט

הבנק שכבר נדרש לשלם על מעללי טראמפ

בסיפור שלנו היום יש כמעט הכל: נשיא חסר עכבות, בנקאים שנתפסו, צינור נפט, ראשי עיריות אידאליסטים ואפילו אינדיאנים

3תגובות

וולס פארגו לא מאמינים שזה קורה להם. כחצי שנה לאחר השערורייה הגדולה של החשבונות המזויפים, הם נקלעים שלא בטובתם להיות שק חבטות במאבק הפוליטי הפנימי שמתחולל בארה"ב. הפגיעה במוניטין של הבנק, הרעועים גם כך, כבר מורגשת ועשויה להוביל לפגיעה בשוויו בהמשך הדרך. העצבנות של ראשי הבנק ודאי גוברת מתוך הידיעה שהכל קורה בגלל מסגרת אשראי בהיקף זניח יחסית של כ-180 מיליון דולר שנתנה כחלק מקונסורציום לחברת Energy Transfer Partner - למימון הנחת צינור הנפט בדקוטה הצפונית (DAPL).

לאלו שאינם מכירים - קיצור תולדות הצינור בקצרה – על פניו עסקה מצוינת. 17 בנקים מלווים, 3.8 מיליארד דולר היקף פרויקט – 1,886 ק"מ של צינור הצפוי להעביר חצי מיליון חביות נפט ביום בין שדות פצלי הנפט בדקוטה הצפונית לבתי זיקוק באילינוי. גם תומך בעצמאות אספקת הנפט בארה"ב, גם יספק עבודה, מה רע?

דונלד טראמפ בעצרת בחירות במישיגן
CARLO ALLEGRI/רויטרס/ א
להמשך הפוסט

מי שאכזר היום לבעלי חיים שלא יתפלא שמחר ישחטו לו את המניה

הכירו את המדד עם השם המוזר שמשקיעים שמסתכלים קדימה חייבים להכיר ■ ישראל, למרבה הצער, עדיין לא על המפה

15תגובות

למדד ה- Business Benchmark on Farm Animal Welfare יש שם לא קליט בעליל. גם הקיצור שלו BBFAW הוא לא בדיוק מראשי התיבות שיושבים טוב באוזן - ועדיין חשוב לא להתעלם ממנו.

המדד בודק את תנאי המחיה של בעלי חיים בתעשיית המזון (כגון בשר ומוצרי חלב), הוא מתפרסם כבר חמש שנים ברציפות ובודק 99 חברות (יצרני מזון, רשתות הסעדה וקמעונאי מזון) ברחבי העולם (ספוילר: לא כולל ישראל).

פרות באחו
ירון קמינסקי
להמשך הפוסט

הבנק הגדול ששורף לעצמו את המוניטין - בשירות תעשיית שמני הדקלים

בשבוע שעבר התגלה שבנק HSBC - המממן העיקרי של תעשיית שמני הדקלים ומי שנחשב גם לאחד מהבנקים המובילים בסוגיות אקלימיות - מספק אשראי לחברות שעומדות מאחורי בירוא יערות

5תגובות

פיקח יודע לצאת מהבור, חכם לא נכנס אליו. אבל איך מכנים מי שכבר מזהה את הבור ובכל זאת נכנס אליו? 

על תעשיית שמן הדקלים ודאי שמעתם. היא מוערכת בכ-42 מיליארד דולר. השימושים רחבים ובהם מזון, קוסמטיקה ואנרגיה. השחקניות הגדולות בתחום הן מלזיה ואינדונזיה האחראיות לכ-85% מהייצור ומהיצוא.

אי-אף-פי
להמשך הפוסט

פוקס דוחפת את התרומות לחלון הראווה. אבל מה קורה במדפים האחוריים?

פוקס תורמת ביד נדיבה לנוער בסיכון ולפרויקטים אחרים - אבל האם היא מיישמת חשיבה חברתית גם בליבת העסקים שלה? זה המבחן האמיתי עבור המשקיעים

7תגובות

השבוע פורסמה הודעה קצרה למשקיעים מטעם רשת האופנה פוקס: ״קבוצת פוקס והראל ויזל המנכ"ל קיבלו את אות 'יקיר עלם' לשנת 2016 על תרומתם לנוער בסיכון ופעילותם במבצע ההתרמה השנתי של העמותה״.

אני בטוח שהתרומות של פוקס מגיעות, כמו שאומרים, מהמקום הנכון - ויש להוקירה על כך שהיא אכן תורמת ביד נדיבה. בשנת 2015 תרמה הקבוצה כ-2.1 מיליון שקל לעומת רווח נקי לפני מס של כ-65.6 מיליון שקל; שיעור נאה של כ-3.2%, לעומת שיעור של כ-2.2% בקסטרו או בגולף שכלל אינה מדווחת על היקף תרומות.

פוקס אופנה רשת קמפיין
יריב פיין
להמשך הפוסט

העסק שמכר לכם במשך שנים סופגניה ב-20 שקל

משל לחג על לקוחות שבויים, הוגנות ואבקת סוכר

29תגובות

10 שקלים, כן זה המחיר, 10 שקלים לסופגנייה. טוב, לא סתם סופגנייה עם ריבה ואבקת סוכר של ״סופר״. אלא של ז׳ורנל.

היא גם קטנה כזו. שזה מאוד חשוב. פעם היו מוכרים משהו קטן ביותר זול אבל בחנוכה זה אומר שאפשר לאכול מבלי ״לשלם מחיר״ יקר מדי כל תקופת החורף - ואם מתלבטים בין שני סוגים, הן הרי קטנות אז למה לא פשוט לקחת שתיים.

סופגניה לי יש
להמשך הפוסט

האם רמי לוי ויתר על רבע מהלקוחות?

לרבע מהאוכלוסייה יש קשיים בגלישה בעקבות לקויות ראייה מדרגות שונות. מה קורה כשהם רוצים לקנות הביתה חלב וביצים?

23תגובות

את המודעות לצרכים חברתיים אסור להותיר רק במישור הערכי, אלא חייבים להתמודד עמה גם במישור העסקי. אנו צריכים לשאול עצמנו - "האם החברות שאנו משקיעים בהן או מספקים להן אשראי מודעות לצרכים חברתיים שונים וכיצד הן מתמודדות עמם". כך למעשה אנו יכולים להבין אם חברה ערוכה למצות את הפוטנציאל העסקי שלה, ואם יש כאן יתרון תחרותי לעומת הענף או לחילופין סיכון האורב בהמשך הדרך.

הנה דוגמא רלוונטית להמחשה: בשבוע שעבר צוין בישראל היום הבינלאומי לזכויות אדם עם מוגבלות, על סדר היום עמדו נושאים רבים המוכוונים למטרה אחת הסרת חסמים חברתיים בעבור 1.4 מיליון איש (זו לא טעות הקלדה, זה המספר -  17% מהאוכלוסייה). על חיוב ההנגשה של אתרי אינטרנט נכתב לא מעט, היא לא פשוטה ומסרבלת פעולות פשוטות - עד כדי כך שלפני כמה חודשים הוחלט בכנסת על דחיית המועד לאוקטובר 2017.

דניאל צ'צ'יק
להמשך הפוסט

שוחד, שחיתות ואתיקה מפוקפקת - ב-80% מחברות התרופות הגדולות

הדירוג של ביל גייטס מסמן מגמה מדאיגה במיוחד בפייזר ובבריסטול מאיירס

2תגובות

תקציר הפרק הקודם -  מדד הגישה לתרופות (access to medicine index) הממומן על ידי הקרן של ביל ומלינדה גייטס וממשלות בריטניה והולנד מדרג פעם בשנתיים את מאמצי 20 חברות התרופות האינובטיביות הגדולות בעולם לספק תרופות למדינות  מתפתחות. הדירוג שפורסם לפני עשרה ימים,  בודק שבע סוגיות מרכזיות כמו מדיניות תמחור, ציות והתנהלות תאגידית, הגנות פטנט, בניית יכולות מקומיותֿ ומו״פ ונותן למצב בשטח משקל מכריע מהציון (50%). מעיון באמנת ההשקעה שבאתר שלו, ניתן לראות שהוא יהווה מרכיב במערכת קבלת החלטות השקעה של כ-54 גופי השקעות בינלאומיים המייצגים כ-5.31 טריליון דולר. החתומים על האמנה, אינם מדברים על הערכיות של חברות התרופות או על שיקולי מוסר, אלא על עמדתם, לפיה נקודות אלו חשובות ליצירת ערך לבעלי המניות.

אז כיצד להשתמש בכלי הזה המספק נתונים רבים כל כך במגוון נושאים?  הצעתי הנה לנתח את המדד בשלושה רבדים: מבט כללי על התעשייה, בדיקת תזוזות גדולות לעומת הדירוג הקודם ובחירת נושא בדיקה אחד שרלוונטי במיוחד למשקיעים.

תרופות לשחפת
FAISAL MAHMOOD/רויטרס
להמשך הפוסט

מלח, סוכר ושומן משבשים גם את החסכונות שלכם

בכל העולם חברות מזון חפצות חיים משתנות כדי לייצר מוצרים בריאים יותר. זה רלוונטי לאיכות החיים שלנו, אבל גם לבריאות הפיננסית. ומה מציעות בתחום תנובה, שטראוס ואסם?

4תגובות

ההבנה שמחיר המזון חשוב, אך לא פחות חשוב מה יש בתוכו כבר מחלחלת בקרב הציבור - ולפי הכותרות גם בקרב מקבלי ההחלטות בירושלים. אבל חשוב לזכור: זה חשוב עבורנו לא רק בתור צרכני מזון - אלא גם בתור משקיעים וחוסכים. יותר מכך, מדובר בנושא המשפיע על הפעילות העסקית של חברות המזון, אבל גם על לא מעט מגזרים אחרים החל מרשתות קמעונאיות ועד לחברות ביטוח.

אז בואו נרחיב מעט את היריעה ונראה מה קורה בעולם ומה מוכנות לחשוף חברות המזון הישראליות.

ג'אנק פוד
להמשך הפוסט

מניות הפארמה על המוקד? ביל גייטס יעזור לכם לאתר הזדמנויות

"לכשני מיליארד אנשים בעולם אין גישה כיום לתרופות" - הרי לכם עוד סיבה ללחץ שמופעל על חברות הפארמה ■ "מדד הגישה לתרופות" הממומן על ידי הקרן של ביל ומלינדה גייטס, עושה סדר

6תגובות

הלחץ הציבורי על חברות הפארמה הגדולות מתמקד כיום ביכולתם הכלכלית של אזרחים מהשורה לרכוש תרופות מצילות חיים. אך בעוד ההתמקדות של השבועות האחרונים הינה בארה״ב, יש לזכור כי סוגיה זו מהווה בעיה לא רק בעולם המערבי, אלא גם במדינות המתפתחות - ואף ביתר שאת.

על כן, כשאנו באים לבחון את צפי פעילות חברות התרופות בשנים הקרובות יש להביט גם אל עבר התנהלותן במדינות אלו. ניתוח שכזה, יאפשר לנו לראות את החברות שחשופות יותר - ואלו שפחות - ללחץ הגובר והולך של מוסדות וארגונים בינלאומיים, וכמובן של המדינות עצמן, להפריד בין חברות שרק מדברות לבין אלו שגם עושות, בין אלו שמשתפרות לבין אלו שמידרדרות - ובין אלו שיוכלו למקסם את הפוטנציאל שלהם במדינות המתפתחות ואלו שלא.

אי-פי
להמשך הפוסט