מפספסים את הצרכנים הערבים - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מפספסים את הצרכנים הערבים

האוכלוסייה הערבית מהווה כ-22% מאזרחי ישראל, אבל ההוצאות על פרסום בקרב המגזר מגיעות לכ-6% בלבד

3תגובות

המחאה החברתית אולי נראית כיום זיכרון רחוק, אבל גלי ההדף שלה עדיין ניכרים בענף הפרסום. רק באחרונה נודע כי בשנתיים האחרונות איבד שוק הפרסום הישראלי כ-450 מיליון שקל. ב-2012 צנח השוק ב-7% וחזר לממדיו מ-2004. וכמו תמיד, אנשי הפרסום כבר שופעים רעיונות כיצד לצאת מהמשבר. אבל במקום לחפש את המטבע מתחת לפנס, עלינו להתבונן לרגע בנעשה מתחת לאפנו - במגזר הגדול והבלתי ממומש של אזרחי ישראל הערבים.

האוכלוסייה הערבית מהווה כ-22% מאזרחי ישראל, אבל ההוצאות על פרסום בקרב המגזר מגיעות לכ-6% בלבד. למעשה, תקציבי הפרסום המופנים ליותר מ-1.5 מיליון אזרחים מסתכמים ב-120 עד 160 מיליון שקל בשנה. זהו סכום נמוך בכל קנה מידה, המעיד על ניתוקו הכמעט מלא של מגזר שלם בישראל מעוגת הפרסום ועל הפוטנציאל הכלכלי היורד לטמיון הן עבור המפרסמים הן עבור משרדי הפרסום.

סטודנטית, סטודנטים, ערבים, ערבייה, ערביה, היי-טק, היי טק, אופנה, לפ טופ
דרימסטיים

נכון להיום, אין כמעט בנמצא אמצעי מדיה מהמיינסטרים הישראלי שנגיש לאזרחים דוברי הערבית. הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות הכתובה בעברית מייעדים עצמם בראש ובראשונה לקהל היהודי והסיכוי להגיע דרכם לצרכני תקשורת ערבים - נמוך.

מעבר לכך, רוב הקמפיינים הפרסומיים כמעט ואינם רלוונטיים עבור האוכלוסייה הערבית. השפה, ההקשרים החברתיים, הקודים ההתנהגותיים והתרבותיים, הטאלנטים שמככבים בפרסומות - הכל מיועד כמעט רק לקבוצת הרוב היהודית, ואינו מותאם כלל לצופים, למאזינים ולקוראים בני המיעוט הערבי. ולא מדובר בצירוף מקרים. ההתעלמות מהמגזר הערבי בשוק הפרסום מבטאת תפישה עמוקה ומוטעית בקרב מרבית המפרסמים, שאינם רואים במגזר קהל יעד. אבל זו גם הטעות שעושים המפרסמים - ועמם ענף הפרסום כולו.

האוכלוסייה הערבית היא קבוצה רלוונטית מאוד גם מבחינת מאפייני הצריכה שלה. די להתבונן בגברים ובנשים עד גיל 35, כדי להבין את גודל הפוטנציאל. בכל הנוגע לאופנה, הנעלה, תקשורת, אלקטרוניקה ואפילו מזון - אין כמעט הבדלים בין הדפוסים הצרכניים של האוכלוסייה הערבית לבין אלה של היהודית.

סטודנטית ערבייה לובשת בדיוק את אותם המותגים כמו חברתה היהודייה לספסל הלימודים, וערבי בטווח הגילים 30-25 רוכש בדיוק את אותם הטלפונים הניידים ואת סמלי הסטטוס כמו יהודי בן גילו. ועדיין - הפוטנציאל השיווקי בקרב הצעירים, בהיקף של מיליוני שקלים, הולך מדי יום לאיבוד.

כדי לממש את הפוטנציאל הזה, על תעשיית הפרסום להקדיש משאבים לפילוח מדויק של קהלי היעד בקרב האוכלוסייה הערבית ולבנות בהתאם קמפיינים אפקטיביים. וכבר בטווח הנראה לעין המפרסמים ומשרדי הפרסום יכולים למקסם את פוטנציאל הרווח הטמון בערוצי מדיה חדשים לקהל הערבי.

לשם המחשה, החלטתה של רשות השידור לשדרג את המשדרים של תחנת קול ישראל בערבית ‏(רשת ד'‏) - לוח המשדרים, הבאת טאלנטים ועוד - פותחת פתח להגדלה משמעותית של עוגת הפרסום במגזר. בשלב הראשון, ברדיו.

ענף הפרסום הישראלי חווה את אחת התקופות המאתגרות שידע. אם בענף ישכילו לפרוץ לשווקים מוזנחים, ובראשם המגזר הערבי, הם עשויים לגלות כי פוטנציאל ההצלחה של הענף גדול מכפי שחשבו, וכי יש בכוחם להצמיח הכנסות שכבר התרגלו לוותר עליהן מראש.

הכותב הוא מנכ"ל שפ"מ אפיקים, זכיינית שידורי הפרסומות והחסויות בקול ישראל

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם