המוקשים שעומדים בדרכה של המהפכה בשידור הציבורי - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המוקשים שעומדים בדרכה של המהפכה בשידור הציבורי

ההמלצות האמיצות של ועדת לנדס צפויות להיתקל בחברי כנסת אופורטוניסטים שינסו לצמצם את עצמאותו של הגוף החדש ובוועדי עובדים ותיקים שינסו להשתלט עליו ■ כל נקודות התורפה והסעיפים הרגישים ברפורמה, שסביבם יתנהל הדיון הפוליטי בחודשים הקרובים

12תגובות

הרפורמה הדרמטית שהציג שר התקשורת, גלעד ארדן, לשידור הציבורי עוררה סערה רבה, ורבים בירכו על המתווה המסתמן. ארדן אמנם הבליט את ההישג של ביטול האגרה, אך השינוי שעומד על הפרק עמוק הרבה יותר ויחרוג בהשפעתו מהחיסכון הכספי הישיר שיחוו מרבית הצופים. סגירת רשות השידור לאלתר ופתיחה של גוף שידורים חליפי עשויים לשנות את תמונת המצב בשוק הטלוויזיה כולו, הסובל ממחסור בגיוון ועודף ריאליטי.

ואולם, ההמלצות האמיצות עוד צפויות להיתקל באופוזיציה לא קטנה המונעת מאותו כוח פוליטי שהצליח למנוע שינוי כבר שני עשורים לפחות. המנהלים של רשות השידור והוועדים החזקים בה עדיין שולטים במסך, ועדיין מחזיקים בכוח השפעה לא מבוטל על חברי כנסת, שרים ואף על ראש הממשלה.

ד"ר טלי איכנולד־דביר, סגנית דקאן בית הספר אריסון במכרז הבינתחומי הרצליה, היתה אחת מחמש חברי מליאת רשות השידור שהחליטו להתפטר לפני כחצי שנה בשל הכשלים הרבים ברשות. "המסקנות וההמלצות לגמרי בכיוון הנכון. זה מה שקיווינו והמלצנו עליו לאורך כל הדרך. כמובן שהמבחן הוא ביישום. יהיו פה בג"צים, פניות לבית הדין לעבודה, הפגנות, החלטות ממשלה, חקיקה ועוד כהנה וכהנה", אומרת איכנולד־דביר.

מסקנות לנדס רשות השידור
דניאל בר און

"המפתח להצלחת השינוי הוא מנגנון שיאפשר מינוי הנהלה מקצועית וימנע ממנהלים חסרי כישורים ובעלי קשרים פוליטיים להשתלט על הגוף החדש. גם אם ישנו את שמה של רשות השידור ל'גן עדן עלי אדמות' - ללא ניהול מקצועי שום דבר לא ישתנה", היא מוסיפה.

"אני למוד קרבות ברשות השידור. ראיתי עד כמה קשה ובלתי אפשרי להגיע לרפורמה מבפנים", אומר אילן שחורי, מנכ"ל חברת המחקר טאסק, שגיבשה את מתווה הרפורמה ב–2007 - ודומה מאוד למסקנות לנדס. מתווה הרפורמה של טאסק קוצץ וסורס במשך השנים, וכעת לנדס למעשה מאמץ שוב כמה ממסקנות טאסק. "מאז הרפורמה שניסינו להגיע אליה ב–2007 ירד לטמיון כל כך הרבה כסף. החשיבות היא להביא את זה לקו הסיום אחת ולתמיד ולפתוח רשות שידור חדשה שמנותקת מכל מחויבויות העבר. חשוב מאוד שכסף של הרשות ילך החוצה לתמוך בשוק ההפקות המקומי", אומר שחורי.

אך דרכה הארוכה של הצעת החוק שניסחה ועדת לנדס תהיה רצופה במתנגדים שינסו לסרס את תוכנה ולהוציא ממנה את הרכיבים שמטרתם ליצור גוף שידורים עצמאי, אולי עצמאי מדי בעיני חלק מהפוליטיקאים. בבחינה של מסקנות הוועדה מסתמנים כמה סעיפים חשובים אך רגישים, שסביבם צפוי המאבק הגדול בין אלה שרוצים בגוף עצמאי ובין אלה שיעדיפו המשך מעורבות פוליטית בגוף השידורים העתידי.

כמו בכל שינוי גדול, המהות היא בפרטים, ושינויים קלים בסעיפים אלה עשויים לסרס את הרפורמה הענקית שמוביל שר התקשורת. לאחר שיחה עם רם לנדס, האיש שהוביל את הוועדה, נראה כי אלה הם המוקשים הפוליטיים שיעמדו במרכז המאבקים לאישור מסקנותיה:

רשות השידור

1. האם הפוליטיקאים באמת ישחררו את השליטה?

אינספור ועדות קודמות מצאו כי השליטה הפוליטית הישירה באמצעות מינויי המליאה, היו"ר והמנכ"ל, היא אם כל חטאת. שר האוצר יאיר לפיד מודע לעניין, ובמסיבת העיתונאים להצגת המסקנות הדגיש כי יהיה נתק מוחלט. "השידור הציבורי לא יהיה עוד כלי משחק של פוליטיקאים", הצהיר. ההמלצות של לנדס מציגות מתווה שייצור חיץ גבוה יותר בין הפוליטיקה לגוף השידור - גם אם הוא רחוק מלהיות מושלם.

לפי המתווה של לנדס, השידור הציבורי יפוקח על ידי דירקטוריון בן תשעה חברים, כאשר לכל אחד מהם אמורה להיות כשירות מקצועית בתחום ספציפי כמו תקשורת, ניהול, משפטים או כלכלה. כלומר, אי־אפשר יהיה לבחור סתם פעיל פוליטי ללא התמחות בתחום. בניגוד לתפישה הרווחת בעבר, שבה שולבו במועצות תקשורת נציגי מגזרים או פריפריה, אף שלחלקם לא היתה היכרות עם תחום התקשורת, בוועדת לנדס סברו כי יש עדיפות למנות אנשי מקצוע שיידעו כיצד לייצג את הגוונים השונים בחברה.

הסמכות למינוי הדירקטוריון והיו"ר עדיין תהיה בידיו של השר הממונה, אך זו תיעשה רק בהתאם להמלצת ועדת איתור שבראשה יעמוד שופט בדימוס - מחוזי או עליון. הוועדה תמליץ לשר התקשורת על המועמדים לדירקטוריון, ועל מועמד אחד בלבד לתפקיד יו"ר הדירקטוריון - וזה יאושר בהחלטת ממשלה. אם השר הממונה לא יהיה מעוניין לקבל את עמדת ועדת האיתור הוא ייאלץ לתת סיבות טובות להחלטתו, ולא רק מפני שהמועמד אינו נמצא בצד הנכון של המפה הפוליטית.

בניין רשות השידור רוממה
יעל אנגלהרט

כמו כן, היעדר הבחירה בין מועמדים תמנע מצב שבו המועמד הנבחר ירגיש מחויב לשר שבחר אותו. המנכ"ל של גוף השידורים לא ימונה כבעבר, על ידי הממשלה, אלא על ידי דירקטוריון השידור הציבורי.

הצעה זו היא מרחיקת לכת יחסית לעומת המצב עד כה, ולכן גורמים הקשורים לוועדת לנדס הביעו בשבוע שעבר חשש כי בדיונים המתקדמים בנושא חברי הכנסת ינסו לשנות את סעיפי החוק - ובעיקר להעניק יותר גמישות בכל הנוגע למינוי חברי דירקטוריון שאינם בעלי כישורים ספציפיים. לגבי סעיף זה יעמוד למבחן ארדן עצמו, שיצטרך להוכיח כי הוא אכן מיישם את המלצות הוועדה לניתוק בין הדרג הפוליטי לתקשורת.

ועדיין, גם בהצעה הנוכחית יש שמעלים תמיהות לגבי סעיפים מסוימים שמותירים קשר פוליטי. כך למשל, המנכ"ל אמנם ממונה על ידי הדירקטוריון בלבד, אבל לפי הצעת החוק לשר הממונה יש סמכות להציע לממשלה להדיח אותו. המשמעות היא שמנכ"ל שלא מוצא חן בעיני הפוליטיקאים יהיה מאוים תדיר בהליך פיטורים פוליטי.

הוועדה המליצה כי רשות השידור כולה תהיה בפיקוח של רשות השידורים המסחרית - הרשות שאמורה לקום ממיזוג של הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין. עד להקמת הרשות הזו, הרשות השנייה היא זו שתפקח על רשות השידור בכל הקשור לנושאים מדידים, כמו השקעה בסוגה עילית. לפי ההצעה של לנדס, 90% מההשקעות בהפקות יהיו בתכנים ממקור ישראלי, ו-50% מהם יהיו הפקות של דרמה או תעודה.

רשות השידור

גורמים בשוק התקשורת הביעו תמיהה בנוגע לרציונל של ההצעה הזו, וטענו כי לא ייתכן מצב שבו הגוף שמפקח על התכנים המסחריים יידע גם לעסוק בשידור הציבורי. בנוסף, שר התקשורת הוא שממנה כיום ישירות את אנשי הרשות השנייה, ללא ועדת איתור. המשמעות היא שמפקח־העל של השידור הציבורי העתידי עדיין יהיה גורם שמונה ישירות על ידי הדרג הפוליטי - ושוב עשויה להיווצר תלות פוליטית.

2. האם האוצר יישב על הברז?

המלצות הוועדה עסקו בצד ההוצאות של הרשות, והגדירו יעד תקציבי של 670–720 מיליון שקל בשנה. אך כיצד ימומן אותו גוף שידור ללא אגרת הטלוויזיה שהכניסה עד כה לקופת רשות השידור כ–450 מיליון שקל? על אף החגיגה של ארדן, ואפילו הלוגו המיוחד שעוצב לקראת מסיבת העיתונאים, אין עדיין סיבה לשמוח על ביטול האגרה, שכן הציבור ימשיך לממן את רוב תקציב השידור הציבורי - אך לא באופן ישיר.

ההכנסה הגדולה ביותר תגיע מהאגרה המשולבת ברישיון הרכב בסכום של 136 שקל. הערכות חברת הייעוץ הן כי ההכנסות ממקור זה יגיעו לכ–350 מיליון שקל. סכום נוסף, המוערך על ידי הוועדה ב–120 מיליון שקל, יגיע מחסויות ומפרסום, לאחר הערכה כי גיוס הפרסום יהיה יעיל יותר והפרסום בפלטפורמות של הרשות, כולל בניו־מדיה, יהיה אטרקטיבי יותר.

רשות השידור
ניר כפרי

פער של לפחות 200 מיליון שקל בשנה יכוסה, לפי המלצת חברת הייעוץ, מתקציב המדינה. החשש הוא כי אם חלק גדול כל כך של תקציב השידור הציבורי העתידי יבוסס על מימון ממשלתי ישיר, הדבר ייצור תלות בעייתית בין הדרג הפוליטי לתקשורת. היעד של הוועדה הוא למצוא מנגנון יעיל שבו רשות השידור תזכה לתקציב קבוע, הצמוד לסעיף הכנסה כלשהו בתקציב המדינה, ללא אפשרות שינוי.

"אנחנו המלצנו ששרי האוצר והתקשורת יקבעו איך תמומן תוספת התקציב, על בסיס כמה עקרונות, למשל יציבות, משום שגוף כזה צריך לדעת מה התקציב שלו, ועיקרון אף חשוב יותר - אי־תלות", אומר יוני רגב, סגן הממונה על התקציבים באוצר וחבר הוועדה. "זה צריך להיות מקור שלא מאפשר הגדלה או הפחתה על ידי החלטה פוליטית או פקידותית, כדי שהתקציב לא יתנפח סתם וכדי שלא יהיו איומים הנוגעים לתוכן".

רגב מתייחס לטיעון כי נטל המימון יפול עתה על כלל הציבור ולא רק על ציבור צופי הטלוויזיה. "אבד הכלח על הטיעון הזה. אני רואה כיום טלוויזיה דרך המחשב, הטאבלט והסמארטפון. במקביל, השידור הציבורי הוא שירות שהציבור אמור לקבל, וזה בדיוק כמו שמשלמי מס הכנסה לא יכולים לקבוע להיכן יהיו מיועדים הכספים שלהם. גם בהשוואה בינלאומית אנחנו רואים שמדינות שגבו באמצעות אגרה עוזבות את השיטה הזו", אומר רגב.

3. האם העובדים יצליחו לעצור את המהלך?

חיים יבין בצעירותו, מתוך שידורי הערוץ הראשון
טלביזיה ערוץ 1

בניגוד למהלכים דרמטיים אחרים במשק, עד כה ההסתדרות לא הוציאה תגובה רשמית לשינויים ברשות השידור. אף שיותר מ–1,000 עובדים אמורים להיות מפוטרים באופן ודאי, בהסתדרות מבינים כי דעת הקהל תומכת בשינויים האלה, ותקשה עליהם לבטל לחלוטין את הליך הסגירה.

אלא שעובדי הרשות עדיין מאוגדים בוועדים מיליטנטיים ואין בכוונתם לוותר. לפיד מודע לכך ובמהלך מסיבת העיתונאים ראה לנכון לציין פעמיים כי "ההסתדרות בתמונה", וכי הכוונה היא לקיים משא ומתן נרחב על זכויות העובדים.

ההערכות הן כי ההסתדרות לא תתנגד לסגירה, אלא תשתלב במשא ומתן על זכויות העובדים. אלא שהמשא ומתן והליכי ההפרשה של כ–1,600 עובדים מהגוף שנסגר, עשויים להתגלות כיקרים מאוד. "העובדה שוועדה ציבורית מחליטה לסגור את הרשות עדיין אין פירושה סגירה", אומר עו"ד בני כהן, מומחה לדיני עבודה. "רשות השידור הוקמה מכוח חוק, וכל החלטה אחרת מחייבת את שינוי החוק. כל שינוי כזה יהיה חייב להיות במסגרת משא ומתן מול העובדים".

להערכתו, העלות הגבוהה ביותר תהיה הסדרת נושא הפנסיה של עובדי הרשות שיפרשו. "חלק גדול מהעובדים נמצא בהסדר של פנסיה תקציבית. אם מפטרים אותם צריך לממן להם את הפנסיה. אלה עלויות אדירות של מיליארדי שקלים. מי שחושב שהוא סוגר את רשות השידור ונותן פיצויים של 100% הוא שוכח מהקבוצה הגדולה של העובדים שמבוטחים בפנסיה תקציבית והמדינה תצטרך לשלם להם פנסיה לכל אורך שנות חייהם. אני לא רואה את האוצר מסכים להשקיע כמה מיליארדים כדי לאשר את הסגירה", אומר כהן.

רגב מגיב לדברים ואומר כי "חשבנו על ההוצאות הנוספות. הממשלה בהחלט תצטרך לתת דעתה לעובדים שיאבדו את מקום עבודתם וגם לסייע להם למצוא עבודה. עם זאת, התועלת הכלכלית של המהלך תגיע מהר מאוד, ובכל מקרה, זה ברור שאתה לא רוצה לשמור פעילות לא יעילה בגלל סיבות שהן לא נוגעות לעצם הפעילות".

המימון לפרישת העובדים אמור להגיע ממימוש הנדל"ן של הרשות. אלא שגם לגבי מתווה זה עולות שאלות לגבי הערכות השווי של הנדל"ן של הרשות. בדו"ח הייעוץ לוועדת לנדס נכתב כי ההכנסות ממכירת הנדל"ן יגיעו ל–1.29 מיליארד שקל.

הנכס המרכזי של הרשות הוא בניין שערי צדק הישן בירושלים, שמוערך לפי לנדס ב–600 מיליון שקל. אלא שגורמים בתחום הנדל"ן המכירים את נכסי הרשות אומרים כי כרגע שווי המתחם תלוי בשינוי התב"ע, דבר שעשוי לקחת כשנתיים. כלומר, האוצר ייאלץ לספק הלוואת גישור משמעותית לרשות. בנוסף, מתחם הקריה בתל אביב הוערך בדו"ח ב–400 מיליון שקל, בעוד שברפורמה הקודמת שהוקפאה הרשות העריכה אותו בכ–300 מיליון שקל, ובהסכם עם המינהל הוא היה אמור להעביר לרשות 150 מליון שקל בלבד עבור זכויותיה במתחם.

מהלך נוסף שההסתדרות עשויה לדרוש הוא כי המינהלת החדשה תחויב לתת עדיפות ראשונה לגיוס עובדים מתוך הרשות. בוועדי העובדים חוששים כי המינהלת תעדיף לגייס, למשל, צעירים יוצאי גל"צ, או לשכור בזול עיתונאים שפוטרו באחרונה. עד כה באוצר הדגישו כי למינהלת החדשה לא תהיה מחויבת לגייס את עובדי הרשות.

שאלה נוספת היא לגבי התנאים העתידיים של עובדי השידור הציבורי. ההערכות הן כי כבר בשלב הראשון תדרוש ההסתדרות לחתום על הסכם קיבוצי עם העובדים החדשים בשידור הציבורי, כך שייתכן מאוד כי השידור הציבורי העתידי יהיה מחויב להסכמים קיבוציים שיכבלו את ידיו.

4. מה יהיה בינתיים?

אחת הדרישות המרכזיות, שמגיעה בעיקר מחברים בכירים במליאת רשות השידור ועובדים רבים ברשות, היא להחליף מיידית את הנהלת הרשות, שהגיעה לרמת סיאוב בלתי נסבלת גם עבור תקופת הביניים. גם הוועדה התייחסה להיבט זה והמליצה לשקול למנות ועדה קרואה לרשות. המלצה נוספת היא כי כל אישור של תקציב גבוה מ–250 אלף שקל יהיה חייב את אישור המינהלת.

עם זאת, על פי החוק הנוכחי אין אפשרות להשתלט על ניהול הרשות ולמנות לה ועדה קרואה, וגם לא ליטול סמכויות המליאה. כלומר, ההשתלטות על רשות השידור יכולה להיות רק לאחר אישור הליכי החקיקה בכנסת.

את הקמת הרשות החדשה תבצע מינהלת מיוחדת. בהצעת החוק אין התייחסות ישירה למינהלת. בכל מקרה, שרי התקשורת והאוצר הם אלה שיוכלו למנות ישירות את המינהלת, שלמעשה תקבע אילו עובדים ימשיכו ברשות החדשה ואילו יפוטרו. הליך מינוי ראש המינהלת מעורר גם הוא חשש כי לראש המינהלת, במינוי פוליטי, תהיה השפעה ישירה על פעילות השידור הציבורי בתקופה הראשונה, בוודאי בהקשר של גיוס עובדים. "הוועדה הביעה חשש משלב הביניים וחשבנו שהוא צריך להיות קצר עד כמה שניתן, ושהעברת המקל תהיה חלקה, ולכן יש להקים כמה שיותר מהר מינהלת הקמה", אומר רגב.

נתניהו לתוכנית "יומן": "לא חתמתי על תעודת הפטירה של רשות השידור"

"האם גם אתה, כמו יאיר לפיד, חותם על תעודת הפטירה של רשות השידור?" - כך שאלה איילה חסון מהערוץ 1 את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בראיון שעשתה עמו בוושינגטון, ושודר ביומן ביום שישי בערב.

תשובתו של נתניהו עשויה להדאיג את כל מי שמאמין שסגירת רשות השידור והקמת גוף אלטרנטיבי חדש היא מפתח לחיזוק השידור הציבורי בישראל. "לא", ענה נתניהו לשאלתה של חסון. "אני מחכה לדון עם השר ארדן על המסקנות או על ההמלצות, יותר נכון, של הוועדה שהוא הקים. אני אראה את זה ואתייחס לזה. אני חושב שאנחנו זקוקים לרשות שידור במדינת ישראל. רשות שידור ציבורית - אבל לא רק בלי השפעות פוליטיות אלא גם בלי רבדים של חוסר יעילות. מאמץ הדיאטה הוא על כולנו כל הזמן".

"אז לא תעודת פטירה, אלא מסמך רפואי?" שאלה חסון. "אני לא חתמתי על שום מסמך. יש מה שנקרא מסמך דיאגנוסטי. זו דיאגנוזה של מישהו שהסתכל על זה, אבל בוודאי צריך רפורמה ברשות השידור. כולם יודעים את זה. הציבור יודע את זה וגם עובדי רשות השידור יודעים את זה. אני מקווה שאפשר לעשות רפורמה טובה. אנחנו צריכים שידור ציבורי במדינת ישראל. אני חושב שצריך את זה בכל מדינה דמוקרטית".

במסיבת העיתונאים שקיים משרד התקשורת ביום חמישי, שר התקשורת גלעד ארדן ושר האוצר יאיר לפיד עמדו על כך שנתניהו לוקח חלק במאמצים לרפורמה ברשות השידור, וכי הוא מודע למהלך האגרסיבי שהם מקדמים. הערכות הן כי ללא תמיכתו של נתניהו, הידוע בחיבתו לנושאי רשות השידור, יתקשו ארדן ולפיד להוביל את הרפורמה.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם