שחקן חדש של "סופהשבוע": אלי עזור מנצל את נפילת "מעריב" עם 15 אלף מנויים - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שחקן חדש של "סופהשבוע": אלי עזור מנצל את נפילת "מעריב" עם 15 אלף מנויים

אלי עזור השכיל לנצל את שקיעת "מעריב" והקים על חורבותיו את עיתון "סופהשבוע", הצומח במהירות ■ כעת - עם שלושה עיתונים, ערוצי טלוויזיה ושתי תחנות רדיו - הוא עומד בראש קבוצת מדיה מהגדולות בישראל

12תגובות

תחנות הרדיו עושות שימוש בצפצוף חד כדי לצנזר תוכן לא ראוי, כמו מלים גסות. אבל בפרסומת של עיתון "סופהשבוע", שבבעלות אלי עזור, שמשודרת שוב ושוב בתחנות הרדיו שבבעלותו, יש כמה צפצופים שלא נועדו לצנזר תוכן גס, אלא להסוות את איזכורו של המותג המתחרה, "מעריב".

"מעריב" הוא לא סתם מתחרה של "סופהשבוע". רוב מכריע מהכותבים של העיתון של עזור, שהוקם בסוף 2012, הם כותבים בכירים לשעבר ב"מעריב", כמו בן כספית, יהודה שרוני, רון מייברג, נתן זהבי והרכילאית ליאורה. עזור אף התמודד על רכישת העיתון "מעריב" ובית הדפוס שלו מול שלמה בן צבי - והפסיד.

כתבות נוספות ב-TheMarker

סקר השחיתות העולמי: מה קורה בישראל?

לוקחים משכנתא? לא בטוח שתוכלו להחזיר אותה

אבל כיום, יותר מחצי שנה אחרי, בזמן ש"מעריב" מתבוסס בהפסדים ונאלץ לבצע עוד ועוד קיצוצים כדי לשרוד, "סופהשבוע" משדר יציבות. בענף התקשורת אומרים כי אם רוצים לבדוק איך קרה ש"מעריב" המשיך להידרדר למרות הקיצוצים המסיביים, צריך לבדוק דווקא את "סופהשבוע", שמצליח לשגשג, בין השאר באמצעות נדידה של מנויים מ"מעריב" לעיתון החדש.

לפי ההערכות בענף, “סופהשבוע” הצליח להגיע כבר ליותר מ–15 אלף עיתונים שנמכרים למנויים מדי שבוע, ועוד כמה אלפי עותקים שנמכרים בדוכנים - הישג משמעותי בתקופה של פחות משנה. בשילוב ההכנסות מפרסום, שלפי הערכות מגיעות לכחצי מיליון שקל בחודש, גורמים בתחום התקשורת סבורים כי העיתון רושם הפסדים, אך עומד ביעדים העסקיים שהציב עזור. גורמים ב”סופהשבוע” סירבו לנקוב במספרים מדויקים, אך דיווחו כי העיתון מדפיס יותר מ–50 אלף עותקים בשבוע, והוא גם מאוזן כלכלית.

עמ' 34 - אלי עזור
מוטי קמחי

הסיבה המרכזית לכך שהעיתון יציב יחסית היא היכולת של עזור ליצור סינרגיה עם הפעילויות הנוספות שיש לו בתחום התקשורת. עזור מחזיק בבית דפוס, שבו הוא גם מדפיס את עיתון "ג'רוזלם פוסט" שבבעלותו. לצד זאת, מערכת המכירות שירות הלקוחות למנויים מתבססת על מוקדים קיימים שיש לו עבור העיתון באנגלית, וחלק מהתכנים ל"סופהשבוע" מגיעים מכלי תקשורת אחרים שבבעלותו, כמו "ישראל פוסט" ומגזין "פורבס" ‏(באחרונה הועבר הזיכיון מידי עזור, אך שיתוף הפעולה יימשך‏).

מרכיב ההוצאות הגבוה ביותר של עזור הוא ככל הנראה השכר לטאלנטים. עזור מחזיק מעט מאוד עובדים קבועים בעיתון החדש, אלא בעיקר מתבסס על תשלום שכר לטאלנטים ופרשנים שונים. ההערכות הן כי השכר שעזור מציע לכתובים נמוך יחסית לשוק, בוודאי יחסית לרמות השכר הגבוהות שהיו ב"מעריב", אך בהיעדר אלטרנטיבה אחרת, העיתונאים בוחרים להמשיך לכתוב עבור העיתון. "עזור יודע להיות יעיל בצורה מחרידה", אומר בכיר בענף התקשורת. "הוא משקיע המון תשומות ניהוליות בעיתון הזה כדי להיות כלכלי, ובוחר להשקיע משאבים בעיקר בכותבים טובים. בינתיים זה עובד, והעיתון שלו מביא סיפורים ועושה רעש".

בניגוד לעיתונים הוותיקים, המודל של "סופהשבוע" מותאם הרבה יותר לעיתונות החדשה, זו ששמה במרכז את הכותב. העיתון לא מודפס באמצע השבוע, וגם במהדורה המתפרסמת בסוף השבוע כמעט שאין התייחסות לחדשות השוטפות. "אפשר לחלוק על איכות התכנים או על רמת העיצוב וההגשה, אבל בסופו של דבר הקורא לוקח ליד מוצר ומרגיש שיש לו בו ערך מוסף כלשהו", מסביר בכיר בענף התקשורת.

כך, עזור מצליח בחודשים האחרונים להיהפך ממו"ל של גופי תקשורת נישתיים, כמו עיתון ברוסית ובאנגלית, תחנות רדיו או חינמון חסר השפעה - למו"ל של עיתון מרכזי עם נוכחות גוברת והולכת. הוא יודע לנייד טאלנטים מתחנות הרדיו שלו לעיתון, לחסוך בהוצאות ולהיהפך לגורם דומיננטי יותר ויותר בתקשורת הישראלית.

דריסת הרגל
 של בן כספית

עזור העמיק את אחיזתו בתחום העיתונות המודפסת דווקא בתקופת שפל של הענף. חלקה של העיתונות בעוגת הפרסום ירד מ–50% ב–2005 ל–31% ב–2012. במקביל, בשנים האחרונות נכנסו שחקנים חדשים לזירה - החינמון "ישראל היום" והעיתון "כלכליסט".

לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, היצע האינצ'ים שנמכרו בעיתונות המודפסת רק המשיך לזנק. בעוד שב–2006 נמכרו 19.2 מיליון אינצ'ים לפרסום, ב–2012 זינק מספר האינצ'ים ל–28.3 מיליון. המשמעות של הגידול בהיצע לצד הקיטון בתקציבים הוא ירידת מחירים דרמטית של מחירי הפרסום בעיתונות. לפי עיבוד נתוני יפעת, המחיר לאינץ' פרסום נחתך בממוצע ביותר מ–50% מ–2006.

בן כספית
מוטי קמחי

אם העוגה כולה ממשיכה להתכווץ, הסיכוי היחיד של גוף תקשורת חדש לקום הוא לקבל הכנסות על חשבון גוף תקשורת קיים. "אין ספק ש'סופהשבוע' הרוויח מהיחלשות 'מעריב'. הוא מקבל את אותם תקציבים שהלכו פעם ל'מעריב', וחברות הסיטו אליו תקציבים כדי לעזור", אומר בכיר בענף הפרסום. "לצד זאת, צריך לזכור שהעיתונים הגדולים צימצמו את מספר העמודים. בנוסף, היו כאן רשתות מקומונים שנסגרו, וזה פינה עשרות מיליוני שקלים בשנה בשוק".

בכיר בענף הפרסום אומר כי ב"סופהשבוע" לא מדווחים להם על מספר העיתונים המודפסים מדי שבוע, אבל לדבריו "הלקוחות לא מטומטמים. יכול להיות שהם יעשו עסקה חד־פעמית לפרסם ואחר כך יתחרטו, אבל אם הם חוזרים לפרסם ב'סופהשבוע', כנראה שבכל זאת יש שם משהו". מקורב לעיתון אומר כי "גם כיום, מי שלא עובד אתו - עזור יודע להיאבק בו".

את תפקידי התוכן הבכירים בעיתון ממלאים דורון כהן, לשעבר עורך מוסף "סופשבוע" של "מעריב" ועורך אתר NRG, שאחראי על המגזין, ולצדו גולן בר יוסף, שאחראי על החלק החדשותי. מקורבים לעיתון אומרים כי בן כספית הוא הגורם הדומיננטי ביותר בתחום התוכן בעיתון. "הוא הטאלנט של העיתון ומעורב בכל החלטה - איזה טאלנט לגייס ואפילו מה תהיה הכותרת הראשית. עזור סומך עליו לחלוטין", אומר בכיר בתחום התקשורת. מקורבים ל"סופהשבוע" אומרים כי "אין ספק שכספית הוא הכותב הבכיר ביותר, אבל את ההחלטות המערכתיות מקבלים העורכים".

מקבוצת ג’רוזלם פוסט נמסר בתגובה: עיתון ‘סופהשבוע’ נהנה מהגיבוי והתמיכה של המערכות של ‘ג’רוזלם פוסט’. העיתון תפס תאוצה והגיע להישגים מעל ומעבר ליעדים שהוצבו לו לשלב זה”.

מעיתונאי למו"ל: אלי עזור לא מהסס לצאת למאבקים

אלי עזור ידוע כמי שלא מהסס לנהל מאבקים קשים עם משרדי הפרסום החזקים על תקציבי הפרסום או על שיעור העמלות. כדי לגייס מודעות ופרסומות הוא משתמש לא פעם בקשריו עם בעלי החברות והמנכ"לים, ועוקף את משרדי הפרסום.

בכיר בענף מסביר כי במקרה של "סופהשבוע" עזור הבין כי הוא מגיע מעמדת נחיתות, וכיום יחסיו עם רוב משרדי הפרסום תקינים. בעיתון ניתן למצוא מודעות של החברות הגדולות במשק, מענפים כמו בנקאות, סלולר, רכב וקמעונות.

הזרועות

המהלך של "סופהשבוע" הגיע לאחר שעזור לטש עיניים לרכישת "מעריב" הגוסס מידי הנאמנים. עזור הציע אז 122 מיליון שקל תמורת העיתון ובית הדפוס. בן כספית פירסם באותה תקופה ב"מעריב" מאמר תמיכה מובהק בעזור. בסופו של דבר, בית המשפט החליט להעביר את העיתון לידי שלמה בן צבי. ואולם במשך זמן רב, בעיקר במאבק המשפטי סביב חברת ההפצה, עזור עדיין קיווה כי המכירה לבן צבי תתבטל - והוא יוכל להשתלט על העיתון. כיום, אומרים מקורבים לעזור, לאחר שהשקיע לא מעט כספים במיתוג "סופהשבוע", הוא ויתר על "מעריב". כעת חלק מהאסטרטגיה העסקית של עזור נשענת על כך ש"מעריב" לא ישרוד, והוא ייקח את כל הקופה. "במובן מסוים, עזור הרוויח. אם הוא היה נשאר עם 'מעריב', לא היתה לו גמישות ניהולית כמו עכשיו, והוא היה עלול להפסיד", אומר בכיר בענף התקשורת.

עזור, שהתחיל את דרכו ככתב בולט בתחום הספורט בעיתון "חדשות", ידוע בענף כמי שלא מהסס לצאת במאבקים גם נגד מוקדי הכוח המשמעותיים ביותר בענף. הוא ניהל מאבק קשה מול משרד הפרסום מקאן אריקסון, כשלקח לידיו את שיווק הפרסומות בערוץ 9 ברוסית, ומקאן החרים את הערוץ. מול קשת ורשת הוא ניהל מאבק כשבחר לשדר את משחקי היורו שהיו בבעלותו בערוץ, ולשווק את הפרסום בעצמו.

רק לפני כשנה ניצח עזור במאבק משפטי שניהל נגד חברת קוונסט הקנדית, עמה היה אמור לרכוש את "ג'רוזלם פוסט", לאחר שנפסק כי החברה ניהלה נגדו מסע יחסי ציבור שלילי והכפישה את שמו.

עמ' 19 נוני מוזס
מוטי קמחי

היחסים המעניינים ביותר כיום של עזור הם עם מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס. בעוד שבעבר שררו בין השניים יחסים קרובים ושיתופי פעולה עסקיים בתחום הספורט, המהלך של "סופהשבוע" העיב על היחסים. "עבר ביניהם חתול שחור ושמן", אומר בכיר בענף. הוא מזכיר את ההחלטה של מקומוני "ידיעות" להפיץ בתפוצה רחבה את מקומוני הרשת במרכז, צעד שהתפרש כפגיעה ברשת "המקומון" של עזור, וכן בהחלטה של One, שבבעלות מוזס, להקים ערוץ ספורט חדש בתשלום שיתחרה בין השאר בצ'רלטון. "יש ביניהם עכשיו סוג של סטטוס קוו", אומר הבכיר. "הם לא ידרכו יותר מדי זה על האצבעות של זה, אבל זו תחרות חדשה שלא היתה בעבר".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם