מדינת "האח הגדול"

הריאליטי השתלט על הטלוויזיה בישראל

השוואה בינלאומית מראה כי הריאליטי בישראל דחק את התכנים האיכותיים מהמסך ■ למרות המיתון, הכנסות חברות הטלוויזיה באירופה עלו - בניגוד לערוצים בארץ

ההשתלטות של תוכניות הריאליטי על הפריים־טיים הישראלי כבר עלתה לסדר היום הציבורי לא פעם. אפילו הרשות השנייה כבר האשימה כמה פעמים את זכייניות הטלוויזיה בהפרה של תנאי הזיכיון עקב שידור יתר של תוכניות ריאליטי.

כעת מאפשר מחקר חדש של החברה הצרפתית מדיה־מטרי לערוך השוואה בינלאומית ולהיווכח עד כמה חריגה ישראל בדומיננטיות של תוכניות הריאליטי. הדו"ח מלקט את הנתונים לגבי ענף הטלוויזיה ממדינות ברחבי העולם. הנתונים לגבי ישראל מבוססים על נתוני ועדת המדרוג לטלוויזיה.

לפי המחקר, 41% מבין התוכניות שנכללו בין עשר התוכניות המובילות בטלוויזיה בכל העולם 
ב-2012 היו תוכניות בידור ‏(ריאליטי, שעשועונים, תוכניות סאטירה ותוכניות אירוח‏); 38% היו סדרות בידיוניות ‏(סדרות דרמה או קומדיה, סרטים וטלנובלות‏); ו-21% היו תוכניות אקטואליה ודוקומנטרי. מבין 41% תוכניות הבידור שכבשו את טבלת עשר התוכניות הנצפות בעולם ב-2012, 31% היו תוכניות ריאליטי - כלומר רק כ-13% מכלל התוכניות המובילות ברחבי העולם היו תוכניות ריאליטי.

גמר "האח הגדול"
גמר "האח הגדול"אוליבייה פיטוסי

בישראל, לעומת זאת, 50% מכלל התוכניות הנצפות ב-2012 היו תוכניות ריאליטי - בהן "האח הגדול", "המרוץ למיליון", "The voice", "מאסטר שף" ו"הישרדות VIP". המשמעות היא שלמרות הרגולציה וכללי המכרז החריגים בישראל, בפועל הטלוויזיה מושתת על תוכניות מהז'אנר הנחות - באופן מובהק בהרבה מהנהוג בעולם.

נתון מדאיג עוד יותר נוגע למה שאין בתוכניות המובילות בישראל - אף תוכניות אקטואליה, דוקומנטרי או פוליטיקה לא שולבה בעשירייה הראשונה, בעוד בעולם 17% מכלל התוכניות המובילות היו דיווחים חדשות. שאר התוכניות ששולבו בישראל בחמישייה הראשונה היו הסדרה הקומית "הפרלמנט", "עבודה ערבית", סדרת הדרמה "חטופים" ‏(שלושתן של קשת‏), ותוכניות הסאטירה והבידור "ארץ נהדרת" ‏(קשת‏) ו"מצב האומה" ‏(רשת‏).

אפילו באיטליה, שבה הטלוויזיה נחשבת ללא איכותית, לוח השידורים נראה מגוון יותר. שלושת המשדרים המובילים ברשימה האיטלקית הם שני אירועי מוסיקה גדולים ומופע פוליטי של רוברטו בניני - כשרק תוכנית ריאליטי אחת נמצאת בעשירייה הראשונה.

בהולנד, מולדת "האח הגדול", יש ארבע תוכניות ריאליטי בעשירייה הראשונה, אבל לצדן השתלבו גם שתי תוכניות חדשותיות, תוכנית מגזינית והשידורים של אירועי האולימפיאדה. בבריטניה נמצאות בטבלה שלוש תוכניות ריאליטי, ואילו במקומות הראשונים נמצאים שידורי האולימפיאדה, קונצרט מוסיקלי, סדרות וסיטקומים.

בצרפת, שגם אליה נהוג להשוות את ישראל, מככבת בעשירייה הראשונה רק תוכנית ריאליטי אחת - כשחוץ ממנה נמצאות בה חמש תוכניות אקטואליה, סרט, תוכניות סאטירה אחת ושתי סדרות. המצב הזה כנראה לא עומד להשתנות בקרוב. לוח השידורים של זכייניות הטלוויזיה מורכב כיום בעיקר מתוכניות ריאליטי, כמו "האח הגדול", "המרוץ למיליון", ובקרוב בערוץ 10 הסדרה "הרווק".

עוד נתון בולט מישראל הוא שיעור הצפייה בערוצי הכבלים והלוויין. 31% מזמן הצפייה של הישראלים מוקדש לערוצים המסחריים ולערוצים המשודרים באוויר, ו-69% מהזמן מוקדש לערוצים אחרים - כלומר לטלוויזיה הרב־ערוצית של HOT ו-yes.

לשם השוואה, בגרמניה שיעור הצפייה בכבלים ובלוויין הוא כ–23.4%. בבריטניה השיעור הוא 39% בלבד. ההטיה של הישראלים לערוצי הכבלים והלוויין נובעת מהחדירה העמוקה של שירותים אלה וכן ממגוון מצומצם יחסית של ערוצים מסחריים.

הזא'נרים המאכלסים את רשימת 10 התוכניות הנצפות במדינות השונות

נמשכת העלייה במספר שעות הצפייה

מספר שעות הצפייה היומי הממוצע בעולם עלה גם ב-2012 - והגיע ל-3:17. זוהי עלייה של דקה אחת לעומת 2011. אזרחי צפון אמריקה ממשיכים לרשום שעות צפייה רבות מדי יום, 4:46 שעות בממוצע - אך מדובר מבחינתה דווקא בירידה, של דקה, לעומת 2011. באירופה, לעומת זאת, נרשמה עלייה של שבע דקות במספר שעות הצפייה הממוצע, שמסתכם ב–3:55.

רומניה היא השיאנית באירופה בהקשר זה, עם ממוצע של 5:26 שעות צפייה בממוצע ביום. זמן הצפייה הממוצע בישראל דומה למדי לזמן הצפייה הממוצע באירופה - 3:53 ‏(עלייה של דקה‏). עם זאת, כמו במדינות מערביות נוספות, נמשכת בישראל מגמת הירידה במספר שעות הצפייה של צעירים בני 15–24, והוא מסתכם ב-2:04 שעות בלבד.

"העלייה במשך הצפייה בטלוויזיה משקפת את עוצמתו של המדיום הטלוויזיוני", אומרת יפעת בן חי שגב, מנכ"לית ועדת המדרוג. "פרנסי הטלוויזיה היטיבו לזהות את איומי הניו־מדיה וספגו אותם לתוכם. כך יוצא שהטלוויזיה היא השמש שסביבה כולם מסתובבים - האינטרנט, הסלולר והרשתות החברתיות. מאפיין בולט של המגמה הזאת הוא האופי האינטראקטיבי שהשידור הטלוויזיוני מקבל, הן מול הקהל והן מול הרשתות החברתיות. הטכנולוגיה למעשה מגדילה את זמן הצפייה. ראשית, מכיוון ששדרוג השידורים בדמות היי־דיפינישיין ומערכות קולנוע ביתי משפר את חווית הצפייה, שנית, מכיוון שהממירים המקליטים הופכים את הצופה לפרוגרמר פרטי. בכך גדלה האטרקטיביות של הטלוויזיה".

לפי הדו"ח, למרות המיתון באירופה, 20 חברות הטלוויזיה המובילות ביבשת רשמו גידול אורגני בהכנסות של 1.9%. עם זאת, הגידול נרשם רק בחברות טלוויזיה במודל של תשלום תמורת דמי מנוי - כמו ערוצי כבלים ולוויין או שירותי VOD - שרשמו גידול של 3.7% בעיקר באמצעות הגדלת היצע השירותים. ערוצי הטלוויזיה הניזונים מפרסום רשמו ירידה של 1% בהכנסות.

כך לדוגמה, תאגיד סקיי הבריטי רשם גידול בהכנסות ממעט יותר מ–8 מיליארד יורו ב-2011 ל-8.5 מיליארד יורו ב-2012. בישראל המצב שונה. זכייניות הטלוויזיה רשמו ב–2012 קריסה דרמטית בהכנסות, בין השאר על רקע המחאה החברתית של 2011.

ההערכות הן ששלוש הזכייניות - קשת, רשת וערוץ 10 - רשמו יחד ירידה של כ–20% בהכנסות ב-2012, והפסדים מצרפיים של כ-150 מיליון שקל. הצמיחה בטלוויזיה בתשלום באירופה לא באה לידי ביטוי בישראל. HOT רשמה ירידה של 1% בהכנסות ממגזר הטלוויזיה ל-2.27 מיליארד שקל ב-2012, ואילו yes רשמה עלייה של 1% בהכנסות מהטלוויזיה ל-407 מיליון שקל.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר