תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיכון בלתי נמנע

מתוך המשבר בעיתונות עשוי להיווצר שיווי משקל בריא המבוסס על חוקי הכלכלה

תגובות

העידן הדיגיטלי הפשיט מהעיתונים את היתרון שהעניקה להם מערכת ההפצה היקרה שלהם, ודחף אותם ללא רצון גדול לעולם החינמי שבו אנחנו נמצאים כיום.

במשך שנים פועלים העיתונים מתוך תקווה כי המדיום הדיגיטלי, הממומן מפרסום, יאפשר להם להמשיך ולשרוד את הירידה החדה בתפוצת העיתונים המודפסים ובהכנסותיהם מדמי מנוי. תפישה זו התבדתה בשנים האחרונות, ככל שהתפתחו ערוצי פרסום דיגיטליים חליפיים ויעילים, כמו גוגל ופייסבוק, ששתו את כספי הפרסום ופעלו לייבוש עולם התוכן הכתוב המקומי.

מערכת עיתון "הארץ"
אלון רון

ארגוני חדשות ותיקים, ובכללם קבוצת "הארץ", ניצבים בימים אלה בפני הדילמה הקשה ביותר שבה נתקלו מאז יצאו לאור לראשונה - כיצד לשרוד בטווח הארוך בסביבה שבה התוכן הכתוב הוא אינסופי וחינמי. "הארץ" לוקח סיכון לא קטן כשהוא בוחן לראשונה את נכונותם של הקוראים הישראלים לשלם עבור תוכן חדשותי דיגיטלי.

אמנם נקודת המוצא של "הארץ" חזקה יחסית למתחריו, שכן באמתחתו מותג מבודל שמושך קהל קוראים לא קטן המזוהה היטב עם מטרותיו ומעריך את ייחודו, אך אין כל ודאות כי קהל זה גם יאות לפתוח את ארנקו. כמו כן, לא ברור אם ההכנסות שתייצר חומת התשלום יהיו גבוהות מאיבוד הכנסות מפרסום שייגרמו בשל הירידה הצפויה בתנועת הגולשים.

סביבת הסיכונים שבה פועלים העיתונים בישראל ובעולם היא לא פחות מסוערת. הם רואים את בסיס ההכנסות הוותיק שלהם נשחק והולך, אך מנגד הם לא רואים התייצבות בקצב השינויים הטכנולוגיים. הם יודעים כי זמנם מתקצר, ואם לא ימצאו את הגשר הנכון שיעביר אותם בשלום לעידן הדיגיטלי, כבר בקרוב הם לא יוכלו להמשיך ולהתבסס על המודל שהביא אותם עד הלום. לפיכך, נטילת סיכון והצבת חומת תשלום, היא בלתי נמנעת. גם אם לא ברור כי המהלך ייצר ל"הארץ" את ההכנסות המינימליות הנדרשות לו כדי לשמור על בידולו התחרותי, כנראה שאין לו ברירה - עליו להקטין את התלות שלו בשוק הפרסום הבעייתי.

בעתיד הקרוב נראה יותר גופי תוכן מקומיים שקופצים למים ומנסים לגבות תשלום עבור תוכן שניתן כיום בחינם, אך חומת תשלום היא אינה מודל המתאים לכולם. קשה להאמין כי אתרים חדשותיים רחבים, כמו Ynet, יחסמו את עצמם בחומות מסוג זה. רק אתרים שיוכלו להוכיח לקורא כי הם מספקים לו ערך ייחודי שלא ניתן לקבל בערוצים אלטרנטיביים, יוכלו לדרוש תשלום ישיר מהקוראים.

גוף מדיה המאמין כי הוא מספק ערך אמיתי יכול, ואף צריך, לדרוש מקוראיו תשלום ישיר עבור ערך זה, גם אם התוכן זורם באמצעים דיגיטליים. אך עליו גם להבין כי הישרדותו בעידן הדיגיטלי אינה תלויה רק בהיקף החשיפה שלו, אלא גם בערך שהוא מייצר, בבידול שלו ממתחריו, וביכולתו להמיר נכסים אלה להכנסות.

עם זאת, חומות תשלום אינן פתרון פלא למשבר. גם אם יצליחו, תעשיית העיתונות הממוסדת עוד תמשיך להתכווץ ולהתאים את היקף התוכן שהיא מייצרת להיקף ההכנסות שלה. אך מתוך המשבר הקשה שפוקד את העיתונות, עשוי להיווצר שיווי משקל חדש ובריא יותר, המבוסס על חוקי הכלכלה - ולא על צורכי ההשפעה של אנשים עשירים.

צמצום התלות במפרסמים ובהזרמות של הבעלים, ויצירת מקורות הכנסות חדשים, הם תקוותם של גופי התקשורת העצמאיים. ואולם המודל התשלום מגלם גם מחויבות מחודשת לקוראים. גוף שמתכוון להתפרנס ישירות מקוראיו, יהיה חייב לשמור על איכות תוכן בלתי מתפשרת - דבר שאינו פשוט נוכח מהלכי הצמצום האגרסיביים המתרחשים בתעשייה בתקופה האחרונה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם