לתפוס מרחק מהפוליטיקאים - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לתפוס מרחק מהפוליטיקאים

ההצעה למימון העיתונים מקופת המדינה אינה חריגה, אך עלולה רק להזיק

תגובות

שיאו של המשבר בעיתונות המודפסת כנראה עוד לפנינו. למרות סבבי פיטורים של מאות עובדים ב"מעריב", 
"הארץ־TheMarker", "גלובס", "כלכליסט" ו"ידיעות אחרונות", השינויים שפוקדים את התעשייה רק מתחילים. עוד זמן רב יעבור, ושינויים רבים עוד ירחשו, עד שתעשייה זו תצליח להתמודד מול המהפכה הדיגיטלית.

כעת עולה על הפרק ההצעה לממן את העיתונים מקופת המדינה. לכאורה, זו לא הצעה חריגה - המדינה מממנת בין השאר את הקולנוע, את החדשות המקומיות ואת הטלוויזיה החינוכית - אבל ההתערבות הזאת בשוק התקשורת, בנקודת הזמן הרגישה הזו, עלולה רק להזיק.

עמ' 3 גלעד ארדן
עופר וקנין

המשבר הזה הוא ההזדמנות של כלי התקשורת וההנהלות שלהם לצאת מהקיפאון המשתק, ולקחת סיכונים מושכלים. ארגוני התקשורת עדיין לא השכילו למצות את פוטנציאל ההכנסות מהזירה הדיגיטלית. המשבר הקיומי הנוכחי עשוי לשמש מנוע להתפתחות של עיתונות דיגיטלית חדשה וחזקה, המושתת על מודלים עסקיים בריאים ששמים את הקורא בראש סדר העדיפויות.

המודל הזה - שאת תחילתו ניתן היה לראות בישראל עם המעבר של "הארץ" לגביית תשלום עבור גישה לתכנים בדיגיטל - גם ינתק את המדיה מצינור ההנשמה של שוק הפרסום, שמתברר בדיעבד כבעייתי, ואף מביא להשפעות שליליות על מערכות התקשורת. מתוך המשבר וחוסר הברירה יכולה לצמוח עיתונות חדשה, הפועלת מתוך רציונל כלכלי ומיושרת טוב יותר עם האינטרס הציבורי.

מימון ממשלתי ישמר חוקי המשחק הישנים

רוב העיתונות בישראל לא מצטיינת בביקורתיות רבה או בהובלה של שינויי עומק בחברה. המחאה החברתית של קיץ 2011 פרצה למרות העיתונות - ולא בעזרתה. מרבית גופי התקשורת עסוקים מדי בשימור המצב הקיים, ואינם מעודדי שינוי. מימון ממשלתי יגרום לכלי התקשורת הגדולים להמשיך להתנהל לפי חוקי המשחק הישנים - וישמר את ההגמוניה של המו"לים הגדולים.

בדיוק כמו שתנאי השוק גירשו את נוחי דנקנר מ"מעריב", ובכך איפשרו לעיתון להתנהל בחופשיות מערכתית, כך יכולה המהפכה הדיגיטלית להוות כוח אבולוציוני חזק, שימקד מחדש את העיתונות על תפקידה המקורי, כלומר יצירת ערך אמיתי לקוראים וניסיון חסר פניות לשפר את חייהם.

נכון, אף אחד לא יכול להתחייב כי מודל העיתונות הדיגיטלית בתשלום אכן יצליח, אבל האלטרנטיבה של מימון ממשלתי נראית מאיימת הרבה יותר. ייתכן כי מודל כזה עשוי להצליח במדינות שבהן קיים ניתוק חד וברור בין המערכת הפוליטית לבין בעלי ההון, המו"לים הגדולים ואנשים אחרים בעלי השפעה. אבל במדינה כמו ישראל, שבה חלק ניכר מבעלי גופי המדיה הם עדיין אנשים תאבי כוח ושמשתמשים בעוצמה שצברו כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות לטובת אינטרסים אישיים שלהם ושל חבריהם, אין שום סיבה לסייע להם לשמר או אולי אפילו להגביר את השפעתם השלילית.

התרחיש הצפוי במקרה שבו יוחלט על התערבות ממשלתית הוא זה של רשות השידור. גוף השידור הציבורי נשלט כיום לחלוטין על ידי מקורבים פוליטיים, מתנהל תוך בזבוז משאבים משווע ואינו מסוגל לקום מהעפר ולצאת לדרך חדשה. גם זכייניות הטלוויזיה המסחרית, שקשורות בעבותות לרגולציה ולפוליטיקה, נסמכים לחלוטין על חברי הכנסת ולשרים, ומושפעים מכל החלטה שלהם. הניסיון המר בטלוויזיה ובשידור הציבורי מחייב את העיתונות המודפסת לתפוס מרחק מידיהם של הפוליטיקאים.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם