רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה שלא סיפרו לכם: כמעט כל העופות הטריים בישראל מזוהמים בחיידק מעיים אלים

חיידק הקמפילובקטר, העובר במזון שלא בושל מספיק, גורם לזיהומים חריפים ומסוכן במיוחד לילדים ■ משרד הבריאות לא דואג להזהיר ולהנחות את הצרכנים על גבי המוצר, ואילו משרד החקלאות לא נוקט אמצעים מספיקים לצמצום התופעה כנהוג בחלק מהמדינות

71תגובות

כמעט כל בשר הפטם הטרי בישראל נגוע בחיידק מעיים אלים המסכן בני אדם - כך עולה ממחקר של מועצת הלול, שממצאיו טרם נחשפו בפני הציבור. לידי TheMarker הגיעו נתונים מטרידים שהוצגו שלשום בכנס פנימי של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, שלפיהם יותר מ-93% מלהקות העופות במדינת ישראל נגועים בחיידק קמפילובקטר.

ההערכה היא שהבעיה מתמקדת בעיקר בעופות טריים, ולא בעופות קפואים, משום ששרידותו של החיידק בטמפרטורות נמוכות ירודה - כך שבעופות קפואים קיים סיכוי נמוך יותר להימצאות החיידק. ואולם, רוב צריכת העופות בישראל היא של עופות טריים, וברשתות השיווק דיווחו כי יותר מ-90% מהעופות שנקנים הנם טריים, ורק פחות מ-10% קפואים. הנתונים הוצגו על ידי ד"ר ענת וייסמן מהמועצה לענף הלול, והסתמכו על מחקר מקיף בן שנה.

חיידק הקמפילובקטר ידוע כגורם בולט לזיהומי מעיים חריפים בבני אדם. אצל רוב האנשים שיחלו כתוצאה מהחיידק יתפתחו כאבי בטן ושלשולים שימשכו מספר ימים, אך הוא עלול לגרום בנוסף לזיהומים קשים בדרכי העיכול אצל ילדים, והוא הגורם המוביל כיום למחלות קיבה בישראל, לפני סלמונלה. ב-2013 פורסם כי אושפזו שני ילדים בגילי 4 ו-5 בבית החולים שניידר, לאחר שנדבקו בחיידק הקמפילובקטר, ולאחר מכן לקו בתסמונת הגורמת לשיתוק חלקי.

עוף בסופר
אייל טואג

החיידק עובר במזון שלא בושל דיו. אמנם כשמבשלים או אופים עוף החיידק מת, אך החיידק עובר בעיקר על ידי זיהום סביבתי שנגרם בעת ההכנה. כך למשל, כלי המטבח ומזונות אחרים מזדהמים תוך כדי ההכנה, אם על ידי התזת מים בעת שטיפת העוף בכיור, אי-חיטוי משטח ההכנה, או מגע עם מזון אחר לפני נטילת ידיים.

על פי נתוני משרד הבריאות, מדובר בחיידק שהוביל למרבית מקרי זיהומים במערכת העיכול בשנים האחרונות. 8,000 מקרי תחלואה דווחו ב–2013, לעומת פחות מ–3,000 מקרי תחלואה שדווחו בגין סלמונלה. מדובר בבעיה שממדיה תופחים, שכן לפי נתוני משרד הבריאות שפורסמו בשנים האחרונות (2006–2013), חלה עליה של פי שניים בתחלואת בני אדם (כ-8,000 מקרים מאובחנים ב-2013, לעומת 4,000 עשור קודם לכן). משרד הבריאות טען כי ב-2015 חלה ירידה במקרי קמפילובקטר, אך עדיין מדובר בשיעור גבוה מזה שהיה ב-2006.

בנוסף הוערך כי על כל מקרה מדווח ישנם 5–10 מקרים שאינם מדווחים. ואולם למרות הנתונים על עלייה בתחלואה, טרם נעשה מחקר במטרה לקבוע מהי רמת הזיהום הקיימת בבשר הפטם בישראל. זאת, עד למחקר הנוכחי שמתפרסם כעת על ידי מועצת הלול, ושכלל דגימת 47 להקות ב-30 משחטות בינואר-נובמבר.

שיעור ההידבקות הגבוה בחיידק האלים מעלה את השאלה מדוע משרד הבריאות לא קובע כי על גבי עופות טריים תופיע תווית אזהרה לצרכנים על פוטנציאל הסכנה, כמו גם הנחיות ברורות כיצד לטפל במוצר בכדי למנוע או לצמצם פגיעה. החובה לפרסם תווית אזהרה והנחיות על גבי המוצרים קיימת במדינות רבות, ובהן ארה"ב.

על גבי התוויות בארה"ב כתוב, בין היתר, כי "מוצר זה הוכן מבשר שעבר פיקוח ואושר. מוצרים מסוימים עלולים להכיל חיידקים אשר מסוגלים לגרום למחלה אם המוצר לא יטופל או יבושל כראוי. למען בריאותך, הקפד על הוראות בטיחות המזון הבאות: שמור בקירור או במקפיא, הפשר במקרר או במיקרוגל, שמור בשר גולמי או עופות בנפרד ממזון אחר, לאחר מגע עם בשר או עופות שטוף/רחץ משטחי חיתוך, כלי מטבח וידיים, בשל היטב ושמור מזון חם בטמפרטורה גבוהה. שאריות יש לשמור מיד בקירור או לזרוק".

בארה"ב מחטאים את העופות

חיידק הקמפילובקטר נפוץ בעופות במדינות רבות בעולם, אך בחלק מהמדינות ננקטים אמצעים לצמצום נגיעות החיידק, שאינם ננקטים בישראל. בארה"ב הצליחו להפחית מאוד את מספר האזרחים הנפגעים מקמפילובקטר מדי שנה, לכדי 12.7 מקרים על כל 100 אלף תושבים, בעזרת חיטוי הבשר בחומרים כימיים מותרים.

לפי נתונים שמופיעים במחקר של מועצת הלול, בדנמרק, למשל, הצליחו להוריד את הנגיעות בחיידק מ-41% לכדי 10% בלבד. זאת, על ידי פעילות מוגברת נגד זבובים, שידועים כמעבירים את החיידק; ואילו בניו זילנד בודקים את להקות העופות, ואם נמצא בהן קמפילובקטר, מקפיאים את הבשר, תהליך שהורג את החיידק. באנגליה, שם שיעור גבוה של 73% מהעופות נגועים בחיידק, מתפרסמות מדי רבעון בדיקות של משרד החקלאות עם ממצאי נגיעות לפי רשתות המזון השונות. בישראל, כאמור, משרד החלקאות לא נוקט באף אחד מהאמצעים הללו להפחתת הימצאות החיידק, כפי שננקטים במדינות אחרות.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות פועל באופן רציף למניעת מחלות בעופות ובביצים. בכל העולם, בדומה לבני אדם, גם בבעלי חיים ישנם חיידקים הגורמים למחלות. המשרד בחן את שיטות הטיפול הנהוגות בעולם ובדומה למדינות המפותחות, המשרד מפעיל אמצעי בדיקה, חיסון ומעקב אחר המחלות. בחודשים הקרובים המשרד עומד לצאת בתוכנית ממוקדת להפחתת חיידקים, בדומה לתוכניות המקובלות באיחוד האירופי ובארה"ב. משרד החקלאות מדגיש כי יש לצרוך עוף טרי מבושל היטב".

ממשרד הבריאות מסר בתגובה: "משרד הבריאות עוקב אחר התחלואה בישראל, כולל תחלואה הנגרמת מחיידק זה. על פי נתוני האגף לאפידמיולוגיה, אין עליה בתחלואה מחיידק זה בשנים האחרונות. שיעור התחלואה ל-100 אלף איש בשנים האחרונות - 67.9% ב–2013, 68.1% ב-2014 ו-54.5% ב-2015.

שיעורים אלה דומים לקיים באירופה. לגבי שיעור העופות הנגועים, מתוך דו"ח של ארגון הבריאות העולמי ניתן לראות שאמנם יש מדינות עם שיעור נגיעות נמוך יותר, אך מאידך יש מדינות מתקדמות כגון ארה"ב, בריטניה, איטליה ועוד עם שיעור נגיעות דומה לישראל. לגבי הנחיות לציבור: מניעת הדבקה בקמפילובקטר הנה באמצעות שמירה על הגיינה אישית וסביבתית, ובדגש על היגיינת מזון. שירות המזון במשרד הבריאות פירסם זה מכבר באתר המשרד מדריך לעבודה נכונה עם מזון ומדריך לטיפול והיגיינה במזון, הכולל גם התייחסות מפורטת לעופות. קיימנו השנה חודש בטיחות במזון שבו פרסמנו פוסטים, כתבות ומידע בנושא.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם