רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחקר: הנשים בעיתונות חלשות ונוטות לאמץ את זווית הראייה הגברית

העיתונות, מתברר, רחוקה משוויון בין המינים: נציגות נשית זעומה בתפקידי עריכה בכירים ונטייה של העיתונאיות להציג דווקא זווית ראייה גברית מנציחות את החולשה הנשית ■ עורך המחקר, ד"ר צבי רייך: "התקווה שריבוי הנשים במערכות העיתונות ישנה את אופן הסיקור - התבדתה"

13תגובות

הנה עובדה שעליה קשה לערער: רוב מוחץ מבין האנשים שמעצבים מדי יום את התודעה בישראל הם גברים. בשלוש חברות החדשות של ערוצי הטלוויזיה המרכזיים המנכ"לים הם גברים, העיתונים היומיים הגדולים נשלטים על ידי גברים וגם בראש אתרי האינטרנט החדשותיים הבולטים עומדים גברים. יוצא הדופן הוא בתחום העיתונות הכלכלית, שבה בראש אחד היומונים ניצבת עורכת ראשית, הפועלת לצד מו"ל דומיננטי.

לוגו - שוברות את תקרת הזכוכית

ואולם, הבעיה היא לא רק בזהות המגדרית של האנשים שמובילים את המערכות. אמנם עיתונות אינה נחשבת למקצוע גברי מובהק, אך על פי מחקר של תנועת נעמת, המתבסס על נתוני יפעת מחקרי מדיה, שיעור הנשים העיתונאיות בכלי התקשורת מסתכם ב–38%. המחקר העלה עוד כי שיעור הנשים בתפקידים בכירים בעיתונות עדיין נמוך יחסית.

התפישה הרווחת היא כי ככל שיהיו יותר נשים במערכות התקשורת, ודאי בתפקידים בכירים, כך יחול שינוי גם באופן הסיקור התקשורתי ויינתן יותר ביטוי לזווית הראייה הנשית. ואולם ממצאי מחקר חדש שערך ד"ר צבי רייך מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן־גוריון מערערים הנחה זו.

הממצא המרכזי במחקר הוא כי בדומה לעיתונאים גברים, גם עיתונאיות מרבות לראיין גברים כמקורות ולהתבסס עליהם - ולא יוצרות העדפה מתקנת לנשים בסיקורן. המשמעות היא שהתפישות הגבריות עדיין שולטות בסיקור התקשורתי גם כשנשים מתווכות את המידע לציבור.

ועידת ירושלים לתרבות
אוליבייה פיטוסי

במחקר, חלק מפרויקט מחקר נרחב על עשיית חדשות בישראל, רואיינו 30 עיתונאים ו–30 עיתונאיות בתפקידי סיקור מקבילים מכלי התקשורת המובילים בישראל: חדשות ערוץ 2, ערוץ 10 וערוץ 1, "ידיעות אחרונות", "הארץ", "מעריב", "ישראל היום", "ישראל פוסט", קול ישראל, גלי צה"ל ואתרי האינטרנט Ynet, וואלה ומחלקה ראשונה. במחקר נבדקו המקורות העיתונאיים שעליהם התבססו הידיעות של הכתבים. הן בקרב העיתונאים והן בקרב העיתונאיות, 60% ממקורות המידע היו גברים.

"אנחנו רואים כאן שחדשות הן על גברים, ועוסקות בעניינים של גברים, גם כשהן מדווחות על ידי נשים. אם היתה בנו תקווה שיותר נשים במערכות התקשורת ישנו את אופן הסיקור התקשורת, היא התבדתה", אומר רייך. "הציפיות של החוקרים כי די יהיה בהגדלת היקף הנשים כדי לאזן את הגמוניית המקורות הגבריים היו מופרזות ובלתי מציאותיות". "אנחנו לא יודעים אם זה נובע מכך שמערכת החדשות היא דומיננטית מאוד בערכים הגבריים, או שפשוט המערכת מסביב לכלי התקשורת מאוישת בגברים רבים בתפקידי מפתח, ואם אשה נכנסת למשחק הזה היא חייבת לשחק במגרש של הגברים ללא יכולת להביא ערכים פמיניסטיים".

לינוי בר־גפן, עיתונאית וחברה בתא העיתונאיות שפועל להגברת הייצוג הנשי בתקשורת, סבורה כי התנהלות העיתונאיות נובעת מהלך הרוח השליט: "המיעוט מתאים את עצמו לרוב. אנחנו נוטים לסקר את מה שדומה לנו דרך המשקפיים שאנחנו מכירים והתרבות שבה אנו חיים. לכן, כשיש רוב מעמדי או מספרי מסוים, התקשורת תסקר מאותה נקודת מבט. מאותה סיבה, התקשורת כיום לא מסקרת מנקודת מבטו של העני, הנכה, הערבי או המתנחל. זה כשל טבעי מאוד", אומרת בר־גפן.

דבורית שרגל, עיתונאית לשעבר וכיום עורכת בלוג ביקורת התקשורת ולווט אנדרגראונד, אומרת כי לא הבחינה עד כה בנטייה, גם של נשים, להתבסס יותר על מקורות גבריים. אולם לדבריה, הממצא נשמע הגיוני גם במקרה של עיתונאיות בתפקידים בכירים. "נשים כאלה מאמצות דפוסי התנהגות גבריים כדי שלא יחשבו שהן נשיות, וזה הגיוני שהן לא יראיינו יותר נשים לעומת מספר הנשים שהגברים מראיינים", היא אומרת.

תא העיתונאיות פועל בימים אלה להעלאת אתר אינטרנט שבו תוצג רשימת נשים שעשויות לסייע לעבודה העיתונאית כמרואיינות או כמקורות מידע. "צריך לגון ולהכניס כמה שיותר פרספקטיבות שונות למערכות התקשורת", אומר בר־גפן.

לנשים בעיתונות פחות ילדים מלגברים

המחקר מצא הבדלים נוספים בין עיתונאיות לעיתונאים, אף שהם משמשים בתפקיד דומה בכלי התקשורת. כך, עיתונאיות מתקשות יותר לנהל חיי משפחה במקביל לעבודתן. שיעור הנשים שאינן נשואות ועובדות בכלי התקשורת גבוה משיעור הגברים בענף, ולנשים בעיתונות יש פחות ילדים מאשר לעמיתיהן הגברים. מנגד, נשים נאלצות להתמודד עם לחץ גדול יותר בעבודה העיתונאית. המחקר הוכיח כי על נשים מועמסים יותר תחומי סיקור, והן מספקות יותר אייטמים בחודש מעמיתיהן הגברים. המחקר מצא גם כי נשים נדרש יותר לספק אייטם בדחיפות (בטווח זמן של שעה) מאשר גברים. בנוסף, נשים גם נאלצות להתמודד עם יותר מעורבות מצד העורכים שלהן בידיעות שעליהן הן עובדות.

דבורית שרגל
דניאל צ'צ'יק

ממצאים של מחקרים קודמים העלו כי "תקרת הזכוכית" בכלי התקשורת מונעת מהן לא פעם לקבל תפקידים בכירים. המחקר מציע הסבר אחר לתופעה זו: 67% מהגברים דיווחו כי הם עובדים מתוך דסק החדשות, לעומת 41% מהנשים. מנגד, נשים נוטות יותר להגיע לשטח ולדווח ממנו.

"השוויון בין גברים לנשים התפתח והלך, אבל נשים לא איבדו את התפקידים שלהן", אומרת שרגל. "הגברים הרי לא באים הביתה לטפל בילדים ולהכניס כביסה למכונה. מחקרים מראים שנשים נהפכו לקרייריסטיות, אבל איש לא פטר אותן מהעבודות שעשו קודם. זו המציאות העגומה שמונעת מנשים להתקדם בתקשורת".

בר־גפן סבורה כי ההיעדרות הפיזית של נשים ממערכות התקשורת מונעת מהן להתקדם בעיקר משום שהן מתקשות לייצר את יחסי החברות הדרושים כדי להתקבל לתפקידים בכירים. "יש מחקר שלפיו לאנשים שמעשנים במקומות העבודה יש מערכות קשרים טובות יותר, בגלל שהם מדברים עם חבריהם בפינות העישון. קשרים כאלה משפיעים על הקידום במערכת", היא אומרת. "נשים מגיעות יותר לשטח כי הן מייחסות יותר חשיבות לעבודה, אבל פחות חשוב להן הנטוורקינג".

"עיתונאיות מעמיקות יותר בעבודה שלהן"

ממצאים נוספים במחקר של רייך עשויים לדרבן את מנהלי מערכות התקשורת לגייס יותר נשים - פשוט משום שהן עיתונאיות טובות יותר. במחקר דיווחו עיתונאיות על יותר מקורות שעמן הן משוחחות לגבי כל ידיעה, ומספר גבוה יותר של בדיקות חוזרות לפני הפרסום. "נשים הן כנראה עיתונאיות טובות יותר", פוסקת שרגל. "הן כנראה מעמיקות ויסודיות יותר בעבודה שלהן". בר־גפן סבורה כי הנטייה של נשים להיות זהירות יותר נובעת מנחיתות מעמדן: "כשאני מזמינה נשים להתראיין, הן עשויות לסרב בטענה כי הן לא מומחיות לנושא, ואילו גברים, גם אם הנושא רחוק מהם, יבואו וידברו", מספרת בר־גפן. "שמתי לב גם שנשים מגיעות לראיונות יותר מוכנות כשבידן דפים עם כל הנתונים. הן מקפידות הרבה יותר על דיוק וזהירות".

סוגיה נוספת שנבחנה על ידי רייך עסקה במספר הידיעות הבלעדיות שהשיגו עיתונאים גברים ונשים. במחקר נשאלו העיתונאים כמה מבין הידיעות שפירסמו היו בלעדיות. הגברים דיווחו על 35%, ואילו הנשים רק על 26%. הממצא הזה, לפי רייך, אינו מעיד בהכרח על דחף תחרותי חלש בקרב העיתונאיות, אך מצביע על פחות צורך להתהדר בידיעות בלעדיות – מה שמשאיר את המגרש פנוי לגברים. "נשים נוטות להמעיט בערך הישגיהן", אומרת שרגל, ומתייחסת לסקר שהתבסס על דיווח העיתונאים עצמם. "אם היינו בודקים בפועל כמה ידיעות בלעדיות נשים הביאו, אני משוכנעת שהיינו מגלים שלגברים ולנשים יש אותו מספר של ידיעות בלעדיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם