"מאות אנשים ימותו בשנה": בגוש דן ובדרום עדיין מחכים למגנזיום במים - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מאות אנשים ימותו בשנה": בגוש דן ובדרום עדיין מחכים למגנזיום במים

ביישובים רבים בישראל, בעיקר בגוש דן ובדרום, מרבית מי השתייה הם מים מותפלים, שאינם מכילים מגנזיום ■ ב-2012 התריע משרד הבריאות כי המחסור עלול לגרום לעלייה במקרי תמותה מהתקף לב והוחלט לקיים פיילוט של הוספת מגנזיום למים - אך אין פיילוט

90תגובות
מתקן התפלת מים של חברת מקורות באשדוד
תומר אפלבאום

בשבועות האחרונים חזרו במשרד הבריאות ואמרו שמי השתייה בישראל מצוינים — עם ובלי קשר לעופרת שנמצאה בהם ביישובים רבים. ואולם, לפני חמש שנים התריע המשרד כי אי־הוספת מגנזיום למי השתייה עלולה להביא בהדרגה למאות מקרי מוות בשנה. ועדות מיוחדות ומומחים המליצו על קיום פיילוט להוספת מגנזיום לאחד ממתקני התפלת המים לפחות - אך כמעט דבר לא נעשה מאז והתחלת הפיילוט או סיומו אינם נראים באופק.

מבדיקה שערך TheMarker באחרונה עולה כי גם ברשות המים לא יודעים מתי אמור הפיילוט להתחיל, קל וחומר מתי הוא יסתיים והוספת המגנזיום לכלל מי השתייה המותפלים תתבצע. בינתיים, ביישובים רבים בגוש דן ובדרום הארץ שותים מים מותפלים — ללא מגנזיום. בתל אביב, למשל, מדובר ב–90% ממי השתייה.

על אף המטרות החיוביות של התפלת מים, יש לה גם תוצאות שליליות. אחת מהן היא סילוק רכיבים חיוניים מהמים, כמו מגנזיום, שמחסור בו מגדיל את הסיכון לתחלואה ולתמותה ממחלות לב, כלי דם, סוכרת ועוד. כבר ב–2009 פירסם ארגון הבריאות העולמי מחקר בנושא מגנזיום וסידן במים. בין היתר נקבע במחקר כי חוסר במגנזיום מקושר למחלות לב וסוכרת. בנוסף, המחסור במגנזיום מזיק גם לגידולים חקלאיים, שבהם הוא ממלא תפקיד חשוב.

הוועדות ממליצות והשיירה עוברת

ישראל היא אחת משיאניות התפלת המים: לפי נתוני רשות המים, מחצית ממי השתייה שסופקו לבתים, לתעשייה ולחקלאות ב–2015 היו מותפלים. בחלק מהיישובים בגוש דן ובדרום הארץ כמעט 100% ממי השתייה בבתים הם מים מותפלים.

ועדת עדין, שדנה בעדכון תקנות מי השתייה, המליצה כבר ב–2010 למשרד הבריאות לקבוע תקן מינימלי של 10 מ"ג מגנזיום לליטר מים מותפלים. בעקבות ההמלצה הוקמה ועדה בין־משרדית שבה היה חבר גם משרד הבריאות. המשרד המליץ לאמץ תקנות שיכללו הוראה מחייבת להוספת מגנזיום למים מותפלים. בדו"ח שהגיש משרד הבריאות בעניין באותה שנה נכתב כי "לא ייתכן שמשרד הבריאות יישאר אדיש כאשר במודע נגרע מגנזיום מהמים של 90% מהאוכלוסייה, ואשר ריכוזו במים מהווה כ–20% מהכמות היומית המומלצת, זאת בזמן שאין מקור אחר להשלמת המגנזיום. במקרה זה, צריך משרד הבריאות לפצות על חוסר שיווצר באוכלוסיות מסוימות, שישנו את מקור מי השתיה שלהם".

שר הבריאות, יעקב ליצמן
אלכס קולומויסקי

ואולם, ברשות המים התנגדו נחרצות להמלצה וטענו כי בניגוד לטענת משרד הבריאות, שלפיה העלות של הוספת מגנזיום למים תהיה 15–20 מיליון שקל בשנה ותחסוך את העלויות הנלוות לגידול בתחלואה, העלות למשק תהיה מאות מיליוני שקלים בשנה, ותביא לייקור המים. בתגובה להתנגדות רשות המים פירסם ב–2012 פרופ' איתמר גרוטו, אז ראש האגף לבריאות הציבור במשרד הבריאות וכיום משנה למנכ"ל המשרד, חוות דעת שלפיה אי־הוספת המגנזיום תביא בהדרגה ל–250 מקרי מוות בשנה כתוצאה מהתקפי לב.

במאי 2012 החליטו במשרד ראש הממשלה לערוך פיילוט להוספת מגנזיום למי השתייה, שבמסגרתו יוסיפו מגנזיום למי השתייה באחד או יותר ממתקני ההתפלה, וכך יבדקו את אפשרויות היישום ואת העלות של הוספת המגנזיום למים בכל הארץ.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, הראל לוקר, כתב ליעקב ליצמן, אז סגן שר הפנים, כי "בראייה מערכתית, שומה עלינו כממשלה לראות את האינטרס הציבורי הרחב — הסיכון והנזק העלולים להיגרם מהמחסור במגנזיום, לעומת אפשרות של ייקור תעריף המים בשיעור ניכר".

ב–2013 אושרו תקנות בריאות העם, שבמסגרתן נקבעה הוראת שעה לשלוש שנים שלפיה באחד או יותר ממתקני ההתפלה יתחילו בפיילוט להוספת מגנזיום. הפיילוט אמור היה להסתיים עד ספטמבר 2018, כולל הגשת מסקנות בדבר היעילות, העלויות והתועלת הבריאותית של הטכנולוגיות שייבחנו בפיילוט. ואולם, הדבר לא יושם והמכרז לקיום הפיילוט לא יצא לדרך עד כה.

בסוף 2015, הזמן שבו חלף תוקף הוראת השעה, פנה משרד הבריאות ליו"ר ועדת הסביבה של הכנסת בבקשה להאריך את ההוראה לקיום הפיילוט בשלוש שנים נוספות. ליצמן כתב אז כי: "הספרות המקצועית תמימת דעים לגבי חיוניות המגנזיום לבריאות האדם", אך טען כי הפיילוט התעכב בשל "בעיות תקציביות אשר נבעו מהיעדר אישור תקציב המדינה" — בעיות שנפתרו לטענתו רק במהלך 2015.

בבדיקת TheMarker התברר כי נושא הפיילוט נמצא עדיין בשלב המכרז המקדים לבחירת יועץ. היועץ אמור להמליץ על הטכנולוגיות שייבחנו בפיילוט, והיכן לבצעו. המכרז לפיילוט עצמו יפורסם רק לאחר שיסתיים המכרז לבחירת היועץ והאחרון יגיש את המלצותיו.

גניזת המגנזיום

מים עומדים

מתי תושבי ישראל צפויים להתחיל לשתות מים מותפלים עם מגנזיום? מתשובת משרד האוצר, המנהל את הוועדה הבין־משרדית בעניין, ניתן להבין כי הדבר יקח עוד זמן רב. כך, לדברי משרד האוצר, "היועץ שייבחר במכרז יבצע תחילה בדיקת ישימות מקדמית של הוספת המגנזיום למים, באיזו טכנולוגיה יש להשתמש על מנת להוסיף את המגנזיום וכו'. בהתאם לבדיקות אלו (אשר מטבע הדברים משפיעות על משך יישום הפיילוט) ולאחר קבלת התייחסות הגורמים הרלוונטיים בממשלה, כגון משרד הבריאות, ניתן יהיה להעריך את משך יישום הפיילוט".

במשרד האוצר וברשות המים, האמונים על הנושא, טוענים שהעיכוב נובע מבעיות תקציביות בשנים הראשונות שלאחר קבלת המלצות משרד הבריאות. בנוסף, גם לאחר פתרון הסוגייה התקציבית התעכב מינוי היועץ — לאחר שמועמדים שניגשו למכרז שפורסם ב–2015 לא ענו לדרישות התפקיד. בימים אלה נערך מכרז חדש לתפקיד היועץ.

"בכל אזור בישראל מקבלים תמהיל של מים מותפלים ולא מותפלים, כאשר יש אזורים כמו גוש דן ודרום הארץ שמקבלים מים מותפלים ברובם", אומר פרופ' יונה אמיתי, מומחה לרפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור מקופת חולים מאוחדת ואוניברסיטת בר אילן. "אני רואה חשיבות בהוספת מגנזיום למים המותפלים למרות שרק 20% מצריכת המגנזיום היומית מגיעה ממי השתייה — מכיוון שבקרב עשרות אחוזים מהאוכלוסייה בישראל צריכת המגנזיום מהמזון והמים נמוכה מהצריכה המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי, בעיקר בעקבות המעבר למזון מתועש". לדברי אמיתי, "הוספת מגנזיום למי השתייה תהווה רשת ביטחון חשובה לבריאות הציבור.חוסר מגנזיום במי שתייה הוכח בעשרות מחקרים כמגדיל סיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות כלי דם ואולי גם סרטן המעי הגס".

אמיתי לקח חלק במחקר משותף לאוניברסיטת בר אילן ובית החולים שיבא, שפורסם ב–2016 והראה כי באזורים בישראל שבהם שותים מים מותפלים, חלה עלייה במספר המתים מהתקפי לב בהשוואה לאזורים שמקבלים מים ממקורות טבעיים. זאת, בעוד לפני עידן ההתפלה לא היה הבדל בתמותה מהתקפי לב בין האזורים השונים. באפריל 2016 פורסם המחקר בערוץ 2, ובעקבות הסערה שוחח ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם השר ליצמן, וזה הורה לזרז את התחלת הפיילוט להוספת מגנזיום לאחד ממתקני ההתפלה.

תאגיד המים של ת"א: "לא מתעסקים בזה"

המחסור במגנזיום במי השתייה מטריד חלק מראשי הרשויות המקומיות. כך, בסוף 2016 פירסם ועד בית גמליאל, מושב במועצה האזורית חבל יבנה, מכתב לתושבים והתריע כי בעונת החורף יהוו המים המותפלים 90% ממי השתייה שיסופקו למושב. הוועד המליץ לתושבים להשלים את מנת המגנזיום היומית המומלצת על ידי צריכת מזון עשיר במינרל, שתיית מים מינרליים או נטילת כדורי מגנזיום.

גם בעיריית ראשון לציון פנו בשנה שעברה לרשות המים בבקשה להגדיל את השימוש במים מקידוחים טבעיים על חשבון המים המותפלים — עד שתטופל סוגיית המגנזיום. מנכ"לית תאגיד המים של ראשון לציון, סאלי לוי, אומרת כי בקשת העירייה לא התקבלה, וכי בחודשי החורף 70% ממי השתייה המסופקים לעיר הם מותפלים, וכך גם 50% מהמים בחודשי הקיץ.

מנכ"ל מי אביבים, שרון קרן
אורן זיו

על אף דחיית הבקשה, לוי אומרת: "מצבנו טוב יחסית, בגלל הקידוחים שאנחנו מפעילים בעיר, שמביאים לכך שאנחנו לא נסמכים רק על מים מותפלים, ויש מגנזיום במי השתייה שלנו".

מנגד, רשויות מקומיות אחרות אינן פועלות לתיקון המצב. בתאגיד המים של תל אביב, מי אביבים, אומרים כי לא פנו למשרד הבריאות בעניין זה והם גם אינם מתכוונים לעסוק בו. יותר מ–90% ממי השתייה בתל אביב הם מים מותפלים נטולי מגנזיום. ואולם, לדברי מנכ"ל מי אביבים, שרון קרן, "זה לא בסמכותנו להתריע או לתת הנחיות לציבור מעבר למה שמשרד הבריאות עושה. לא קיבלנו הנחיות מהמשרד ליידע את הציבור או לפעול בדרך מסוימת. אם תהיה הנחיה — נפעל בהתאם".

רשות המים: רוב המגנזיום יישפך לביוב

בתגובה ראשונה שהעביר משרד האוצר נמסר כי "הפיילוט הוא בתחום סמכותה של הוועדה הבין־משרדית שהוקמה לצורך כך. נושא התקציב מוסדר כבר מאז 2014 ואינו מהווה חסם להתחלת הפיילוט". ואולם, בתגובה מאוחרת יותר שהעביר המשרד נמסר כי "התקציב לצורך הפיילוט, שהגיע מכמה גורמים שונים וביניהם משרד החקלאות ומשרד הבריאות, הועבר רק במחצית השנייה של 2015.

"בהתאם לכללים המקובלים לא יכלה ועדת המכרזים הבין־משרדית המשותפת למשרדי האוצר, האנרגיה ורשות המים, לפרסם את המכרז טרם העברת התקציב כנדרש. מיד לאחר שעבר התקציב, בנובמבר 2015 פורסם המכרז. מאחר שאף מתמודד לא עמד בתנאי הסף פורסם באוגוסט 2016 מכרז נוסף, אשר נמצא כעת בשלב בדיקת ההצעות. היועץ שיבחר במכרז ימליץ לוועדה כיצד נכון לבצע את הפיילוט, בין היתר, לגבי סוג הטכנולוגיה המועדפת להוספת המגנזיום למים ועלות יישומה, ובהמשך יפקח על הגורם שיבצע את הפיילוט".

מרשות המים נמסר בתגובה: "נושא הפיילוט נמצא בוועדת המכרזים להתפלה (ועדה בין־משרדית בראשות החשב הכללי) בשלב בחינת ההצעות שהוגשו לה לבחירת יועץ לטובת נושא הפיילוט. המכרז לפיילוט עצמו ייצא רק לאחר בחירת יועץ אשר אמור לבחון את הנושא ובהתאם ימליץ לוועדה כיצד, היכן ואיזה טכנולוגיות ייבחנו בפיילוט. ועדת המכרזים להתפלה מנוהלת באגף החשב הכללי ויש לפנות לשם לצורך קבלת לוחות זמנים וכדומה. בהרבה מאוד מקומות בעולם ובארץ שותים מים דלי־מגנזיום. בכל מקרה, האחריות על בריאות הציבור נתונה בידי משרד הבריאות — והוא יחליט באם יש להוסיף לתזונת הציבור מגנזיום (או כל תוסף אחר).

"עם זאת, עמדת רשות המים היא שפחות מ–1% מכלל המים המסופקים נשתים ונצרכים עם הבישול על ידי הצרכנים, וחבל שרוב מוחלט מהמגנזיום שיתווסף למים יוזרם מדי שנה לביוב. כמו כן, צריך יהיה להביא בחשבון צרכנים לא מעטים אשר אינם שותים כלל מי ברז. נכון לבחון היטב מהי הדרך הנכונה והכלכלית למשק. האם על ידי הוספה למים או דרך מזון ו/או תוספי מזון. שומה על כולנו, כגופי מקצוע בממשלה, לבחון את הסוגיה באופן ענייני ומעמיק ונקי מכל שיקול אחר. חשוב לציין כי להתפלת המים בישראל תועלות רבות — גם מעבר לעובדה שבלעדיהם פשוט לא היו לנו מים בברזים".

מלשכתו של שר הבריאות יעקב ליצמן נמסר בתגובה: "אנו רואים חשיבות רבה בהוספת המגנזיום למים המותפלים לצורך מניעת מחלות לב וכלי דם, בהתאם לעמדה המקצועית במשרד הבריאות. ב–2012 יזמנו פיילוט לקידום הנושא ואף גייסנו תקציב מיוחד לזה. אחרי שיצאנו לבחירות הנושא לא קודם ומאז הורינו לקדם זאת שוב.

"יצאנו למכרז, אך הליכי האישור התעכבו מסיבות מקצועיות וביורוקרטיות וכעת אנו נמצאים בשלבים אחרונים של מכרז חדש לבחירת החברה שתבצע את הפיילוט לישימות השיטה המתאימה ביותר. הפיילוט מבוצע בהובלת רשות המים ואנו פעלנו לתקצב זאת גם ל–2017 במטרה להביא ליישום המהלך בהקדם", הוסיפו בלשכת השר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם