שנה לכהונתו של מנכ"ל הרשות השנייה - האם יצליח להוביל שינויים ללא שיתוף פעולה של הזכיינים? - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שנה לכהונתו של מנכ"ל הרשות השנייה - האם יצליח להוביל שינויים ללא שיתוף פעולה של הזכיינים?

מאז שנכנס לתפקיד, הצליח שי באב"ד, מנכ"ל הרשות השנייה, להתעמת עם זכייני טלוויזיה כאשר נקט נגדם יד קשה והטיל קנסות חמורים על הפרות שבעבר זכו להתעלמות ■ בענף טוענים כי באב"ד לא הבין את מגבלות תפקידו, וחוששים שגישתו תקשה לפתור את המשבר בערוץ 10 ועל ההפרדה בין רשת לקשת

17תגובות

שנה לאחר שנכנס לתפקידו כמנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד עדיין נתפש בקרב בתעשיית הטלוויזיה כעוף מעט מוזר.

אמנם רק מעטים מטילים ספק בכנות מטרותיו של באב"ד, אך רבים טוענים כי הוא לא הצליח עד כה להבין את מגבלות תפקידו, ולפיכך מתקשה לקדם את הנושאים הבוערים שעל הפרק. באב"ד, מצדו, מאמין כי עליו להנהיג נורמות התנהלות תקינות יותר בשוק הטלוויזיה, דבר שקצת מרגיז את הזכייניות. הוא רוצה למגר את נוהלי "עיגול הפינות" והעלמת העין שאיפיינו את הרגולציה בעבר, הוא מטיל קנסות על ימין ועל שמאל, והוא מקדם באגרסיביות (יש האומרים בחוסר רגישות ציבורית) את הנושאים שבהם הוא מאמין. גישה זו יצרה חיכוכים חוזרים ונשנים בין באב"ד לבין הזכייניות, אך חמור מכך, היא גם יצרה חוסר אמון גובר והולך.

אחת הדוגמאות האקטואליות לטענות הזכייניות מובאת בסיפור הבא: אנשי חברת החדשות של ערוץ 2 הופתעו לפני כשבועיים מהמכתב שקיבלו מהרשות השנייה. במכתב נטען כי חברת החדשות של ערוץ 2 "הפרה לכאורה" את כללי הרשות השנייה, בכך שהאריכה את מהדורת החדשות המרכזית בלי אישור מוקדם של הרשות. בכמה זמן האריכו אנשי חדשות 2 את המהדורה? המכתב עסק בשבעה מועדים שבהם האריכה חדשות 2 את המהדורה – בדקה אחת, בשתי דקות ובאחד המועדים אף ב–3:40 דקות.

מנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד
יונתן סינדל / פלאש

"אורך שידורי החדשות של המהדורות נקבע על ידי ועדת טלוויזיה של המועצה בין השעות 20:00 ל–21:00, והדבר ברור וידוע לכם היטב", כתבה יהודית לויט, מ"מ סמנכ"ל טלוויזיה, בפנייה עם חמישה מכותבים. "לרשות לא הוגשה כל בקשה להאריך את שידורי החדשות המועדים המפורטים לעיל (...) אתם נדרשים להפעיל שיקול דעת עיתונאי לגבי שיבוץ האייטמים במהדורה". מכתב כזה הגיע גם לאנשי חדשות 10.

הארכת המהדורה המרכזית של חברות החדשות, בעיקר של ערוץ 2, היא אכן טקטיקה של הזכייניות, בניגוד לכללי הרשות, כדי להתמודד עם התחרות. לא פעם, כאשר בערוץ 10 עולה תוכנית עם פוטנציאל צפייה גבוה, מורות הזכייניות לחברת החדשות להאריך את המהדורה בכעשר דקות כדי להותיר את הצופים באפיק 22, אלא שעד כה הנושא מעולם לא נאכף. "זה כל כך מגוחך. מי שכותב כזה מכתב מעיד על עצמו שאין לו שמץ של הבנה בדרך שבה עובדת טלוויזיה, ובוודאי בהתנהלות של שידורי חדשות בשידור חי", אמר גורם בערוץ 2.

המכתב הזה מסמל את המדיניות השונה שמוביל באב"ד. במשך שנים הרשות לא הצליחה ליישם את מטרותיה, ולפקח כראוי על השידורים המסחריים, ואילו באב"ד מנהל מה שנראה כקרב בכל החזיתות מול גופי השידור, בעיקר מול קשת, ויוזם עימותים עמם. אם הזכייניות לא מצייתות, באב"ד לא מהסס להפעיל את כל האמצעים - וגם לעסוק בדקה אחת של הארכת המהדורה.

"אין בכוונת הרשות השנייה להיכנס לשיקולי העריכה של עורך החדשות הראשי, ואין הכוונה להוציא הפרות לחברת החדשות על כל דקה של הארכה", הבהירו ברשות השנייה. "עם זאת, באחרונה היינו עדים להתערבות בוטה של אחת מהזכייניות בהארכת המהדורה לצורך קידום הרייטינג של התוכניות שלאחר המהדורה. הרשות רואה בכך תופעה פסולה והתערבות בוטה בעצמאות חברת החדשות, שטופלה, ומקווה שמקרים כאלה לא יישנו בעתיד״.

מקשיח עמדות

הסוגיה הכואבת ביותר מבחינת הזכייניות היא שורת הקנסות הגבוהים שהטיל באב"ד על הזכייניות. ב–2013 הטילה הרשות השנייה קנסות בסך 4.2 מיליון שקל על זכייניות הטלוויזיה - פי שלושה מהקנסות ב–2012 - בעיקר על תוכן שיווקי והפרות שונות. באב"ד עצמו נוקט במדיניות שלפיה חומרת הקנסות נגזרת מהאפקטיביות שלהם - כלומר, הקנסות יחמירו וילכו אם הזכייניות ימשיכו בדרכן הנוכחית - מתוך כוונה עיקשת למגר הפרות שונות שבעבר הזכייניות ביצעו בלא לתת על כך דין וחשבון.

הביקורת על התנהלות באב"ד

גופי הטלוויזיה אינם תמימים, ואכן מפירים באופן חמור את הכללים בתחום התוכן השיווקי - אלא שבגופים אלה באים בטענות קשות כלפי הרשות השנייה, בעיקר מכיוון שלטענתם הקנסות ניתנים בחוסר שקיפות וללא היררכיה ברורה של חומרת ההפרות, וללא הסברים מדוע הפרה אחת זוכה לקנס כזה והפרה אחרת לקנס אחר. "למועצת הכבלים והלוויין יש יכולת לקבוע קנס מקסימלי של 100 אלף שקל על הפרה, זה ברור לנו. על פי איזה קריטריון בוחר באב"ד להטיל קנסות? זה מינהל בלתי תקין כשהכל נקבע על פי גחמה של אדם כזה או אחר", אומרים בגופי השידור.

ברשות השנייה עצמה אומרים כי ההחלטה על גובה הקנס מתקבלת בהליך "יסודי וענייני", שבו ועדת ההפרות של הרשות, יחד עם נציג מהמחלקה המשפטית, בוחנים את ההיסטוריה של הזכיין ואם היו בעבר הפרות דומות. באב"ד אכן הנחה כי במקרים שבהם יש הפרות חוזרות יש להגדיל את הקנס, במטרה למנוע הישנות של המקרים - ולנקוט בקנסות כספיים, ולא בנטילת זמן פרסום, כפי שהיה בעבר. עוד אומרים ברשות כי את הכסף שנכנס לקופת הרשות מהקנסות מתכוונת הרשות להפנות למסך באמצעות פרויקטים טלוויזיוניים בהפקות חיצוניות שיעסקו בנושאים כמו חינוך ופריפריה, בהשקעה משותפת של הזכייניות.

"באחרונה אכן הקשיחה הרשות את האכיפה והענישה, לאחר שנתוודענו לתופעה שבה הזכייניות לא נרתעות מהפרת הוראות הדין, אלא שוקלות שיקולי כדאיות כלכלית מתי ואם משתלם להפר, כפי שראינו באחרונה בהתכתבות פנימית אצל אחת הזכייניות שבטעות הופצה באופן פומבי, ובכך נהפכה לנחלת הכלל", נמסר מהרשות השנייה.

מהמגזר הפרטי לציבורי

רבים חולקים לבאב"ד מחמאות על נכונותו לעזוב את המגזר הפרטי ולעבוד במגזר הציבורי, ועל האמביציה שלו להיכנס בעובי הקורה בסוגיות שלא טופלו עד כה בטלוויזיה המסחרית. אבל בחלק מגופי השידור אומרים כי העימותים הרבים, הלעתים קטנוניים, שמתפתחים מול הרשות, הם תקדימיים ומזיקים לענף. לצד הנזק הכלכלי מהקנסות, הזכייניות בעיקר חוששות מהעתיד. בגופי השידור מביטים בחשש על ניסיונותיו של באב"ד להשפיע על לוח השידורים ולשנותו, כך שיהיה לדבריו איכותי יותר וישדר תכנים בעלי חשיבות ציבורית. מבחינתם, אל לו לרגולטור להתערב בתוכן בכלי תקשורת מסחרי.

הנושאים המרכזיים

הרשות השנייה מנהלת כיום שימוע ציבורי סביב מהלך דרמטי שנוגע לפיקוח על השידורים בישראל, על רקע עומס הריאלטי ותוכניות הבידור בפריים־טיים. אמנם לרשות השנייה אין סמכות להתערב בתוכן המשודר, אבל בסמכותה לאכוף על הזכייניות לשדר תכנים מסוג מסוים על פי ז'אנרים שונים בסוגה עילית - דרמה, דוקומנטרי, תחקיר, תוכניות תרבות וכדומה. באב"ד לקח על עצמו את המשימה להעלות את איכות השידורים.

במסמך המדיניות שהוא הציג, באב"ד הציע כי מעבר להגדרות הסוגה, לרשות השנייה תהיה סמכות לקבוע מהי תוכנית "איכותית", כלומר כזאת שעונה להגדרות של סעיף 5ב בחוק הרשות השנייה, ו"מעודדת אזרחות טובה". "התכניות תיבחנה בהסתכלות על המסרים המרכזיים העולים מהן ועל ההתרשמות המתקבלת מצפייה בהן", נכתב בהצעה, והסמכות לקבל החלטה בנושא תהיה של מועצת הרשות השנייה. עוד הוצע כי במהלך שעות שידור בפרים טיים (21:00–23:00), עבור כל שעת ריאליטי או בידור יהיו הזכייניות חייבות לשדר שעה של סוגה עילית.

די ברור כי גופי השידור לא אוהבים שום יוזמה שתגביל את תוכניות הבידור, שמייצרות להם רייטינג והכנסות גבוהות. "מי יחליט מהי תוכנית איכותית שמטיפה לערכים? האם לאנשי הרשות תהיה סמכות לקבוע מה מטיף לאזרחות טובה ומה לא?" אומרים בזכייניות. המונח "קומיסר של התרבות הישראלית" שגור כבר על לשונם של גופי השידור בכל הקשור לתוכנית של באב"ד.

"אין בכוונת הרשות להפוך לקומיסר של תוכן", מגיבים ברשות השנייה. "מטרת מסמך המדיניות היא ליצור תמהיל שידורים מגוון יותר בשעות שיא הפריים, תוך צמצום משקלו הרב של ז׳אנר הריאליטי מחד, וחידוד כללי הסיווג של התוכניות במסגרת הסיווג לסוגה עילית מאידך, כך שהסיווג יעמוד במטרות ויעדי החוק. דוגמאות לכך הן הסיווג של תוכניות כמו 'מעושרות' ואודישנים ל'האח הגדול' כסוגה עילית, שייתכן ועומדים בכללים הטכניים של תוכניות תעודה - אך בוודאי לא להן פילל המחוקק בהגדרתו את החלוקה לסוגה עילית".

אחד הנושאים שמלווים את באב"ד מאז שהחל את דרכו בשירות הציבורי, הוא החשש לניגוד עניינים. באב"ד, לשעבר בכיר בחברת צים של האחים עופר, החליט לפרוש מהמגזר הפרטי והתמודד על תפקיד מנכ"ל הרשות השנייה עוד בתקופתו של שר התקשורת הקודם, משה כחלון. האחים עופר הם גם בעלי השליטה בזכיינית ערוץ 2 רשת, ועל כן הועלו חששות כי הדבר עשוי להשפיע על יחסו לזכיינית. רק לאחר כמה חודשים מאז מינויו לתפקיד התברר כי הוא אכן היה חתום על הסדר ניגוד עניינים, שלפיו לא יעסוק בזכיינית רשת עד אוקטובר 2013. ברשות אומרים כי מסמך ניגוד העניינים היה ידוע לכל הזכייניות, וכי לא התקבלו החלטות מהותיות וישירות הנוגעות לרשת באותה התקופה.

עתידו של ערוץ 10

הסוגיה הקריטית ביותר שעומדת בפתחו של באב"ד הוא עתידו של ערוץ 10 בפרט, והתחרות בשוק הטלוויזיה בכלל. הערוץ הגיש בסוף 2013 בקשה לרישיון שידורים קבוע ב–2015, והרשות אמורה לבחון את ההצעה ולהכריע בחודש הקרוב אם יינתן לו הרישיון המיוחל ל–15 שנה. אלא שהערוץ לא יוכל לקבל רישיון במבנה הבעלות הנוכחי. עליו למצוא לעצמו קודם בעל שליטה חדש, שיהיה מוכן לשאת בנטל המימון שלו. בערוץ עושים מאמצים כבירים לגייס משקיעים, אך עד כה ללא הצלחה. גם המשקיע אלכסנדר לוין, הבעלים של ערוץ 9, שעמו התנהל משא ומתן בשבועות האחרונים, אינו מתכוון להשקיע בערוץ לבדו.

באב"ד נכנס בעובי הקורה בערוץ 10 כבר בסוף 2013, כשבעל המניות שהחזיק את הערוץ, רון לאודר, החליט לנטוש אותו. מתוך דאגה לעתידו של הערוץ ולתחרות בתחום, באב"ד ואנשי הרשות גישרו בין בעלי המניות לאנשי לאודר, והביאו לפשרה שבעקבותיה הזרים לאודר 35 מיליון שקל והעביר את מניותיו ליוסי מימן.

המעורבות של באב"ד אכן הצילה את הערוץ, אך רבים בתעשייה מתחו עליו ביקורת בעקבות כך. "זה לא תפקידו של הרגולטור להתערב במשא ומתן בין בעלי המניות", התבטא בעניין גורם פוליטי. "הוא חרג מתחום סמכותו. מה השלב הבא? הוא יצטרף לפרזנטציות של הזכייניות בחו"ל?"

ברשות דוחים את הטענות האלה, ומגדירים אותן "תמוהות". לפי הרשות, "חלק מתפקידי הרשות הוא לדאוג לקיום שידורים איכותיים על ידי הזכייניות. יתר על כן, במשברים קודמים שאירעו בערוץ נמתחה ביקורת על כך שבסופו של יום נדרשה התערבות של הכנסת בתהליך. אנחנו מקווים שהמעקב הקרוב אחר התהליכים יסייע בפעם הזאת למנוע מצב מסוג זה".

באב"ד ספג ביקורת גם על התבטאות בנושא ערוץ 10 בוועדת הכלכלה, שם אמר בין השאר כי "כרגע הערוץ יציב מבחינה תזרימית עד סוף השנה, והוא נכנס גם לתוכנית הבראה וצמצום. מבחינת הרשות השנייה, כרגע עסקים כרגיל, והצפי הוא שהערוץ ימשיך לפעול. אבל אם הערוץ לא יקבל רישיון, נפנה בהצעה לגבי הדרך שבה אנחנו חושבים להסדיר נכון את שוק השידורים - הוצאתן של קשת ורשת לרישיונות, כדי שלא נישאר עם ערוץ מסחרי אחד וחברת חדשות אחת".

לדברי גורם בענף, הפירוט בפומבי לגבי מצבו של ערוץ 10 בעייתי. "לרגולטור אין שום סמכות לפרט על מצבו הפיננסי של המפוקח שלו", הוא אומר. "המספרים שהוא מקבל חסויים לחלוטין". מנגד, באב"ד עצמו מבהיר כי מעולם לא חשף נתונים פיננסיים, אלא הבהיר לבקשת הוועדה את מצבו של הערוץ ואת תוכניותיה של הרשות להתמודדות עם המצב בשוק. "הפירוט שניתן נועד ליצור שקיפות לדרג המחוקק ולהציג דברים כהווייתם״, נמסר מהרשות.

באב"ד מנסה בנוסף ליצור אלטרנטיבה למקרה שערוץ 10 ייסגר, ויוזם מהלך להיפרדות של קשת ורשת כבר ב–2015, ומעבר של שתיהן לשידור שבעה ימים בשבוע. גם על כך מותחים ביקורת בחלק מגופי השידור, וטוענים כי באב"ד אינו רשאי להתערב בשיקולים העסקיים של גופי השידור.

עידן פלוס

אתגר נוסף ומרכזי שעומד כרגע לפתחו של באב"ד הוא הרחבת מערך עידן פלוס - ובעיקר שכנוע גופי שידור נוספים לעלות למערך. באב"ד מנסה לשכנע את ערוץ 1 לעלות עם ערוץ HD לקראת המונדיאל, אך במצבה הנוכחי של רשות השידור, שתקציבה טרם אושר, הדבר אינו ראה אפשרי.

בכל הנוגע לערוצים נוספים, באב"ד אמנם הצליח להוריד את התשלום השוטף של גופי השידור עבור העלייה על המערך, אך עדיין לא הצליח לסגור הסכמים מול ערוצים כמו 24, 9 או הערוץ בערבית שיעלו לאוויר. הערוצים מחכים לראות אם ערוץ 1 יעלה לקראת המונדיאל ב–HD. אם הערוץ לא יעלה - המערך לא יורחב.

אין תקציב

גם בתוך הרשות עצמה נתקל באב"ד בקשיים לא פשוטים, שנובעים בעיקר מרצון חסר פשרות לשינוי. הרשות השנייה ממשיכה להתנהל ללא תקציב מאושר על ידי משרד האוצר. תקציב 2013 לא אושר על ידי האוצר, לאחר שזה דרש השלמות והבהרות שעוד לא הוגשו, בעיקר בנושאי כוח אדם. תקציב 2014 כלל לא הוגש לאוצר - על אף שחלפו כבר יותר מחודשיים מתחילת השנה. באחרונה דיווח באב"ד בוועדת הכלכלה כי התקציב של הרשות השנייה הוא 37–38 מיליון שקל בשנה, וכוח האדם של הרשות מונה כ–70 תקנים במשרה מלאה, שכולם מאוישים.

"זו התנהלות שלא מקובלת בתאגידים סטטוטוריים. בהקשר הזה הרשות השנייה היא כמו רשות השידור", אומר גורם המעורב בתחום. המשמעות היא שאין אף גורם חיצוני שמפקח על הרשות השנייה בהקשר התקציבי, ואף אחד אינו יודע מה היקף כוח האדם ברשות, מהי רמת ההוצאה הכספית וכמה כסף יש בקופתה.

בדיון בוועדת הכלכלה שעסק באיחוד המועצות הדגיש באב"ד כי הגוף המאוחד צריך להיות עצמאי, "זה כולל (...) עצמאות בנושא של תקציב באופן מלא, כך שהוא ינוהל בנפרד, שלא יהיה חשב מלווה וכל מיני הסדרים כאלה שהמדינה מנהלת את העניינים ולא הרשות מנהלת בפני עצמה". ברשות אומרים כי מועצת הרשות אמורה לדון בקרוב ולאשר את תקציב 2014.

לא רק סוגיות תקציב סובלת מחוסר שקיפות, אלא גם ביצועי הרשות. בעבר נהגה הרשות לפרסם בתחילת כל שנה דו"ח מפורט על פעילותה בשנה קודמת, אך היא עדיין לא פירסמה את דו"ח 2012 לציבור, וגם דו"ח 2013 עדיין לא פורסם. מדוע? יהיו שיגידו שהנהלת הרשות הנוכחית לא מעוניינת לתת קרדיט נרחב מדי למנהלים שהיו ב–2012 (מנשה סמירה), ומנגד להוציא דו"ח שאינו מציג את הרשות בצורה טובה זה האינטרס האחרון גם של הנהלת הרשות הנוכחית. "הדו"ח השנתי של 2012 אושר במועצה לפני כשבוע", נמסר מהרשות, "ויפורסם באתר הרשות בימים הקרובים. בנוסף, תקציב 2014 אושר במועצה ובקרוב יועבר כנדרש לאישור שר האוצר ואז יפורסם ברבים".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם