חקר המוח, ערים חכמות ולוויינים קטנים - מה מחפשים הסינים בישראל - תעשייה ומקרו - דה מרקר TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חקר המוח, ערים חכמות ולוויינים קטנים - מה מחפשים הסינים בישראל

היצוא הישראלי לסין צומח בסיוע הממשלה, אך אינטל וכיל אחראיות על יותר מ60% ממנו ■ נתניהו יצא אתמול לביקור בסין עם יותר מ-100 אנשי עסקים ואקדמיה ■ בביקור צפויים להיחתם הסכמים בין המדינות בתחומי תעופה, חינוך, מדע, בריאות וסביבה, וכן הסכם להבאת פועלי בניין

9תגובות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ורעייתו שרה בקבלת פנים בסין, אתמול
חיים צח / לע"מ

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצא אתמול לסין בראש משלחת של שרים ואנשי עסקים. נתניהו צפוי להיפגש עם נשיא סין, שי ג'ינפינג, עם ראש ממשלת סין, לי קצ'יאנג, ועם ראשי תאגידים סיניים. ממשרד ראש הממשלה נמסר כי בביקור יושם דגש על שיתוף פעולה כלכלי בין המדינות, ובכלל זה על הגדלת היצוא הישראלי לסין, המשך ההשקעות הסיניות בישראל ושיתופי פעולה בתחומי המדע והתעשייה.

בביקור צפויים להיחתם הסכמים בין המדינות, בין השאר בתחומי התעופה, החינוך, המדע, הבריאות והסביבה, וכן הסכם להבאת פועלי בניין סינים לישראל. בנוסף, צפויה להיחתם תוכנית תלת־שנתית לחיזוק הקשרים בין שתי המדינות.

במהלך הביקור תתכנס בפעם השלישית ועידת החדשנות המשותפת לישראל ולסין, שבמסגרתה מקודמים קשרי מדע וטכנולוגיה. הכינוס הקודם של הוועידה, שנערך ב–2016, התקיים בישראל.

לנסיעת נתניהו מתלווה שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, לאחר ששר האוצר, משה כחלון, ביטל את השתתפותו בנסיעה על רקע המחלוקת הפוליטית עם ראש הממשלה. כמו כן, מתלווים לנתניהו שר החקלאות אורי אריאל, שר המדע אופיר אקוניס, שר הבריאות יעקב ליצמן והשר להגנת הסביבה זאב אלקין.

כמתואר

סין היא יעד כלכלי־אסטרטגי של ממשלת ישראל. בעקבות התנגדות ארה"ב, אין לישראל אפשרות לפתח עמה יחסים בתחום הביטחון, ולכן, היא מטפחת עמה קשרים כלכליים — בעיקר בתחומים אזרחיים. לסין יש עניין רב בטכנולוגיות ישראליות מתקדמות, כחלק מהאסטרטגיה שלה, בעיקר בעשור האחרון, להיהפך מספקית כוח עבודה זול לחברות מערביות למעצמה טכנולוגית.

בביקור המשלחת הישראלית בסין משתתפים יותר מ–100 אנשי עסקים ואקדמיה ישראלים, ובהם נציגים מחברות המים נטפים, IDE ונען ג'ין, וכן מהבנקים לאומי והפועלים. עוד הצטרפו לביקור נציגים מהחברות כלל ביוטכנולוגיה, קומפאס ונצ'רס, כיל, קבוצת אינפיניטי, משרדי עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, עמית פולק מטלון ומיטל ליקוורניק, לדם, טל, הדסה, התעשייה האווירית, קבוצת אל.אר, אלגטק, ריינבו מדיקל, נטלי, פיליפס, חברת היהלומים ליאו שכטר, ונציגים של האוניברסיטאות העברית, חיפה ותל אביב.

מאחר שלרוב, אנשי עסקים פרטיים מתקשים לחדור לשוק הסיני, ממשלות ישראל וסין יצרו "מטרייה" של פרויקטים משותפים גדולים, שנועדה לנטרל חששות מהונאה. עם זאת, הסכמים אלה אינם מבטיחים שמירה מוחלטת על הקניין הרוחני של חברות ישראליות, תחום שנחשב בעייתי בסין.

בין הפרויקטים שפועלים בחסות המטרייה הממשלתית נמצא הפרויקט הישראלי עיר המים, שהושק ב–2014 בעיר שאוגאנג שבמחוז שאנדונג, ובמסגרתו יוטמעו ברחבי העיר טכנולוגיות מים ישראליות. פרויקט נוסף, להקמת פארק היי־טק ישראלי בשאנגזו, נחתם בין המדינות ב–2015. במסגרת הפרויקט יוענקו תמריצים לחברות ישראליות לחדירה לשוק הסיני. בנוסף, בפארק יוקצה מבנה לחברות ישראליות, הכולל מרכז ייצור, מעבדות ושטחי עבודה נוספים. לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה יזמה את הפרויקט.

לקראת הביקור, אמר נתניהו כי יפעל לכינון הסכם סחר חופשי בין סין לישראל. לפני כשנה הודיעו נתניהו וסגנית ראש ממשלת סין, ליו ינדונג, על התחלת שיחות להסכם כזה. הסכם סחר חופשי עוסק ביבוא ויצוא ללא מכס או במכס מופחת בין המדינות, ומעניק למדינות יתרון מול מתחרים שאין להם הסכמים דומים.

מנהל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן, אמר אז כי לישראל יש עניין לכלול בהסכם העדפות ביצוא ההיי־טק, מוצרי טכנולוגיית המים (כטפטפות ומגופים) ומוצרי חקלאות (כפירות וירקות מיוחדים ותבלינים). לדבריו, יש להניח שסין תרצה לייצא לישראל ללא מכס מוצרי צריכה, כמוצרים חשמליים, שכיום המכס עליהם הוא כ–12%. בהסכמי הסחר של ישראל עם אירופה וארה"ב הוסר מהם המכס לחלוטין.

כמתואר

צפוי ששני הצדדים ירצו להגן על תחומים רגישים, שבהם המכס לא ירד כלל, או ירד בהדרגה. כהן העריך כי מגעים מואצים לחתימה יוכלו להניב הסכם כזה בתוך שנתיים־שלוש.

סחר בהיקף 9 מיליארד דולר ב–2016

הסחר עם סין ידע תנודתיות בשנים האחרונות. כמחציתו יצוא של יצרנית השבבים אינטל ישראל, המעבירה את השבבים המיוצרים בישראל לחברות בנות בסין. יצואנית גדולה נוספת לסין היא כיל, המייצאת אשלג ומינרלים אחרים. יחד אחראיות שתי החברות על יותר מ–60% מהיצוא לסין, ועשר חברות מחזיקות ביותר מ–72% ממנו.

משרד הכלכלה אישר כי היצוא הישראלי לסין, בדומה ליצוא הישראלי בכלל, מאופיין בריכוזיות גבוהה. מצב זה מסוכן עקב התלות הגבוהה בביצועים של מספר חברות מצומצם או חשיפתן לגורמים חיצוניים.

מספר היצואנים לסין היה כ–1,700 ב–2015, לעומת כ–1,300 ב–2010. מבין היצואנים לסין, שניים בלבד הם גדולים, 23 בינוניים (מכירות של 10—100 מיליון דולר בשנה), 102 קטנים (1—10 מיליון דולר בשנה) והשאר זעירים.

על פי נתוני מכון היצוא, בין 2007 ל–2016 גדל היצוא (ללא יהלומים) של ישראל לסין בשיעור מצרפי של 268%, מכ–870 מיליון דולר ב–2007 לכ–3.2 מיליארד דולר ב–2016 — קצב גידול ממוצע של 16% בשנה. יבוא הסחורות מסין גדל בשנים אלה בשיעור מצרפי של 68% (מכ–3.5 מיליארד דולר לכ–5.8 מיליארד דולר), קצב גידול ממוצע של 6% בשנה.

ב–2016 הסחר בין ישראל לסין הסתכם בכ–9 מיליארד דולר, עלייה של כ–3% ביחס ל–2015. יצוא הסחורות של ישראל לסין ב–2016 היה כ–35% מסך הסחר — עלייה של כ–3% לעומת אשתקד. יש לציין כי על אף הדומיננטיות של היבוא ביחסי הסחר, משקלו יורד באופן עקבי בעשור האחרון, ואילו משקלו של היצוא נמצא במגמת עלייה.

סין נחשבת לאחד מיעדי היצוא החשובים ביותר של ישראל בעולם, וב–2016 דורגה כיעד היצוא השלישי של סחורות מישראל. ענפי היצוא העיקריים לסין הם רכיבים אלקטרוניים (אינטל), כימיקלים וזיקוקי נפט, מכשור רפואי ותעשייתי, כרייה וחציבה ומכונות וציוד. ישראל מייבאת מסין בעיקר מכונות וציוד, מוצרי טקסטיל (כ–18% מהיבוא), מתכות, כימיקלים ומוצרי פלסטיק וגומי.

ההשקעות הסיניות בישראל נמצאות במגמת עלייה ניכרת מ–2010. ההשקעות שנויות במחלוקת, בעיקר עקב חוסר ודאות לגבי כוונות הסינים בעתיד, ועקב העובדה שהשוק הסיני אינו חופשי, אלא נשלט על ידי המשטר, ומושפע גם מאינטרסים שאינם כלכליים. ההשקעות הסיניות בוצעו בקרנות, בחברות היי־טק ובחברות בשלות, כמו תנובה ואדמה, ובדרך כלל הכוונה היתה לשלב את מוצרי החברה הנרכשת בשוק הסיני בשלב מסוים. באחרונה נמנעו רגולטורים ישראלים מאישור השקעות סיניות בתחום הביטוח.

בסוף 2016 שונתה מדיניות הממשל הסיני כלפי השקעות מחוץ למדינה, באופן המגביל את זרימת ההון מסין החוצה. מדיניות זו משפיעה על סוגי ההשקעות ועל גודל ההשקעות של חברות סיניות בחברות ישראליות, המכוונות כיום יותר לתחומי האנרגיה, הטכנולוגיה והתחבורה. בנוסף, משתלבות חברות סיניות במכרזי תשתיות בישראל, בעיקר בתחום התחבורה.

על העניין הסיני בישראל ניתן ללמוד גם מהקשרים של משרד המדע בסין. למשרד הסכם פעיל עם משרד המדע והטכנולוגיה הסיני למימון מחקרים משותפים בתחומים שונים. בשנה שעברה הוסכם על הגדלת שיתוף הפעולה ל–12 פרויקטים משותפים, שעלותו לישראל היא 8 מיליון שקל לשנתיים.

התחומים שמעניינים את סין כוללים את חקר המוח, ננו־טכנולוגיה, הדפסות תלת־ממדיות, ביו־רפואה, אנרגיה מתחדשת, מדעי המחשב, הזדקנות האוכלוסייה וערים חכמות. בנוסף, נערכו בשנים האחרונות כינוסים מדעיים בין ישראל לסין, בין השאר בתחומי לוויינים קטנים; טיהור, שימור והתפלת מקורות מים; לייזרים; אופטיקה לא לינארית; התפקוד המכני של הלב וכלי דם; וטלה־רפואה.

הירשמו עכשיו לעדכון יומי מאתר TheMarker ישירות לתיבת הדוא"ל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם