תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הננו "כאן": מכונת הלייקים של תאגיד השידור הציבורי החדש

מעל ראשו של התאגיד עדיין מרחף ניסיון פוליטי להצר את צעדיו ואף לסגור אותו ■ אולי זו הסיבה שהוא מציג בפייסבוק תכנים שמושכים קהל, עוד לפני מועד ההקמה המיוחל, ינואר 2017 ■ סמנכ"ל הדיגיטל: "יש לנו פריווילגיה להיות אמיצים"

7תגובות
אלעד טנא. "רואים עצמנו כסיירת של התאגיד"
איה אפרים

גם ותיקי ענף התקשורת מתקשים לזכור מתי אשה ערבייה חובשת חיג'אב הופיעה בגאווה על מסך הטלוויזיה, כשהיא אינה המרואיינת, אלא העיתונאית או אשת התוכן. החודש זה קרה. סמאח ותד הופיעה בסרטון תוכן של תאגיד השידור הציבורי "כאן", שהופץ בפייסבוק, ועסק בסוגיה שכלל לא קשורה לערבים ויהודים, אלא למאבקים המגדריים על עוצמת המזגן באופן ספייס המשרדי.

לצד ותד, בתאגיד פועלת גם לוסי איוב, שמייצרת תוכן וידיאו — ומהעבר השני מככב מלך זילברשלג, צעיר חרדי שמציג לראווה את פאותיו המסתלסלות, ומופיע גם הוא בסרטונים בפייסבוק. כולם חורכים את הרשת עם מיליוני צפיות במצטבר עד כה.

לוסי איוב
רמי שלוש

תאגיד השידור הציבורי עמד, ועדיין שרוי, במרכזה של סערה ציבורית, סביב הניסיון פוליטי להצר את צעדיו — או אף לסגור אותו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ניסה לדחות את הקמת התאגיד. יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, שטוען כי הוא פועל על דעתו בלבד, מגבש הצעת חוק לסגור את התאגיד.

אבל בינתיים, במדינת פייסבוק, "כאן" כבר כאן. התאגיד מציג שורה של תכנים המאפשרים לו למשוך קהל צופים אוהד עוד לפני מועד ההקמה המיוחל, ינואר 2017 (אלא אם כן הפוליטיקאים שוב יתערבו). בכל יום עולים לרשת לפחות שני סרטונים, חומרים דוקומנטריים, מחקרים, או סתם סרטוני דעה ויצירות של אנשי "כאן" או יוצרים חיצוניים.

מי שעומד מאחורי מכונת הסרטונים של תאגיד השידור הציבורי הוא אלעד טנא, סמנכ"ל הדיגיטל של התאגיד. טנא שימש בתפקידי עריכה בכירים ב–ynet, "מעריב", "מקור "ראשון" — וכעת הוא מנהל החטיבה היחיד בתאגיד שכבר מפעיל פס ייצור לתוכן.

משרדו של טנא בקומה השנייה של בית התאגיד בתל אביב זמני. בקרוב מאוד יתקינו בחדרו מסך ירוק, והמשרד ייהפך ללוקיישן מאולתר לצילומי הסרטונים. "יצאתי לריצה הבוקר, ובדרך כלל אחרי ריצה בבוקר אני מתעייף", הוא מספר. "אבל זה לא ייאמן. אני מגיע לפה — ונדלק".

טנא הוא לא רק זה שכרגע מייצר את התשתית הראשונה של תוכן בתאגיד, אלא גם זה שמקבע את התפישות הראשוניות לגבי התאגיד ויכולותיו. "אנחנו רואים את עצמנו כסיירת של התאגיד", הוא אומר. "יש לנו פה סרטונים שמתעסקים במגוון של אוכלוסיות. זה בא לידי ביטוי באנשים שהבאתי לכאן — עולים מרוסיה, חרדים וערבים, תל־אביבים חילונים ודתיים, יש גם טבריינית ועוד חבר'ה מהפריפריה".

למה בעצם אתם מפיקים תוכן כבר כעת ולא ביום עלייתו לאוויר של התאגיד באופן רשמי. האם הסרטונים נועדו לשווק את עצמכם לציבור?

"אנחנו בעיקר רוצים להראות שאנחנו קיימים כבר עכשיו, אבל יש פה גם היבט של ניסוי וטעייה. ניסינו את המוצר של דקותיים (סרטון דוקומנטרי קצר; נ"ט), וזה עבד. אני מודה שראיתי מוצר כזה ב–CNN ועשינו לו גרסה ישראלית. היו עוד מוצרים שתפסו עד היום על בסיס ניסוי וטעייה. יש לנו את 'כאן מחקרים'".

אפשר יהיה להסיק מתוכני הדיגיטל שלכם איך ייראו שאר התכנים של כאן ברדיו ובטלוויזיה?

אלדד קובלנץ
אייל טואג

"אני לא מאמין שהטלוויזיה והרדיו של התאגיד ייראו כמו תוכני הדיגיטל שלנו, אבל אם נמשיך עם ההצלחה של הסרטונים — נסייע למותג כולו להביא קהל צעיר יותר. הראייה שלנו תאגידית, ולשמחתי החבר'ה שמצליחים יוכלו להתקדם בעוד מקומות בארגון. לוסי איוב תגיש כנראה תוכנית ברשת ב' ויכול להיות שנראה אותה גם על המסך. גם מוצרי דוקותיים יכולים להיות ברצועת שידור. אני לא פועל בחלל ריק, אלא כפי שמנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, מנחה אותי — להיצמד לערכי התאגיד כפי שהוא רואה אותם — תוכן אלגנטי, מעשיר, אינטליגנטי ובאריזה סקסית".

בקיצור, כמה שיותר שונה מערוץ 1.

"אנחנו נרצה לנער את האבק שהיה בעברו, להביא קהלים צעירים יותר".

פרט להפקת הסרטונים ויצירת תוכן עצמאי, חטיבת הדיגיטל ב"כאן" תהיה אחראית גם על בנייה של כל הפלטפורמות הדיגיטליות העתידיות של התאגיד — כולל אפליקציות לערוצים השונים. במקביל, החטיבה עצמה תפעל כיחידות תוכן עצמאי גם בכל הקשור לרכש הפקות. התאגיד אישר באחרונה לטנא תקציב של 10 מיליון שקל לרכש ייעודי של תוכן לזירה הדיגיטלית.

לפי ההגדרות הרשמיות של חוק תאגיד השידור הציבורי וועדת לנדס (ועדה שעל בסיס המלצותיה נחקק חוק השידור הציבורי), אתה בכלל לא קיים. אין חטיבת דיגיטל ואין תקציב ייעודי ליצירת תוכן לפייסבוק בלבד.

"השאלה היא מה זה דיגיטל. כל מוצר קיים באופן שבו אנחנו רואים אותו, בעיקר בדיגיטל. מבדיקה שלי, למשל, את הסדרה 'היהודים באים' של ערוץ 1 ראו יותר דרך יוטיוב מאשר בשידור בערוץ 1 בטלוויזיה. דיגיטל זה הכל, והוא כולל גם להגיע לאנשים בנקודות קצה שפיספסו את קרן נויבך, ולאפשר להם להאזין לה יותר מאוחר".

"זו עבודה שבין עיתונות לשיווק"

דף הפייסבוק של התאגיד עדיין צנוע. הדף עלה לאוויר במאי, ובארבעת החודשים האחרונים נצברו כ–36 אלף אוהדים לעמוד. שני הסרטונים הפופולריים ביותר, שזכו ליותר מחצי מיליון צפיות, היו סרטון דוקומנטרי על אישה שתפקידה לטעום קנאביס, וסרטון שהציג מחקרים על יתושים. סרטונים פופולריים נוספים היו של זילברשלג, שהתקיל עוברי אורח בשאלות שכלולות בחומרי הליבה, וסרטון בכיכובה של ותד על מאבקי המזגנים בתוך המשרדים. גם פנייה הומוריסטית לגיוס עובדים ערבים לתאגיד משכה הרבה קהל.

מנגנון העבודה של אנשי "כאן" על הסרטונים דומה מאוד לזרימת העבודה במשרד פרסום. איש התוכן יוזם את הרעיון, מתייעץ עם מנהל קריאייטיב ויחד הם בונים "סטורי בורד", שמראה בקוויים כלליים כיצד ייראה הסרטון. רק לאחר שכל הסרטון סגור ומקבל אישורים — יוצאים לצילומים. "זו עבודה שבין עיתונות לשיווק", מודה טנא.

חטיבת הדיגיטל מתכננת להפיץ תכנים גם באמצעות סנאפצ'ט, וכן להעלות כתבות טקסט באמצעות אינסטנט ארטיקלס של פייסבוק (פלטרפומה של מוציאים לאור לפרסום תכנים טקסטואליים בתוך פייסבוק; נ"ט).

הסרטונים הכי נצפים בעמוד הפייסבוק של "כאן" באלפי צפיות
מכירים את האנשים ש... יתושים 517
דוקותיים: טועמת הקנאביס 512
מלך משלים לימודי ליבה 253
מלחמת המזגנים 225
כאן מחפשים עיתונאים ערבים 220
מלך מזמין את ישראל חופשית 217

אתם שמים המון דגש על תדמית צעירה ותוססת בפייסבוק, במקום ביצירת תוכן אקטואלי חשוב.

"אנחנו לא מראים עדיין הכל. חלק מהצוותים האחרים פה עובדים על דברים אחרים. בסוף נהיה עם שני דפי פייסבוק פעילים — אחד יהיה מוצר אקטואלי שיספק תוכן חדשותי, והשני מוצר לא אקטואלי כפי שאנחנו עושים כיום. פעילות החדשות עדיין לא קיימת ונמצאת בתהליכי גיוס בנייה, אז המותג שנחשף כרגע הוא בעיקר הלא־אקטואלי. יש כיום כבר סרטונים של שאול אמסטרדמסקי, ראש דסק הכלכלה, אבל אנחנו עוד לא ערוכים בתחום החדשות".

גם בסרטונים הקיימים, לא יצרתם עד עכשיו תוכן שמערער על מוסכמות ומתעמת עם מוקדי כוח. האווירה היא תמיד מחויכת ומשעשעת.

"אנחנו רוצים לתת לאנשים להרגיש בבית. זה פורמט שמביא שיח חיובי מהחברה הישראלית, ויש לו ערך. אבל אחד הערכים הכי חשובים שקובלנץ מכניס זה לא להיות פרווה. היכולת שלי היא לתת את אמסטרדמסקי ומולו את אבישי עברי, (הסטיריקן הימני), ולהציג את מלך שתקף את ישראל חופשית ומולו את יובל גנור (מנהל רשת ג') שעונה לו. יש לנו את הפריווילגיה להיות אמיצים".

וזה יהיה גם בתחום החדשותי?

"יהיו הרבה 'שאולים' (עיתונאים כמו שאול אמסטרדמסקי; נ"ט). נשיק בקרוב מוצר אקטואלי חדש, שהוא טרנד חם בעולם — מוצר מבוסס אינפוגרפיקה שמעשיר את הידע לגבי סוגיות שעולות לסדר היום.

אם אנחנו רואים בחדשות ידיעה על 30 חיילים טורקים שנהרגו בגבול סוריה, זה לא אומר לי כלום. אני לגמרי לא מבין את הסכסוך הזה. השאיפה שלנו היא שנוכל לבוא אחרי כמה שעות עם סרטון שמעשיר את הסיפור ועושה סדר לאנשים בראש. זה האתגר. בעיני זו כוונת המחוקק, וזו הכוונה של קובלנץ. אנחנו כמובן נהיה בחדשות ונגביר הילוך בצורה משמעותית".

בעצם בכל התכנים שיצרתם עד עכשיו אין כמעט טאלנטים או מישהו שמוכר מהטלוויזיה. כמעט כולם דמויות חדשות. זה סיכון.

"בדיוק לשם כך התכנסו. רק בגלל אנשים כמו מלך, לוסי, נדב והחבר'ה אנחנו מצליחים. עשינו אודישנים להרבה אנשים, והרבה נפלו. לסוג כזה של תוכן צריך כריזמה שתוכל להשאיר אותך דקה וחצי בצפייה. מה שטוב לעמוד פייסבוק, לאו דווקא מתאים לשידור טלוויזיוני. אנשים ששימשו מגישים בערוץ לא בהכרח יהיו טובים לדיגיטלי. זו מיומנות שונה לגמרי. לא בטוח שיונית לוי יכולה לעשות דיגיטל, גם אם היא המאסטרו הגדולה בטלוויזיה. לקח לנו זמן להגיע אליהם. עקבנו אחריהם ברשתות. אבל בסוף יהיו לנו גם מגישים־כוכבים על המסך".

למה צריך ערוץ ציבורי ליצירת תכנים כאלה? גוף מסחרי לא היה יכול לעשות אותו דבר?

"זכיתי להיות בכמה הקמות של מוצרים. הייתי בשלבים הראשונים באתר ynet, הייתי ראש מערכת החדשות שם ולאחר מכן הקמתי את ערוץ היהדות. הקמתי את מוסף התרבות 'מוצ"ש' למגזר הדתי והייתי סגן עורך 'מעריב' ועורך אתר NRG. אבל אם אתה שואל אותי, הרבה יותר מעניין לנסות לייצר משהו חדש. יש מוצרים טובים כיום בשוק בכל הקשור לרדיפה בלתי־פוסקת אחרי חדשות. אבל כשאתה בונה מוצר חדש ב–2016, יש לך את הפריווילגיה לראות מה עובד ומה לא. מעבר לזה, זה לא סוד שבאתרים המסחריים יש תוכן שיווקי. פה לא תמצא בכלל תוכן שיווקי".

"היו לנו הישגים עיתונאיים בתקופת 'מעריב'"

בשנים האחרונות לא רווה אלעד טנא נחת מפעילותו בתחום התקשורת. הוא היה במרכזה של סערת "מעריב", בהיותו אחד האנשים הקרובים לשלמה בן צבי, ששלט ב"מעריב" כשנה וחצי — עד שקרס ב–2014.

הקריסה לוותה במאבק חריף של העובדים נגד בן צבי ובטענות חריפות על התנהלותו ואי־אמירת אמת לעובדים. טנא שימש סגן עורך ועורך אתר NRG "מעריב" תחת בן צבי.

אתה שומר על קשר עם בן צבי?

"אני מעריך אותו מאוד, אבל אין לי זמן לשמור אתו על קשר".

אתה מתחרט על חלק מהדברים שעשית שם?

"לא. בסופו של דבר היו לנו המון הישגים בתקופה של מעריב. חלק מהאנשים שהבאנו ל"כאן" הכרתי שם. עשינו המון דברים גם בדיגיטל. זה לא הישג שלי, אבל 'מעריב' הלך באותה תקופה לאזור רציני, קיבל המון שבחים בתקופה ההיא בהיבטים העיתונאיים. אני מאוד גאה בשנתיים האלה".

אז למה זה נגמר ככה? היו טענות חריפות מאוד כלפי בן צבי.

"אני לא יודע. אני הייתי באזורים הכיפיים של התוכן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם