"החינוכית צריכה להישאר עצמאית - ולא כפופה לרשות השידור" - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

"החינוכית צריכה להישאר עצמאית - ולא כפופה לרשות השידור"

שנתיים מאז כניסתו לתפקיד מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית, הצליח אלדד קובלנץ להפוך את הערוץ לרלוונטי יותר, עם גידול בשיעור הצפייה, שגורם למנהלים של ערוצי הילדים לכמה קמטי דאגה על פניהם ■ נתח הצפייה של החינוכית זינק פי שלושה - ועובר את כל ערוצי הילדים האחרים

17תגובות

על הקיר הלבן מעל לראשו של אלדד קובלנץ, מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית, ממוסגר גזיר עיתון מ–2004. בידיעה מצד ימין מככב קובלנץ עצמו – אז המנהל החזק של תחנת המוסיקה גלגלצ - בכותרת שמכריזה על כך שהוא מתכוון לצאת לחופשה לשנה. הידיעה המרכזית באותו עמוד עוסקת באיומים להשבתת הטלוויזיה החינוכית בשל עצירת התקציבים מהאוצר. לכאורה אין קשר בין שתי הידיעות, אך שבע שנים אחרי הפרסום נוצר הקשר: קובלנץ מונה ב–2011 לנהל את הטלוויזיה החינוכית ולשנות את גורלה.

במשך שנים הטלוויזיה החינוכית היתה רסיס בישבן של פקידי האוצר. שוב ושוב נעצרו התקציבים לגוף הטלוויזיה הוותיק. כמו אחותה הגדולה, רשות השידור, גם כלפי החינוכית נטען כי היא שואבת תקציבים גבוהים ולא מספקת תמורה לצופים. משרד האוצר העלה שוב ושוב הצעות לסגור את החינוכית, שעולה למשלם המסים כמעט 90 מיליון שקל בשנה.

כיום, עשור לאחר אותם איומי ההשבתה, נראה כי עתידה של הטלוויזיה החינוכית בטוח יותר: ועדת לנדס, הבוחנת את עתיד השידור הציבורי בישראל, צפויה להמליץ על המשך פעילותה של החינוכית כערוץ נפרד לילדים. אבל לא רק זאת: קובלנץ הצליח בשנתיים מאז כניסתו לתפקיד להפוך את החינוכית ליותר רלוונטית, עם לוח שידורים חדש, שזכה לביקורות חיוביות, וגידול בשיעור הצפייה, שגורם למנהלים של ערוצי הילדים לכמה קמטי דאגה על פניהם. נתח הצפייה של החינוכית זינק פי שלושה וכבר עובר כיום את כל ערוצי הילדים האחרים.

השאלה העקרונית לגבי הצורך בטלוויזיה החינוכית במימון ציבורי גדול כל כך עדיין קיימת. החינוכית זכתה לתוספת תקציב ב-2013 ובסך הכל תוקצבה על ידי האוצר באותה שנה בכ-82 מיליון שקל, ובנוסף זכתה לכ-4 מיליון שקל שיועדו להסכמי פרישה לכ-30 עובדים. ב-2014 יעלה תקציב החינוכית ל-86.6 מיליון שקל, וזאת בנוסף לכ-20 מיליון שקל שמכניסה החינוכית מפרסום בערוץ 2, משיתופי פעולה שונים ומפעילות ביוטיוב.

אלדד קובלנץ
אייל טואג

גם בחינוכית, כמו ברשות השידור, יש אינסוף כשלים: שבעה ועדים על כ-200 עובדים שמיררו את חיי ההנהלות הקודמות, קיבעון מחשבתי וקיפאון בעשייה. אבל בשונה מרשות השידור, שהלכה והסתאבה ולא הצליחה להגשים את מטרותיה הציבורית, קובלנץ יצר שינוי בחינוכית. קולבנץ הוא מנהל שהגיע מהשוק הפרטי ושימש בתפקידים בכירים בכל גופי השידור המסחריים, הצליח להסיט מעט את הספינה ממסלול ההתנגשות. "תהליך ההידרדרות או הקריסה של האימפריה שקראו לה החינוכית התחיל ב-1993, שנת פרשת המים בתקשורת הישראלית", אומר קובלנץ בראיון ל-TheMarker. "זו השנה שבה ערוץ 2 קם בה, וגם הרדיו האזורי התחיל לנבוט. עד אז החינוכית תיפקדה יפה מאוד בשוק ללא תחרות, אבל היא איבדה את הדרך כשהגיעה התחרות. היה פה ניסיון לתפקד כערוץ ברודקאסט שמשדר לכולם, אבל עם תקציבים הרבה יותר נמוכים ועם חוקי התקשרויות של גוף ציבורי שמקשים על תחרות. זה לא נכון ולא מוצדק. אי אפשר לעשות טלוויזיה לכולם. בעולם הישן זה היה בסדר. בעולם החדש אתה צריך למצוא את המקומות שיש לך יתרון יחסי".

שאלה: מסלול ההתרסקות היה דומה מאוד לערוץ 1. שניכם גופים בלי מוטיבציות רווח, בלי היכרות עם שוק תחרותי ועם ועדי עובדים חזקים. האם הכשל הוא ניהולי? לא היו אנשי מקצוע?

"תמיד תהליכים וכוחות חיצוניים רלוונטיים הרבה יותר מאנשים ספציפיים. אני לא אוחז בתזה שיש כשלי ניהול נוראיים ולא מאמין בפרסונליזציה של הפיאסקו. גם בערוץ 10 היו מנכ"לים מצוינים, הייתי שם, אבל הסיבה לחוסר היכולת שלו להתמודד כלכלית עם השוק הוא לא ענייני ניהול אלא סיבות מבניות של השוק. כך גם לגבי השידור הציבורי".

שאלה: האם יכול להיות שמנכ"ל מקצועי וטוב ברשות השידור היה יכול לעשות משהו חדש וטוב יותר?

"אני חושב שלא. במצב הנוכחי של הרשות אין אדם אחד שהיית מביא לשם והיה מצליח לייצר את הנס הזה. בחינוכית זה אפשרי, אבל ברשות השידור יש את חסרון הגודל. זה גוף הרבה יותר מורכב ומסובך. הרשות גם איפשרה לייצר תנאי שכר שהם יותר מרחיקי לכת ממה שיחידת סמך מסוגלת, ולכן ההוצאות מאוד עלו. גם העובדה שהאקטואליה היא נתח מאוד משמעותי בגוף הזה גרמה לכך שלפוליטיקאים מכל המפלגות היתה שם נגיעה. זה כבר עשרות שנים. כל עוד שלא יתבצע שם שינוי מבני דרמטי אני לא חשוב שאפשר יהיה להציל את המקום הזה".

שרגא ביש גדא
שרונה גיא

"התאהבתי במקום"

קובלנץ, 47, היה איש גל"צ במשך שנים וזכור יותר מכל כמנהל גלגלצ וכאיש מאחורי הפלייליסט הקשוח של התחנה, שגזר את דינם של אמנים בישראל. הוא עזב את גל"צ ב-2005 ולאחר מכן שימש סמנכ"ל לוח השידורים בערוץ 10 ולאחר מכן בקשת.

"התבגרתי. אני אמנם העורך הראשי גם של החינוכית ויש לי אחריות על כל פריים שיוצא מהמקום הזה, אבל אני ממש לא מתעסק ברמות ליין-אפים", הוא אומר. "אני מתווה את הדרך, יש לי מנהלת תוכניות מצוינת. זה לא כמו בימי גלגל"צ שאני מכיר את הליין אפ שבוע מראש, ויודע על כל יצירה שמושמעת ועל כל פתיחת מיקרופון. השתחררתי מאז".

הוא אמנם מונה למנכ"ל החינוכית לפני כשלוש שנים, אבל הוא הכיר את החינוכית כבר מ-2010 – אז שימש יועץ חיצוני למנכ"לית לשעבר יפה ויגודסקי. המינוי שלו כנראה לא היה רצוי במיוחד על אנשי לשכת ראש הממשלה, והליך האישור בממשלה נמשך חודשים רבים – לא לפני ששוב העלו באוצר הצעות לסגור את החינוכית או למזגה לתוך רשות השידור.

כשמונית לתפקיד כולם אמרו שהשתגעת. שאתה מגיע למקום שעומד בפני סגירה. למה עשית את זה?

עוקפת

"החינוכית היא גוף התקשורת עם פוטנציאל הצמיחה הכי גדול בשוק התקשורת הישראלי. יש משהו בחינוכית שמאוד הזכיר לי את גל"צ. אלה שתי יחידות סמך של משרדים ממשלתיים, אחת של משרד הביטחון ואחת של משרד החינוך. אתה שייך למשרד, אבל לא בליבת הפעילות שלו, כך שיש לך יכולת לייצר שינוי משמעותי בלי להיות כפוף ליותר מדי כוחות חיצוניים של רגולציה בלתי אפשרית, או של אפקט 9 בבוקר – נתוני הרייטינג. הבנתי גם שאין צורך במשאבים עצומים כדי לייצר את השינוי. העלויות כאן מאוד נמוכות. במהלך השנתיים שהייתי פה התאהבתי במקום הזה".

מה ההצדקה לקיומה של החינוכית במימון ציבורי בעידן שבו הממיר עמוס בערוצי ילדים עם שפע של תכנים, חלקם חינוכיים.

"צריך שידור ציבורי חזק בכל מדינה, והחינוכית היא חלק מהשידור הציבורי. המדינה צריכה לממן ערוץ ילדים מול 11 ערוצי ילדים שאצל אף אחד מהם הערך המרכזי הוא חינוך וערכים. אין אף ערוץ שהאג'נדה היחידה שלו היא תוכן איכותי לילדים, נקי משיקולים כלכליים. ברגע ששיקולים כלכליים נכנסים לתמונה, או שיש ערוצים שהם בתשלום, אתה חייב לייצר משהו שהוא מוטה רייטינג. יש כיום כשל שוק בתחום השידור האיכותי, והמדינה צריכה להתערב איפה שיש כשל שוק".

"אין בחינוכית השפעה פוליטית"

בחודשיים האחרונים הצליח קובלנץ להקים לוח שידורים חדש, כולל 30 הפקות חדשות בהשקעה של 60 מיליון שקל, עם חלוקה ברורה יותר של שידורי ילדים עד 20:00 בערב ולאחר מכן שידור של תכנים למבוגרים. בתוכניות החדשות אפשר למצוא למשל את "מה זה מוזה", הפייבוריטית של קולבנץ, שבה ירון לונדון מראיין סופרים ואמנים יחד עם קבוצת ילדים; או את "שרגא בישגדא" עם מוני מושונוב; "האחר זה אני" עם אברי גלעד; ותוכניות אחרות עם כוכבים כמו גורי אלפי, עידן אלתרמן, דובל'ה גליקמן, ניב רסקין, חתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן, קובי מידן ואחרים.

מאיפה מצליח קובלנץ להשיג תקציבים ולהעסיק את הטלאנטים האלה, שבערוצים המסחריים משתכרים סכומים גבוהים? ואיך חברות ההפקה הבולטות בישראל, כמו יולי אוגוסט או קודה תקשורת, עובדות עם החינוכית? "אנחנו עובדים מאוד בזול ומאוד יעיל", הוא אומר. "גם התעשייה עובדת אצלנו במחירים פחותים משמעותית. הטאלנטים מקבלים בין חמישית לשליש ממה שהם מרוויחים במקומות אחרים. זה אידיאל אצלם. בנוסף, החינוכית הוא אחד הגופים עם מוסר התשלומים הגבוה ביותר בתעשייה הזאת. שוטף פלוס 90 יום זה הסטנדרט בתעשייה, אבל אצלנו התקציב מנוהל היטב. בנוסף, ברגע שתוכנית מצליחה אפשר לייצר המון יחידות, וזה מספק עבודה שוטפת לחברות הפקה, גם אם פחות רווחית".

טלביזיה חינוכית תוכניות לילדים
איה אפרים

אבל שוב, קובלנץ חוזר לשעה 9 בבוקר, הרגע שבו כל תעשיית הטלוויזיה מקבלת את מספרי הרייטינג היומיים. "אין פה את הלחץ הזה", הוא אומר. "המצפן אצלנו הוא ההחלטה הערכית איזה סוג מוצרים אנחנו רוצים לייצר ואיזה טאלנאטים אנחנו רוצים שיהיו פה. אנחנו לא לגמרי מתעלמים מרייטינג, אבל מבחינת השיקולים זה משני. אנחנו גם נותנים לדברים להיבנות. היעד של המקום הזה הוא לייצר ספרייה דיגיטלית שיהיה אפשר לצרוך אותה בכל דרך אפשרית".

השינוי המרכזי שהוביל קולבנץ היה ניסיון להסתדר עם ועדי העובדים, שחלקם היו מיליטנטיים מאוד נגד המנכ"לית הקודמת יפה ויגודסקי. נגד המנכ"לית הקודמת העובדים ניהלו מאבק חורמה, שכלל גם תלונות למבקר המדינה, אחרי שזו נאלצה להפחית את מספר העובדים מיותר מ-400 לכ-220. "אלה עובדים שרוצים בסגירת התחנה", אמרה ויגודסקי בראיון הפרישה שלה.

עד כמה הכוח של הוועדים מונע גם היום מהחינוכית להתחדש ולצאת להפקות חדשות?

"יש פה שבעה ועדים על 198 עובדים. אנחנו אולי הארגון עם הכי הרבה וועדים יחסית למספר עובדים במזרח התיכון. אבל שתי אקסיומות היו לי פה עם כניסתי לתפקיד שהתנפצו לגמרי. יש אקסיומה שוועדי עובדים זה אורגניזם שאתה נאלץ להשחית את רוב זמנך כדי לנהל איתו קרבות רחוב. החוויה שלי היתה שונה לגמרי. באתי מהכיוון החיובי. שנים העובדים פה לא זכו לקידום בדרגות, והמשכורות פה מאוד נמוכות. 80% מהארגון מרוויח בין 8,000-11,000 בחודש. חלק מהעניין שהמדינה ויתרה על המקום היה לתקוע את מסלול ההתקדמות של העובדים. השקעתי המון אנרגיה בלנסות לשחרר את הפקק הזה ובסופו של דבר אני חושב שלא הצלחתי לייצר מסלולי קידום ודרגות לעובדים. כמה שזה נשמע נאיבי, לפעמים יש שכר לדברים טובים שאתה עושה.

"האקסיומה השנייה שהתנפצה לי היא שאנשי אגף תקציבים ונציבות שירות המדינה הם אנשי קרי לב ואכזריים. הניסיון שלי הוכיח שיושבים שם אנשים שמחפשים מישהו לרוץ איתו. ברגע שמזהים מישהו שהוא נטול אגנ'דות פוליטיות ומקצועי, ולא מגיע מאיזה מרכז מפלגה, הם יודעים לעבוד איתו. הם הבינו שעם תוספת כספית מעוד מועטה אפשר לייצר ערך ציבורי עצום".

הטלוויזיה החינוכית
שרונה גיא

ועדיין, גם קולבנץ מסכים כי לחינוכית יש עוד כברת דרך ארוכה עד שתהפוך לגוף טלוויזיה יעיל ומצומצם. "צריך לצמצם אצלנו את כוח האדם", הוא אומר. "להעביר את הכסף משכר לפעולות – כלומר לתוכן. יש מודלים בעולם שכל שקל שאתה מוציא שקל להפקת תוכן בתוך הבית שווים שלושה שקלים בחוץ. צריך לייצר מצב לעובדים שיהיו להם את תנאי הפרישה הכי טובים. אלה אנשים שיצרו את אבני התרבות בישראל ונקלעו לסיטואציה מאוד קשה, ומגיעה להם פרישה בתנאים מעולים. הנושא הנוסף שמצריך שינוי, לפי קובלנץ, הוא מיקוד שידורי. עד היום מפיקה החינוכית תכנים אקטואליים, כמו התוכנית "ערב חדש" ו"עושים סדר", או התוכנית הכלכלה "סוגרים חשבון" עם עידן גרינבאום. "החינוכית נמצאת בתהליך. הלוח שיצרנו הוא לא מושלם ויש עוד הרבה עבודה לעשות", הוא אומר – ורומז על השינויים העתידיים. "מה שמשמח, או מעציב, בסיפור הזה שהצליח - שזה רק נותן הצצה קטנה למה היה אם זה באמת היה מתפקד בצורה מושלמת. זה יכול להיות הרבה יותר טוב".

במשך השנים נטען שהחינוכית משדרת תכנים חדשותיים כחלק מהרצון של הדרג הפוליטי להיות בעל השפעה תקשורתית. הטלאנטים של החינוכית, כמו דן מרגלית ובן כספית, היו מקושרים מאוד לדרג הפוליטי. קובלנץ טוען כי כיום אין כל השפעה פוליטית בחינוכית. "ישבתי עם שר החינוך שי פירון פעמיים מאז כניסתי לתפקיד, הוא הבהיר לי את הערכים החינוכיים שהמקום הזה צריך לייצר והבנתי - ומאז הוא נתן לי חופש מלא", אומר קובלנץ. "אני חושב שחלק מהסיבות לדבר הזה משום שנתח האקטואליה פה נורא מצומצם, ובוא נגיד את האמת – 'ערב חדש' זו כבר לא תוכנית האקטואליה היחידה שיה לה 15% רייטינג כל יום. היא קוצרה בחצי שעה ולא שמענו מילה מאף אחד. החינוכית צריכה להתעסק בנתח מסוים על כאן ועכשיו, אבל באופן שונה במקומות אחרים. לכן 'עושים סדר' מבחינה מסוימת היא ראויה והרבה יותר חברתית, אטית והערך של המילה הרבה יותר גבוה. להגיד לך מה יהיה עוד 5 ו-10 שנים אני לא יודע, אבל ברור שהמקום הזה ילך יותר ויותר לילדים באופן ספציפי, ובאופן כללי המקום הזה צריך לייצר יותר ויותר מוצרי מדף שיהיה אפשר לצורך עוד שנים. זה המקום שנלך אליו".

מה אמרת לוועדת לנדס שדנה האם לבטל את החינוכית ולמזג אותה לתוך ערוץ 1?

"אמרתי שלמיטב ידיעתי הפתרון הוא להשאיר את החינוכית עצמאית ולא כפופה לרשות השידור".

למה? אתה לא מאמין שיכול לחול שינוי ברשות השידור?

קישקשתא הטלוויזיה החינוכית
אורן גולן

"אני חושב שיש יתרון לקוטן, שיהיה גוף אחד שיתעסק אך ורק בעולמות הנאיביים של ילדים".

וזה מצדיק עלויות מינהל ומבנה נפרד לחלוטין?

"העלויות מאוד יקטנו אחרי שינוי מבני. עצמאות כזו תהיה יותר טובה מבחינת היכולת שלנו להגיב במהירות לשוק ולתפקד טוב. זו מחשבה לגיטימית להכפיף את החינוכית לרשות השידור, ויש מאחורי זה היגיון, אבל המחשבה שלנו אחרת. מה שמאוד חשוב זה שמיזוג כזה יהיה רק אחרי שתסתיים הרפורמה ברשות השידור. ברור שהמצב הכי גרוע הוא הקיפאון, ומבחינתי האופציה הכי גרועה היא שלא יהיה שום שינוי מבני בחינוכית למרות שהצלחנו לעשות".

השיא של החינוכית: 6,000 תכנים ביוטיוב

השינוי הדרמטי והחדשני ביותר שהוביל מנכ"ל החינוכית אלדד קובלנץ הוא העלאת כל התכנים, עוד פני שידורים בטלוויזיה, ליוטיוב. כיום יש לחינוכית 6,000 תכנים בחינוכית, כולל חומרי ארכיון רבים, והיא נהנית מכמיליון וחצי צפיות בחודש."בדקנו עם גוגל העולמית והם אישרו לנו שאנחנו תחנת הטלוויזיה הראשונה בעולם שמעלה את כל התכנים ליוטיוב עוד לפני השידור", אומר קובלנץ. "זה נעשה בעלות אפסית. זה חשוב שנהיה דווקא באינטרנט, בגלל שהעולם הזה רחב כל כך והצפייה אצל ילדים מאוד בעייתית ומסוכנת. זה מייצר הכרח שיהיה אזור בטוח בצפייה באינטרנט. חלק מהצפיות אצלנו זה לתכנים לא קלים. זה לא חתול מעשן סיגר ב-30 שניות, אלא קובי מידן מראיין את נתן זך וירון לונדון מראיין את אתגר קרת".

ההכנסות מהשיתוף הפעולה עם יוטיוב נאמדות בעשרות אלפי שקלים בלבד לחינוכית, אבל מבחינת קובלנץ היעד הוא להנגיש את התכנים לכל אחד בכל זמן. "אנחנו עובדים כיום על אפליקציה שתעלה את התכנים שלנו גם לסמארטפונים ולטאבלטים", הוא אומר.

"גם בערוצים המסחריים אפשר לדבר על נושאים רציניים, לא רק ריאליטי"

זכייניות ערוץ 2, בעיקר רשת, לא אוהבות את החינוכית. לפי הזיכיון שלהם, הן מחויבות לשדר 12.5 שעות בשבוע תכנים של החינוכית, אך במכתב ששיגרה רשת ב-2013 לרשות השנייה היא דרשה לבטל את החובה הזו בטענה כי החינוכית פוגעת ברייטינג של ערוץ 2 ומונעת ממנו הכנסות. בדיון שהתקיים בוועדת שחם ברשות השנייה עלתה אפשרות להמליץ לבטל את שידורי החינוכית, אבל המנכ"ל אלדד קובלנץ נאבק והנושא ירד מסדר היום.

מדוע בכלל גוף טלוויזיה פרטי צריך לשדר תכנים ציבוריים? "זה דיון מאוד מעניין ולגיטימי", מודה קובלנץ. "אבל בבואך לקבל זיכיון הוטלו עליך כמה חובות, כמו להשקיע בקולנוע, להשקיע בז'אנרים מסוימים ולהקצות נתח לא גדול לשידור ציבורי. זה לא מוריד להם את הרייטינג, והוכחתי את זה. זה בסדר שזכיינים פרטיים יקדישו נתח לשידור ציבורי, ובשעה 17:30 ידברו על נושאים רציניים במקום לעשות עוד תוכנית מקדימה לרבע גמר של האקס של המאסטר שף".

שאלה: החוק נחקק בזמן ש-2 ו-1 היו הערוצים היחידים שנקלטו בחינם. היום, כשאתה בעידן פלוס, זה גם נצרך? כל מי שרוצה יכול לצרוך את התוכן הזה ב-200 שקל בממיר.

"על פי אותו היגיון אפשר גם להגיד שאפשר לפתור את הזכיינים מדרמות ודוקו, כי יש 200 ערוצים אחרים שמשדרים את זה. כשאתה זוכה במכרז במדינה האינטרס הציבורי כחלק מהעסקה צריך להיות נתח מעבר לאינטרנט הכלכלי. והמדינה חשבה ובצדק במקרה הזה שראוי שהזכיינים של ערוץ 2, שהפלטפורמה שם הרבה יותר חזקה יקדישו זמן לדברים שהם פחות מיידיים ופשוטים".

ההעלאה של החינוכית לעידן פלוס, לפני כשנה וחצי היתה בין התרומות המשמעותיות לכך שהיא נהפכה לערוץ פופולרי יותר בקרב קהלים רחבים. "הידיעה שניכנס לעידן פלוס היתה גם כחלק ממחשבה שיווקית, כך שבחבילת הערוצים שם נהיה התוכן היחידי לילדים".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם