הדרך הבטוחה של שרים לחשיפה תקשורתית עוברת בקידום רפורמות - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדרך הבטוחה של שרים לחשיפה תקשורתית עוברת בקידום רפורמות

המשרדים שזוכים לאזכורים הרבים ביותר ביחס לגובה תקציבם הם התקשורת, התחבורה והפנים ■ בערוצי הטלוויזיה נזהרים מעיסוק במשרד התקשורת, והעיתונים מעדיפים לסקר את משרד החוץ ■ יפעת מחקרי מדיה: "צופים כי בשנה הקרובה תהפוך התקשורת לביקורתית יותר"

תגובות

מרבית שרי הממשלה פותחים את יומם ברפרוף על העיתונים הגדולים בחיפוש אחר אייטמים שקשורים אליהם. שיטוט העיניים הזה אינו נועד רק כדי להתענג על ציטוט או תמונה של כבוד השר, אלא רלוונטי לסדר יומו של הפוליטיקאי. אין זה סוד כי אופן הסיקור התקשורתי הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על מערך קבלת ההחלטות של הדרגים הפוליטיים והפקידותיים.

שנתיים לאחר המחאה החברתית, שהגבירה את המודעות הציבורית ליוקר המחיה, כלי התקשורת בישראל הפנימו את השינוי ומעניקים במה רחבה יותר ויותר לרפורמות ולנושאים הקשורים לכיסו של האזרח. אישי ציבור מבינים כי כדי לקבל דיווידנדים תקשורתיים ופוליטיים, הם נדרשים לבצע רפורמות לטובתו של הצרכן.

מחקר של יפעת מחקרי מדיה על 2013 מראה כי השנה שעברה היתה "שנת הרפורמות". לא פחות מ–38 אלף אזכורים למלה "רפורמה" פורסמו בתקשורת הישראלית, 50% יותר מב–2012.

טקס חילופי שר התקשורת
מיכל פתאל

באופן טבעי, משרדי הממשלה שהובילו רפורמות זכו לחשיפה גבוהה יותר בחישוב לפי יחס לגובה תקציב המשרד. כך, משרדי התקשורת, התחבורה והפנים - שלושה משרדים בעלי תקציב קטן יחסית - זכו באופן יחסי לחשיפה תקשורתית רחבה בהרבה.

תקציב משרד התקשורת הוא כ–50 מיליון שקל בלבד, 0.3% מתקציבו של משרד החינוך. ובכל זאת, המשרד של גלעד ארדן זכה ב–2013 ליותר מ–1,700 אייטמים, כ–40% משל משרד החינוך. רוב האזכורים היו בנושאים חיוביים, לפי הגדרות יפעת, כמו הרפורמות שעליהן הצהיר ארדן להוזלת המנויים בטלוויזיה הרב־ערוצית והסדרת השימוש בתשתיות האינטרנט של בזק ו–HOT, כך שניתן יהיה להכניס מתחרים חדשים לשוק.

משרד התחבורה, שתקציבו 500 מיליון שקל, נהנה מ–3,300 אייטמים ב–2013, שעסקו בעיקר בניסיונות לרפורמות בנמלים, רפורמת השמים הפתוחים בתחום התעופה והתוכניות להשקת קו רכבת לאילת. לשם השוואה, תקציב משרד התחבורה הוא 1% מתקציב הביטחון, אבל מספר האייטמים של משרד התחבורה הגיע עד ל–68% מהאייטמים שעסקו במשרד הביטחון, הזוכה לסיקור נרחב במיוחד.

משרד הפנים נהנה מתקציב נמוך יחסית של 400 מיליון שקל, אבל הגיע לכמעט 4,000 אייטמים. אלה עסקו ברפורמת המרפסות, בבחירות המקומיות ובהזזת שעון הקיץ, אבל גם בסוגיה הרגישה של מבקשי המקלט.

"בשנה שחלפה מאז מינוי השרים מעניקה התקשורת במה חיובית להצהרות ולרעיונות", אומר רביב טל, ראש מחלקת המחקר בקבוצת יפעת. "עם זאת, אנו צופים כי בשנה הקרובה תשתנה המגמה התקשורתית ותהפוך ביקורתית יותר, כאשר השרים, שהתחייבו לעשרות שינויים, יתבקשו להציג תוצאות".

הנתונים מספקים גם הצצה לתחומים שבהם מעדיפים כלי התקשורת להתמקד. כך, משרד החוץ זכה לנתח הסיקור הגבוה ביותר בעיתונים, לצד משרדי החקלאות והביטחון. ערוצי הטלוויזיה סיקרו בהרחבה את משרדי הרווחה והחינוך, אך מיעטו לדווח על משרד התקשורת שמפקח עליהם ועל משרד האנרגיה. האינטרנט העניק את מירב החשיפה למשרדי התקשורת והאנרגיה והמים.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם