תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסעיף הנסתר בחוק הריכוזיות: יחול 
על בעלי גופי התקשורת רק בעוד 17 שנה

החוק מתייחס בהרחבה לבעלי גופי תקשורת וקובע כי ייבדקו שיקולי ריכוזיות לפני מתן רישיון או זיכיון לשידור ■ בפועל, החוק כולל החרגה שקובעת כי בעלי הזיכיונות הקיימים לא יידרשו לבדיקה כאשר יפנו לקבל רישיון לשידורים ב–2015

תגובות

חוק הריכוזיות, שעבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ביום שני בלילה, מתייחס בהרחבה לבעלי גופי התקשורת וקובע כי ייבדקו שיקולי ריכוזיות לפני מתן רישיון או זיכיון לשידור.

אך היישום של החוק לגבי תחום הטלוויזיה יהיה בפועל רק בעוד 17 שנה. לפי החוק העדכני שאושר, הוא לא יהיה רלוונטי לבעלי ערוצי השידור הקיימים כיום בכל תקופת הרישיון הראשונה – כלומר עד סוף 2030.

חוק הריכוזיות קובע כי בכל הקצאת זכויות או מתן רישיון, בין השאר בתחום התקשורת, ייבחנו גם שיקולים של ריכוזיות משקית ואחזקות נוספות של בעלי השליטה בכלי התקשורת, או נתחי השוק של החברות שבבעלותם. המשמעות היא שמתן זיכיון או רישיון להקמת גוף תקשורת, כמו תחנת רדיו אזורית או ערוץ טלוויזיה, ייעשה רק אם אין חשש לפגיעה בתחרותיות. עם זאת, בחוק יש החרגה – במשך שלוש שנים מיום יישום החוק (החוק עצמו ייכנס לתוקף רק בעוד כשנה), הוא לא יחול על מקרים שבהם מוארכת תקופת זיכיון או רישיון.

שוק הטלוויזיה בישראל אמור לעבור במהלך 2015 משיטת הזיכיונות, שבה משדרים כיום ערוץ 10, קשת ורשת, לשיטה של רישיונות. בחוק יש התייחסות נקודתית למעבר לרישיונות, שלפיו קבלת רישיון לשידורים תיחשב כהארכת זיכיון – כלומר, במשך שלוש שנים (ובפועל ארבע) לא ייבחנו סוגיות ריכוזיות כאשר בעל זיכיון קיים יבקש לקבל רישיון לשידורים. כך, כשבעלי גופי השידור הגדולים בישראל יפנו לקבל רישיון לשידורים ב–2015, לא תיעשה כל בדיקה המוזכרת בחוק הריכוזיות.

ועדת הכספים
אמיל סלמן

תקופת הרישיון היא ל–15 שנה, ולכן, כאמור, האחזקות של בעלי ערוצי הטלוויזיה הקיימים כיום לא ייבחנו במסגרת חוק הריכוזיות עד 2030. עם זאת, שחקנים חדשים שינסו להיכנס לשוק הטלוויזיה או חברות חדשות שיוקמו ייבחנו במסגרת החוק.

כיום שולטים בשוק הטלוויזיה שחקנים בעלי השפעה רבה במשק – משפחת ורטהיים ויצחק תשובה בקשת; משפחת עופר, אודי אנג'ל, ומשפחת שטראוס ברשת; ויוסי מימן בערוץ 10. בעלי שליטה אלה ייבחנו במסגרת סעיפים אחרים של חוק הריכוזיות כאשר יתמודדו על מכרזים בתשתיות חיוניות.

הטייקונים בתקשורת

היוזמה להחרגת מבקשי הרישיון מהסעיף בחוק היתה של זכייניות הטלוויזיה עצמן. מנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד, תמך ביוזמה זו ואף אמר בדיון בכנסת כי החוק כלל לא צריך לחול עליהם. חברי הכנסת התנגדו לעמדתו, והכלילו את גופי התקשורת. מקור שנכח בישיבות אמר כי חברי הכנסת כלל לא הבינו את משמעות הסעיף בחוק המתייחס לבקשת הרישיון - ולכן הצביעו בעדו.

הדיון בוועדת הכספים סביב הכללת גופי השידור המסחריים בחוק הריכוזיות היה אחד הסוערים ביותר. באב"ד ניסה לשכנע את חברי הכנסת שלא לכלול את ערוצי השידור בחוק, בטענה כי מהלך כזה ימנע השקעות בתקשורת. "לנסות להכניס את נושא הריכוזיות באופן גורף, ולומר שמי שיהיה בעל בנק או מי שבעל חברה גדולה בתעשייה לא יוכל להיות בעל של חברת חדשות או של ערוץ טלוויזיה, בעיניי זה מוגזם", אמר באב"ד בדיון, והוסיף: "אני לא רואה איך במצב הבעלות כיום גם של קשת, גם של רשת וגם של ערוץ 10, יש איזושהי השפעה או ריכוזיות יתר שמשפיעה בצורה כזו או אחרת על השלטון".

דבריו של באב"ד נתקלו בביקורת חריפה של חברי הכנסת. "אני מציע לך עצה ידידותית", פנה אליו ח"כ עופר שלח (יש עתיד), "תהיה פחות בטוח בעצמך בעניין הזה. אתה בזה חמישה חודשים וחצי. יושבים פה אנשים שהם בעסק 25 שנה".

ח"כ מיקי רוזנטל אמר לבאב"ד כי "אם הערכים של בעל המניות הם מסוג X, והוא רוצה להנחיל אותם בזירה שבה הוא מתמודד, אין דרך טובה מהשקעה של עשרות מיליונים בערוץ חדשות או בערוץ טלוויזיה. אם לא הבנת את זה עד היום אולי ראוי שתתפטר מתפקידך". בסופו של דבר החוק התייחס לגופי השידור, אך התווסף לו סעיף שמרוקן מתוכן את החוק ל–17 השנים הקרובות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם