רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שערוריית הסלמונלה: כך מכרו לנו ביצים נגועות מאוקראינה

משרד החקלאות אישר את יבוא הביצים, ששווקו בישראל במשך ארבעה חודשים ■ רק עלייה חדה במספר הילדים המאושפזים עקב הרעלות מזון קשות ואדם שמת מסלמונלה הביאו לבדיקה של משרד הבריאות

97תגובות
ביצה שיובאה מאוקראינה
עדי דברת

משרד החקלאות אישר לייבא ביצים מאוקראינה, שבה לא קיימת חובת חיסון נגד סלמונלה. רק לאחר שנרשמה עלייה חדה במספר הילדים המאושפזים עקב הרעלות מזון קשות ולאחר שמת אדם מסלמונלה, ביצע משרד הבריאות בדיקות בביצים — והודיע לציבור בשבוע שעבר כי הן נגועות. הביצים שווקו בישראל במשך ארבעה חודשים.

בסוף אוגוסט אישר משרד החקלאות יבוא ללא מכס מאוקראינה, כדי להתגבר על מחסור שנוצר בביצים, ככל הנראה עקב תכנון לקוי של מכסות הייצור בענף הלול. טורקיה, משם בעיקר היו מייבאים המגדלים ביצים בעבר בתקופות מחסור, נחסמה ליבוא עקב מחלת שפעת העופות במדינה — ומשרד החקלאות היה צריך למצוא פתרון מהיר ליבוא ביצים כדי להתגבר על המחסור. הפתרון נמצא באוקראינה.

מארז ביצים שיובא מאוקראינה
עדי דברת

היבוא מאוקראינה אושר על ידי משרד החקלאות, אף שבאוקראינה לא קיימת חובת חיסון נגד חיידק סלמונלה אנטרידיטיס, המסוכן לבני אדם. זאת בניגוד לישראל, שמחייבת את המגדלים לחסן את התרנגולות המטילות נגד סלמונלה.

סלמונלה הוא אחד מזיהומי מערכת העיכול הנפוצים ביותר בבני אדם ובבעלי חיים. במקרה הקל, יגרום חיידק הסלמונלה לשלשולים, והוא עלול לגרום לזיהום חמור. בהוראת החיסון של משרד החקלאות נכתב, בין היתר, כי "חיידק הסלמונלה אנטרידיטיס עלול לגרום לתחלואה קשה, ומהווה סכנה לעופות ולאדם, עקב יכולתו לעבור דרך ביצים".

זמן קצר לאחר פתיחת היבוא מאוקראינה הצטיידו המשווקים הגדולים, ובהם גליקסמן וביצי הכפר, בביצים אוקראיניות והתחילו למכור אותן ברשתות השיווק המובילות, ובהן שופרסל, מגה, טיב טעם ויוחננוף, כביצים שלהם. הסימן היחיד שהעיד על כך שמדובר בביצים מיובאות היה האותיות UA על גבי הביצה ועל גבי הקרטון — זאת מבלי שכתוב בצורה ברורה כי אלו ביצים מיובאות ומהיכן יובאו. מי שרצה לדעת מהי משמעות האותיות היה צריך להיכנס לאתר של משרד החקלאות ולחפש הסבר לסימון. עד לפני כמה שנים, ארץ המקור לא סומנה בכלל על גבי הביצים המיובאות — בניגוד לצו הפיקוח על מוצרים ושירותים — עד לפסיקת בית המשפט בתביעה ייצוגית בנושא.

היבוא מאוקראינה נמשך מספטמבר ועד לימים האחרונים, כאשר משרד הבריאות עשה בדיקה והוציא הודעה לציבור כי בביצים המיובאות נמצא חיידק הסלמונלה אינטרידיטיס. בהודעה שפירסמו ביום רביעי משרדי הבריאות והחקלאות נאמר כי "אנו קוראים לציבור לא להשתמש בביצים הנושאות את הסימון UA, המעיד שמקורן מאוקראינה. ביצים אלה כבר אינן מצויות בחנויות וברשתות השיווק, אך עשויות להימצא בבתי הצרכנים או במטבחים ציבוריים". ההודעה שלא להשתמש בביצים הגיעה הרבה אחרי שרובן כבר נצרכו ככל הנראה על ידי קונים רבים, החל מספטמבר ועד תחילת ינואר.

איך תדעו שהביצים מיובאות ומהיכן?
על גבי הביצה והקרטון מופיעות צמד אותיות המסמנות את ארץ היבוא

תת־זן חדש של סלמונלה בישראל

מעדויות שהגיעו ל–TheMarker עולה שהביצים נבדקו רק באחרונה, הרבה אחרי ששווקו בסופרמרקטים, ורק מכיוון שבמשרד הבריאות ניסו להבין כבר מנובמבר מה עומד מאחורי העלייה החדה במקרי תחלואת הסלמונלה בישראל, בעיקר בקרב ילדים קטנים. בדצמבר פורסם בחלק מכלי התקשורת כי מאות בני אדם נדבקו בזן לא מוכר של סלמונלה. גבר בן 50 אף מת מהחיידק ו–15 תינוקות אושפזו בבתי החולים.

משרד הבריאות, שחיפש את הסיבה לעלייה במקרי הסלמונלה הקשים ללא הצלחה, פירסם כבר בסוף נובמבר דיווח לציבור על עלייה מתמדת במספר הנדבקים בחיידק הסלמונלה, וטען כי "מדובר בעיקר במקרים שקרו בקיץ האחרון, בקרב פעוטות עד גיל ארבע".

בהודעה נוספת לציבור של משרד הבריאות מדצמבר כבר נכתב כי אובחן תת־זן חדש של סלמונלה בישראל (אנטריטידיס A), וצורף ציטוט של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, שפירט כי "בכל שנה אנו רואים בתקופה זו של השנה עלייה בתחלואה בסלמונלה. הפעם מדובר בהופעה של זן של סלמונלה שטרם זוהה בארץ בעבר, והוא גורם לתחלואה בהיקף גבוה יחסית. במקביל לבדיקות המעבדה, מתבצעת חקירה אפידמיולוגית לזיהוי מקור משותף אפשרי, עדיין לא אותר מקור. חשוב לפעול בהתאם להנחיות שפורסמו לעיל" (החשיבות שבבישול ביצים, אחסון ביצים במקרר, לשטוף ידיים במים וסבון וכדומה).

ביצים במספרים
מספר הביצים המיוצרות בישראל בשנה - כ‑ 2 מיליארד
מספר הביצים המיובאות לישראל בשנה - כ‑ 300 מיליון
שיעור הביצים המיובאות לישראל מחו"ל - כ‑ % 15%
מתוך הביצים המיובאות:
ספרד - 80%
אוקראינה- 20%

הניסיונות של משרד הבריאות לברר מה גרם לעלייה במקרי האשפוז עקב סלמונלה הביא להצלבה בין העלייה הפתאומית במקרי התחלואה לבין תחילת יבוא הביצים מאוקראינה. ואכן, בבדיקה שנעשתה לביצים נמצא כאמור זן הסלמונלה. בתגובה על שאלת TheMarker ענה משרד הבריאות אתמול כי אכן התגלה חיידק הסלמונלה בביצים המיובאות, אך לא מדובר באותו תת־זן חדש, שמקורו עדיין לא נמצא. המשלוחים מאוקראינה בספטמבר־נובמבר לא נבדקו, אלא רק המשלוח של דצמבר, ולא מן הנמנע כי אותו תת־זן חדש היה נמצא באותן ביצים לו היו נבדקות.

בהודעה שפירסמו משרד הבריאות ומשרד החקלאות ביום רביעי נמסר כי "במסגרת בדיקות רחבות לגילוי תת־זן חדש של סלמונלה בישראל, שביצעו משרד החקלאות ומשרד הבריאות, נמצא חיידק סלמונלה מזן אנטריטידיס רק בביצי מאכל שיובאו מאוקראינה. מיד עם קבלת תוצאות הבדיקות, עצר משרד החקלאות את יבוא הביצים מאוקראינה ואת שיווקן ומכירתן על ידי רשתות השיווק. משרד החקלאות פועל לשינוי ארצות היבוא על מנת לספק את הביקוש. משלוחי ביצים הנמצאים בדרך מאוקראינה לישראל לא יאושרו להפצה ולמכירה על ידי רשתות השיווק".

"לא ידענו שהביצים מיובאות מאוקראינה"

בדצמבר פירסם משרד החקלאות כי ב–2015 הגיע היקף יבוא הביצים מחו"ל ליותר מ–300 מיליון ביצים — כ–15% מכלל צריכת הביצים בישראל, שהיא כ–2 מיליארד ביצים בשנה. משום שהיבוא לישראל כה משמעותי, אישר משרד החקלאות בדצמבר גידול של כ–7% במכסות ייצור הביצים, כדי להתגבר על המחסור בשוק. במשרד ציינו כי למרות הגידול במכסות הייצור, עדיין יהיה צורך ביבוא משלים של ביצים לישראל ב–2016. הביצים לישראל מיובאות ברובן מספרד ומטורקיה, שגם בה אין חובת חיסון נגד סלמונלה.

לדברי וטרינר בענף הביצים והעופות, "לא נראה לי הגיוני שקיימת דרישה שמחייבת יצרן ביצי מאכל בישראל לחסן את הביצים, אבל פוטרת את החיסון מסיבות כלכליות. ניתן לייבא ביצים ממדינות כמו ספרד, בריטניה וגרמניה, שם יש להקות מחוסנות ומנוטרות, אבל יבוא מאוקראינה או מטורקיה זול יותר, וזמן ההובלה קצר יותר".

לדברי בכיר באחת מהרשתות שמכרו את הביצים מאוקראינה, "אחרי הודעת משרד הבריאות והחקלאות דיווחנו לכל הסניפים שהביצים הרלוונטיות הן כאלה שנכתב עליהן UA, כי בעצמנו לא ידענו עד ההודעה שאנחנו מוכרים ביצים מיובאות מאוקראינה. הסברנו לעובדי הסניפים מה לענות ללקוחות ששואלים מה קרה, ולתת זיכוי או ביצים אחרות למי שמביא ביצים מאוקראינה".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "הפיקוח על ביצי מאכל מתבצע הן על ידי משרד החקלאות והן על ידי משרד הבריאות, בתיאום ובחלוקה ברורה ביניהם. הפיקוח של משרד החקלאות מתבצע משלב ייצור המזון לבעלי החיים דרך משקי הגידול ועד לשלב המיון בתחנות מיון ביצים, שבהן ממוינות, מסומנות ונארזות הביצים לשיווק. משלב היציאה מתחנות המיון, הפיקוח מתבצע על ידי משרד הבריאות עד ובנקודות המכירה. המדינות והמשקים שמהם מאושר יבוא ביצים נבדקים על פי קריטריונים ברורים, מקצועיים ועניינים. במסגרת הליך אישור היבוא, בין היתר, על השירותים הווטרינריים להשתכנע כי לא נשקפת סכנה לבריאות הציבור ולמשקים אחרים בארץ מהביצים המיובאות. בתוך כך, נלקחים בחשבון גם סטנדרט הפיקוח בארץ המקור (רמת המקצועיות של השירותים הווטרינריים, עמידה בתקנים בינלאומיים וטכניקות בקרה), סטנדרט הלולים והאישורים הניתנים מאת השירותים הווטרינריים באותה מדינה. המשרד מבצע בדיקות שונות, כולל בדיקות מעבדה, על מנת לוודא שהביצים המיובאות חופשיות ממזהמים. במידה ונמצא זיהום, ננקטים אמצעים מיידים לשמירה על בריאות הצרכן. מחיר הביצה מפוקח מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ואין קשר בין היבוא למחיר. משרד החקלאות פועל לספק את הביקוש לביצים על ידי ייצור מקומי מכוח חוק המועצה לענף הלול. ככל שהדבר נדרש, מתאפשר גם יבוא. לאחר שנמצא כי היקף היבוא עלה בשנים האחרונות, הגדיל המשרד את היקף המכסה הארצית בתקנות, כך שיפחת הצורך ביבוא משלים. סימון ארץ מקור על גבי ביצים מיובאות הנו חלק מדרישות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ובין היתר הנו לצורך מעקב. בהתייחס למגבלת מקום על הביצה, מתאפשר סימון של מדינת מקור על ידי סימון אותיות בלבד. ככל שעולות טענות באשר לתקינות הסימון (לא קריא, מחוק ועוד), ניתן לפנות בעניין זה אל השירותים הווטרינריים, והדבר ייבדק. עוד יצויין כי המשרד החל לפעול לשינוי דרישות הסימון על גבי הביצים ואריזות הביצים והדבר צפוי להיות מעוגן בחקיקה במהלך 2016".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בעקבות אירוע תחלואה בסלמונלה, הוחלט לבצע בדיקות למוצרי מזון שונים, ובהם ביצים, עופות וירקות.

במסגרת הבדיקות, נמצאו סלמונלה בביצים שהגיעו מאוקראינה, אך מזן שונה מזה של התחלואה בסלמונלה בבני אדם. עם זאת, ממצא זה חייב התייחסות והוחלט, ביחד עם משרד החקלאות, לעצור את היבוא מאוקראינה ולהשמיד את הביצים הנמצאות בארץ. לגבי הצורך לייבוא ביצים מאוקראינה, יש לפנות למשרד החקלאות".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם