תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע חושש הממונה על ההגבלים שאיגוד היוצרים הוא קרטל?

מדי שנה מעביר ארגון תל"י ליוצרים 9 מיליון שקל, שמוזרמים אליו כתמלוגים מגופי השידור ■ לפי שעה, הממונה על ההגבלים אוסר על היוצרים להתאגד מחשש לכוח מונופוליסטי, אך היוצרים טוענים כי גופי השידור החזקים מנצלים זאת ומקפחים אותם בחוזים החדשים

3תגובות

טקס פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה היה אמור להיות גם השנה אירוע חגיגי ומרגש, שבו היוצרים מאחורי התוכניות המובילות עולים לבמה וזוכים להוקרה על פועלם. אלא שהשנה התקיים הכנס בצל מתיחות חסרת תקדים בין יוצרי הטלוויזיה לגופי השידור. "קשת היא אמנם בית ליוצרים, אבל יש בתים עם הורים מכים", עקץ מעל הבמה היוצר אסף הראל את הזכיינית החזקה של ערוץ 2. כמוהו, יוצרים נוספים מתחו ביקורת על הזכייניות.

ארגוני היוצרים וגופי השידור מתגוששים לא פעם על נושאים כספיים. רק בשבוע שעבר דחה בג"ץ את עתירתם של ארגוני היוצרים, שביקשו לבטל את ההחלטה בכנסת לדחות 27% ממחויבויות הסוגה העילית של ערוץ 2 - בהשקעה של כ–80 מיליון שקל בשנה.

הפעם הקרב הוא סביב תל"י - ארגון המאגד כ–1,600 במאים ותסריטאים, אלה שכותבים למשל את שורות המחץ ב"ארץ נהדרת" של קשת או מביימים את "שטיסל" של yes, הזוכה הגדולה של פרסי האקדמיה השנה. הארגון מנהל את המגעים מול גופי השידור בכל הקשור לתמלוגים משידורים חוזרים שיקבלו היוצרים מתוכניות פרי עמלם. תל"י עורכת הסכמים שנתיים מול גופי השידור, שבהם נקבע כי נתח מסוים מהכנסות הגופים יועבר לתל"י, שמחלק אותם בין הבמאים והתסריטאים.

ההסכמים של תל"י חסויים, אך הערכות גורסות כי התקציב השנתי הכולל של תל"י, המגיע מגופי השידור, הוא כ–9 מיליון שקל. רוב הסכום מקורו בזכייניות ערוץ 2, קשת ורשת, שמשקיעות את הסכומים הגבוהים ביותר בהפקות מקור ומשלמות כל אחת 2–3 מיליון שקל תמלוגים לתל"י בשנה. בסך הכל, קשת ורשת הזרימו לתל"י כ–40 מיליון שקל בשמונה השנים האחרונות, לא מעט כסף בהתחשב בכך שבין כה גופי השידור לרוב במצב הפסדי.

תל"י מחלק את הכנסותיו בין היוצרים השונים במנגנון שקבעו חברי הארגון, על פי ארבעה פרמטרים: משך התוכנית, הסוגה (דרמה או ריאליטי), רצועת השידור (פריים טיים או מחוץ לפריים) ומספר השידורים החוזרים. יוצר של תוכנית שעלתה לשידור מקבל 3,000–10,000 שקל בשנה מתל"י.

מחאת היוצרים
דודו בכר

לתל"י יש כיום הסכמים מול כל גופי השידור, אך לאורך השנים פעילותו לא היתה מוסדרת בחוק. כדי לאפשר את המשך פעילותו, פנה הארגון לבית הדין להגבלים עסקיים שיאשר לה פטור מהסדר כובל, וזה אמור להכריע בעניין בשבועות הקרובים. כעת הנושא נדון בפני בית הדין להגבלים עסקיים.

במקביל, העלו חה"כ עמרם מצנע, מירב מיכאלי וגילה גמליאל הצעת החוק פרטית לאישור ההתאגדות של היוצרים תחת תל"י. באחרונה גם התקיים דיון בוועדת החינוך של הכנסת, ושרת התרבות והספורט, לימור לבנת, חזרה על תמיכתה בהמשך פעילות תל"י. "כולנו רואים וחושבים את הצורך להגן על היצירה ולהגן על היוצרים", אמרה.

"גיבור נגד חלשים"

הבמאים והתסריטאים, שיודעים לא פעם לנהל מאבקים ציבוריים אגרסיביים - כולל התפרצויות לישיבה של מועצת הרשות השנייה וצעקות רמות בכנסת - ניסו להניא את גופי השידור מלהגיש התנגדויות להתאגדותם.

זה התחיל בהפגנות מתחת למשרדי הזכייניות ברמת החייל בתל אביב, והמשיך להפגנה מול ביתו של בעל השליטה ברשת, אודי אנג'ל, ביום שבו שודרה תוכנית הגמר של "אקס פקטור", והניפו שלטים שעליהם נכתב "לא תחמוד".

דיוויד גילה
עופר וקנין

באחרונה גם קטע היוצר של הסרט "צ'רלי וחצי", אלי תבור, 80, נאום של הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, בשל חוות דעת שכתב בנושא. "אתה גיבור נגד חלשים כמוני, ולא נגד גופים חזקים במשק", צעק תבור.

חוות הדעת של גילה היתה מכה אנושה לסיכויים של תל"י להמשיך לפעול במתכונתו הקיימת. בחוות הדעת שפורסמה בתחילת ינואר, טען גילה כי התאגדות הבמאים והתסריטאים היא הסדר כובל. הוא כתב כי "החשש כתוצאה מהתאגדות זו הוא שהסדר ניהול זכויות בין חלק הארי של היוצרים בענף, שיכולים היו להתחרות בינם לבין עצמם, מאפשר לגוף הפועל בשמם להפעיל כוח שוק כלפי המשתמשים בשירותים המסופקים על ידי היוצרים".

משמעות ההמלצה של גילה, אם אכן תאומץ על ידי בית הדין, היא שכל במאי ותסריטאי ייאלץ לנהל משא ומתן עצמאי מול גופי השידור ולהתעקש על קבלת תמלוגים משידורים חוזרים של יצירותיו. בשוק הריכוזי של גופי השידור - זכייניות ערוץ 2, HOT ו–yes, ערוץ 10 וערוץ 1 - כשמולו שוק מבוזר של אלפי תסריטאים ובמאים, הכוח הוא בידיים של גופי השידור, שעלולים לכופף את ידי היוצרים.

באיגוד הבמאים והתסריטאים אומרים כי לחוות הדעת של גילה יש כבר השלכות בשטח. לדבריהם, בחלק מהזכייניות כבר מבקשים לפתוח הסכמים עם היוצרים ולהכניס סעיף שמשמעותו עלולה להיות שלא ישולם להם עבור שלושת השידורים החוזרים הראשונים.

לדברי יוצרים, בהסכמים חדשים שהגיעו לידי תל"י, הזכיינית רשת מבקשת להכניס סעיפים שלפיהם אם תל"י ייסגר בעקבות החלטת בית הדין, הזכויות חוזרות לגופי השידור, והמשמעות תהיה שלא ישולמו כלל תמלוגים. ניסיונות מעין אלה, אומרים היוצרים, הם ההוכחה ל"קריסת התיזה" של גילה, שלפיה יוצר יחיד יוכל לנהל משא ומתן מול גופי השידור.

"הצעד האחרון של רשת מעיד כאלף עדים על קריסת הקונצפט של הממונה על ההגבלים", אומר אסף כרמל, מנכ"ל איגוד הבמאים ודובר מטה המאבק של האיגודים. "לא רק שלבמאים ולתסריטאים אין שום יכולת מעשית לנהל משא ומתן פרטני על תמלוגים, עכשיו אין לזכיין שום נכונות לשלם בכלל תמלוגים".

מרשת מסרו בתגובה: "שקר וכזב. לא היה ולא נברא. לא אות ולא פסיק שונו או ישונו בהסכמים עד למתן הכרעה בנושא".

"התמלוגים מנותקים ממבחן כלכלי"

אנשי תל"י ביקשו שיאשרו את התאגדותם בדיוק כמו שהממונה על ההגבלים מאשר לאיגודים אחרים בתחום היצירה להתאגד, למשל אקו"ם, המייצג מוסיקאים וסופרים. לבקשה זו הגישו התנגדויות קשת, רשת וגם פרטנר, שבכוונתה להיכנס לתחום השידורים באינטרנט.

מנגד, בגופי השידור מסבירים כי ההתאגדות של חברי תל"י שונה, משום שהיא נעשית כבר בשלב ההתקשרות הראשוני של ההפקה, ולא ליצירות קיימות. "זה כמו שכל האינסטלטורים יתאגדו ויגידו לך שהם מתקנים אצלך בבית את הצנרת, ואתה חייב לשלם על כל פעם שזורמים מים", אומר בכיר בתחום השידורים. "זה לא היגיוני שאני ארצה לשכור ספק, וכבר בשלב הראשוני אני מוצא את עצמי מול איגוד. זה מונופול לכל דבר ועניין". בכיר אחר בגוף שידור הוסיף כי "זה לא הגיוני שאני אשלם כמה מיליונים בשנה על יצירות שבין כה אני משלם עליהן בשלב ההפקה".

בכתב התנגדות שהגישה קשת לבית הדין להגבלים עסקיים, באמצעות עו"ד רון גזית, נטען כי הזכיינית מחויבת ליצירה ישראלית ומשקיעה בכך סכומים גבוהים, והיקף התשלום אף מפוקח על ידי הרשות השנייה. ואולם בנוגע לתל"י נטען כי "יש בפעילותו היבטים ברורים העולים לכדי 'כבילה עירומה' של התאגדות תסריטאים ובמאים לקביעה באופן מרוכז ואחיד של תנאי ומחיר ההתקשרות עמם לשם השתתפות בהפקת יצירה טלוויזיונית".

ברשת, המיוצגת בידי עו"ד חגי דורון, הוסיפו כי "החבירה של התסריטאים והבמאים לכדי מונופול מאפשרת לתל"י לקבוע ולגבות תמלוגים במנותק ממבחן כלכלי, בנוסף לתמורה המסוכמת שבין התסריטאים והבמאים למשתמשי היצירות. תל"י נועד ליצור כוח מונופוליסטי בידי תסריטאים ובמאים במשא ומתן מול משתמשים ביצירותיהם ותו לא".

גילה קיבל את עמדת קשת ורשת, וכתב בחוות הדעת כי בכל הקשור ליעילות הגבייה, למשל גבייה משותפת מבתי קפה, יש לאפשר את המשך פעילות תל"י. ואולם בנוגע לבקשה המרכזית לגבות במשותף תמלוגים מגופי השידור, טען גילה כי זהו הסדר שנועד רק להגדיל את כוח המיקוח של היוצרים, ולכן אין לאפשר להם להתאגד.

תל"י זוכה לגיבוי משמעותי למאבק מהקולגות בחו"ל. "אני כועסת על היחס הזה מהרשויות בישראל", כתבה ג'אנין לורנטו, סמנכ"לית חברת התמלוגים SACD בצרפת. "במשך 20 שנה אני מייצגת סופרים ובמאים, ומעולם לא שמעתי כאלה טענות לא הוגנות וחסרות היגיון. איך יכול מישהו לחשוב שיוצר יחיד הוא חזק מספיק כדי לנהל משא ומתן מול תאגידי השידור? היוצרים הישראלים יצרו תוכניות טלוויזיה שהצליחו בעולם, ושם הם ייהנו מהגנה שהרשויות בישראל רוצות לשלול מהם".

"יש הבדל בין יוצרים לשאר הספקים"

העמדה של גילה עוררה התנגדות רבה בקרב היוצרים. הם טוענים כי גילה לקה בחוסר הבנה של השוק ושל תחום זכויות היוצרים. תל"י מיוצג על ידי עו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, ומי שאישר בעצמו את ההסדר להתאגדות של אקו"ם.

"יש הבדל גדול בין כל ספקי השירותים לבין היוצרים. החוק הבדיל ביניהם", אומר שטרום. "החוק עצמו קבע שליוצרים נותנים זכות שלא קיימת לאף יצרן אחר - את הזכות לקבל תמורה בעד כל מופע חוזר של היצירה. זה בא לידי ביטוי גם בזכות מוסרית. אסור הרי לשנות את היצירה גם אחרי עשרות שנים ללא הסכמתו של היוצר. זה לא מפני שהחוק סבר שיוצרים הם סקטור שזקוק לגמילות חסדים, אלא כמו בכל העולם, יש חשיבות בשמירת קשר ישיר בין היוצר ליצירה".

הסדר החקיקה בתחום הזה נשען גם על טיעונים כלכליים, מסביר שטרום. "כלכלת זכויות יוצרים מתאפיינת בחוסר ודאות מוחלט לגבי התוצאה של העבודה", אומר שטרום. "כולנו הרי יודעים שיש סרטים בהוליווד שהשקיעו בהם 150 מיליון דולר שהיו פלופ, ויש סרטי סטודנטים שהפכו להצלחה מסחררת. לכן, המחוקק קבע שבשוק כזה עם סיכונים לא נשאיר את עמדת המיקוח ליוצר לבדו, כי הרי הוא יימחק ויחתום מיד על ויתור, אלא לאפשר לו לשמור על יצירותיו בחוק".

לפי שטרום, הטיעונים האלה נכונים במיוחד בישראל. "גילה עצמו קבע בנוגע לחוק הריכוזיות שיש עוצמה אדירה לתאגידי התקשורת והתחום לא תחרותי. אלה אותם גופים בדיוק שעומדים מול היוצרים", הוא אומר. "גופי השידור כאן עוצמתיים במיוחד, וכשהיוצרים מגיעים לחתום לבדם על הסכם הם באים מפוחדים וחותמים על כל מסמך, בדיוק כמו שאזרח רגיל חותם על כל מסמך שמביא לו הבנק. יוצר בודד לא יכול לעמוד על הזכויות שלו. התמלוגים האלה יעניקו תמריצים לעוד שחקנים לפעול בשוק ויגדילו את התחרות".

מנכ"ל תל"י, אבי שמש, מוסיף כי באופן מעשי היוצרים לא יוכלו לעקוב אחר זכיותיהם לקבלת תמלוגים. "התוכן עובר למקומות אחרים כמו VOD או אתרי אינטרנט", אומר שמש. "יוצר יוכל לרדוף לבדו אחרי 100 שקל שמגיעים לו מאיזה אתר אינטרנט? ההחלטה של גילה תמחוק את זכות היוצרים לתמלוגים".

אחד היוצרים שיהיה מושפע מההחלטות בנושא הוא דניאל לפין, תסריטאי ותיק בתיאטרון ובטלוויזיה. "צריך להגיד בברור שהממונה טעה", אומר לפין. "יש לי חבר שכבר הציעו לו חוזה שבו כתוב כי ללא תל"י הזכויות שייכות לגוף השידור. יוצר בודד לא יכול לגבות תמלוגים. מאיפה אני אדע אם 'החיים זה לא הכל' (סדרה שיצר לפין, נ"ט) משודרת בערוץ הישראלי בארה"ב? הממונה לקה בחוסר הבנה מהותי של השוק. אני המונופול? צריך להגן על מוזי ורטהיים (בעל השליטה בקשת, נ"ט) מפני היוצרים? היינו שובתים, אבל בין כה אין עבודה בענף הזה, אז על מה נשבות?"

לפין מסביר כי ההכנסה של היוצרים מתל"י עשויה להיות לעתים משמעותית. "אני, למשל, לא עובד מיוני 2013 וההכנסה היחידה שלי היתה מתל"י. יש לי חבר שכתב פעם דברים שהצליחו וסיפר לי שכיום הוא חי מזה. אני מדבר עם חברים שלי, תסריטאים בחו"ל, והם לא מבינים מה קורה פה. זה סטארט־אפ ישראלי לא לשלם תמלוגים".

גם עורכי "האח הגדול" מקבלים תמלוגים על יצירה

לא רק יוצרים של סדרות דרמה איכותיות זוכים לתמלוגים מתל"י. בעוגת ההכנסות חולקים גם לא מעט במאים של תוכניות ריאליטי בולטות, או כותבים של תוכניות בידור. תוכניות אלה משודרות בשעות צפיית השיא בערוצים המרכזיים, ולכן ליוצרי הריאליטי יש לכאורה סיכוי לקבל שכר גבוה יותר מאשר, למשל, יוצרים בתוכניות סוגה עילית.

המנגנון שקובע אילו יוצרים ייהנו מתמלוגים נקבע על פי חברי תל"י. כך למשל, היוצרים של "האח הגדול" ו"ארץ נהדרת" זוכים לתמלוגים, ואילו הבמאים של "אקס פקטור" ו"הכוכב הבא" לא נהנים מתשלומים נוספים מעבר להכנסות מההפקה עצמה.

"בתל"י נקבעים אחרי דיונים פנימיים אילו יצירות יזכו בתמלוגים", אומר אבי שמש, מנכ"ל תל"י. "המערכונים של 'ארץ נהדרת' זוכים לתמלוגים גם אם זה מערכון ירוד. גם בריאליטי יש מרכיבים של יצירה וסיפור".

עם זאת, לדברי שמש, "בהשוואה של הכנסה לדקה, היוצרים בריאליטי משתכרים פחות מעשירית מדקה של סרט קולנוע. זה לא נובע מאיכות הז'אנר. בסוגה עילית יש הרבה יותר סיכון ביצירה - ולכן מקבלים יותר".

היוצרים לא יכולים להתאגד גם מול יוטיוב ושחקנים עתידיים בטלוויזיה

המחסום ששם הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, בפני הבמאים והתסריטאים לגבייה משותפת של תמלוגים, עשוי להתעצם בשנים הקרובות עם הצמיחה בצפייה בווידיאו באינטרנט, לצד כניסה עתידית של פלטפורמות רב ערוציות חדשות.

כך למשל, המשמעות של המלצתו של גילה היא שהיוצרים לא יכולים לנהל משא ומתן משותף לתמלוגים מול גוגל על יצירות המשודרות ביוטיוב. כלומר, כל יוצר בפני עצמו ייאלץ לנהל משא ומתן מול הסניף בלונדון.

בתוך כך, חברות הסלולר פרטנר וסלקום, ואולי חברות נוספות, מתכוונות להיכנס לתחום הטלוויזיה הרב ערוצית, והבסיס המרכזי שלהן אמור להיות שירות VOD עם תכני וידאו רבים.

אם אכן הן ירצו לשדר תכנים ישראליים מהעבר, סלקום ופרטנר ייאלצו לכאורה לנהל משא ומתן נפרד עם כל במאי ועורך כדי לשלם תמלוגים עבור השידורים הנוספים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם