תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אור ירוק לנויבך

רשות השידור אישרה הבעת דעות אישיות בשידור

אחרי קרב סוער במשך כשנה, אישרה המליאה את הקוד האתי החדש המאפשר הבעת עמדות בשידור והעלאת תוכניות אישיות ■ בעבר סירבה הרשות לאשר את הקוד החדש כחלק מהניסיונות להדיח את קרן נויבך ■ פרופ' אסא כשר מתנגד: ; "עיתונאים ידועים ברדידותם" ■ תנועת זכות הציבור לדעת: "הצעד מחזק את המסקנה כי אין סיבה שהציבור יממן את הרשות"

36תגובות

אחרי יותר משנה אישרה מליאת רשות השידור את השינויים בקוד האתי של הרשות, כשהשינוי המרכזי בו האפשרות לשדר תוכניות אישיות או הבעת עמדות אישיות של מגישים. עד עתה סירבה הנהלת הרשות והמליאה לקבל את הקוד האתי. השינוי בקוד האתי נגע גם לניסיונות מהעבר של ההנהלה להוריד משידור את התוכנית "סדר יום" של קרן נויבך, שמוגדרת תוכנית אישית.

הקוד האתי של רשות השידור מבוסס על "קוד נקדי" שגובש ב-1972. בשנים האחרונות מנסים ברשות לגבש קוד אתי חדש המעודכן לשינויים שחלו בתקשורת במהלך השנים. כבר ב-2009 הציגה ועדת בראשות ד"ר יובל קרניאל קוד אתי חדש - אך זה לא אושר. במרץ 2011 החלה ועדת האתיקה של רשות השידור, בראשות השופטת בדימוס ד"ר בלהה כהנא, לגבש קוד אתי חדש. בוועדה היו חברים גם חברי המליאה ד"ר נגיסט מנגשה, עו"ד וופא זועבי-פאהום והמוזיקאי נמרוד לב, ואליהם צורפו חוקרי התקשורת ד"ר מוטי נייגר ופרופ' עקיבא כהן.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

שחיבר לו יחדיו // מפת הקשרים של משה ליאון

קופיקס פותחת חזית חדשה: סופגניות מיוחדות ב-5 שקלים

הקוד היה מוכן כבר לפני כחצי שנה, אך הדיון בו נדחה שוב ושוב ולפני כחצי שנה סירבה המליאה בישיבות סוערות לאשר את השינויים, ובשתי ישיבות שהתקיימו בעניין הקוד האחד לא אושר. הרקע להתנגדות לשינוי היה אז ניסיונות של ההנהלה להדיח את נויבך - או להצמיד לה "מגישים מאזנים" - תוך התבססות על הקוד הישן האוסר הבעת עמדות אישיות. כיום נראה כי הניסיונות להצר את צעדיה של נויבך נפסקו.

עמוד 10 קרן נויבך
אנצ'ו גוש

באחרונה ניטשים מאבקים קשים בין הגורם המפקח - יו"ר הרשות אמיר גילת - לבין המנכ"ל יוני בן מנחם ועוזרו זליג רבינוביץ'. גילת, שבעבר יישר קו עם ההנהלה, פועל כיום באופן חופשי יותר במליאת הרשות ובוועדות השונות. כחלק מזה, החליטה המליאה בהובלת גילת לאשר את השינויים בקוד האתי ולאפשר הגשת תוכניות אישיות והבעת עמדות בשידורי הרשות.

ההצעה אושרה ברוב של 8 נגד 2 ונמנע אחד. ועדת התוכן וועדת האתיקה יגבשו יחד דרכים ליישם את ההוראות החדשות, וועדת התוכן היא זו שתפקח על יישומה. השינוי אושר באותו יום שבו קיימו חברי המליאה פגישה עם שר התקשורת גלעד ארדן, ובו מתחו רוב מחברי המליאה ביקורת חריפה על הנהלת הרשות.

מחברי הקוד החדש טענו כי הקוד הישן הינו כבר "אות מתה", ויש לעדכנו. "הגענו למסקנה כי יש צורך להתאים את כללי האתיקה למציאות התקשורתית, כך שיעודכן האיסור הגורף של 'תדריך נקדי' ביחס להבעת עמדה, מכיוון שהמצב לפיו קיימת הלכה כאות מתה אינו מתקבל על הדעת", נכתב במסמך של ועדת האתיקה. "יחד עם זאת, ברור שיש צורך מקביל בהצבת גבולות וסייגים ברורים לכך, מתוך תפיסת יסוד שהמיקרופון הוא ציבורי ואינו שופרו הפרטי של העיתונאי המחזיק בו כדי שישמיע דעותיו האישיות".

עמוד 27 יוני בן מנחם (מימין) ואמיר גילת
דודו בכר

בקוד החדש שגיבשה ועדת האתיקה נכתב כי תותר הגשה של תוכנית אישית לעיתונאי קבוע, ובתוכניות מסוג זה יודגש בפתיח ובסגיר, באמצעים ברורים, שמדובר בתוכנית אישית. עוד נקבע כי למגיש יהיה מותר להביע דעה אישית, אך עליו לדאוג לאיזון מבחינת מגוון הייצוג לסוגיות שבמחלוקת. לפי הוועדה, לפרשנים יהיה מותר להביע את עמדתם, אך יובהרו כי מדובר בעמדתם האישית ולא בהצגת עובדות. מנגד, לכתבים ייאסר להביע עמדה אישית, ואילו כתבים בעלי רקורד וניסיון רב (7 שנים ומעלה) יהיו חופשיים יותר בהבעת הערכות מקצועיות ביחס למשמעות הקונפליקטים אותם הם מסקרים, תוך שהם מציינים בראשית דבריהם כי מדובר בהערכתם האישית. גם למגישי האקטואליה, העורכים ובוודאי קרייני החדשות, ייאסר לנקוט עמדה בעניינים של מחלוקות ציבוריות.

הקוד החדש גם שם דגש על גיוון תרבותי וספקטרום של עמדות של אנשי החדשות והמרואיינים, וקבע כי על הרשות לטפח עיתונאים, שישמשו מגישים בתוכניות השונות, כמו גם רשימה מורחבת של מרואיינים, המייצגים את העושר התרבותי בארץ בצורה שתביא לפלורליזם שבתוכו עמדות שונות נשמעות ומופצות מתוך איזון וסובלנות.

"פתחים מסוכנים מבחינת ההגינות של השירות הציבורי"

הגוף שהתנגד אז, וגם היום, לשינויים בקוד האתי הוא האגודה לזכות הציבור לדעת, ברשות פרופ' אלי פולק. בין השאר מציגים בעמותה את חוות דעתו של פרופ' אסא כשר, שלפיה "ההנחה שיש להתאים את האתיקה לתפיסות הנוכחיות של תפקיד העיתונות, מתעלמת מן ההבדלים המחוייבים להתקיים בין התפיסה העצמית של תקשורת ציבורית לבין התפיסה העצמית של תקשורת מסחרית. שיקולי ההתפתחות של שני סוגי התקשורת הללו חייבים להיות שונים".

פרופ' אסא כשר עמוד 33
עמוס בן גרשום/לע"מ

עוד כתב כשר כי "אף פעם לא קיבלתי את הקלישאה שהתקשורת היא 'כלב השמירה של הדמוקרטיה'. אין לנו שום יסוד להניח שהתקשורת מתנהלת בידי אנשים היודעים היטב מהי דמוקרטיה, מה ראוי שיתרחש בה, איך לשמור עליה וכדומה. רבים מעיתונאי ימינו ידועים ברדידות שלהם, בחוסר ההתמצאות במה שהם אמורים לדווח עליו, בהתמסרות למקורות שלהם, וכדומה. למה לסמוך על 'כתבנו לענייני חינוך' שהוא יודע איך לשמור על עולם החינוך מפני מורות, מנהלים, מפקחות וגורמים אחרים של הרגולציה, כביכול יודע יותר מכל אדם מקצועי מה ראוי בדמוקרטיה. הביקורתיות התקשורתית היא תוצר של התקשורת המסחרית הניזונה, בין השאר, מרגשות רעים שאנשים מעוניינים לחוות. אין בה טעם בשידור הציבורי, האמור בתור שכזה לעזור לשיפור החיים האזרחיים, לטובת הכלל".

כשר גם התנגד לתפיסת המראיין בכלי התקשורת כ"פרקליטו של השטן" - כלומר ככזה שצריך להציג עמדות הפוכות מאלה של המרואיין ולנסות לסתור את דבריו. "תפקידו של המראיין הוא לא להקשות על המרואיין. תפקידו של המראיין הוא לעזור למאזין להבין את המרואיין, לא רק בנקודות שהוא בחר להציג בעיקר דבריו אלא גם בנקודות אחרות", כתב כשר.

כשר הביע התנגדות להמלצות החדשות של ועדת האתיקה וכתב כי "ההצעות המעשיות יוצרות כמה פתחים להבעת דעות של אנשי המערכת. אלה פתחים מסוכנים מבחינת ההגינות של השירות הציבורי, האמור לפעול כל הזמן ובאופן נקי לטובת הכלל", כתב כשר. "חצי משפט המתאר את הדברים הבאים אחריו כדעות אישיות לא יוצר את ההבחנה המובהקת שהאתיקה העיתונאית דורשת בין עובדות לבין דעות... כשהמאזין שומע את הדעות האישיות, אין לו יסוד להניח שמה ששמע קודם לכן, בגדר עובדות, אינו מעוות בכיוון הדעות האישיות של הדובר".

לפי כשר, "ההקפדה על ההבחנה הזאת חייבת להיעשות ברמת האנשים: יש כתבים שאינם מביעים דעות אישיות ויש פרשנים שתפקידם להביע דעות מקצועיות המסוגלות להיות אישיות, ויש פרשנים היכולים להביע דעות לא מקצועיות שהן אישיות. אנשים מן הסוג השלישי הם בעייתיים, מפני שקשה מאוד לתת להם פתחון פה באופן השומר על איזון הדעות.

"אני מתנגד, אפוא, להכרה ב'תוכניות אישיות' בהן עיתונאים רשאים להביע את דעותיהם האישיות. גם הסוגים האחרים של פתחון פה אישי נראים לי טעונים מגבלות חמורות יותר מן המוצע... השידור הציבורי הוא שלנו, של הכלל, והוא אמור לפעול לטובת הכלל. הוא לא של עובדי הרשות, בהרכב כזה או אחר, היסטורי או מזדמן או אחר".

פרופ' פולק הגיב להחלטת המליאה לאשר את הקוד החדש ומסר: "המלצות אלה מתקבלות כשנתיים לאחר דיוני הוועדה. פרופ' אסא כשר כבר יצא חוצץ כנגד המלצות אלו. בתוהו ובוהו השורר בימים אלו ברשות השידור, מהלך זה נראה כניסיון מצער של הרגע האחרון לבצע משהו ברשות. גישה זו בדיוק, אשר שמה את העיתונאי במקום הראשון ואת הציבור הרחב בעדיפות משנית (במקרה הטוב), היא שיוצרת את העוינות כנגד רשות השידור. צעד זה רק מחזק את המסקנה כי אם רשות השידור הינה רק עוד במה נוספת לאליטות, הרי שאין שום סיבה שהציבור הרחב ימשיך לממן אותה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם