רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבשורה של ארדן ולפיד: אגרת הטלוויזיה תבוטל תוך שנה; תוקם רשות שידור חדשה

מהן ההמלצות העיקרית ברפורמה, איך תיראה רשות השידור העתידית, כיצד תתוקצב ומתי כל זה צפוי לקרות? ■ שר התקשורת גלעד ארדן: "אפילו את הווייז המצאנו, אז איך זה שהשידור הצבורי נראה כמו חצר אחורית מוזנחת?"

132תגובות

אזרחי ישראל לא ייאלצו יותר לשלם את אגרת הטלוויזיה השנואה – זו הבשורה הגדולה שאותה הביא שר התקשורת גלעד ארדן במסיבת עיתונאים שבה הוצגו מסקנות ועדת לנדס.

הוועדה ממליצה לראשונה כי תשלום אגרת הטלוויזיה יבוטל, ובמקומו תתבסס רשות השידור העתידית על הכנסות מאגרת הרדיו ומפרסום – ולראשונה גם תקבל כ-200 מיליון שקל ישירות מתקציב המדינה. "שורה תחתונה - ב-31 למארס 2015 האגרה תבוטל", הודיע השר ארדן במסיבת העיתונאים.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

לדבריו, "תשלום אגרה הפך סמל - זה נתפס כאגרה ללא תמורה. אנחנו לא מוכנים שיגבו בדרכים מפוקפקות כדי לממן הוצאות וביזבוזים של ארגון כושל. זה לא יכול להימשך. הכסף נבלע ונעלם בחור שחור של שעות נוספות, הסכמי עבודה מופרכים וארכיון מתפורר. אפילו את הווייז המצאנו, אז איך זה שהשידור הצבורי נראה כמו חצר אחורית מוזנחת. זה נגמר. מתחיל עידן חדש. נסגור את רשות שידור ונקים גוף חדש ואיכותי.

שר התקשורת גלעד ארדן
דניאל בר און
עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

"ישראל זקוקה לשידור ציבורי איכותי עם חדשנות ועצמאות. שידור שמקיף את כולם ונותן מענה לכשלי הערוצים המסחריים שמונעים מרייטיניג. תהום פעורה היום בין רשות השידור ובין שידור ציבורי. ברשות השידור יש אנשים מצויינים שאין אשמתם שהארגון המעסיק אותם איבד מצפן. אפעל אישית כדי שיקבלו פיצויי פרישה הוגנים".

ההמלצה המרכזית של הוועדה בראשות איש התקשורת רם לנדס תהווה הישג פוליטי משמעותי לארדן ולשר האוצר יאיר לפיד, שמשרדו הוביל את גיבוש התקציב העתידי של הרשות. אגרת הטלוויזיה בסכום של 350 שקל נהפכה למס שנוא במיוחד על אזרחי ישראל, בעיקר בגלל חוסר התמורה ושיטות הגבייה האגרסיביות. ביטול האגרה יתאפשר רק לאחר קיצוץ משמעותי בהוצאות של רשות השידור והטלוויזיה החינוכית, לצד הסכמת האוצר להזרים כ-200 מיליון שקל בשנה לפעילות רשות השידור כאלטרנטיבה להכנסות מאגרה.

"אני רוצה לצרף את התחייבות משרד האוצר להתחייבות של משרד התקשורת: האגרה תבוטל. אני קורא לחברי הכנסת לשתף פעולה כדי לקדם את ביטול האגרה במהרה. הגוף החדש שיוקם ינותק מהפוליטיקה. פשוט נוציא את הפוליטיקאים מהמשחק. אין להם מה לעשות בתקשורת", כך אמר שר האוצר יאיר לפיד במסגרת מסיבת העיתונאים הבוקר. "הרשות צריכה להיות ממלכתית ולא ממשלתית. צריך ליצור ניתוק מלא בין הרשות ובין הממשלה. אסור שהמצב הנוכחי ימשך. מנוי הנהלה צריך להיעשות ללא מגע פוליטי".

לגבי העובדים אמר לפיד כי "העובדים הטובים ברשות השידור יוכלו להשתלב בגוף החדש". לפיד תמך בארדן ואמר כי "לשר ארדן יש אומץ. הוא יכל כמו רבים מקודמיו לא התאמץ ולא לקחת סיכון, אך בחר לפעול לטובת הציבור וזה ראוי להערכה. אני מאמין שההמלצות הועדה ייושומו. אין לנו את הפריבילגיה להיכשל. אני מאמין כי מעולם לא עמדו מאחורי המלצות קודמות שני שרים, התקשורת והאוצר, וכן ראש הממשלה. יש לשידור ציבורי חשיבות עצומה. כאשר גוף שכזה מקרין חולי עמוק הוא מקרין משהו עצוב על כולנו. גם לעובדים של רשות השידור מגיע יותר. מגיע לכם לעבוד בארגון בוא תהיו גאים".

רס לנדס (באמצע) מגיש את הדו"ח לשרים לפיד וארדן
דניאל בר און

המתווה עליו חתום האוצר כולל מימון שנתי שוטף של 200 מיליון שקל שיעשה מתוך תקציב המדינה. לפיד, ואנשי אגף התקיציבים תומכים בכך. "חלק מהמימון השוטף של הרשות החדשה יהיה מתוך תקציב מדינה. לאחר ביטול האגרה, המדינה תקח על עצמה חלק מהמימון. התקציב יהיה קבוע ולא יאפשר השפעה של פולטיקאים. אנחנו מכירים בזה שאזרחי ישראל לא צריכים לשלם עבור ערוץ שהם לא רוצים לראות, אך גם עבור ערוץ עתידי שכן ירצו לראות". עוד אמר לפיד כי "ההסתדרות צפויה לקחת חלק במשא ומתן שינהל מול העובדים המונה על השכר באוצר".

ארדן התייחס בדבריו לתמיכת ראש הממשלה בינימין נתניהו, אשר בעבר דווקא חסם שינוים ברשות השידור. "ראש הממשלה מגבה אותנו, יעשה כל שביכולתו ליישם את המלצות הועדה. הוא חלק מהמלך הזה". ארדן התייחס לעובדים וציין כי "האוצר ינהל משא ומתן מול העובדים, ואני אדאג באופן אישי כי הם יקבלו תגמול הוגן. אך בשונה המעבר שמשא ומתן מול העובדים לקח שנים ארוכות, במהלכן התחלפה הממשלה וההמלצות העבר מוסמסו, הפעם יהיה מהלך מהיר שכולל חקיקה הראשית בכנסת. זה מה שיאפשר להצליח במקום שרבים נכשלו בו בעבר", אמר ארדן.

נושא נוסף לו יידרש ארדן הוא ניהול הרשות בתקופת הביניים עד שיוקם גוף חליפי. "בימים אלו ממש אנו מתחבטים לגבי תקופת מעבר. ועדת לנדס הציגה עמדתה כי היא מודאגת מהכאוס שמתרחש כיום ברשות השידור. נשקול איך להמשיך ולנהל את הרשות בתקופת הביניים. לדאוג שמי שמנהל שם יסייע לתהליך ולא יפעל נגדו".

באשר לקול ישראל ברור כי המצב שונה אך חוק רשות השידור אינו מבחין בין עובדי הטלוויזיה לקול ישראל, כך שעדיתו של קול ישראל יהיה גם הוא לשיקוליה המקצועיים של מנהלת ההקמה של גוף השידורים החדש. כאשר אנחנו ממנים שידור צבורי אנחנו חייבים להיות יעילים. לא נממן חוסר יעילות", אמר ארדן. נציין כי על פי המלצות לנדס תוקם חברת חדשות אחת אשר תכלול את הטלוויזיה, הרדיו והאינטרנט. לפיכך, גם קול ישראל חייב להשתלב בה ולא יוכל להישאר מופרד מהשינוי ברשות.

מהן ההמלצות העיקרית ברפורמה?

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

ביטול האגרה וגיבוש מקורות מימון חדשים לרשות השידור הוא רק חלק אחד במסקנות ועדת לנדס. הוועדה ממליצה על מהלך דרמטי של סגירת כל המערך הקיים של רשות השידור ושל הטלוויזיה החינוכית ופיטורי כל העובדים. לשם כך יוקם צוות מיוחד שיהיה אמון על סגירת רשות השידור. לצידו, תוקם מינהלת חדשה שתחל לבנות את רשות השידור העתידית במנותק מהרשות הישנה שתיסגר.

בניין רשות השידור
ניר כפרי

כחלק מסגירת רשות השידור הנוכחית יפוטרו כל העובדים הקיימים ברשות, כאשר חלקם – על פי בחירת המינהלת בהתאם לצרכים – יעברו לרשות השידור החדשה. המשמעות היא שמתוך כ-1,600 העובדים הנוכחיים של הרשות יישארו מאות בלבד, ולצד זאת המינהלת החדשה תחליט לגייס עובדים חדשים. בסך הכל אמורים לעבוד ברשות החדשה כ-600 עובדים.

ההערכות הן כי העלות לפיטורים של כ-1,600 העובדים תגיע ליותר מ-800 מיליון שקל. מקורות המימון להפרשת העובדים יהיו באמצעות מימוש כל הנדל"ן של הרשות, הן בתל אביב והן בירושלים, שאמור לפי הערכות, להספיק לצרכים אלה. עם זאת, ייתכן כי האוצר ייאלץ להעביר תוספת תקציב לכיסוי עלות הפרשת העובדים, בהתאם לשווי הנכסים.

בהסכמי הרפורמה שבוטלו הגיע האוצר להסכם עם העובדים הפורשים, אך הסכם זה כבר לא יהיה רלוונטי לשינויים הנוכחיים. כך למשל, ברפורמה הובטחו הטבות לעובדים שיישארו ברשות, וכעת הטבות אלה לא יהיו על הפרק שכן עוברים לתהליך של סגירה. עם זאת, בוועדה מקווים כי יצליחו להגיע להסכמות עם העובדים בנוגע לתנאי הפרישה שאמורים להיות דומים לאלה שסוכמו ברפורמה שבוטלה.

איך תיראה רשות השידור העתידית?

רשות השידור החדשה תכלול את כל שמונת ערוצי הרדיו הקיימים של קול ישראל, את ערוץ 1, ערוץ לילדים שיתבסס על תוכני החינוכית וערוץ בערבית (33). הרשות תפיק בעצמה רק שידורי אקטואליה וספורט. תוקם מערכת חדשות אחת שתיצור סינרגיה בין מערכות החדשות של ערוץ 1 וקול ישראל, וכן תשלב את פעילות הניו מדיה. עם זאת, יוקצו כתבים ייעודיים לאמצעי המדיה השונים. העלות המוערכת של מערכת החדשות היא 160 מיליון שקל בשנה.

לצד זאת, הרשות החדשה תרכוש ממפיקים חיצוניים את עיקר התוכן שישודר, בעלות מוערכת של 200-250 מיליון שקל. כיום מפיקה הרשות בעצמה את רוב התכנים, והוציאה ב-2013 לשוק כ-75 מיליון שקל. המשמעות היא שסכום ההשקעה בהפקות מקור יהיה פי שלושה – אך עדיין יהיה נמוך מהיקף ההשקעה בתוכן של הערוצים המסחריים. כך למשל, ערוץ 2 מוציא בשנה כ-400 מיליון שקל על תוכן.

בסך הכל, תקציב רשות השידור העתידי יהיה 720-650 מיליון שקל, כולל הטלוויזיה החינוכית וכולל פעילות קול ישראל. היעד של הוועדה הוא שמרכיב השכר, שכיום מגיע ברשות ליותר מ-50%, יהיה ברשות החדשה רק 30%-25% מכלל ההוצאות.

בוועדה, כמו 14 הוועדות הקודמות שדנו ברשות, הגיעו למסקנה כי מבנה השכר ברשות, שמותאם לשכר עובדי המדינה, מעוות והיה בין הגורמים המרכזיים להידרדרות הרשות. הוועדה ממליצה כי לרשות תהיה אפשרות לקבוע מבנה שכר חדש שיותאם לגוף תקשורת ויעניק להנהלה גמישות, אך את ההחלטות הסופיות בעניין זה תקבל המינהלת החדשה.

קישקשתא הטלוויזיה החינוכית
אורן גולן

הרשות עצמה תיפטר מכל הנדל"ן שברשותה, כולל בירושלים, בתל אביב ובחיפה. במקום זאת יוקמו משרדים חדשים לרשות בתל אביב, אולי בבניינים שבהן שוכנת כיום הטלוויזיה החינוכית, ובירושלים. המינהלת החדשה תחליט האם הרשות תישאר במתחם שערי צדק במסגרת הבנייה העתידית הצפויה במקום, או שתעבור למשרדים חדשים בעיר.

עשו לייק וקבלו את מיטב כתבות TheMarker ישירות לפייסבוק

איך יתקצבו את רשות השידור?

עד עתה הכניסה אגרת הטלוויזיה כ-450 מיליון שקל בשנה לרשות – ואליה נוספו כ-300 מיליון שקל אגרת הרדיו המשולבת ברישיון הרכב ועוד כ-80 מיליון שקל הכנסות מפרסום.

תקציב הרשות העתידי יתבסס על אגרת הרכב, תוך הערכה כי מרכיב זה יגדל לכ-350 מיליון שקל, בין השאר בשל ריבוי כלי הרכב בישראל. היקף הפרסומות, לפי הוועדה, עשוי להגיע לכ-120 מיליון שקל אם תחום הפרסום והחסויות ינוהל באופן מיטבי וכאשר הפרסום יהיה אטרקטיבי יותר ברשות החדשה.

במשך החודשים שבהם פעלה הוועדה היתה נטייה להחליט כי אגרת הטלוויזיה תישאר, אך תופחת ותיגבה שלא באמצעות אגף הגבייה של רשות השידור. ההחלטה המפתיעה של הוועדה היא ביטול מוחלט של האגרה, בהתאם לעמדתו המוקדמת של ארדן, וזאת לאחר שמשרד האוצר הסכים לממן מתקציב המדינה כ-200 מיליון שקל הדרושים לכיסוי תקציב הרשות.

התלות של רשות שידור בגורם הפוליטי המממן עשויה לכאורה לפגוע בעצמאות הרשות. כדי להתמודד עם בעיה זו הוועדה ממליצה כי ייקבע מנגנון קשיח לתקצוב הרשות שיוצמד להוצאה תקציבית אחרת, למשל לתקציב הביטוח הלאומי, כך שלא ניתן יהיה לבצע שינוי כלשהו בתקציב הרשות באמצעות החלטה פוליטית. עם זאת, המנגנון הסופי טרם נקבע, והתקציב הסופי של הרשות העתידית אינו יודע – וההחלטות בעניין יהיו של המינהלת בתיאום עם האוצר.

מה יהיה עם הטלוויזיה החינוכית?

אולפני קול ישראל
אוריה תדמור

לתוך רשות השידור החדשה תיכנס גם פעילות הטלוויזיה החינוכית, שפועלות כיום כיחידת סמך תחת משרד החינוך. תקציב החינוכית מגיע כיום לכ-120 מיליון שקל, מהם כ-90 מיליון שקל על חשבון תקציב המדינה. בחינוכית יש כ-200 עובדים והיא סובלת מחוסר יעילות חמור.

במסגרת ועדת לנדס הוקמה ועדת משנה שעסקה באופן נקודתי בחינוכית, וזו המליצה כי שידורי החינוכית ייכללו בתוך רשות השידור. לפי מסקנות הוועדה תקציב ההפקות של ערוץ הילדים של רשות השידור יגיע לכ-40 מיליון שקל, ובוועדה מעריכים כי באמצעות תקציב זה יהיה אפשר להרחיב משמעותית את היקף התכנים לילדים. המשמעות היא שייחסכו למדינה כ-50 מיליון שקל שמושקעים בכל שנה בחינוכית – ומופנים בעיקר להוצאות שכר.

מה יהיה עם תחנות קול ישראל?

הוועדה ממליצה שלא לבצע שינוי בכל הקשור לכמות התחנות שבהן משדרת כיום קול ישראל. כיום הרשות מפעילה שמונה תחנות רדיו (שתיים מהן מאוחדות בתדר אחד), ותחנות אלה ימשיכו לפעול.

עם זאת, יחול קיצוץ משמעותי בתקציב קול ישראל, שגם בו גילתה הוועדה חוסר יעילות ועודף כוח אדם. עד כה פעילות הרדיו מומנה בכ-300 מיליון שקל, וברשות השידור העתידית תמומן פעילות הרדיו ב-110 מיליון שקל.

מי ימנה את בכירי הרשות?

שורה של ועדות ציבוריות קודמות קבעו כי אחד מהכשלים המשמעותיים של רשות השידור נובעים מכך שבכירי הרשות, כולל מליאת הרשות והמנכ"ל, ממונים ישירות על ידי הממשלה. כך נהפכו אנשי הרשות לשליחיו של הדרג הפוליטי. ועדת לנדס ממליצה על מנגנון שונה שאמור ליצור נתק בין השרים והח"כים לבין בכירי הרשות.

לפי ההצעה, את דירקטוריון רשות השידור, שבו יהיו תשעה חברים, תמנה ועדת איתור מיוחדת על ידי השר הממונה בראשות שופט בדימוס. לכל חבר בדירקטוריון ייקבעו תנאי סף מפורטים, והרשימה תהיה קשיחה. למשל, יהיה צורך בנציג מתחום הכלכלה, המשפט או התוכן. ועדת האיתור תגבש לבדה את רשימת תשעת החברים, אך לממשלה עדיין תהיה הסמכות למנות את יו"ר הדירקטוריון, בהתאם להמלצת ועדת האיתור. מנכ"ל הרשות ימונה על ידי הדירקטוריון ללא מעורבות הממשלה, בניגוד למצב כיום.

בנוסף, בכדי שהמינויים לתפקידים בכירים ברשות יהיו מקצועיים, הציעה הוועדה כי כדי למנות מנהלים בכירים ברשות לא יהיה צורך בתהליך של מכרז פנימי וחיצוני ורק לאחריו תוקם ועדת איתור, אלא לכל מינוי תוקם תחילת ועדת איתור. בוועדה סבורים כי מנגנון המינויים הזה יבטיח עצמאות וניתוק מהדרג הפוליטי.

מה עוד גילו חברי הוועדה?

חלק נכבד מעבודת הוועדה הוקדש לניסיון להבין כיצד פועלת כיום רשות השידור ומה גרם לקריסתה. חברי הוועדה הופתעו לגלות כי לא ניתן כלל לדעת מהו המספר המדויק של עובדי רשות השידור. הם גם גילו כי הכשלים ברשות השידור חמורים מדי, כמו תרבות ארגונית לקויה ומחנאות, ולא ניתן יהיה לשקם את הרשות באמצעות רפורמה.

הרפורמה הקודמת שכמעט נחתמה סופית היתה אמורה להיות באמצעות תקציב של 700 מיליון שקל, אך בוועדה הגיעו למסקנה כי המהלך לא יציל את הרשות – ובתוך כמה שנים היא תשוב להיות במצב גירעוני ואין סיבה לשים עוד פלסטר על הפצע המדמם.

במסגרת הרפורמה הקודמת גם היו אמורים לפרוש 700 עובדים, ומנגד להיקלט מחדש 150 עובדים. אלא שהוועדה גילתה שהרשות כבר קלטה בפועל 150 עובדים חדשים, כך שיישום הרפורמה הקודמת לא היה מאפשר לבצע שינוי מהותי ברשות.

מתי כל זה צפוי לקרות?

ההליך של סגירת הרשות השידור ופתיחת מערך קיים דורש שינויים משמעותיים בחוק רשות השידור. כבר עם הגשת הממלצות גיבשה הוועדה נוסח לתיקון הצעת חוק שיונח בקרוב על שולחן הכנסת. ארדן עצמו צפוי להשתתף בכל הדיונים בוועדת הכלכלה ולוודא כי החוק מקודם ולא נעשים בו שינויים.

עוד לפני הצעת החוק, אמורה לקום באופן מיידי מינהלת עם שני ראשים – אחד לסגירת הרשות הקיימת ושני להקמת הרשות העתידית. ההערכות הן כי הליכי החקיקה והקמת הרשות החדשה יימשכו לפחות כשנה, וגם אז, בשל המורכבות של תחום הטלוויזיה, יקח ככל הנראה זמן עד שערוץ 1 יפעל בהתאם לציפיות.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם