הנדבן האחרון עוזב את ערוץ 10 - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנדבן האחרון עוזב את ערוץ 10

בהנחה שג. יפית לא ירשה אימפריית תמרוקים, אין לה סיכוי להחזיק את הערוץ

4תגובות

"אז לשם מה נכנסת בעצם לערוץ 10?", נשאל ארנון מילצ'ן על ידי העיתונאי בן כספית. "עסקים? בטח שלא. ציונות? בטח שכן. יש סיבה לזה שאנחנו כאן. אותה סיבה שמניעה את חיים (סבן - א.ט.) ואת לאודר ואת יוסי מימן ואותי. אנחנו הצלחנו בדברים אחרים והגיע הזמן שנחזיר חלק מההצלחה שלנו למדינה".

הדברים החגיגיים שפורסמו לפני 7 שנים ב'מעריב' משקפים היטב את גורלו של ערוץ 10. מאז שהוצל מהקפאת הליכים ב-2003, הערוץ אינו פועל כגוף מסחרי המחפש עצמאות כלכלית. הערוץ היה ועודנו 'תרומה' למדינה של חבורת אנשים עשירה מאוד, שביקשה על הדרך גם להשיג לעצמה קצת יחסי ציבור טובים ולא מעט מנופים פוליטיים ועסקיים.

למרות תרומתו, לאודר עוזב את הערוץ לאחר תקופה איומה מבחינתו. גם אם נשכח לרגע את 500 מיליון השקלים ששרף שם, הערוץ יצר ללאודר נזק לא קטן. הוא יעזוב את הערוץ כשהוא מסוכסך עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם הטייקון האמריקאי שלדון אדלסון ועם איש המדיה הישראלי-אמריקאי ארנון מילצ'ן. העיתונות האמיצה שהפגין הערוץ במשך שנים גרמה ללאודר צרות מקומיות, אך חשוב מכך, יצרה לו סכסוכים ואי נעימויות מול אנשי קהילתו בארה"ב.

ערוץ 10
תומר אפלבאום

הכסף שהזרים לאודר לערוץ 10, כמו כספו של מימן לפניו, אמנם פירנס לא מעט עובדים ויצירה מקומית, אך סיפק לצופי הטלוויזיה הישראלית מוצר כמעט זהה לזה שקיבלו מערוץ 2. ערוץ 10 לא רצה להיות ערוץ נישה או ערוץ אלטרנטיבי, אלא התעקש לרוץ במירוץ הרייטינג הרדוד של ערוץ 2.

חלק ניכר מ-500 המיליונים ששרף לאודר, ו-600 המיליונים ששרף מימן לפניו, הוצאו על הפקות ריאליטי, שכישלונן הוכיח פעם אחר פעם כי הערוץ בחר את המלחמה הלא נכונה. קשה לדעת מי הוביל את ההחלטות החוזרות והנשנות לבצע השקעות אלו, האם היה זה לאודר עצמו שרצה ערוץ משפיע לפחות כמו ערוץ 2, או שמא היו אלו המנהלים של לאודר, ששכנעו אותו שהדבר אפשרי. בכל מקרה, תמה חגיגת הכסף הקל.

בהנחה שג. יפית לא ירשה לאחרונה אימפריית תמרוקים גלובלית, היא לא תוכל 'לתרום' לערוץ 10 את הסכומים שהנהלתו רוצה כדי להמשיך בדרכה הבעייתית. באחרונה אושר לערוץ תקציב גדול של כ-325 מיליון שקל ב-2014, אך אין סיכוי שהערוץ יעמוד בו ללא הזרמה של 40 עד 50 מיליון שקל.

המנהלים שהסכימו לשלם למנכ"ל רפי גינת מעל 6 מיליון שקל בשנה (למשך 5 שנים) חייבים ללכת ואת מקומם צריכה לתפוס הנהלה מציאותית יותר, שתצמצם מאוד את ההוצאות ותעלה את הערוץ על מסלול אסטרטגי חדש - אם במסגרת ערוץ עצמאי מצומצם, או כחלק ממיזוג מתבקש עם אחד מזכייני ערוץ 2.

שיקולים של אגו והשפעה הם אלו שמנעו כל השנים משוק הטלוויזיה הישראלי להתייצב. הסירוב של הערוצים להתמזג, והכסף הרב שנשפך על ידי בעלי הבית, מנעו תהליכים כלכליים מתבקשים ויצרו בישראל טלוויזיה תלותית הנלחמת ללא היגיון עסקי על המכנה המשותף הרחב ביותר. לאודר, מימן, מילצ'ן ורבים אחרים אולי חשבו שהם תורמים למדינה, אך נדבנותם זו היא שהנציחה את חולשות הטלוויזיה המקומית.

התהליך שיעבור עתה ערוץ 10 יהיה קשה ורבים מעובדיו וספקיו ייפגעו, אך בסיומו יקבלו צופי הטלוויזיה מגוון רחב יותר של תכנים ומענה הולם יותר לצורכי הבידור והעיתונות שלהם. שוק טלוויזיה בריא הוא שוק בו מגוון ערוצים מספק ערך למגוון צופים, תוך שהערוצים עומדים עצמאית על רגליהם. צופי הטלוויזיה יכולים רק לקוות שעידן הנדבנות מחו"ל הסתיים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם