פוסטים אחרונים

משחק הצ'יקן שבולם את הזעזועים בכלכלת ארה"ב

כל הדרכים במשחק הפוליטי בארה"ב מתכנסות לתאריך אחד: ה-6 ביוני 2018

3תגובות

אירועי השבוע האחרון בשווקים הזכירו לנו יותר מכל שדונלד טראמפ כנשיא הוא תרופת פלא לשעמום. יותר מספינר, יותר מקוביה עם מתגים שלא עושים כלום ואפילו יותר מההתפתחויות בהפועל ת"א. טראמפ הוא פשוט תוכנית דרמה יומית שיכולה להפוך אסקפיסט מושבע למכור לטוויטר. בהיבט זה, על אף שניתן להתווכח זמן רב על היכולת של טראמפ ליישם את המדיניות הכלכלית שהבטיח (סיכוי נמוך מאוד) ועל התרומה הפוטנציאלית שלו לכלכלה האמריקאית (שואפת לאפס), אי אפשר להתווכח על זה שטראמפ מביא אתו רמה גבוהה של אי וודאות. לכן, גם אם המגמה ארוכת הטווח בשווקים לא צפויה להשתנות, בטווח הקצר אפשר להניח שטראמפ ימשיך לייצר תנודתיות.

רצף ההסתבכויות האחרונות העלו מחדש את אופציית ההדחה (Impeachment) של טראמפ מתפקידו. ההסתברות הגלומה באתרי ההימורים להדחה של טראמפ עד לסוף השנה קפצה בחדות והגיעה בחלק מהם ל-25%, אך נדמה שהחשש מוקדם מדי. התנאים להדחת נשיא בארה"ב נתונים לפרשנות רחבה יחסית, הדחה אינה אקט חוקתי אלא אקט פוליטי לכל דבר. לכן, כל עוד הקונגרס הוא רפובליקני קשה לראות כיצד טראמפ מודח מתפקידו ללא הוכחות ברורות לסקנדל חמור בהרבה מהאירועים האחרונים.

תרנגולת. הדרמה והאקשן ילוו אותנו עוד זמן רב
להמשך הפוסט

שמאלנים, תנו לדונלד לנצח

בעידן הנוכחי קשה מאוד לממשלות ליישם את האג'נדה הכלכלית שלהן, וזו כבר תופעה בעייתית לכלכלה העולמית

18תגובות

נמצא התירוץ למימוש בשוק. כמו כמעט כל דבר בחודשים האחרונים זהו... דונלד טראמפ. כבר כמה חודשים היינו עדים לסטיות תקן נמוכות מאוד בשוק המניות, ולא מעט הזהירו שהן יעלו. טוב, אבל זה כמו להגיד ביום שמש בחורף, שמתישהו בשבועות הקרובים יירד שוב גשם.

מנגנון ההשמדה העצמית של דמוקרטיות, בעידוד התקשורת שרוצה לייצר סנסציות, הופעל בארה"ב. יותר ויותר מפמפמים בתקשורת האמריקאית את האפשרות של הדחת הנשיא טראמפ. טראמפ נבחר אך לפני כמה חודשים על-ידי הציבור האמריקאי, בדיוק משום שהוא מאס בפוליטיקה והיה נגד העוינות חסרת התקדים של כל אמצעי התקשורת. תנו לו למשול! טראמפ לא נבחר כי כמה האקרים רוסים שתלו פוסטים בפייסבוק, אם זה בכלל קרה. אני מעריך שדונלד טראמפ, שבא מהעולם העסקי, לא יוותר בקלות. ובכלל, אם טראמפ כל כך איום ונורא, השוק צריך דווקא לעלות על רקע עליית הסבירות שהוא יודח, לא?!

לדעתי, השמאל האמריקאי רק יוצר אהדה נוספת לטראמפ בהפיכתו לנרדף, במקום לחכות ארבע שנים ולהציג מולו מועמד מרשים. זה מתחיל להיות דומה למה שקורה בישראל...

דונלד דאק, סקרוג'
להמשך הפוסט

הבנק שאמר לא

המגבלות של הסקטור הפיננסי על ענף הנפט מספקות לנו קריאת השכמה

2תגובות

אין רגע דל בענף הנפט והגז: מודיעין אישרה קידוח למטרת נפט בקליפורניה, רציו פטרוליום ואקסון מתחילות סקר תלת ממדי בגיאנה, ולכך נוסיף כמובן את הודעת קבוצת דלק לפני מספר ימים על השלב האחרון בהשלמת הרכישה באיתקה.

בואו נודה על האמת. יש לנו הישראלים קטע עם נפט. כנראה בגלל נסיבות היסטוריות וחמקמקות שלו לאורך השנים. אנחנו נורא רוצים למצוא נפט. אפילו כעת, כשזה כבר ממש לא באופנה ומרבית אומות העולם המערבי מתחרות בינן לבין עצמן על איך הן נוטשות דלקים מאובנים ופונות לאנרגיות מתחדשות - עדיין אנחנו בשלנו.

ילדה כועסת
להמשך הפוסט

הבהלה (כבר לא) לזהב: המדדים המובילים מחכים לטראמפ

מה אפשר ללמוד מנטישת המשקיעים את חופי המבטחים, והאם סין תגזול מארה"ב את המנהיגות הגלובלית?

8תגובות

מאז 1 במארס, שני המדדים האמריקאיים המובילים, הדאו ג'ונס וה-S&p 500, לא הצליחו להמשיך בעליות. חודשיים וחצי. אפשר להבין שמשקיעים במניות מתחילים לשאול את עצמם אם הגיע הזמן לדלל את אחזקת המניות בתיק ההשקעות. ולא חסרות סיבות: מחרחורי המלחמה של צפון קוריאה – דרך התחממות, אולי נכון יותר צינון - ביחסי ארה"ב ורוסיה, ועד למדיניות הגנה אמריקנית שהחלה לשנות סדרי בראשית כלכליים-גלובליים.

סין מארחת פסגה על סחר ותשתיות, ובין המוזמנים, איך לא, הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין והנשיא הטורקי רג'פ ארדואן. בנוסף, ישתתפו מדינות ומוסדות נאורים כמו איטליה וקרן המטבע העולמית. השאיפה של סין היא לחדש את דפוסי הסחר העולמי, לטובתה.

חוף
להמשך הפוסט

זה הזמן לצמוח, את הצרות לשכוח

למרות הצמיחה אין אינפלציה ואלו החדשות הטובות ביותר לשווקים הפיננסיים

3תגובות

טרנד הרה-פלציה (בתרגום חופשי: האינפלציה מכה שנית) שלט בשיח הכלכלי ובשווקים מאז סוף השנה שעברה. כמו שקורה בדרך כלל, גם הטרנד הזה גרם ללא מעט משקיעים להיסחף ולהתעלם מעובדות בסיסיות שמונעות מהאינפלציה להישאר גבוהה לאורך זמן. מדד אפריל שפורסם בארה"ב מלמד שטרנד הרה-פלציה הסתיים באופן רשמי ושבדיוק כמו בישראל, גם בארה"ב האין-פלציה (אינפלציה נמוכה לאורך זמן) היא המצב הבסיסי. אגב, הסיבות לאינפלציה הנמוכה בישראל ובארה"ב דומות מאוד: בעוד צד הביקוש חזק והמשק נמצא בתעסוקה מלאה, גורמי היצע כמו התקדמות טכנולוגית, התגברות התחרות ושינויים מבניים הם שלוחצים את האינפלציה כלפי מטה. לדוגמה, סעיף שירותי הטלפון במדד בארה"ב ירד ב-6.7% מאז תחילת השנה ובכ-10% מאז תחילת 2016 - וזאת בשל תחרות מחירים שמשתוללת. מחירי כלי הרכב המשומשים ירדו ב-4.6% בשנה האחרונה בשל עודף ההיצע והתנאים הנוחים בשוק האשראי לרכב. נשמע מוכר? תזרקו לקלחת הזו את הכחלוניזם ותקבלו את סביבת האינפלציה בישראל.

בעקבות מדד אפריל, האינפלציה השנתית בארה"ב ירדה מ-2.4% ל-2.2%. אינפלציית הליבה ירדה ב-0.1% נ"א ל-1.9% ונמצאת מתחת לרמת 2.0% בפעם הראשונה מאז אוקטובר 2015. בדיקת הסעיפים השונים במדד מעלה תמונה שעשויה להטריד מעט את הפד. כידוע, הפד נותן משקל גבוה יותר למדד המחירים של ההוצאה הצרכנית (PCE) מאשר למדד המחירים לצרכן (CPI). מפאת רצון לסיים את לפני מתקפת הסייבר לא נפרט פה היום את ההבדלים בין השניים (מי שרוחו לא נותנת לו מנוחה וחייב הסבר עכשיו ומיד - מוזמן לשלוח מייל או לחילופין להסתכל בגוגל), אבל נציין שהמשקל של סעיף הדיור שעלה ב-0.3% גבוה הרבה יותר ב-CPI מאשר ב-PCE (40% לעומת 7.5% במדדי הליבה, בהתאמה) ושהמשקל של סעיף הבריאות שירד ב-0.2% נמוך יותר (10% לעומת 20.5% במדדי הליבה). המשמעות המיידית היא שאינפלציית הליבה של ה-PCE צפויה לרדת אף יותר ותהיה כנראה 1.4%-1.5%% לאחר מדד אפריל (מתפרסם בסוף החודש). בסביבת עולם כזו ההסתברות שהפד יעלה את הריבית מהר יותר מכפי שהשוק מגלם (1.66 העלאות ריבית נוספות עד לסוף השנה) היא נמוכה מאוד, ולכן החלק הבינוני-ארוך של העקום האמריקאי נראה בהחלט אטרקטיבי. מכיוון שהמדיניות המוניטארית של בנק ישראל תסתכם בשנה הקרובה בלעשות קופי/פייסט להודעות לתקשורת, גם בישראל עקום האג"ח בהחלט מעניין להשקעה.

סקרי הסנטימנט של המגזר העסקי ושל הצרכן היו גם הם חיוביים ורומזים על צמיחה מהירה
אילן אסייג
להמשך הפוסט

מי יציל את עלמת הנפט מהמצוקה

הנכס שבעבר נקרא "הזהב השחור" נהפך לעלמה במצוקה כרונית, ובעוד מאמציהם ההרואיים של מציליה זכאים להתייחסות, הנבל שבסיפור הוא בפרופורציות מיתיות

10תגובות

זה אמנם לא טרוויאלי, אבל הדימוי ההולם ביותר עבור הנפט בימים אלו הוא עלמה במצוקה. כך בדיוק סעודיה ורוסיה מתייחסות אליו, כפי שהן נוהגות כלפי מלת הכבוד שלהן בנוגע להפחתת ייצור הנפט שתישאר על כנה אל תוך 2018. עם זאת, הנכס שבעבר נקרא "הזהב השחור" נהפך לעלמה במצוקה כרונית, ובעוד מאמציהם ההרואיים של מציליה זכאים להתייחסות, הנבל שבסיפור הוא בפרופורציות מיתיות. אפילו האמיץ מבין אביריה הוא, אך אבוי, רק בן תמותה וסופו בתבוסה. הרי איך אביריה יכולים להנחיל ניצחון, כשמאמצי ההצלה שלהם הם-הם שמאכילים את הדרקון?

ככל שאופ"ק ושותפיה מוותרים על נתח שוק, הדרקון האמריקני (איפה הוא, כשהדרקון הסיני יורק אש בפסגה עולמית?) שמח להגדיל את נתחו שלו - על חשבונם. כך שבפועל אין הפחתה בייצור נפט. ככל שהדרקון האמריקאי מגביר את ייצור נפט, כך יש לו יותר אש לירוק, ובהתאם - להגביר את מצוקתה של העלמה שלנו.

ככל שאופ"ק ושותפיה מוותרים על נתח שוק, הדרקון האמריקני מגדיל את נתחו
להמשך הפוסט

להטיל מס גם על דירה שנייה

המס על השקעות בנדל"ן עדיין נמוך מהמס על רוב ההשקעות ההוניות. אין שום סיבה שהוא לא יהיה שווה למס על רווחי הון בשוק ההון - או אפילו גבוה ממנו מהותית

124תגובות

חוק מס דירה שלישית נבחן השבוע בבג"ץ. שופטי בית המשפט העליון לא אוהבים להחליט ולפסוק. קבלת החלטה היא אכן פעולה קשה לבני אנוש, אף שהשופטים אמורים להיות מורמים מעם. לכתוב פסקי דין זה גם עבודה וזה גם לוקח זמן. אז השופטים העצלים שולחים את החוק חזרה לממשלה, כמו שבערכאות נמוכות יותר שולחים את כולם לגישור, פישור או חשיבה מחודשת. הכותרות בעיתונים טענו שבית המשפט העליון נותן בכך לממשלה למשול ולחוקק. אבל זה בדיוק להיפך! הממשלה חוקקה. אני בטוח שזה לא מתאים לכאלה שיש להם 10 דירות ולא מתאים לאופוזיציה (כמו כמעט כל פעולה של הממשלה). אבל, לתת לממשלה למשול זה לדחות את העתירה. זו הממשלה שנבחרה על ידי הציבור הישראלי לחוקק חוקים - וצריך לתת לה למשול. זאת כמובן לפני התייחסות למהות והעניין הכלכלי-חברתי. לטעמי, זהו חוק מצוין וצודק.

המס על השקעות בנדל"ן בישראל הוא נמוך באופן היסטורי. הוא הועלה במעט בשנים האחרונות, אך לא בצורה מספקת. המס על השקעות בנדל"ן עדיין נמוך מהמס על רוב ההשקעות ההוניות. אין שום סיבה שהוא לא יהיה שווה למס על רווחי הון בשוק ההון, או אולי אפילו גבוה ממנו מהותית, בתקופה שבה הממשלה רוצה להוריד את מחירי הדיור. שום חוק אינו מושלם, אבל זהו בהחלט חוק מהמוצדקים. ואל תגידו לי שקניית דירה שלישית רביעית חמישית זו לא פעולת השקעה. לטעמי, היה צריך לחוקק חוק מס "דירה שנייה". אדם גר בדירה אחת. הדירה השנייה היא לצורך השקעה מתוך הגדרה.

מדיניות המיסוי היא אולי הדרך היחידה שיש לממשלה לממש את האג'נדה שלה בהתמודדות עם הבועה בשוק הנדל"ן למגורים, שכן הממשלה אינה קובעת את שיעור הריבית במשק. הגדלת ההיצע אינה רלוונטית. יש מספיק אנשים בארץ שיש להם כסף לקנות גם 3 גם 5 וגם 10 דירות.

דירות להשכרה בתל אביב. שיעור השוכרים בעיר הוא הגבוה ביותר בישראל
תומר אפלבאום
להמשך הפוסט

למה החלטתי להמר נגד אילון מאסק ומה הקשר לתיאוריית הברבור השחור

המניה של יצרנית הרכב החשמלי ממשיכה לעלות בזכות החלום שמפמפם המנכ"ל והיזם המוחצן שלה - אילון מאסק ■ מכיוון שאני נמנה עם מחנה הלא מאמינים, החלטתי להמר נגדה בסכום קטן ■ אם זה יצליח - הרווח יהיה גדול מאוד

39תגובות

כוכבו של נאסים טאלב, מחבר הספר הברבור השחור, דרך אחרי משבר 2008. תאוריות ההשקעה שלו והבנתו בהסתברות הסטטיסטית של אירועים קיצוניים, תפסו מקום נכבד בסדר היום של המדיה הפיננסית. הביטוי שאותו טבע לתיאור אירוע קיצוני — ברבור שחור — נישא כיום על כל לשון.

מאז עבר זמן רב, ואחרי אותה תקופה קיצונית הגיעו לא מעט שנים של גאות פיננסית ותחושה שהכל בא על מקומו בשלום. כשמחברים את תחושת המשקיעים שהכל נרגע עם שערי ריבית שמתאימים לימי משבר, ניתן להבין איך הגיעו מחירי המניות לאן שהגיעו.

אילון מאסק מציג את מכונית טסלה מודל X ב–20
בלומברג
להמשך הפוסט

הדלת הפתוחה בבנק ישראל - שחייבים לטרוק בפני הפוליטיקאים

הצעת חוק שהועלתה השבוע עלולה לפגוע בעצמאות בנק ישראל ולהוביל את המשק למדרון חלקלק שיסתיים משבר

13תגובות

פרק הוויקיפדיה שמתאר את המשבר הכלכלי העולמי של שנות ה-30, השפל הגדול, מכיל כ-11 אלף מלים. כ-4,000 מלים מתוכן מרכיבות את החלק המתאר את הגורמים שהובילו למשבר. רוצה לומר, אף משבר כלכלי, חברתי או פוליטי לא נוצר מעולם יש מאין - אלא כתוצאה מאוסף החלטות, בדרך כלל גרועות, של אלו שמחזיקים בשלטון. הצעת החוק שהוגשה השבוע שלפיה בנק ישראל יחויב להתייעץ עם הכנסת בכל נושא הקשור לצרכנות נראית כעוד החלטה גרועה במיוחד שעשויה להירשם בבוא היום בוויקיפדיה כאחד הגורמים הראשוניים למשבר כלכלי עתידי. על ההצעה חתומים 11 ח"כים בהם יעקב פרי ואיתן כבל.

נכון, לפי ההצעה הכנסת תתערב רק בנושאים הקשורים לצרכנות ובנק ישראל לא יחויב לקבל את עמדת הכנסת, אבל עצם העובדה שאנשי בנק ישראל יחויבו להביא את הצעותיהם לדיון בכנסת, במיוחד בתקופה המאופיינת בגאות של מפלס הפופוליסטיות, עשויה להשפיע על ניסוח ההצעות או על עצם קיומן.

דלת כניסה
יעל אנגלהרט
להמשך הפוסט

העלאת ריבית? למה לא בעצם?

דו"ח התעסוקה של אפריל מלמד ששוק העבודה האמריקאי נראה מצוין ותומך בהעלאת ריבית נוספת

6תגובות

יותר מכל, דו"ח התעסוקה של אפריל מלמד שהדו"ח מהחודש שעבר, זה שהראה תוספת של 98 אלף משרות בלבד, היה לא יותר מבליפ סטטיסטי. מי שהחששות מכך ששוק העבודה האמריקאי מאבד מומנטום הדירו שינה מעיניו - שמח לראות 211 אלף משרות חדשות בארה"ב (צפי: 190 אלף), ועוד שורה של נתונים חיוביים. השורה התחתונה היא די פשוטה: הפד יכול להרגיש מאוד בנוח עם העלאת ריבית נוספת בחודש הבא. עובדה זו כבר מתומחרת במלואה בשווקים שאף מתמחרים הסתברות של 57% להעלאת ריבית נוספת (מעבר לזו של יוני) עד לסוף השנה. עם קונצנזוס כזה נראה שהסיכון בחלק הארוך של עקומי התשואות בארה"ב הוא נמוך יחסית. מכיוון שהעלאת הריבית בישראל צפויה להתעכב יותר זמן מעלילה עם עניין אמיתי במשחקי הכס, יש הצדקה ברורה להחזקה של מח"מ בינוני-ארוך בתיק האג"ח.

עוד נקודות מהדו"ח:

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפנסילבניה, בחודש שעבר
CARLO ALLEGRI/רויטרס
להמשך הפוסט

שאלת שני טריליון הדולר והפרדוקס הצרפתי

תשואת האג"ח הצרפתי ל-10 שנים החלה במגמת ירידה. ממה בעצם מפחדים המשקיעים הצרפתים?

8תגובות

האם צרפת תבחר להישאר באיחוד האירופי ובגלובליזציה ותשים את הפתק של עמנואל מקרון בקלפי -  או שמא תבחר בסגירת גבולות, ניתוק מן האיחוד והמטבע שלו, ובכך תמשיך את המגמה הטרנדית של ברקזיט ודונלד טראמפ? לפי המומחים והסקרים, זה נראה ודאי שמקרון יביס את מארין לה פן. מסוף בלומברג מספק אינדיקטור המורכב ממוצעים של חברות הסקרים: OpinionWay/Orpi ,IFOP/aris Match Harris Interactive ,Kantar Public ו-BVA. לפי האינדיקטור הזה, הסיכויים של לה פן לנצח הם 37.50% ושל מקרון 62.5% - 25% יותר. בחברת ההימורים Oddchecker, מקום שבו האנשים ,Put their money where their mouth is הפער מוגזם עוד יותר – הסיכויים של מקרון הם 92% מפלצתיים לעומת 13% מביישים של לה פן. סוחרים העלו את היורו ביום שישי למחיר סגירה של 1.0998, הגבוה מאז 8 בנובמבר, יום הבחירות הנשיאותיות בארה"ב ויום שבו החל הראלי של טראמפ.

עם זאת, בואו נזכור שכל המדגמים והמומחים אמרו את אותו הדבר לגבי משאל העם הבריטי והבחירות בארה"ב – אין מצב. הליש"ט שבר את מחיר ה-1.5000 כלפי מעלה, הגבוה מאז דצמבר 2015, רק כדי לקרוס 6% ביום אחד, שיא גרוע חדש, מאז יום רביעי השחור ב-16 בספטמבר 1992, כשג'ורג' סורוס מכר את הפאונד בחסר ושבר את הבנק המרכזי האנגלי ואת אוצר המדינה של הוד רוממותה. באותו יום הפאונד נפל "רק" 4%. השיא הגרוע דאז. עד לברקזיט.

לה פן, אחרי הכרזת התוצאות
רויטרס
להמשך הפוסט

כשהדב הרוסי מתעורר מתרדמת החורף

וגם:הרבעון המוצלח של חברות הטכנולוגיה בארה"ב והחגיגה הלא הגיונית בחסות הבנקים

11תגובות

שוקי המניות בעולם שומרים על עוצמתם והתנודתיות חזרה להיות די נמוכה. מדד מניות הטכנולוגיה בארה"ב מתבלט לאחרונה בעוצמתו, בעקבות דו"חות טובים של החברות בענף. בכלל, עונת הדו"חות הנוכחית בארה"ב היא הטובה ביותר שראינו זה כמה רבעונים.

בשוק הון שבו יש עדיין ריביות שליליות, המשקיעים עדיין נהנים. אין סיבה להפסיק ליהנות ולהרוויח, כל עוד הבנקים המרכזיים נותנים לנו את זה. ייתכן שדווקא הכלכלה הריאלית ממשיכה להיפגע, כתוצאה מריביות נמוכות כל כך ואף שליליות - לאורך זמן כה רב - בניגוד לתיאוריה הכלכלית. מה הגיוני בריביות שליליות?! המשקיע משלם ללווה בשביל להלוות לו כסף?! בעולם כזה הפיריון נפגע ודרך הפיריון, אולי אפילו הצמיחה. בפועל, אין כיום כבר שום סיבה שבנקים מרכזיים יחזיקו ריביות נמוכות או שליליות. כבר אין סכנה לדיפלציה, הצמיחה היא סבירה ואין באופק תרחיש כלכלי משברי.

צמצום המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני נמשך בארץ ובעולם. בעבר, מרווחי האשראי הושפעו מרמת המינוף של החברות. כיום קשר זה ניתק, בשל הריבית האולטרה נמוכה למשך זמן כה רב. כיום הנזילות האדירה בשווקים מכתיבה את המחירים גם בשוק הקונצרני יותר מכל. כל משקיע רוצה פיסה קטנה מאיזושהי תשואה חיובית, שעוד אפשר להשיג באג"ח. המחירים בשוק הקונצרני גבוהים, אפשר לקחת צעד אחורה, אבל הכסף עדיין זורם. העובדה כי החברות לוות במחיר כה נמוך מגדילה, כמובן, את האטרקטיביות של המניות.

רוסיה
Pavel Golovkin/אי־פי
להמשך הפוסט

התוכנית של הסוחר ק' למסחר בשווקים ולכיבושה של בר רפאלי

הורדת מס החברות של טראמפ היא לא יותר ממשאלת לב שלא צריכה להשפיע על מי שמגבש אופק מסחר מסודר

13תגובות

חיכינו חיכינו, קיווינו קיווינו והנה קיבלנו! את תוכנית המס של טראמפ!! אה רגע...קיבלנו? זה בדיוק הרי מה שהוא הבטיח בקמפיין. הורדה של מס החברות ל-15% ועוד כל מיני דברים טובים מהצד. נהדר, נשמע קסום, באמת. מי הרי מתנגד להורדת מסים? אז מהבחירות בנובמבר עד להשבעה אמצע ינואר צוות המעבר ישב על זה. ואז 100 ימים במשרד האוצר, וזה מה שקיבלנו אחרי 6 חודשים? דף אחד של מסרים לתקשורת בלי שום פירוט של איך לשלם על זה?

אז קודם כל, זו לא "תוכנית". מה שאנחנו ראינו בשבוע שעבר זו "משאלת לב". תוכנית, לפי המילון היא: "דרך פעולה מתוכננת היטב, הצבת יעד". אוקי, אז יעד ראינו (הורדת מס) אבל דרך פעולה לא ראינו. בוא נקביל את זה רגע לזה שאני אגיד שאני רוצה לבלות את הלילה עם בר רפאלי. זה יעד, לא תוכנית. תוכנית זה נניח אם אגיד שיש לי חבר, שיש לו מידע מפליל על בעלה של בר, יכול לסכסך ביניהם...ואז עוד חבר שיכול לקשר בינינו בדיוק בזמן המתאים ו...טוב. אתם הבנתם, אני מקווה. זו "תוכנית", כי יש לה דרך פעולה. זאת אמנם תוכנית לא חכמה, אבל לפחות זו תוכנית. ואגב, זו כנראה תוכנית מבושלת יותר מתוכנית המס שהציגו לנו.

business plan
www.entrepreneur.com
להמשך הפוסט

כיצד מצליחות חברות היי-טק ישראליות "להחריש" את שכר מנהליהן מאוזני המשקיעים

מנכ"ל נייס קיבל ב–2016 שכר בעלות של 21 מיליון שקל ונהפך ל"שיאן השכר הישראלי". על פי דו"ח הרווח המתואם (Non GAAP) שעורכת נייס לצד הדוח הרשמי, כשני שלישים מהשכר שניתנו לו באופציות, אינם הוצאה אמיתית ■ זוהי רק דוגמה אחת לדרך שבה רווחי GAAP־Non של חברות דואליות הופכים לגבוהים בהרבה מהרווח הרשמי, מבלי שהמשקיעים, התקשורת ורשות ני"ע יתריעו על כך

33תגובות

פרסום שכר של בכירים תופס תמיד כותרות גדולות, וברור למה. זה מושך את הקוראים, ומעורר לא פעם רגשות עזים של כעס, מרמור או קנאה מצדם. בקיצור — אייטם מעניין ומרבה רייטינג. בשבוע שעבר פורסמו נתונים בדבר עלות שכרו של מנכ"ל נייס, ברק עילם, וכיצד הוא התברג, אם נשתמש בביטוי החביב על התקשורת, לצמרת מקבלי השכר.

אקדים ואומר כי אין לי שום קשר למנכ"ל נייס, לא לחיוב ולא לשלילה. אני לא מכיר אותו אישית, ואין לי דבר וחצי דבר נגדו או נגד שכרו. גם העיסוק בגובה שכרו אינו נושא הטור הזה. העיסוק בשכר בכירים כל כך אינטנסיבי, שאין לי מה להוסיף עליו. העובדה שבחרתי במקרה של נייס נובעת רק מכך שהיו על החברה פרסומים בשבועות האחרונים, והיא מהווה דוגמה לתופעה גרועה, ולצערי נפוצה מאוד, של בלבול משקיעים שאינם בקיאים די הצורך בהבנת הדקויות של ניתוח תוצאות כספיות של חברות.

ברק עילם
CRC Media
להמשך הפוסט

אין מה לדאוג, טראמפ ומקרון יפתחו את הסכר

די מדהים שמנהלי השקעות אינטליגנטים מתפתים להאמין לכותרות המאיימות על האסון שיתרחש אם ייבחר בבחירות מועמד כזה או אחר.כמה פעמים בשנה האחרונה הסתבר שאירועים פוליטיים יוצרים הזדמנויות משמעותיות לרווחים

13תגובות

המדדים האמריקאיים שוב בשיאים חדשים וכאילו כלום לא השתנה בשוק ההון בשנים האחרונות. ואכן, הדבר העיקרי לא השתנה. הבנקים המרכזיים התאהבו במדיניות האולטרה מרחיבה, אף שכבר אינה נחוצה זה שנים. ובכל זאת, לא הייתי רוצה להתחלף עם הנגידים בעולם המערבי. אסטרטגיית היציאה מהמדיניות של הריביות הנמוכות והשליליות, וקניית אג"חים ממשלתיים וקונצרניים בשוק ללא רסן, היא מורכבת במיוחד. צמצום מוניטרי משמעותי בהחלט יכול לשנות תמחורים בשוק ההון. אבל, אין לאף נגיד סיבה (ואומץ) לעשות את הניסוי הזה בקדנציה שלו. כל נגיד רוצה להשאיר את המלאכה הקשה והמסוכנת הזאת לזה שיבוא אחריו. אנחנו, בינתיים, נמשיך להינות מעליית ערך הנכסים הגלובלית.

כשהריבית הריאלית בארה"ב שלילית ורווחי החברות עולים, מכפיל של 8-19 ב-S&P אינו בועה. גם הביקורת על החברות האמריקאיות, על כך שהן מעלות מינוף ועושות בייבק היא די טפשית בעיני. החברות מבצעות פעולה כלכלית הגיונית מבחינתן, שמעלה את הערך לבעלי המניות. למה בעצם לא להנפיק חוב זול במחירים מגוחכים ולפעול לטובת בעלי המניות?! איך זה ייגמר? אם לא תהיה צמיחה הרבה יותר גבוהה בעולם (כנראה שלא תהיה), זה ייגמר רע! אבל... לא כרגע.

סכר היואסי, צפון קרוליינה
להמשך הפוסט

איך תדעו שלסופרמרקט שלכם אכפת?

עדיף שרשתות קמעונאיות "יתרמו" שטחי מדף לספקים קטנים מאשר תרומה כספית לקהילה

6תגובות

מאבק הספקים הקטנים על שטחי המדף עולה שוב על סדר היום כשברקע שאלת השיקולים שצריכים להנחות את הממונה להגבלים עסקיים. בואו נביט על כך מזווית נוספת:כתבתי כבר לא פעם, כאן בבלוג, על החשיבות של עסקים לטפח ולשמור על הרישיון החברתי שלהם לפעול. זה די ברור שמוטב לכל חברה לדאוג שמחזיקי העניין שלה, כמו ספקים או לקוחות, יפעלו יחד אתה. או בעולם פחות אוטופי וקצת יותר ריאלי - רצוי שחברה תדאג למזער את הסיכון שמחזיקי העניין שלה יפעלו נגדה. כמובן שככל שהחברה גדולה יותר בתחומה, כך הציפיות ממנה להשפעה חיובית רק עולות והפוך – רמת ההתנגדות מתחזקת בתגובה להשפעות שליליות.

הבעיה הגדולה היא שלפעמים נושאים מסוימים נותרים רדומים עד שמחזיקי עניין "פתאום" מתעוררים וכך יוצא שמצב נתון, שבמשך תקופה כזו או אחרת לא היה אכפת ממנו לאף אחד, פתאום מהווה גורם משפיע ויוצר נזק תדמיתי ולפעמים גם מעבר לכך. יותרה מכך - לא תמיד לחברות, ודאי שלא גדולות, יש את היכולות להגיב גם בזמן וגם באופן אפקטיבי. ואז קורה מה שקורה וכולם אומרים "כן, הכתובת היתה על הקיר" וכן הלאה וכן הלאה.

עגלת קניות
להמשך הפוסט

החקלאית שזורעת רווחים (וגם איך יצאתי אהבל)

רשתות הקמעונות בארה"ב חוטפות מהלומות מאמזון, אבל רשת אחת לציוד חקלאי עשויה להפתיע

המשבר בענף הקמעונאות (Retail) בארה"ב לא פסח על אף אחת מהרשתות הגדולות, שהלחם והחמאה שלהן נאכלו על ידי אמזון בתהליך שזכה כבר לשם אמזוניזציה של המסחר. בתהליך הזה, אנשים מעדיפים לבצע רכישות מהסלון ולא לצאת לקניון או למרכז הקניות הקרוב; ההזמנה באמזון יכולה להגיע עד לפתח הבית למחרת היום, ובמקרים מיוחדים (למשל, בערים הגדולות) - עוד באותו היום. יתרה מכך, אין סימנים ברורים לשינוי במצב. אמזון מנסה לשפר את המצב התחרותי שלה ולהשביע את רצון הקונים מהר ככל האפשר על ידי שימוש ברחפנים.

כך, למשל, ירדה מניית מייסי׳ז (סימול: M), רשת בתי הכל-בו האייקונית, ב-60% מאז השיא שרשמה ביולי 2015; נורדסטרום (סימול: JWN), רשת כל-בו יוקרתיים, ירדה "רק" בכ-40% באותה תקופה; ובד בת׳ אנד ביונד (סימול: BBBY), רשת המוכרת בעיקר מוצרים לבית, ירדה בכ-42.5% באותה תקופה, כל זה כשאמזון (סימול: AMZN) עולה בטיפה יותר מ-100%. (גילוי נאות: לא החזקתי במניית אמזון מאז סוף 2013. במלים אחרות, אני אהבל).

טרקטור מתוצרת ג'ון דיר חורש בשדה כותנה בטקסס. לתוכניות של טראמפ ייקח עוד שנים להשפיע על החברה
בלומברג
להמשך הפוסט

הלקוח הגדול והרווחי עזב - מה לעשות עם המניה של חברת תיווך התרופות?

למרות הרווח המפתיע של יצרנית הנפט, לא ברור מה יקרה כשהתוקף של ההסכם הנוכחי להגבלת הפקת הנפט יפקע

5תגובות

הפוסט על אקספרס סקריפטס התפרסם בתחילת מארס, כשמחיר המניה עמד על כ-70 דולר; אז המלצתי על שורט מתון, משום שכלל חברות ה-Pharmacy Benefit Management נתקלו ברוחות אף – הניסיון המהותי להוריד את מחירי התרופות והתפישה שהמתווכים כמו חברות ה-PBM רק גוזרים קופונים על חשבון הצרכן הסופי – שיקשו עליהן להמשיך עם התכנית העסקית הנוכחית.

מאז מארס נסחרה המניה בירידה קלה, ונסגרה אתמול בשער של 67.25 דולר, אבל לאחר סוף המסחר אתמול הודיעה החברה שעוד לקוח גדול עזב אותה (לא הראשון, לפני כחודש וחצי איבדה החברה את החוזה לאספקת תרופות למבוטחים של חברת General Motors). החברה הודיעה שאנת׳ם (סימול: ANTM), אחת מחברות הביטוח הרפואי הגדולות בארה״ב, הודיעה לה על כוונתה לא לחדש את החוזה ביניהן כשיפקע בדצמבר 2019.

תרופות
בלומברג
להמשך הפוסט

כך טבעתי בחבית נפט

הסוחר לוקח אותנו לטיול מאקרו בשוק הנפט, ועל הדרך מתייחס למניות האנרגיה שהוזכרו בטור בחודשים האחרונים ולהפסדים שהן גרמו

7תגובות

מחיר חבית נפט היה הבוקר 50 דולר (WTI), התאוששות קלה לאחר שהיא כבר נסחרה בקרוב ל-49 דולר ביום שישי. את ההתאוששות הזה רצוי לראות בהקשר של העלייה המרשימה בשערי נכסי הסיכון הבוקר, מאז שנודעו תוצאות סיבוב הבחירות הראשון בצרפת. אני בטוח שעמנואל מקרון שמח להיווכח שהסיכוי הריאלי שייבחר לנשיא צרפת ב-7 במאי פתר באחת את המתיחות הפוליטית באיטליה, את המתיחות הצבאית בצפון קוריאה (ראו עוד למטה), בטורקיה, בסוריה במזרח התיכון וברוסיה.ללא ספק זה מרשים.

נחזור טיפה אחורה, אל נובמבר 2016 ואל ההצלחה של אופ״ק/נופ״ק להסכים על מכסות ייצור מקסימליות לחברי הקרטל וליצרניות שאינן חברות לתקופה של שישה חודשים. במהלך החצי השני של נובמבר עלה מחיר חבית נפט מ-42 דולר ל-50 דולר בגלל ההסכם הנ״ל; התייחסתי לאפשרות שמחירי הנפט יעלו כתוצאה מהסכם, כספקולציה, בכמה פוסטים. במקביל עלו גם מחירי חברות האנרגיה האמריקאיות בין אמצע נובמבר לאמצע דצמבר.

המוני חביות נפט צבעוניות מצילום על
Dreamstime
להמשך הפוסט

החגיגה שעלולה להיגמר בהנגאובר

תוצאות הבחירות בצרפת אכן מעודדות, גם בגלל הירידה הדרמטית בסיכוי ל-Frexit וגם כי מסתבר שהסקרים עובדים. אבל רצוי להיזהר מהערכת יתר לגבי יכולתו של מקרון

4תגובות

תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות בצרפת הן חדשות טובות לשווקים - לא רק מפני שהן שמות את עמנואל מקרון המתון והפרו-עסקי בפוזיציה מצוינת להיות הנשיא הבא של צרפת, אלא גם משום שהן מלמדות יותר מכל שאחרי כל הרעש והמהומה מתברר שהסקרים דווקא עובדים ושהאנשים פועלים רוב הזמן באופן רציונלי.

שתי טענות חזרו ונשמעו בשבועות האחרונים בהקשר של הבחירות בצרפת. האחת: בדיוק כמו במקרה של הברקזיט וטראמפ גם אם לה פן תנצח זה לא ביג דיל. השנייה: בדיוק כמו במקרה של הברקזיט וטראמפ לסקרים אין שום משמעות. שתי הטענות האלו שגויות. ראשית, שתיהן מתבססות על ההטיה הפסיכולוגית להאמין שמה שהיה הוא שיהיה. שנית, בגלל החברות בגוש היורו והיעדר מטבע עצמאי, יציאה של צרפת מהאיחוד האירופי היא ממש לא כמו היציאה של בריטניה.

מקרונים
אייל טואג
להמשך הפוסט