חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום שיתוק ומוות" - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום שיתוק ומוות"

משרדי הבריאות והחקלאות אישרו לחלק מהמשחטות להאריך את חיי המדף של בשר הודו מארבעה ימים לשבעה ימים, אולם רשתות השיווק והציבור לא יודעו מראש ■ טכנולוג מזון: "סבירות גדולה שהבשר יתקלקל לפני שהתוקף יפוג"

30תגובות

משרד החקלאות ומשרד הבריאות אישרו באחרונה לחמש משחטות גדולות להגדיל את חיי המדף המרביים של בשר הודו טרי מארבעה ימים אחרי יום השחיטה לשבעה ימים אחרי יום השחיטה - ללא יידוע הציבור הרחב ורשתות השיווק.

האישור להארכת חיי מדף מרביים ניתן למשחטות עוף עוז, עוף חפר, עוף טוב, זוגלובק וקורניש חן מעוף. זאת, לאחר שחיי המדף המרביים לפטם טרי הוארך אף הוא לאחרונה למשחטות מסוימות. מומחים לבריאות מזון הביעו דאגה רבה מפגיעה אפשרית לדבריהם בבריאות הציבור עקב ההחלטה וטוענים כי מדובר על "הימור על בריאות הציבור".

ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, טוען כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים: "זה חלק ממהלך שלם שמוריד פיקוח ובהמשך הולך להיות גם בעוף והתחיל עם הארכת חיי המדף של העוף לחלק מהמשחטות מארבעה לחמישה ושישה ימים. לא אתפלא אם בקרוב גם חיי המדף של העוף יוארכו לשמונה ימים.

"כשחיי המדף מתארכים, המוצר מגיע במצב פחות טוב לצרכן. כבר מראש העופות במדינת ישראל יוצאים מהמשחטות עם רמת זיהום גבוהה יחסית של חיידקי סלמונלה וחיידקי קמפילובקטר, וכמות החיידקים הזאת עולה ככל ששומרים פחות על שרשרת הקירור - וכך החיידקים מתרבים.

בשר עופות סופר
אייל טואג

"במדינה שלנו, ששרשרת הקירור רחוקה מאופטימלית, קצב התרבות החיידקים גדול מאוד. אנחנו רואים כבר כיום בשווקים עופות שביום הרביעי והחמישי שלהם נראים רע מאוד, ואני לא הייתי אוכל עוף כזה. הרופאים הוטרינרים ברשויות המקומיות רואים בדאגה את המגמה של הארכת חיי המדף ופועלים לאיסוף נתונים בנושא זה. אנחנו נמצאים בוויכוח קשה מאוד עם השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות בכל הנוגע לפיקוח על מזון מהחי בישראל. לא ברור לי איזה אינטרס זה משרת, אבל זה לא משרת את טובת הציבור".

בכיר במערך הפיקוח הווטרינרי מאשים כי "האינטרס הוא בבירור של הון־שלטון. משרתים פה את האינטרס של בעלי המשחטות, שרוצים לשחוט לפני סוף השבוע ולהמשיך למכור את הבשר לתוך כל השבוע, כי בסוף השבוע ובימי חמישי בערב אין כמעט שחיטה. בדרך הזאת מתגברים על קושי בייצור, אבל בדרך מפקירים את בריאות הציבור".

ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל המכון הישראלי לאיכות ובטיחות מזון, שעם לקוחותיו נמנות מסעדות כמו אגאדיר וקיוטו, ורשתות שיווק בהן מגה, קו אופ שופ ויינות ביתן, שימש בעבר מנהל המחלקה הווטרינרית של עיריית הרצליה. הוא מספר שלהחלטה להאריך את חיי המדף יכולות להיות השלכות הרות גורל. "גם אם הבדיקה של המשחטות נערכה כביכול בתנאי שטח, לדעתי זה לא הגיוני לאשר כמעט הכפלה של חיי המדף המרביים ולהתחייב בוודאות לכך שבשר הודו יישב כל כך הרבה זמן מבלי להתקלקל במזג האוויר החם בישראל. כך גם עולה משיחות שניהלתי עם קצבים וקולגות שסבורים כמוני. הבעיה עם בשר מקולקל היא בעיקר של חיידקים שאי־אפשר להריח או לראות ואי אפשר להרגיש אפילו בטעם, אבל אותם חיידקים יכולים לגרום לסימפטומים שונים — החל בשלשול וכאבי בטן ועד שיתוק לכל החיים ומוות".

ציפורי הביע מורת רוח על כך שהדבר נודע רק בעקיפין לרשתות השיווק שלהן הוא נותן שירותים. "פתאום קצב באחת הרשתות ראה שעל המוצר כתוב תוקף של שמונה ימים במקום חמישה, והתחיל לשאול במה מדובר. לא הגיוני שלא מדווחים מראש על דבר כזה".

טכנולוג מזון מוכר סיפר 
ל–TheMarker כי באחרונה הגיע לבחון משטח של בשר הודו של אחת מאותן חמש משחטות ביום השישי לשחיטתו, והבשר היה מקולקל. "בעיקרון, הייתי אמור להגיד כביכול שהארכת חיי המדף המדוברת היא דבר יוצא מן הכלל, כי אני בא מהתעשייה, אבל מבחינה צרכנית זהו הימור גדול מאוד, מכיוון שבישראל לא מתקיים מזג אוויר שמאפשר כאלה חיי מדף, ולהערכתי במקרים רבים הסחורה תהיה בתהליכי קלקול כאלה ואחרים.

"באחרונה הזדעזעתי כשראיתי באחת מאותן משחטות (שקיבלו את האישור להארכת חיי מדף; עד"מ וא"ק) סחורה בת שישה ימים שדחיתי אותה לשימוש כי היא הייתה בשלבי קלקול, אף שכביכול היא היתה בתחום של ימי התוקף המרביים החדשים של שמונה ימים, כולל יום השחיטה. שרשרת הקירור צריכה להישמר בצורה אבסולוטית, וזה לצערי בלתי אפשרי בתנאים שיש כיום ברשתות השיווק ובמשאיות, שברגע שפותחים את הדלת כל הקירור בורח לחלוטין".

"ניסיון של המשחטות ללחוץ על המגדלים"

לדברי בכיר במשרד החקלאות, לא מן הנמנע שמדובר במהלך של המשחטות שנועד לתת להן יתרון אל מול המגדלים. "לדעתי, זה עוד ניסיון של המשחטות ללחוץ על המגדלים. המשחטות יורידו פחת, יהיה יותר היצע בזמן שהמחיר נשאר קבוע, וכך גם למשחטות וגם לרשתות השיווק יהיה יותר זמן להפיץ את הסחורה. מי שיסבול יהיו המגדלים, כי יקנו מהם פחות או יורידו את מחירי הקנייה מהם".

מנכ"ל ארגון המשחטות, אבשלום דולב, אמר כי "אורך חיי המדף נקבע על בסיס בדיקות במשחטות במסגרת הסדרי בקרה ופיקוח פנימיים. בבדיקות שעשו המשחטות נמצא כי אפשר להאריך את משך חיי בשר ההודו ליותר מ'אחד פלוס שבע' (יום השחיטה ועוד שבעה ימים; עד"מ וא"ק). כרגע הוחלט להסתפק בהארכה עד שבעה ימים. זה לא פוגע באיכות הבשר. מדובר בבדיקות מעבדה במשחטות מסוימות שיש להן תקני איכות מיוחדים. מדובר בחמש משחטות השוחטות את רוב ההודו בישראל".

לדבריו, "כיום כל העופות מובלים בשרשרת קירור מלאה. משטחי העופות עוברים ב'שנורקל' מבית קירור למשאית. הכל בטמפרטורה של מעלה אחת או מעלה וחצי. יש בקרת טמפרטורה מלאה. לא נותנים אישורים ללא המנגנונים האלה, לכן לכל משחטה שיש לה היתר יצוא יש מערכת בטיחות למוצר (HACCP)".

דולב הוסיף, כי בשר הודו נשמר טוב יותר מבשר עוף. "יש לזכור כי הטכנולוגיה משתנה, קצב הקירור והאריזה נעשים מהירים וטובים יותר, ולכן ניתן להאריך את חיי המוצרים". לדבריו, הארכת חיי המדף של ההודו לא נובעת מהכנסת אוויר מבוקר לאריזות.

גם משחטות של פטם מתכננות להכניס טכנולוגיה, שתאפשר להאריך את חיי המדף. מדובר במכונות המחדירות לאריזה אוויר משודרג, המאריך את חיי המוצר. מצב דומה קיים באריזות ירקות, שגז שמוזרם לתוכן מאריך את חייהם ובמקרה של חסה, לדוגמה, שומר על העלים מהשחמה בקצוות.

מנכ"ל מילואות ויו"ר ארגון מגדלי העופות בישראל, שוקי בשן, אמר כי באחרונה הוארכו חיי המדף של הפטם ביום, ל"אחד פלוס חמישה". לדבריו, בחו"ל מגיעים למצב של "אחד פלוס עשרה", כשהעוף ארוז באוויר מבוקר, הכולל חומר שמוזרם לאריזה ומסייע בשמירת טריות העוף. "בארץ זה לא קיים, ואני מתכוון להביא מכונות שיאפשרו את זה", אמר.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה, כי "קביעת חיי מדף במוצרים היא אחריות וסמכות של משרד הבריאות. לפני כשנתיים הוקמה על ידי המועצה העליונה למזון ועדה בין־משרדית (בריאות וחקלאות), לקביעת חיי מדף במוצרים. הוועדה קבעה תנאי סף למפעלים ולמשחטות לצורך הארכת חיי מדף במוצרים מן החי, בהם פיקוח וטרינרי צמוד, כתיבה ויישום תוכניות לבטיחות מזון ותיקוף חיי מדף.

"כמה משחטות ומפעלים ששיפרו את תהליכי הייצור עומדים בתנאים המחמירים שדורשת המדינה, ולפיכך אושר להם להאריך את חיי המדף במוצרים. ההארכה אושרה רק למפעלים ומשחטות העומדים בדרישות המחמירות, ללא חשש לפגיעה בבריאות הציבור".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "חיי המדף של מוצר הם משך הזמן שבו המוצר שומר על תכונותיו הייחודיות (פיסיקליות, כימיות, אורגנולפטיות) והוא בטוח לשימוש. חיי המדף של המוצר מושפעים מגורמים שונים המצויים בשליטת היצרן, ולכן הוא היחיד שיכול לקבוע את חיי המדף של המוצרים שהוא מייצר. בדומה לנהוג בעולם, האחריות על בטיחות המזון חלה על היצרן ובמסגרת אחריות זו עליו לקבוע את חיי המדף של מוצריו ולסמנם על המוצרים.

"לבשר, עופות ודגים גולמיים נקבעו ערכי סף מרביים לחיי המדף. היצרנים יכולים לקבוע חיי מדף ארוכים מערך הסף (מהמקסימום) רק במידה שהגישו תיק תיקוף עוד לפני השיווק. תנאי בסיסי לקביעת חיי מדף מעבר לערכי הסף הוא קיום תוכנית בטיחות מזון מתועדת (בהן GMP ו–HACCP) ופיקוח וטרינרי צמוד".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם