ארדן סימן את יעדו המרכזי: להיות כחלון של שוק הטלוויזיה - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ארדן סימן את יעדו המרכזי: להיות כחלון של שוק הטלוויזיה

בשבוע שעבר הודיע שר התקשורת הטרי על הרחבת התחרות ב-HOT ו-yes ובאותה נשימה חסם את החקיקה לאיחוד המועצות וקרא לפיקוח על מחיר החבילה הצרה - אך כדי לשחזר את הצלחת קודמו, עליו לאמץ גישה חדשה

27תגובות

אם גלעד ארדן יאהב זאת או לא, הקדנציה הקרובה שלו במשרד התקשורת תושווה תמיד לזו של קודמו, משה כחלון. האיש שהחליף את כחלון כיו"ר ועדת הכלכלה ב–2007 והעדיף ב–2009 את תפקיד השר להגנת הסביבה על פני שר התקשורת, ינסה להדביק את הפער הפוליטי שנפתח בינו לבין יריבו ממרכז המפלגה, שכבר עוסק בבניית הרזומה שלו לקראת התמודדות על תפקיד ראש הממשלה.

יש מי שיטענו כי הרפורמה הענקית שכחלון ביצע בשוק הסלולר מרוקנת מתוכן את משרד התקשורת, ולא מותירה לשר החדש רפורמות צרכניות חזקות שיכניסו אותו לאייטמים הפותחים בחדשות ערוץ 2 - אך לא כך הדבר. ההזנחה הנוראית שממנה סבל משרד התקשורת עד בואו של כחלון, לצד שינויים טכנולוגיים דחופים - הותירו הרבה עשייה, שניתן לפרנס ממנה שני כוכבים פוליטיים.

עמ' 14 גלעד ארדן ומשה כחלון
מיכל פתאל

המומנטום התחרותי שממנו נהנה שוק התקשורת המקומי בימים אלה, יסייע בידי ארדן להוביל רפורמות נוספות, מבלי להיתקל באותה חומה שאותה ניפץ קודמו, כחלון. שוק התקשורת הישראלי בשל כיום לשינויים. הערך הציבורי הגדול שאותו ניתן לחלץ בקדנציה הנוכחית נמצא בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית. אמנם שוק זה לא סובל מאי־תחרות משוועת הדומה לזו שהעיקה על 9 מיליון לקוחות הסלולר עד לא מכבר, אך פוטנציאל השינוי התחרותי בו הוא גדול, והשפעתו רחבה כמעט כמו זו של הרפורמה בסלולר.

שתי רפורמות חשובות שהונעו בקדנציה הקודמת, מחכות עתה להחלטת השר החדש. שתיהן יכולות להגיע לבשלות בתוך זמן קצר מאוד ולהשפיע על כולנו. הראשונה היא שוק סיטוני של התשתיות הקוויות של בזק ו–HOT, והשנייה היא הרחבת היצע הערוצים של תשתית הטלוויזיה החינמית ‏(עיד"ן פלוס‏). השילוב של שתי הרפורמות יצור סינרגיה תחרותית אדירה, שתסיר את חסמי הכניסה הגבוהים שמונעים הרחבת התחרות בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית. מימוש הרפורמות יגרום לסלקום ולפרטנר לממש את תוכניותיהן מזה שנים להציע סל שירותים הכולל גם טלוויזיה. הן יוכלו ליצור 
באמצעות עיד"ן פלוס והאינטרנט מוצר תחליפי לחברות הכבלים והלוויין.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

פיקוח על מחיר לא מתאים לשוק מודרני

נראה כי ארדן אכן זיהה את הפוטנציאל. שני המהלכים הראשונים שעשה במשרד השבוע מראים כי תחום הטלוויזיה צפוי לעמוד במרכז העשייה שלו, אך דווקא שני המהלכים שבחר סובלים מאותם תחלואים שעיכבו רפורמות בעבר. ביום חמישי פירסם ארדן בדף הפייסבוק שלו כי יכפה על HOT ו–yes לתמחר חבילה צרה של הערוצים במחיר של 120 שקל לחודש. באותו היום נודע כי הוא עצר את יוזמת משרד האוצר לשלב בחוק ההסדרים הקרוב חקיקה שתסדיר סופסוף את איחוד מועצת הכבלים והלוויין עם הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

כמו ארדן, גם כחלון ניסה לכפות על חברות הכבלים מחיר שלפיו יחויבו למכור את החבילה הצרה, אך חזר בו מכך. הוא הבין שפיקוח על המחיר הקמעוני לא מתאים לשוק התקשורת המודרני, שכן לא מדובר בשוק מונופוליסטי כמו החשמל או המים. גישת הרגולציה בכל העולם בעשור האחרון, וכן בישראל מאז דו"ח גרונאו מ–2008, היא לבטל את הפיקוח על המחיר הקמעוני ולהחליפו בפיקוח סיטוני, כלומר על המחיר שבו חברות התשתית מוכרות שירותים לחברות שירותים הרוכבות על תשתיות אלה ‏(כמו מפעילות הסלולר הווירטואליות, הרוכבות על תשתית הסלולר של החברות הוותיקות‏). פיקוח על מחירי החבילה הצרה הוא לא הפתרון.

הפתרון המנצח לשוק התקשורת הוא הסרת חסמים - חסמי כניסה שמגבילים כניסת מפעילים חדשים שיגבירו את התחרות, וחסמי מעבר שמקשים על הצרכנים לעבור בקלות בין מפעילים. הגישה הפטרנליסטית של הרגולציה הישנה, שלפיה המשרד יווסת את התחרות באמצעות שליטה במחירים, אינה תקפה יותר בשוק התקשורת המודרני. תפקיד הרגולטור הוא ליצור תנאים לתחרות, ולתת לתחרות לדאוג למחירים 
קמעוניים הוגנים ‏(ראה מקרה שוק הסלולר‏).

אינפו בלונדון טלוויזיה מצוינת

משרד התקשורת הישראלי היה בעבר אחד החסמים הגדולים בפני התחרות. בשעה שטכנולוגיות מהפכניות שינו את פני שווקי התקשורת בעולם כולו, נשרך המשרד מאחור ולא מילא תפקידו. במשך שנים נאבקו ביניהם משרדי האוצר והתקשורת על הקרדיט מי יוביל את הרפורמות הנדרשות. המאבקים חסמו פעם אחר פעם את נתיב החקיקה המהיר והאפקטיבי שמספק חוק ההסדרים. איחוד הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין הוא מחויב המציאות הטכנולוגית והעסקית כבר שנים רבות. בשעה שבעולם שינתה המהפכה הדיגיטלית את שוק הטלוויזיה, אצלנו המשיכו להתלבט אם הרשות המאוחדת תהיה פנים או חוץ־ממשלתית.

הפוליטיקה הקטנה שוב גוברת על ההיגיון

החלטת ארדן לחסום את יוזמת האוצר לשילוב הסדרת איחוד המועצות בחוק ההסדרים, מראה שוב כי הפוליטיקה הקטנה גוברת על ההיגיון, או גרוע מכך - היא מצביעה על רצון ארדן לדחות או לקבור את המהלך. ניסיון העבר מלמד כי רק במקרים שבהם שני השרים הצליחו להתעלות מעל לשיקולי הקרדיט הזניחים, ניתן היה להניע רפורמות אמיתיות כמו זו שהתרחשה בסלולר.

האם מישהו זוכר בכלל שאת רפורמת ניידות המספרים, רפורמת המפעילים הווירטואליים והרפורמה להוספת מפעילי סלולר נוספים, חוקקו באמצעות חוק ההסדרים? אחרי פרוץ התחרות בסלולר, זוכרים כיום רק את כחלון כרפורמטור גדול, בגלל שידע להוביל תהליכים גדולים ולנכסם לעצמו, ולא נתפס לפוליטיקה של קרדיטים.

חולשה פוליטית נוספת שממנה עלול לסבול השר, היא הצורך לנהל את הקדנציה שלו. בהנחה שמחכות לארדן ארבע שנים מלאות במשרד, הוא עשוי לנהל את לוח הזמנים הפוליטי שלו בהתאם לצרכיו ולא 
בהתאם לצורכי צרכני התקשורת והשוק.

ייתכן כי ארדן לא ירצה למצות את השינויים מהר מידי, כדי לא "לבזבז" את החשיפה התקשורתית הרחק מהבחירות הבאות. שיקולים פוליטיים אלה ואחרים השפיעו גם על כחלון, שהעדיף לעכב את רפורמת השוק הסיטוני. אם נשמע בימים הקרובים את ארדן משתמש בסיסמאות השחוקות "אני צריך ללמוד את הנושא" ו"נקים ועדה שתבחן את הנושא", נדע שלוח הזמנים הפוליטי ניצח את זה 
של הצרכנים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם