רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לראשונה: צרכני התוכן גולשים יותר על חשבון הטלוויזיה והעיתונים

סקר שבוצע עבור גוגל חושף כי השנה חלה קפיצת מדרגה באופי השימוש במדיה: 58% מזמן צריכת התוכן הוקדשו לאמצעים דיגיטליים, לעומת 49% ב-2012 ■ רבע מהצעירים בישראל צורכים תוכן רק באמצעות האינטרנט ■ תוכניות ארוכות מ-15 דקות זכו לנתח של 60% מהצפייה ברשת

5תגובות

צריכת התוכן המסורתית דרך העיתונים והטלוויזיה עברה באחרונה שינויים רבות ואופי השימוש במדיות הדיגיטליות דרך הסלולר וטאבלטים רשם קפיצת מדרגה. נתונים חדשים ממחקר שבוצע עבור גוגל ישראל מצביעים על האצת השינוי בישראל בשנה החולפת. הסקר, שנערך באפריל בקרב 1,000 משתמשים בישראל, מגלה כי בתוך שנה אחת בלבד חל שינוי מהותי בתמהיל צריכת התוכן. בעוד שבסקר הקודם, שנערך ב–2012, 49% מסך צריכת התוכן היתה באמצעים דיגיטליים ‏(מחשב, טאבלט וסלולר‏) לעומת 51% שצרכו תוכן דרך העיתונות, הרדיו והטלוויזיה, בסקר האחרון השיבו הנשאלים כי 58% מזמן צריכת התוכן שלהם היתה באמצעים דיגיטליים. זהו שינוי חד מאוד שהתרחש בתקופה קצרה יחסית.

מהסקר, שבוצע בעל ידי חברת המחקר שילוב מילווד בראון, עולה כי הישראלים כבר לא צופים במדיה הדיגיטלית רק ב"סרטוני חתולים" קצרים ביוטיוב, או בקליפ פופולרי, אלא בוחרים במדיה הדיגיטלית גם לצפייה ממושכת של תכנים ארוכים: 60% מצריכת הווידאו באינטרנט היא עבור תכנים שנמשכים יותר מ–15 דקות. המשמעות היא ששפע תוכני הווידאו הקיים במדיה הדיגיטלית יוצר עודף היצע של פרסום, ומאיים באופן ממשי על תעשיית הטלוויזיה - המקור המרכזי עד כה לפרסום בתוכני וידאו. גוגל היא שחקנית מרכזית בתחום הפרסום באינטרנט בישראל ובעלת אינטרס בהסטת תקציבי פרסום מהמדיות המסורתיות לדיגיטליות.

"עד היום תפישה היתה שווידאו באון ליין הוא שונה מהטלוויזיה מבחינת הסוג התוכן", אומר אהרון די קסטרו, סמנכ"ל לקוחות מקומיים בגוגל ישראל. "הנתון הזה מלמד שאנשים צורכים תוכן לכל דבר באינטרנט, זה יכול להיות סדרות, סרטים או הרצאות". בסך הכל, הסקר מגלה כי 70% מהישראלים נוהגים לצפות מדי פעם בווידאו באינטרנט. מדובר בנתון נמוך יחסית לעולם: סקר של מכון המחקר Accenture ל–2013 גילה כי הממוצע העולמי של צפייה בווידאו באינטרנט מגיע ל–90%. בברזיל, למשל, דיווחו 96% מהמשתמשים כי הם גולשים בווידאו באינטרנט, באיטליה הגיע שיעור הצופים בווידאו אינטרנטי ל–94%, ובארה"ב 86%.

כתבות נוספות באתר TheMarker

מי השתתף בישיבת קבינט הדיור בראשות יאיר לפיד? בנו בן ה-17

מתחברים

גרמניה לצעירים הבריטים: בואו לעבוד פה, אולי תמצאו אהבה

התחזקות הווידאו באינטרנט ועומס התכנים הגגל והולך מוביל להתגברות של תופעת "חותכי הכבלים" הנפוצה בעולם - אנשים שמתנתקים מטלוויזיה רב־ערוצית וצורכים תוכן באמצעות האינטרנט בלבד. לפי הסקר, 13% מהאוכלוסייה בישראל צורכת כיום תוכן אך ורק באינטרנט ולא צופה בטלוויזיה, לעומת 11% בסקר הקודם שנערך לפני שנה. גם במקרה הזה מדובר בשינוי מהיר יחסית.

בקרב צעירים בני 18–29, שיעור הצפייה בתכנים אינטרנטיים בלבד מגיע ל–25%, כלומר כל צעיר רביעי אינו צופה בטלוויזיה. המאפיינים הדמוגרפיים של חותכי הכבלים הישראליים מגלים כי רובם נשים, ו–58% מדווחים כי הכנסתם היא מתחת לממוצע בישראל. התופעה נפוצה דווקא בקרב צעירים המתגוררים באזור ירושלים, לעומת צעירים באזורי המרכז, הצפון או הדרום.

גוגל היא השחקנית המרכזית בתחום הפרסום בווידאו באמצעות יוטיוב. לפי נתוני קומסקור, יוטיוב מובילה את תחום הצפייה בווידאו באינטרנט בישראל עם 11 אלף שעות צפייה בחודש, לעומת מעט יותר מ–2,000 שעות צפייה באתר וואלה, 1,370 שעות באתר מאקו של קשת ו–790 שעות בנענע10. יוטיוב גם פועלת באחרונה לגיוס תקציבי פרסום באמצעות מתן עמלות למשרדי הפרסום, בדומה למודל הפעולה של הערוצים המסחריים בטלוויזיה.

הטאבלט הורג 
את כוכבי המחשב?

גם המגמה העולמית של הירידה בקריאת עיתונים מודפסים באה לידי ביטוי בסקר הנוכחי. לפי הסקר, נרשמה ירידה ממוצעת של 20 דקות בזמן קריאת עיתונים מודפסים ביום, וכעת הוא מגיע ל–31 דקות ביום בלבד. עם זאת, בסקר TGI לסיכום 2012 נרשמה דווקא עלייה קטנה בשיעור החשיפה היומית לעיתונות לעומת 2011. בניגוד לנתוני ועדת המדרוג, המראים על גידול קטן בזמן הצפייה בטלוויזיה ל–233 דקות ביום, הסקר של גוגל מצביע על ירידה של 22 דקות צפייה ביום לעומת 2011 - 138 דקות ביום בלבד. גם נתוני ההאזנה לרדיונפגעו והם רושמים ירידה של 11 דקות צפייה ביום. גם השימוש במחשב הרגיל נפגע עם ירידה של 9 דקות.

מתמכרים

אמצעי המדיה שנוגסים נתח גדל והולך מעוגת הצפייה הישראלית הם הטאבלטים, שרשמו גידול של 11 דקות בזמן השימוש ביום ל–28 דקות. אך השימוש בסלולר גדל בצורה משמעותית של 48 דקות לעומת 2011, וכיום אנחנו מרותקים לגלישה בסמארטפונים במשך יותר משעה וחצי ביום. "המשמעות היא שהיחס בין המדיה הישנה לאמצעים הדיגיטליים התהפך, וכיום המובייל והטאבלטים לבד הם כמעט כמו הטלוויזיה", אומר די קסטרו. "בסלולר ובטאבלטים גם אין פריים טיים כמו בטלוויזיה, ורואים שימושים גבוהים לאורך כל שעות היום".

העיתונים הגדולים בישראל, וגם בעולם, מנסים לגבש כיום אסטרטגיה חדשה, שלפיה המהדורות היומיות מצטמצמות או אפילו מתבטלות, והדגש מושם הרבה יותר על מהדורות סוף השבוע. הסקר הנוכחי של גוגל עשוי לחזק את האסטרטגיה הזו: בסופי שבוע חל זינוק של כמעט פי שלושה בזמן צריכת העיתונים לעומת אמצע השבוע. בימי החופש הישראלים גם משתמשים פחות במחשב ובסלולר, ומנגד נרשמת עלייה בצפייה בטלוויזיה, בשימוש בטאבלט ובהאזנה לרדיו. המשמעות היא כי המחשב והסלולר משמשים יותר לעבודה, והטאבלט משמש יותר לפנאי.

רוב הפרסום - 
עדיין בטלוויזיה

הגידול המשמעותי, לפי הסקר, בהיקף השימוש באמצעים דיגיטליים אינו עומד בקנה אחד עם השינויים בעוגת הפרסום הישראלית ב–2012. מנתוני יפעת בקרת פרסום עולה כי הטלוויזיה זוכה ל–42% מכלל תקציבי הפרסום ‏(1.6 מיליארד שקל‏), בעוד לפי הסקר של גוגל ושילוב הטלוויזיה זוכה רק ל–25% מזמן צריכת התוכן של הישראלים. הנתונים לא מתאימים גם בכל הנוגע לעיתונות. לפי יפעת, שיעור הפרסום העיתונות הגיע ל–21% מתקציבי הפרסום ב–2012 ‏(כמיליארד שקל‏), אך זוכה לפי הסקר רק ל–6% מזמן צריכת התוכן.

בכל הנוגע לתקציבי האינטרנט שורר חוסר בהירות. נתוני יפעת מצביעים על כך שתקציבי הפרסום באינטרנט גדלו ל–16% מסך הפרסום ‏(573 מיליון שקל‏) בלבד. ואולם מחוץ לעוגה זאת מתווספים תקציבי פרסום של מאות מיליוני שקלים שמושכות אליהן חברות כמו גוגל ופייסבוק סביב אפיקי פרסום שאינם נמדדים, כמו מודעות מלים בתוצאות חיפוש. די קסטרו מעריך כי יחול גידול משמעותי בהיקף התקציבים המופנה במיוחד למובייל. "יש בזה גם את אלמנט הראשוניות, וגם אפשר לעשות עם המובייל הרבה דברים חדשניים. יש אפשרויות להיות אפקטיבי באמצעות המיקום של המשתמשים".

"על כל מיליון שקל שיש לי לקמפיין וידאו, 950 אלף שקל הולכים לטלוויזיה וכ–50 אלף שקל אני מעביר לוידאו באינטרנט ובסלולר", אמר השבוע פרסומאי בכיר. לשיטתו, הפרסום בוידאו באינטרנט עשוי אמנם להשתוות לטלוויזיה מבחינת חשיפה, אבל בפועל המפרסמים לא אימצו לחלוטין את הווידאו באינטרנט. תמהיל חלוקת תקציבי הפרסום עומד בסתירה לתהליכים שהתפתחו בצריכת התוכן בישראל בשנה האחרונה. מתוך ממוצע יומי של 200 דקות צפייה בווידאו בישראל, שליש ‏(65 דקות‏) מבוצעים באמצעות צפייה בתוכני און ליין ‏(במחשב, בסלולר או בטאבלט‏) - כך עולה מהסקר של גוגל ושילוב.

מולטי־טאסקינג בצפייה

זינוק

תעשיית הטלוויזיה העולמית מנסה בתקופה הנוכחית להתמודד עם תופעה שאינה מוכרת לה: תשומת הלב של יותר ויותר צופים מוסחת ממכשיר הטלוויזיה שמולם לעבר אמצעי מדיה נוסף שברשותם - המחשב, הטאבלט או הסלולר. נתוני הסקר של גוגל לגבי ישראל מגלים כי ייתכן שהתופעה רחבה הרבה יותר: 80% מהישראלים דיווחו כי הם עושים שימוש במכשיר נוסף במהלך הצפייה בטלוויזיה.

על אף שמכשירי הסלולר והטאבלטים הם הנוחים ביותר לשימוש במהלך הצפייה בטלוויזיה, הסקר מגלה כי 74% מצופי הטלוויזיה הישראלים דיווחו כי עשו שימוש באינטרנט במחשב במהלך הצפייה, 62% דיווחו כי גלשו בסלולר במהלך הצפייה בטלוויזיה ורק 25% נעזרו בטאבלט כדי לגלוש באינטרנט מול הטלוויזיה.

המשמעות היא שצופים רבים עושים שימוש בכמה מכשירים שונים במקביל לצפייה בטלוויזיה. כך, 19% דיווחו כי הם עשו שימוש בשלושה מכשירים במקביל ‏(מחשב, סלולר וטאבלט‏), ו–44% דיווחו כי עשו שימוש בשני מכשירים שונים, כשברקע משודרת תוכנית אחרת בטלוויזיה. נתוני הצפייה במקביל בישראל דומים לאלה מהעולם. לפי חברת המחקר Accenture, כ–77% בממוצע עולמי דיווחו כי הם נוהגים להשתמש במחשב במהלך צפייה בטלוויזיה, 68% דיווחו כי הם משתמשים בסלולר ו–44% דיווחו כי תשומת לבם מופנית לטאבלט במהלך צפייה בטלוויזיה.

התפישה הבסיסית בישראל עד כה היתה כי השימוש במדיה נוספת במקביל לצפייה בטלוויזיה נעשה בעיקר לבדיקה מהירה של דואר אלקטרוני, או גלישה מהירה כדי לאתר פרט מידע בסמוך להפסקת הפרסומות. הסקר מגלה כי היקף השימוש בפלטפורמה נוספת מול הטלוויזיה הוא גבוה מהצפוי.

לפי הסקר, 28% מבין המשתמשים במחשב במהלך הצפייה בטלוויזיה דיווחו כי זמן השימוש במחשב היה 10%–50% מהזמן הכולל שבו צפו בטלוויזיה. 4% דיווחו כי השתמשו במחשב יותר ממחצית מהזמן. גם בסלולר דיווחו 40% כי עשו שימוש עד מחצית מהמזמן במכשיר הסלולרי, ו–9% דיווחו כי יותר ממחצית מהזמן הם כלל לא צפו בתוכן המשודר.

הסחת הדעת של הצופים לעבר אמצעי המדיה הנוספים מאלצת את ערוצי הטלוויזיה למצוא נוסחאות חדשות כיצד להשתלב בהרגלי צריכת התוכן של המשתמשים החדשים. חלק מערוצי הטלוויזיה מספקים אפליקציות לתוכן משלים לזה המשודר, וחלקם מעודדים את הצופים לבצע פעולות בדפי הערוצים, כמו להגיב און ליין לתוכן המשודר, או להשפיע על מהלך התוכנית באמצעות הצבעות או סקרים.

מעדיפים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם