רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חשיפת TheMarker

איש סודו של נתניהו קיבל חצי מיליון שקל מעמותה של ורטהיים שפעילותה אפסית

נתן אשל מקבל מאז 2012 כספים מעמותה, שכל תקציבה מגיע מהחברה המרכזית לייצור משקאות קלים ■ לפי דו"חותיה, העמותה לא עשתה כמעט דבר ב-20 שנות קיומה ■ אשל: אין לי קשר לעסקיו של ורטהיים

116תגובות

נתן אשל, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומי שמקורב מאוד לנתניהו ורעייתו שרה, קיבל מאז 2012 יותר מחצי מיליון שקל מעמותה בשם דע אמת שבראשה עומד מייסד החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה ישראל), מוזי ורטהיים — אף שהעמותה כמעט ריקה מפעילות.

מאז שנות ה–90 מזרימה החברה המרכזית, השולטת גם בזכיינית ערוץ 2 קשת, מאות אלפי שקלים לעמותת דע אמת. העמותה אמורה להתמקד במאבק באנטישמיות, אך לפי דו"חותיה, ב–20 השנים האחרונות לא מפורטת פעילות כלשהי — ורק בשנים האחרונות היא מימנה בסכומים קטנים הוצאה לאור של שני ספרים. ההוצאה המשמעותית שלה היא שירותי הניהול שהיא משלמת לאשל מ–2013.

בנימין נתניהו ונתן אשל
תומר אפלבאום

בתקופה שבה נשכר אשל על ידי העמותה התמודדה החברה המרכזית — המממנת היחידה של העמותה — עם שלל נושאים רגולטוריים: חוק הריכוזיות, שהגביל את כוחן של הקבוצות החזקות במשק ויצר הפרדה באחזקות של נכסים ריאליים ופיננסיים; חוק המזון, שכלל שורה של הוראות להגבלת כוחם של הגורמים החזקים בשוק המזון; וכעת הרפורמות שעומדות על הפרק בשוק השידורים, שישפיעו על עתידה של זכיינית ערוץ 2 קשת, המצויה כאמור, בשליטת החברה המרכזית.

אשל עצמו הודה כי הוא מקבל שכר של 10–20 אלף שקל בחודש מהעמותה, אך הכחיש כי הוא מעורב בפעילות לובינג כלשהי עבור החברה המרכזית ובעל השליטה שלה (ראו מסגרת). גורמים בסביבת החברה המרכזית מסרו כי "אין כל קשר מסחרי בין החברה המרכזית לבין אשל" וכי "אשל לא העניק ולא מעניק שירות כלשהו לחברה". תגובה רשמית מהחברה המרכזית לא נמסרה עד למועד סגירת הגיליון.

נתן אשל: הודח מלשכת ראש הממשלה

אשל נחשב לאחד האנשים המקורבים ביותר למשפחת נתניהו. הוא שימש בעברו מנכ"ל עיתון "הצופה" ולאחר מכן היה שותף להקמת "ישראל היום", העיתון שממומן על ידי איל ההימורים שלדון אדלסון, מקורבו של נתניהו. אשל אף שימש סמנכ"ל העיתון עם הקמתו. ב–2010 מונה אשל לראש הסגל של נתניהו, והיה מקורב לשרה נתניהו.

ב–2012 נאלץ אשל לעזוב את תפקידו בלשכת נתניהו במסגרת הסדר הטיעון עם שירות נציבות המדינה. לפי ההסדר, אשל התפטר, ננזף והודה בשורה של מעשים הנוגעים לפגיעה בצנעת הפרט של העובדת ר' שהיתה כפופה לו. באותם מעשים, לפי ההסדר, נכלל פיתוח קשר של קרבה יתרה מצדו כלפי ר', פגיעה בה ובצנעת הפרט שלה — לרבות "צילומים לא מקובלים" שלה. "החקירה העלתה ראיות להתנהגות בלתי־הולמת מצדו של אשל, כלפי העובדת ר', הכפופה לו", נכתב בהודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

ואולם אף שעזב את לשכת ראש הממשלה, בינואר 2013 התברר כי אשל עדיין מעורב במגרש הפוליטי והוא ייעץ לנתניהו בעת ניהול המשא ומתן הקואליציוני. גם במשא ומתן שנערך לאחר בחירות 2015 נטען כי אשל היה מעורב, אך הטענות הוכחשו על ידיו ועל ידי מפלגת הליכוד.

מוזי ורטהיים
אייל טואג

לאחר פרישתו מלשכת ראש הממשלה פנה אשל לעסקים פרטיים. בין היתר, אשל שימש מתווך בעסקה שנויה במחלוקת שנחתמה בין חברת מקורות לבין רשות המים במקסיקו. תמורת התיווך לכאורה זכה אשל מהחברה הממשלתית לשכר טרחה של 860 אלף שקל.

דע אמת: 25 שנה - שני ספרים בלבד

עמותת דע אמת הוקמה ונרשמה ב–1991, במטרה לצאת ב"מאבק באידיאולוגיות אנטישמיות ובעלילות נגד העם היהודי, ובמיוחד בעלילה הכלולה בפרוטוקולים של זקני ציון, על ידי עידוד כתיבת ספרים ועשיית סרטים למטרות הסברה". העמותה רשומה במשרדי החברה המרכזית למשקאות קלים ברחוב כהנמן בבני ברק, ובראשה עומד מאז הקמתה ורטהיים.

ב–20 השנה הראשונות לקיומה העמותה לא דיווחה על אף פעילות שביצעה, ומדי שנה שורת ההוצאות שלה נותרה אפס. בשנים הראשונות צברה העמותה גירעון של אלפי שקלים בודדים, בעיקר עקב הוצאות ניהול נמוכות וריביות. בהמשך היא צברה גירעון, בין השאר, לאחר הוצאות ניהול לא מוסברות.

ב–1994 הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות זינקו לפתע ל–34 אלף שקל, בלי שהעמותה הוציאה או הכניסה אפילו שקל אחד במסגרת הפעילות שלשמה הוקמה. ב–1996 התפטר מחברות בעמותה עו"ד יעקב נאמן וזאת בשל מינויו לשר המשפטים בממשלת נתניהו הראשונה. באותה שנה צברה העמותה גירעון של 100 אלף שקל, בשל הוצאות שונות ותשלום ריבית, ובעקבות כך הזרימה לה החברה המרכזית למשקאות קלים 40 אלף שקל בכל אחת מהשנים 1998 ו–1997.

דו"חות החברה מינימליים, ללא כל ביאור. העמותה הגישה פרוטוקולים מצומצמים במיוחד לרשם העמותות, שמסתכמים רק באישור הדו"חות הכספיים. כך המשיכה העמותה להתנהל ללא פעילות עד 2010. באותה שנה הזרימה החברה המרכזית 65.5 אלף שקל לפעילות הראשונה המדווחת — תרגום והדפסת הספר "השקר מסרב למות" של הדסה בן עיתו, שופטת לשעבר שכיהנה בתחילת שנות ה–2000 כדירקטורית חיצונית בזכיינית קשת. הספר כלל מחקר על הפרוטוקולים של זקני ציון.

ב–2011 שוב לא היתה העמותה פעילה כלל, אבל לפתע ב–2012 הוצאות ההנהלה והכלליות טיפסו ל–58 אלף שקל ללא כל הסבר. החברה המרכזית הזרימה באותה שנה 100 אלף שקל לעמותה. 
ל–TheMarker נודע כי אשל החל את עבודתו בעמותה באותה שנה — השנה שבה עזב את לשכת ראש הממשלה במסגרת ההסכם עם נציבות שירות המדינה. שכרו של אשל היה אז 10,000 שקל בחודש.

ב–2013 זינק היקף התרומות של החברה המרכזית לעמותה ל–150 אלף שקל, והוצאות ההנהלה והכלליות זינקו ל–142 אלף שקל — זאת, כאמור, ללא כל פעילות מדווחת בעמותה. סכום זו יועד כולו לאשל.

מדו"חות 2014 עולה כי החברה המרכזית הגדילה את הזרמותיה לשיא והעבירה 225 אלף שקל לעמותה "למטרות שימוש וניהול שוטפים". 141 אלף שקל הופנו גם בשנה זו לשירותי הניהול של אשל. כ–75 אלף שקל הופנו על ידי העמותה להוצאת ספרו האוטוביוגרפי של האלוף (מיל') ישעיהו גביש, אף שלכאורה ספרו אינו קשור למאבק באנטישמיות.

דו"חות העמותה מגלים כיצד זינק בשנים האחרונות היקף הוצאות הניהול, ללא שהעמותה מדווחת על פעילות משמעותית כלשהי. הוצאות העמותה על ניהול הסתכמו ב–340 אלף שקל ב–2012–2014. דו"חות 2015 עדיין לא נמסרו לרשם העמותות, אך אשל המשיך להשתכר באותה שנה סכום דומה של כ–140 אלף שקל. בחודשים האחרונים הוכפל השכר של אשל ל–20 אלף שקל בחודש.

האיומים: קוקה קולה חוששת מהרגולטור

החברה המרכזית למשקאות היא אחת הקבוצות החזקות במשק. החברה שולטת בפעילות של קוקה קולה ישראל, נביעות ומ–2008 גם בטרה ובפעילויות נוספות בתחום המזון. בשנים האחרונות היא נמצאת תחת איום רגולטורי בשל חוק הריכוזיות וחוק המזון. מלבד זאת, החברה חווה ירידת במכירות בתחום המשקאות ותחרות אגרסיבית בשוק החלב.

ב–2012 העביר ורטהיים לילדיו את אחזקותיו בחברה. שני שלישים קיבל בנו דודי, שמנהל בפועל את החברה כיום, ושליש נוסף בתו דרורית — שבמקביל מונתה ליו"ר קשת.

ב–2013 ביקש ורטהיים גם להעביר את אחזקותיו (22%) בבנק מזרחי טפחות לילדיו בחלוקה שווה. אלא שבפיקוח על הבנקים החליטו בתחילת 2015 שלא לאשר את העברת המניות בשל חוק הריכוזיות, שכפה הפרדה בין נכסים ריאליים ופיננסיים.

אשל החל את עבודתו בעמותה שממוקמת במשרדי החברה המרכזית ב–2012, כאשר במהלכה התקיימו הדיונים המכריעים לגבי חוק הריכוזיות, שנועד להגביל את כוחן של הקבוצות החזקות במשק.

סביב הצעת החוק היו לחצים רבים מצד שחקנים בעלי אינטרס בענף סביב ההגדרה מיהו תאגיד ריאלי משמעותי שיחויב למכור נכסים פיננסיים. לבסוף נקבע כי הרף העליון לחיוב מכירת נכסים פיננסיים יעלה ממחזור מכירות של 4 מיליארד שקל ל–6 מיליארד שקל, או מחזור מכירות של 2 מיליארד שקל בשוק מונופוליסטי. המשמעות היא שגם אם היו לחצים מאחורי הקלעים — שעשויים היו להוציא את קוקה קולה מהגדרה של חברה בעלת נכס ריאלי משמעותי — אלה לא סייעו לחברה המרכזית, ובעלי השליטה שלה ייאלצו להיפרד מהאחזקות הריאליות או הפיננסיות.

באחרונה היה לחברה המרכזית ממשק משמעותי נוסף עם הרגולטור: חוק המזון, שאושר במארס 2014. המגבלות על הספקים הגדולים כללו איסור התערבות בסידור מדפים בחנויות, המלצה על מחיר לצרכן, הענקת הנחות בתמורה להתחייבות של הלקוח שלא לרכוש מוצר מתחרה מספק אחר והתניית מכירה של מוצר פופולרי במיוחד ברכישה של מוצרים מבוקשים פחות. כלומר, גם בהקשר זה נראה כי אם היו לחצים מאחורי הקלעים, לא נראה כי הם סייעו לקוקה קולה באופן משמעותי.

שוק הטלוויזיה: לכולם יש קשרים פוליטיים

הסוגיה הנוכחית שלגביה קשריו של אשל עשויים לסייע לחברה המרכזית היא שוק השידורים. ועדת פילבר, בראשות מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, הגישה בחודש שעבר דו"ח ביניים הכולל מסקנות מרחיקות לכת להגברת התחרות בשוק השידורים באמצעות הורדת חסמים. תחרות משמעותית בשוק השידורים עשויה לפגוע בזכיינית קשת, שגם כך שרויה בהפסדים בעקבות השקעות גבוהות ושוק פרסום מצומצם.

בנוסף, לפי החוק הנוכחי, קשת אמורה לצאת למשטר רישיונות באוקטובר 2017 — כלומר לעזוב את ערוץ 2 ולהקים ערוץ חדש ברישיון, שישדר שבעה ימים בשבוע. מהלך זה כרוך בהשקעה של מאות מיליוני שקלים בסיכון גבוה — בוודאי אם ייכנסו מתחרים חדשים לשוק. באחרונה העלו בקשת גם דרישה כי פלטפורמות הכבלים והלוויין יחויבו לשלם לערוצים המסחריים תמורת שידור ערוצים 2 ו–10 — זאת, בניגוד למצב הנוכחי שבו יש חובת נשיאה בחינם (החוק מחייב את הפלטפורמות לשדר את הערוצים המסחריים).

בעבר עמדו על הפרק אפשרויות לפיצול ערוץ 2. שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, הניח הצעת חוק כזו על הפרק, אך בנובמבר 2014, מיד לאחר שארדן פרש מתפקידו, עצר נתניהו בהליך חריג את הצעת החוק — אף שוועדת השרים תמכה בה. עצירת הצעת החוק היטיבה גם עם בעלי המניות של רשת וגם של קשת.

ב–TheMarker דווח אז כי מאחורי הקלעים נפגש נתניהו באותה תקופה גם עם בעל השליטה ברשת אודי אנג'ל, וגם עם מנכ"ל חדשות 2, אבי וייס. כעת ייתכן כי מערכת הקשרים מסועפת יותר וכוללת גם את בעלי קשת.

שוק הטלוויזיה התאפיין מאז הקמתו בקשר הדוק לדרג הפוליטי. ערוץ 10 אמנם נחשב "הילד הרע", האופוזיציוני ביותר לנתניהו, ובעבר ראש הממשלה אף החרים אותו וניסה לסגור אותו. עם זאת, בעל המניות הנוכחי של ערוץ 10 הוא איש העסקים לן בלווטניק, המקורב לנתניהו.

בקצה השני נמצאת רשת, שנתפשת כזכיינית בעלת הקשרים ההדוקים ביותר לנתניהו: אנג'ל נפגש מפעם לפעם עם נתניהו. באחרונה גם נחשף כי רשת מפיקה סרט על אביה של שרה נתניהו, והיא שידרה בעבר סרטים וראיונות עם נתניהו עצמו ורעייתו שרה.

לקראת המאבק בוועדת פילבר עשתה רשת צעד נוסף ושכרה כיועץ מיוחד את שירותיו של עו"ד איתן צפריר, לשעבר ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת. לצפריר אין היכרות מעמיקה עם שוק התקשורת ועם השחקנים בו ולא עם גורמים פוליטיים, והעובדה שהוא נשכר לחברת רשת עוררה תמיהות רבות בשוק. צפריר מקורב לניר חפץ, היועץ המיוחד של משפחת נתניהו. חפץ אישר כי הוא מקורב לצפריר, אך הכחיש כי הוא מעורב בשוק השידורים.

עד כה נתפשו קשת והחברה המרכזית, ולא בצדק, כמי שמקיימות יחסים רופפים עם הדרג הפוליטי. ורטהיים, שייסד את קשת, היה מקורב לשרים וח"כים רבים. עם פרישתו מדירקטוריון קשת ב–2011 הוא מינה את איש אמונו, אברהם נתן, ליו"ר קשת. נתן, חבר מרכז ליכוד לשעבר ובעל קשרים פוליטיים הדוקים, היה אמור לסייע לקשת להתמודד במגרש הרגולטורי המאיים.

אלא שנתן לא הצליח בתפקידו, ובמקביל היחסים בינו לבין משפחת ורטהיים התערערו והוא עזב את כל תפקידיו בקבוצה. נתן עצמו גם מונה ב–2012 לתפקיד חבר עמותת דע אמת, אך בשל הנתק בינו לבין ורטהיים פרש מהעמותה ב–2014.

קשת אמנם משדרת את התוכנית "ארץ נהדרת", שכוללת ביקורת חריפה על נתניהו ורעייתו — ואולם באחרונה שידרה הזכיינית, במסגרת התוכנית "חי בלילה", ראיון מחניף לשרה נתניהו, שהעלה תמיהות בנוגע ליחסים בין משפחת נתניהו לזכיינית.

לשכת רוה"מ: "לא דיברנו על נושאים אלה"

אשל מסר: "כדור שני לשואה אני מתעניין ועוסק בתחום שנים, וככזה אני מחפש חומרים ואנשים שיהיו מוכנים לספר ולכתוב על הנושא. רק אתמול הייתי בקשר חוזר עם אנשי זק"א, אתם נפגשתי לפני כמה שבועות בנושא מציאת עצמות של עשרות אלפי יהודים שנרצחו על גדות הדנובה במהלך השואה בבודפשט, ואני טס לשם בשבוע הבא על חשבוני לראות אם ניתן להביאם לקבר ישראל.

"נפגשתי מספר פעמים עם פרופ' זהבית גרוס, חוקרת אנטישמיות ושואה מבר אילן, עם הגב' פרבשטיין, מנהלת מרכז מחקרי מירושלים, עם הרב בני לאו, עם עמותת עם שלם אתם הוצאנו ספר שכתב הניצול ואיש העדות מר כרמי, עם ניצול השואה הרב מאיר לאו, עם הסופרת נאוה סמל ואחרים, וכן השתתפתי על חשבוני בימי עיון בנושא.

"כל זאת אני עושה במסגרת העמותה ללא קבלת הוצאות, נסיעות, אירוח וכו' וכנגד חשבונית וקבלה על סכום של 20 אלף, שהיה עד לאחרונה רק 10,000 שקל. אין לי ומעולם לא היה לי כל קשר לעסקיו של מוזי ורטהיים — לא בתחומי התקשורת ולא בכל תחום מסחרי אחר, ומעולם לא פעלתי בשמו או למענו. כל פרסום אחר שינסה לקשור אותי לכל פעילות אחרת יהווה שקר והטיית הציבור שלא בתום לב".

מלשכת ראש הממשלה נמסר בנוגע לשאלה אם אשל שוחח עם נתניהו בנוגע לענייניו של ורטהיים נמסר: "מדובר בשקר מוחלט. אשל מעולם לא שוחח עמו בנושאים הקשורים לוורטהיים".

אשל: "אני חבר של ראש הממשלה ורעייתו, אבל התשלום מהעמותה לא קשור"

שלום נתן אשל. ממידע שהגיע אלינו אתה פעיל כיום בנוגע לסוגיית קשת וערוץ 2. אתה משמש יועץ של קשת?

אשל: "לא. אין לי אפילו מושג מי האנשים שם".

אין לך קשר לקשת או לבעלי המניות שלה?

"מכיר את האנשים, אבל לא, אין שום קשר".

אתה מעניק להם שירותי לובינג?

"לא, אני לא עושה שירותי לובינג לאף אחד".

בעבר הענקת להם שירותי לובינג?

"לא, מה פתאום. אני אפילו לא יודע מי זה מנכ"ל קשת".

מנכ"ל קשת זה אבי ניר. כולם מכירים אותו.

"אתה רואה שאני לא מכיר. אני אפילו לא חושב שפגשתי אותו בימי חיי".

מייסד קשת הוא מוזי ורטהיים. אותו אתה מכיר?

"בוודאי שאני מכיר. מי לא מכיר את מוזי ורטהיים".

אתה עובד אתו?

"אין לי קשר לא לקשת, לא לרשת ולא ל–HOT".

בעבר, בשלבי הדיונים על חוק הריכוזיות, היה לך איזשהו קשר לחברה המרכזית למשקאות?

"אין לי כל מעורבות, אין שום קשר".

אני אגיד לך למה אני שואל. אני יודע שאתה מקבל שכר, או הוצאות ניהול, מעמותת 'דע אמת' של ורטהיים.

"נו. הוצאנו גם ספר... אני מתעסק בנושא השואה. אני עכשיו גם מנסה לעזור לזק"א להעלות עצמות של הרוגים שנרצחו על גדות נהר הדנובה בבודפשט. אני מתעסק בנושא השואה. פעיל בנושא עמותה בשם עם עולם".

שם עולם (עמותה שקיבלה כספים מעמותת דע אמת; נ"ט).

"כן".

דע אמת זו עמותה של ורטהיים.

"כן, יכול להיות..."

וממנה אתה מקבל 20 אלף שקל בחודש.

"כן".

יש טענות שהפעילות בעמותה היא סוג של תגמול. הספונסר של העמותה הוא ורטהיים והחברה המרכזית, ובתמורה אתה מעניק שירותי לובינג להחברה המרכזית ולקשת.

"זה שקר. אני נזהר לא לעשות כל פעילות בישראל ואין לי שום פעילות בישראל".

אבל יש לך עדיין קשר אישי עם ראש הממשלה ורעייתו.

"אני חבר שלהם, אבל מה זה שייך. אני חבר גם של בוז'י (יצחק הרצוג; נ"ט). אני חברים לא נוטש, ולשמחתי חברים גם לא נוטשים אותי. אבל אין לי כל עסקים בישראל".

והתשלום בכלל ללא קשור ליחסיך הקרובים עם ראש הממשלה ורעייתו?

"שום דבר לא קשור".

 

 

 

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם