תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעילות, נתונים סותרים ושכר טרחה מנופח - כך התנהל מנגנון הגבייה ברשות השידור

דו"ח שהוכן ברשות לבקשת יו"ר ועדת הכספים, מעלה בעיות רבות בהתנהלות אגף הגבייה ■ מעבר לקושי לקבל את המספרים מאחורי פעילות הגבייה, התגלו פערים של מיליוני שקלים בין הנתונים שמסר האגף לאלה שהעלו מערכות המחשב ומחלקת הנהלת החשבונות ברשות

61תגובות

כך התנהל במשך שנים מנגנון הגבייה השערורייתי של רשות השידור: מעילות כספים שלא נבדקו, נתונים סותרים עם פערים של מיליוני שקלים, תשלומים שמועברים ישירות למשרדי עורכי דין, זכיות תמוהות במכרזים של משרדים שהתגלו בהם ליקויים חמורים, ואף גורם שמפקח על פעילות אגף הגבייה. אלה רק חלק ממסקנות דו"ח ביקורת הפנים של הרשות על פעילות אגף הגבייה.

במשך שנים נמתחה ביקורת על פעילויות הגבייה האגרסיביות של רשות השידור: חיפושים בבתים, עיקולים ועיכובי יציאה מהמדינה. אגף הגבייה, בניהולו של סמנכ"ל הגבייה אבי כץ (שפרש בשבועות האחרונים), התנהל לפי דו"ח הביקורת באופן אוטונומי לחלוטין, בלי אף פיקוח פנימי או חיצוני.

הדו"ח מתמקד בעיקר בכשלים של רשות השידור מ–2006 ועד 2013 - אז החלה לצמצם את מערך הגבייה העצמאי, ומנגד להעביר את פעילויות הגבייה למשרדי עורכי דין פרטיים. לפי הדו"ח, 16 משרדי עורכי הדין הכניסו לכיסם 130 מיליון שקל - כ–100 מיליון שקל מתוכם הגיעו ישירות כשכר טרחה ממשלמי האגרה, והשאר החזרי הוצאות ועמלות מהרשות.

אלא שהאפקטיביות של המשרדים היתה נמוכה במיוחד, ומנגד הם נהנו משכר טרחה גבוה יחסית לשוק. במשך השנים הועבר למשרדי עורכי הדין סכום חוב לגבייה המגיע ל–3.4 מיליארד שקל, ומתוכו הם הצליחו לגבות 512.6 מיליון שקל - יעילות גבייה ממוצעת של 15% בלבד. למרות היעילות הנמוכה, שכר הטרחה שמשכו משרדי עורכי הדין הגיע ל–25% מהיקף הגבייה בפועל - שיעור גבוה, כך לפי הדו"ח. משרדי עורכי הדין שנהנו מכספים אלה, לפי דיווח קודם של הרשות, הם: י. שר־אל; ניסים את כהן ניסן; דוד רד; אילת יצחק; פנר גדעון; אחמד מסאלחה; פניאן־פיין־עורוק; פרנקל את קורן; חירי חליל; רייזמן־אפרתי־לשם; אייל לשם; גלר־האן־מרקוביץ־פרג; הדס, רונן פרץ־שי ארז; סנדרוביץ־רינקוב־חמד ודורון עמיר.

מהנתונים המוצגים בדו"ח עולה כי עד 2012 הצליחה הרשות להגדיל כל שנה את הכנסותיה מאגרות (לא כולל הכנסות מפרסום וחסויות). כך, ב–2006 היא הכניסה 605 מיליון שקל מאגרות טלוויזיה ורדיו, שהגיעו לשיא של 808 מיליון שקל ב–2012. ב–2013 חלה ירידה קלה, והרשות הכניסה 799.3 מיליון שקל, למרות מבצעי גבייה שערכה הרשות. הדו"ח נעשה לבקשת יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), על ידי מבקרת הפנים של הרשות, איתנה גרגור, לקראת דיום שייערך היום בוועדה. אף שהכשלים בתחום הגבייה היו ידועים ברשות שנים רבות, רק כעת חיברה ביקורת הפנים דו"ח בנושא, בטענה כי עד כה היתה עסוקה בפעילויות ביקורת אחרות.

בניין רשות השידור רוממה
יעל אנגלהרט

בדו"ח מצוין כי אנשי הביקורת נתקלו כמה פעמים בקשיים בבירור המספרים מאחורי פעילות הגבייה, שכן חסרים נתונים רבים וכן משום שהיו נתונים סותרים בין אלה שמסר האגף לאלה הרשומים במערכות המחשב של הרשות ובהנהלת החשבונות. כך למשל, בדיווח שכר הטרחה לעורכי הדין ל–2012 נמסר מאגף הגבייה כי שולמו 36.4 מיליון שקל, בעוד שלמוסדות הרשות דווח על 28.8 מיליון שקל ובהנהלת החשבונות רשומים 32.1 מיליון שקל - פערים של כמעט 8 מיליון שקל.

הנתונים מבלבלים עוד יותר כשבוחנים כמה שכר טרחה קיבל כל משרד ב–2012. כך, בדיווח של אגף הגבייה נכתב שמשרד עורכי דין מסוים משך 3.7 מיליון שקל, אך בדו"ח הנהלת החשבונות מופיעים רק 2.6 מיליון שקל. בכל אחד מהמשרדים נרשם פער כלשהו, שהצטבר ל–4 מיליון שקל ב–2012.

פעילות הגבייה 
לא נבדקה

הרשות עצמה לא יזמה אף בדיקה כלכלית על פעילויות הגבייה ועורכי הדין החיצוניים. רק ב–2010 נערכה ביקורת כספית מצומצמת על שלושה משרדים בלבד, וביקורת נוספת דומה נערכה ב–2013. בשתי הביקורות כבר החלו להתגלות ממצאים חמורים. עוד התגלה כי אלפי תיקי הוצאה לפועל נרשמו עם פרטי הבנק של משרדים ולא של הרשות, בניגוד להנחיות. בלא מעט מקרים התגלה כי המשרדים גבו את האגרה, אך השאירו אותה בידיהם ולא העבירו לרשות. במקרים אחרים קיבלו עורכי הדין שכר טרחה אף שלא גבו את החוב.

אחד מסימני השאלה הגדולים הוא כיצד נבחרו משרדי עורכי הדין שעמם תעבוד הרשות. אגף הגבייה ערך לכאורה מכרזים בין המשרדים, אך מי שקבע את הציון בהליכים אלה היה סמנכ"ל הגבייה בעצמו, בלי שברשות יידעו איך נקבע הציון.

הדו"ח של משרד רואי החשבון שמצא ליקויים בפעילות שלושה משרדים, לא מנע מאגף הגבייה להעניק להם שוב ניקוד גבוה ולהעביר אליהם תיקים נוספים. כך למשל, במכרז ב–2011 קיבל אחד מהם ציון 13 מתוך 15 בקטגוריית "ניסיון גבייה עם גופים ציבוריים ופרטיים", לאחר ששנה קודם משרד רואי החשבון גילה ליקויים בפעילותו ושפעל בניגוד להנחיות.

סימן שאלה גדול נוסף מרחף מעל 120 אלף תיקים שבהם נמצאו חריגות, כלומר פערים בין נתוני מערכות הגבייה לעדכונים של משרדי עורכי הדין. בחלק מהמקרים המשרדים מגדילים על דעתם את סכום החוב לאגרה, בניגוד לדרישת הרשות, בלי להודיע ולהעביר כספים לרשות. נתוני ביניים בדו"ח מצביעים על 31 אלף תיקים שבהם הוגדלו הסכומים בסך הכל ב–6.6 מיליון שקל.

דו"ח הביקורת מציין כי בשנים אחרונות התגלו כמה מקרים של מעילות עובדים באגף הגבייה, אך לא ברור איך טופלו ומה הלקחים שהופקו על ידי ההנהלה. לא ידוע על מקרה שבו הרשות התלוננה במשטרה על גניבת כספי האגרה. עוד עולה מהדו"ח כי כיום יש לרשות 112 תיקים המטופלים בהוצאה לפועל והיקף החוב הכולל הוא של 441 מליון שקל. בכ–1,000 מקרים פתחו משרדי עורכי הדין את תיקי ההוצאה לפועל עם חשבון בנק שונה מחשבון הרשות, כלומר לרשות אין פיקוח.

הכל תחת שליטת מנהל האגף

דו"ח הביקורת גם מגלה שאין הפרדה בין הגורם המבצע, המאשר והמבקר באגף הגבייה, במטרה למנוע טעויות או מעשי מרמה - אלא הכל היה נתון תחת שליטת כץ. באגף עבדה מנהלת חשבונות אחת, וגם היא היתה בחופשת מחלה חודשים רבים וסובלת מאובדן כושר עבודה. "הפרדת תפקידים וסמכויות, בעיקר בכל הנוגע לתהליכים שבהם יש כסף, היא הבסיס למניעת מעילות והונאות. הרעיון הבסיסי הוא שאדם אחד אינו יכול לבצע בעצמו את כל הרצף של הפעילויות שתחילתן במשהו שיאפשר קבלת כסף וסיומן בקבלת הכסף עצמו", נכתב בדו"ח. לפי הדו"ח, הכשלים הרבים באגף הגבייה נגרמו, בין השאר, משום שברמת המטה וההנהלה, אין ברשות אף גורם שמבצע בקרה על עבודת האגף ועל כספי ההכנסות מאגרה.

בשלב זה, לאור פניית שר התקשורת, גלעד ארדן, למליאת הרשות, החליטה המליאה בראשות אמיר גילת ב–2 בדצמבר 2013, להפסיק לאלתר את ההתקשרויות עם עורכי הדין החיצוניים. היא הורתה להנהלה להכין תוכנית שבה תיבדק האפשרות לגביית האגרה באמצעות רשות האכיפה והגבייה.

ועדת כספים תקציב חינוך
מיכל פתאל

במכתב התגובה שהעביר כץ למבקרת הוא טען כי "אני מסכים עם מרבית המסקנות שאליהן הגעתן. חלק גדול מהמסקנות נאמרות על ידי כבר שנים בפורומים רבים, אך לצערי לא עלה בידי לשנות את הדברים. במהלך שנות פעילות האגף בניהולי הוא עמד במשימות שהוטלו עליו, חרף הקשיים והאתגרים הרבים. המשאבים שעמדו לרשות האגף היו דלים ונזקקנו לרעיונות יצירתיים".

בנוגע לטענה כי הרשות המשיכה לעבוד עם משרדי עורכי הדין שבהם נמצאו ליקויים, טען כץ כי "ביקשתי למשוך את תיקי החייבים משלושת המשרדים, אך הוסבר לי על ידי הלשכה המשפטית כי זה הליך בעייתי ברגע שנפתחים תיקי הוצאה לפועל". הוא ציין גם שב–2012 בחר האגף לעבוד בסופו של דבר עם חמישה משרדים, לאחר שהתגלו ליקויים באחרים.

סלומינסקי אמר בתגובה לדו"ח כי "כמעט בכל תחום שוועדת הכספים נחשפת אליו ביחס לרשות מתגלים לנו דברים קשים ביותר. במשך יותר מעשור של התנהלות קלוקלת מסתובבים להם יותר מ–5 מיליארד שקל בלא פיקוח וללא בקרה, בעוד שנגד חייבי האגרה מנהלים הליכי גבייה דרקוניים הכוללים הוצאה לפועל ותשלומים מנופחים עקב הפעלת משרדי עורכי דין פרטיים. לרשות הגיעו ב–2013 פי שניים יותר תלונות מב–2012, ויותר מ–90% נמצאו מוצדקות. עם הנתון הזה אני לא יכול להשלים".

סמנכ"ל הגביה בפועל, יואב אשכנזי, מסר כי עפ"י החוק ותקנותיו, אזרחים המחזיקים במקלט טלוויזיה מחויבים להודיע על כך לרשות השידור תוך 30 יום ולשלם את האגרה. "לצערי חלק מהמחזיקים במקלטי טלוויזיה אינם ממלאים אחר הוראות החוק ותקנותיו ואחר חובתם האזרחית לשלם את אגרת הטלוויזיה. חשוב להזכיר כי תשלום אגרת הטלוויזיה הינו חובה ולא בגדר המלצה או בחירה וזאת בדומה לחובת תשלום אגרות ומסים אחרים הקבועים בחוק כגון: אגרת רשיון רכב, אגרות בנייה וכו'.

"לצערי, כנגד אותם סרבני תשלום נאלצת רשות השידור לנקוט פעולות יזומות ומאמץ גבייה היוצרת חיכוך מיותר שהיה נמנע אילו שילמו את חובם בהתאם לחוק. כרשות ציבורית חלה חובה על רשות השידור לאכוף את החוק. אני קורא לציבור הלקוחות להקדים ולשלם את האגרה השנתית מראש לשנת 2014 ללא קנסות והצמדה באתר האינטרנט, בסניפי הגבייה ובבנקים הפרוסים ברחבי הארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם