מהטבות מס ועד סבסוד ישיר - העיתונים מחפשים פיתרון למצוקה הכלכלית - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהטבות מס ועד סבסוד ישיר - העיתונים מחפשים פיתרון למצוקה הכלכלית

המצוקה הגוברת של העיתונות המודפסת מעוררת קריאות לתמיכה ממשלתית שתעזור לה לצלוח את הסערה הדיגיטלית ■ דו"ח שהוגש השבוע למועצת העיתונות משרטט פתרונות מהעולם ■ "קוצר דמיון גורם לעיתונאים להעדיף למות זקופים מלהתכופף"

14תגובות

רק השבוע, כחצי שנה לאחר שהפגינו ברחובות ונאבקו נגד סגירת העיתון, התבשר ועד עיתונאי "מעריב" כי בשבועות הקרובים שוב צפויה חרב הקיצוצים לעלות על ראשה. העיתון, שניצל לכאורה לאחר שהסב לבעלי המניות ולציבור הפסדים של יותר ממיליארד שקל, לא מראה סימני התייצבות - והסכנה מעל לראשו עדיין ברורה ומוחשית. אך "מעריב" אינו לבדו בזירה.

כל העיתונים הגדולים בישראל ביצעו בשנה האחרונה סבבי פיטורים מקיפים בעקבות המשבר בכלל ענף הפרסום, שמאויים על ידי האינטרנט. היקף הפרסום בעיתונות צנח בכ-30% בין 2004 ל-2012 - והסתכם בשנה זו במיליארד שקל בלבד. מסכום זה נאלצים "להתפרנס" ארבעה עיתונים יומיים גדולים, מקומונים, מגזינים ואחרים. במקביל מתקשים העיתונים לחדש את ההכנסות ממכירת דמי מנוי.

עיתונים
בלומברג

מזה תקופה ארוכה עולה על פני השטח האפשרות כי בדומה לסיוע לתעשיות אחרות, המדינה תתמוך - באופן ישיר או עקיף - בעיתונות המודפסת. התומכים בסבסוד כזה סבורים כי יש לעזור לגופי התקשורת לצלוח את המעבר מפרינט לדיגיטל, שכן ארגונים אלה מגנים על הדמוקרטיה הישראלית. המתנגדים מזהירים כי כל התערבות של פוליטיקאים בגופי התקשורת תזיק להם בסופו של דבר - ותפגע ביכולתם לבקר את השלטון.

מועצת העיתונות, שבשגרה עסוקה בעיקר בסוגיות אתיקה וחופש עיתונות, מובילה כיום דיון בסוגיית הסבסוד הממשלתי לעיתונות. שלשום בערב התקיים דיון בנושא במועצה, שבו הוצג דו"ח שהכינו פרופ' גבי וימן מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה וחוקר התקשורת ד"ר צבי רייך מאוניברסיטת בן גוריון, המפרט את הדרכים שבהן מדינות בעולם התמודדו עם המשבר בעיתונות המודפסת. לפי הדו"ח, בחלק גדול ממדינות המערב קיימת תמיכה בעיתונות המודפסת, מתוך תפישה כי 'לעיתונות יש תפקיד חשוב במשטר דמוקרטי, בהבטחת זרימת מידע ובניהול במה של שיח אזרחי פתוח'".

מעניקים לצעירים

אינפו עמ' 29 - כך מסבסדות ממשלות בעולם את העיתונות

לפי הדו"ח, פינלנד מובילה בעולם המערבי במידת התמיכה שלה בתקשורת, עם סבסוד המגיע ל-130.7 יורו לנפש לשנה. כך, למשל, המדינה מעניקה לעיתונים הטבות בסך של 313 מיליון יורו בשנה באמצעות פטור מלא ממע"מ על מכירת מנויים, פרסום ורכישת ציוד לעיתונות, ואפילו התשלום לדואר להפצת העיתונים מופחת. במקביל, המדינה מסבסדת באופן ישיר בחצי מיליון יורו עיתונים בשפות מיעוטים. מנגד, בארה"ב הסבסוד לעיתונות מסתכם ב-5.2 יורו לנפש לשנה בלבד. ארה"ב מעניקה הנחות שונות במס מקומי ופדרלי על הכנסות ממכירת עיתונים ופרסום, וכן הנחות בתעריפי הדואר למנויים.

הדו"ח מרחיב במיוחד לגבי המודל הצרפתי, שם מעניקה המדינה תמיכות רחבות לעיתונות. הסבסוד הישיר לעיתונים, באמצעות קרנות ייעודיות מסתכם ב-438 מיליון יורו בשנה, באמצעות סיוע לעיתונים בעלי הכנסות נמוכות מפרסום וסיוע בהפצה ותמיכה בסוכנות הידיעות הלאומית. בנוסף, המדינה מעבירה 25 מיליון יורו בשנה לצעירים עבור רכישת מנוי ותומכת בשירותי חדשות מקוונים. הסבסוד העקיף של המדינה לעיתונות מסתכם ב-800 מיליון יורו בשנה, באמצעות מע"מ ומסים מופחתים.

מלבד צרפת, גם גרמניה מעניקה הטבות בשווי של יותר מ-500 מיליון יורו לעיתונים באמצעות מסים מופחתים; בבריטניה יש פטור ממע"מ לעיתונים בשווי של 750 מיליון יורו; ואיטליה מעניקה הטבות בשווי של 560 מיליון יורו וסבסוד ישיר בהיקף של כ-240 מיליון יורו - בעיקר לעיתונים המפלגתיים ולטלוויזיה המקומית.

מחברי הדו"ח מסבירים כי המודל של סיוע עקיף פחות רלוונטי לישראל, משום שלא נהוג כאן מע"מ דיפרנציאלי גם בתחומים אחרים, כמו מוצרי מזון; וסבסוד הוצאות ההפצה רלוונטי בעיקר להפצה לטווחים רחוקים והעלויות גבוהות. עם זאת, המדינה יכולה לסבסד באופן עקיף את העיתונים באמצעות מענקים לצעירים לרכישת עיתונים.

להתמקד בדיגיטל

משתתפי הדיון של מועצת העיתונות התקשו להציג עמדה אחידה וברורה בנוגע להצעה לבקש סבסוד ממשלתי לעיתונות. "יש רפלקס של עיתונאים להתנגד לזה, קוצר הדמיון שלהם גורם להם להעדיף למות זקופים מאשר להתכופף. לדעתי צריך דיון פתוח וחכם ובודק אפשרויות כאלה", אמר וימן.

משתתפים אחרים בדיון העלו ספקות בנוגע להצלחת מהלך כזה, בין השאר בשל האווירה הציבורית השלילית כלפי העיתונות - שבפעמים רבות מוטה בשל אינטרסים פוליטיים או כלכליים. "לא אתפלא אפילו אם תהיה שמחה לאיד למותה של העיתונות", אמר דניאל מילוא, מנהל המרכז לאתיקה במשכנות שאננים. ד"ר יובל דרור מהמכללה למינהל הציע כי מכיוון שמדובר בתקופת המעבר של העיתונות מהפרינט לדיגיטל, התמיכה הממשלתית צריכה להתמקד דווקא בסיוע לארגוני התקשורת לעבור לגרסה דיגיטלית - ולא להמשיך להשקיע בפרינט.

חברי מועצת העיתונות העלו הצעה כי יבקשו מהכנסת להקים ועדת משנה שתדון בסוגיית סבסוד העיתונים, אך זו עוררה התנגדות מצד סמנכ"ל חדשות 2, חיליק שריר. "בשנה שעברנו נלחמנו נגד כל התערבות של הכנסת בתקשורת, למשל בחוקי לשון הרע", אמר שריר. "אנחנו לא יודעים מה יהיה בוועדה הזאת, מי יהיה חבר בה ואיזה החלטות היא תקבל. אנחנו לא רוצים שהם יקבלו החלטות בשבילנו". בסופו של דבר הוחלט כי תוקם במועצת העיתונות ועדת משנה שאמורה לנסח הצעות מעשיות שיאושרו על ידי מליאת מועצת העיתונות לצורך יישום ההמלצות של דו"ח וימן־רייך.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם