בדרך לשיתוק: כך מסכנים איומי הבחירות של נתניהו את המשק - פוליטי - דה מרקר TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדרך לשיתוק: כך מסכנים איומי הבחירות של נתניהו את המשק

נתניהו נחוש להקדים את הבחירות, ככל הנראה כדי לחלץ את עצמו מהחקירות ומהגשת כתבי אישום, ומוכן להקריב את 2017 - שתהיה שנה אבודה שבה לא יקודמו רפורמות ■ בכנסת מעריכים שגם אם לא יוקדמו הבחירות כעת הן ייערכו בתחילת 2018, בגלל המתחים בקואליציה

5תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו
יונתן זינדל / פלאש

הממשלה ה-34 בראשות בנימין נתניהו ציינה ביום שישי האחרון שנתיים לבחירות האחרונות, וכבר מחשבת את קצה לאחור — בין אם יוקדמו בקרוב הבחירות לכנסת ובין אם לא. נתניהו הכריז בשבת על כוונתו להקדים את הבחירות אם שר האוצר, משה כחלון, יסרב לסגירת התאגיד. במערכת הפוליטית יש מי שמסתייגים מהקדמת הבחירות, ובהם שר הביטחון, אביגדור ליברמן, שאמר אתמול כי "בחירות זה הדבר האחרון שעם ישראל זקוק לו בעת הזאת".

בינתיים, נתניהו יצא לביקור בסין במוצאי שבת, והכנסת יוצאת מחרתיים לפגרת הפסח, כך שיש זמן להרגיע את הרוחות, או במקרה הגרוע לכנס את הכנסת לישיבת פגרה אחרי פסח שבה יוחלט על התפזרותה.

מאחורי הקלעים כבר נערכים מגעים כדי למנוע את הקדמת הבחירות ולהשיג פתרון שיאפשר לנתניהו ולכחלון להצטייר כמי שהצליחו להשיג את מבוקשם. שר התיירות, יריב לוין, המקשר בין הממשלה לכנסת, מחפש הצעות שיאפשרו לשניים "לרדת מהעץ". כחלון הצהיר שלא יתפשר על הקמת התאגיד, למרות איומי נתניהו.

נתניהו נחוש מאוד להקדים את הבחירות, ובעצם מוכן להקריב את המשק כדי לחלץ את עצמו מהחקירות ומהגשת כתבי אישום. בליכוד אומרים כי לא מן הנמנע שנתניהו יפטר את כחלון אם זה לא יסכים לדרישותיו בעניין סגירת התאגיד — כפי שפיטר את שר האוצר הקודם, יאיר לפיד — ויחזיק בעצמו במשרד האוצר, כך שיוכל לחלק לציבור את עודפי הגבייה ממסים. בכנסת העריכו שהסיכויים לכך אינם גבוהים.

ביצועי המשק כיום טובים: קצב הצמיחה נאה, האבטלה נמוכה, האינפלציה והגירעון נמוכים, והכנסות המדינה ממסים גבוהות לעומת התחזית. הנתונים האלה עלולים להשתנות אם יוקדמו הבחירות. הקדמת הבחירות תשתק את משרדי הממשלה, תמנע קידומן של רפורמות כלכליות ותהפוך את 2017 לשנה אבודה.

אם הבחירות יוקדמו ליולי או לאוקטובר, הממשלה החדשה תוקם בספטמבר או בדצמבר 2017. עד למועד זה תכהן ממשלת מעבר, והשרים יהיו עסוקים בבחירות ולא בפעילות מקצועית בתחומי משרדם. גם אם לא יוקדמו הבחירות ותימצא הנוסחה שתשאיר את הממשלה הנוכחית על כנה — למשל, התאגיד יוקם אך יכלול את רשות השידור — 2017 צפויה להיות שנה מפוספסת, כי השרים כבר פוזלים אל הבחירות. המהלכים העיקריים שיבוצעו בשנה הקרובה על ידי הממשלה, אם לא יוקדמו הבחירות, יהיו מוטי קלפי, כלומר קיים חשש לכלכלת בחירות — במיוחד כשבקופת המדינה הצטברו עודפי גביית מסים של מיליארדי שקלים.

משה כחלון
עופר וקנין

חוסר האמון בין נתניהו לכחלון עלול לפגוע ביכולתם להמשיך לעבוד ביחד לאורך זמן, כי מדובר בקרבות אגו. היום הם רבים על התאגיד, ומחר על עניינים אחרים.

כחלון חש באחרונה שנתניהו מכרסם בהישגיו ותופס טרמפ על כל הצלחה שלו, כמו הזדרזותו של נתניהו לפרסם בשבוע שעבר הודעה משותפת עם כחלון על הפחתת מסים, או הצטרפותו של נתניהו לטקס באילת לחתימה על הסכמי גג, שנועד בתחילה להתקיים בלעדיו. נתניהו מצדו כבר איים שבהליכה לבחירות "ימחק את כחלון". בתוך תוכו, נתניהו בוודאי מצטער על ששילם מכיסו לפני כחודש 149 שקל על ארוחת חומוס מתוקשרת עם כחלון.

לכך יש להוסיף את הקרב בין יו"ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט, לבין ליברמן, בסוגיית ראש המכינה הקדם צבאית בעלי, הרב יגאל לוינשטיין. שניהם פוזלים אל הקלפי. בנט אף טען ביום חמישי כי "נתניהו זנח את הציונות הדתית".

כמו כן, בשבועות האחרונים היה עימות בין יו"ר הקואליציה דוד ביטן (הליכוד) לשרת המשפטים, איילת שקד, לגבי התנהלותה של ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעות חוק פרטיות של ח"כים.

במצב כזה, אם הבחירות לא ייערכו בזמן הקרוב, הן ייערכו בתחילת 2018. את ספר תוכניות העבודה של הממשלה ל–2017, שבו התגאה נתניהו רק לפני שבועיים, ניתן יהיה לאפסן במגירות. הנזק שייגרם למשק ולמשרדי הממשלה אם יוקדמו הבחירות גבוה. נשאלת השאלה אם הקמת התאגיד וסגירת רשות השידור, שאושרו בממשלת נתניהו הקודמת, מצדיקות נזק כבד כל כך.

קדנציה של שר אוצר נמשכת שנתיים

הממשלה הנוכחית מכהנת מאז 14 במאי 2015, כלומר שנה ועשרה חודשים. בתקופת כהונתה לא הצליחה הממשלה לממש חלק גדול מהבטחות ראשי המפלגות החברות בה בבחירות, כמו למשל הורדת מחירי הדיור ויוקר המחיה.

כמתואר

כחלון חזר לפוליטיקה בסוף 2014 לאחר פסק זמן, במגמה לבצע שינוי חברתי ולהוריד את מחירי הדיור ויוקר המחיה, לבצע רפורמה בבנקים ועוד. המצב הפוליטי שנוצר עלול לגרום לכך שאורך כהונתו הצפוי של כחלון ינוע בין שנתיים וחודשיים (למקרה שיוקדמו הבחירות) לבין שנתיים ו–10 חודשים (אם הן יוקדמו לתחילת 2018).

כחלון אמנם ביצע שורה של מהלכים, ובהם הגדלה של היצע הדירות למכירה, האצת התכנון, שיווק דירות במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, פעולות להוזלת יוקר המחיה והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, אבל הוא זקוק לזמן כדי שהצעדים שיזם יבשילו.

לפיד, קודמו של כחלון באוצר, כיהן שנה ושמונה חודשים בלבד בלי שהצליח אפילו לחוקק את חוק מע"מ 0% על דירה חדשה מקבלן. מחקר שערך המכון לדמוקרטיה ב–2015 ונחשף ב–TheMarker גילה כי חוסר היציבות הפוליטית משליך על אורך כהונתן של הממשלות. כתוצאה מכך, שרי אוצר מכהנים זמן קצר ולא מצליחים לבצע רפורמות. לפי הנתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מ–1990 ישראל נמצאת במקום 13 מבין 16 מדינות במספר ימי הכהונה של שרי אוצר. שר אוצר בישראל כיהן בממוצע (מאז 1990) פחות משנתיים.

לעומת זאת, בבריטניה כהונה של שר אוצר נמשכת בממוצע כמעט 5 שנים, באירלנד 4 שנים, ובדנמרק 3 שנים וחצי. לפני 1990, כשהמפלגות הגדולות בישראל היו גדולות יותר, היה משך הכהונה הממוצע של שר אוצר 3 שנים וחודשיים. בתקופה זו, ישראל היתה במקום ה–7 מבין 16 מדינות בנושא זה. עם הסיבות לתחלופה המהירה של שרים ניתן למנות את מספרן הגבוה של המפלגות ואת הצטמקותה של סיעת השלטון.

שר הכלכלה אלי כהן מונה בסוף ינואר לתפקיד, ואם יוקדמו הבחירות הוא יכהן 6–9 חודשים בלבד. כהן ממפלגת כולנו הוא השר הרביעי במשרד הכלכלה מאז תחילת הקדנציה. בתחילה מונה אריה דרעי, לאחר מעברו למשרד הפנים הועבר התיק אל נתניהו, ואחר כך אל כחלון.

מיסוי הדירה השלישית בסכנה

חוק מיסוי ריבוי דירות (המכונה חוק מיסוי הדירה השלישית) נמצא בסכנה. הממשלה התבקשה על ידי בג"ץ למסור עד יום חמישי הקרוב את עמדתה בשש העתירות שהוגשו נגד החוק. בינתיים, הודיע האוצר בשבוע שעבר, בעקבות עתירה נוספת לבג"ץ, על דחייה עד סוף יוני 2017 במתן ההודעה לרשות המסים למי שיש לו שלוש דירות ומעלה.

שופטי בג"ץ אסתר חיות, נעם סולברג וניל הנדל מתחו בחודש שעבר ביקורת חריפה על דרך חקיקת החוק בוועדת הכספים. אם בג"ץ יפסול את החוק וידרוש מהכנסת לחוקקו מחדש, ספק אם יימצא לכך כיום רוב. בכנסת לא בטוחים שכחלון, שאיים בסוף 2016 לפרק את הממשלה אם לא יחוקק החוק, יילחם לחקיקתו מחדש, כשבליכוד ובקואליציה קיימת התנגדות לחוק.

אם בג"ץ לא יבטל את החוק והבחירות יוקדמו, סביר להניח שהליכוד יחוקק במהירות חוק לביטול החוק. כפי שנתניהו לא נתן ללפיד לחוקק את חוק מע"מ 0%, אם יוקדמו הבחירות הוא לא יאפשר לכחלון להתהדר בחוק. בכנסת יש מי שהעלה בימים האחרונים רעיון: להציע לכחלון לתמוך באי־סגירת רשות השידור בתמורה להשארתו של חוק מיסוי הדירה השלישית אם ייפסל על ידי בג"ץ.

כך או כך, האי־ודאות סביב הפעלת החוק בסופו של דבר גורמת לחוסר ודאות בשוק — יש בעלי דירות שעדיין לא מוציאים את הדירות שלהם למכירה, ועל כן מטרת החוק — הגדלת היצע הדירות למכירה — אינה מושגת. בנוסף, הקדמת הבחירות, כמו גם חוסר יציבות שלטונית, מעודדת את הביקושים לדירות, ועשויה לגרום בסופו של דבר לעלייה נוספת במחיריהן.

ח"כים רבים מתנגדים להקדמת הבחירות

הקדמת הבחירות לכנסת תעלה למשק כ–2.5 מיליארד שקל. עלות יום השבתון בעת יום הבחירות מוערכת ב–1.5–2 מיליארד שקל. לכך יש להוסיף את תקציב ועדת הבחירות המרכזית בסך 200–300 מיליון שקל, ואת תקציב המימון למפלגות בסך כ–220 מיליון שקל. אפשר למצוא לכספים האלה שימושים טובים יותר.

ח"כים רבים חוששים מהקדמת הבחירות, שכן בכל מערכת בחירות מוחלפים כשליש מחברי הכנסת המכהנים (כ–30–40 ח"כים).

עוד לפני המשבר הנוכחי בין נתניהו לכחלון התחילו במפלגות להיערך להקדמת הבחירות לכנסת ה–21. מפלגת הבית היהודי תבחר את היו"ר שלה ב–27 באפריל 2017, ומפלגת העבודה תבחר את היו"ר שלה ב–3 ביולי. יו"ר מרצ, זהבה גלאון, הציעה בשבוע שעבר להקדים את הפריימריס על ראשות מפלגתה ולקיים פריימריס פתוחים, אך הצעתה נדחתה על ידי ועידת המפלגה. הוועידה תתכנס ביולי 2017 ותקבע את מועד הבחירות לראשות המפלגה.

בפריימריס על ראשות הבית היהודי יוכל כל אחד מהמתמודדים לגייס תרומות בסך כולל של 455 אלף שקל, ובמפלגת העבודה כ–1.3 מיליון שקל. תקרת התרומה מתורם יחיד היא 46 אלף שקל.

ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני), המתמודד על ראשות מפלגת העבודה, כבר התחיל לגייס תרומות. הוא גייס שלוש תרומות בסכום כולל של 84,527 שקל. תרומה אחת היא בסך 40 אלף שקל, מצבי נטע, יבואן רכב ובעל תעשיית רכב נצרת. דני בן שושן מברוקלין תרם לפרץ 39,527 שקל ומשה גרופר מאשדוד — 5,000 שקל. ח"כ עמר בר־לב (המחנה הציוני), המתמודד אף הוא על ראשות המפלגה, גייס ארבע תרומות בסכום כולל של 59 אלף שקל, מהם 45 אלף שקל מחנן גילוץ, ו–12 אלף שקל מאמו תמר בר־לב. יצחק הרצוג עדיין לא דיווח על גיוס תרומות. הח"כים הנוספים שמתמודדים על ראשות המפלגה, אראל מרגלית (המחנה הציוני) ואבי גבאי (המחנה הציוני), נחשבים אמידים ואינם צפויים לגייס תרומות.

כך, המתמודדים על ראשות המפלגות, כמו גם המתמודדים על מקום ברשימה, יהיו עסוקים בגיוס תרומות ותורמים — ופחות בעשייה ציבורית למען מי שבחר בהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם