תחקיר "המקור": כך מתערב עורך "ישראל היום" לסיקור אוהד של נתניהו - מדיה ושיווק - TheMarker

תחקיר "המקור": כך מתערב עורך "ישראל היום" לסיקור אוהד של נתניהו

בתחקיר הוצגו טיוטות של עמודי העיתון, עליהן הופיעו הערות בכתב על ידי רגב וכן טקסטים שונים ששלחו כתבים - ששונו על ידי רגב והוסרה מהם הביקורת כלפי נתניהו

העורך הראשי של עיתון "ישראל היום", עמוס רגב, מתערב בתכנים של כתבי העיתון ומטה אותם כך שיסקרו באופן חיובי את ראש הממשלה בנימין נתניהו - כך עולה מתחקיר "המקור" בערוץ 10 ששודר הערב. החינמון, שיצא לאור ב-2007, הוא בבעלות המיליארדר היהודי שלדון אדלסון, המקורב לנתניהו.

בתחקיר הוצגו כמה דוגמאות לטקסטים ששלחו כתבים, בהם נמתחה ביקורת על נתניהו או על מדיניותו, אלה עברו עריכה ונוספו אליהם משפטים שונים המצדדים בנתניהו או בחברי הקואליציה.

עמוס רגב, עורך "ישראל היום"
עמוס רגב, עורך "ישראל היום"
צילום: אייל טואג

בתחקיר הוצגו טיוטות של עמודי העיתון, עליהן הופיעו הערות בכתב על ידי רגב וכן טקסטים שונים ששלחו כתבים - ששונו על ידי רגב והוסרה מהם הביקורת כלפי נתניהו. בתחקיר נטען גם כי רגב עצמו מעורב בבחירת התמונות של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו.

כך למשל, בתחקיר הוצגה פרשנות ששלח בפברואר הפרשן הכלכלי, חזי שטרנליכט, על נתוני הצמיחה תחת הכותרת "הקטר דוהר, הקרונות קצת פחות", בה ציין כי "מרבית הציבור...לא נהנה מחלק גדול מהצמיחה".

אלא שהפרשנות שהתפרסמה בעיתון היתה תחת הכותרת "קונים ובוכים" ופסקת הפתיחה בה היתה "נתוני הצמיחה שהוצגו בפני הציבור הם מרשימים בכל קנה מידה. כל הכלכלנים שדיברו נותרו עם פה פעור... מתברר שבניגוד לקמפיין המתוזמר, ששרר פה בתקשורת בשבועות האחרונים, לא כל כך רע פה".

"ישראל היום", לפי התחקיר, גם ניסה לייחס ליוזמי המחאה החברתית נטיות פוליטיות שמאלניות. לפי תחקיר "המקור" ארבעה כתבים סיקרו את הפגנות סוף השבוע ב-17 ביולי 2011, אך אף אחד מהם לא ציין את המילים "נגד הכיבוש". בידיעה שהופיעה בסופו של דבר נכתב: "המפגינים שהתארגנו גם הם בפייסבוק הבטיחו עליית מדרגה במאבקים הציבוריים השונים בשבוע הקרוב כולל 'נגד הכיבוש'".

בתחקיר מצוטט עיתונאי לשעבר "בישראל היום" האומר כי יחס העיתון למחאה היה "בוז מוחלט. התפיסה של רגב היא שדפני ליף צריכה ללכת למצוא עבודה במקום לבלבל את המוח".

"המקור" הציג מסמכים לפיהם רגב עצמו היה חבר באוגוסט 2006 בצוות שאמור היה לצפות בראיונות שנערכו עם נתניהו, יו"ר האופוזיציה אז, ואף הופיע ברשימת המוזמנים לבר מצווה של אבנר נתניהו ב-2007, וכך גם גונן גינת, עורך המוסף של "ישראל היום".

מיומן הפגישות של נתניהו, שהוצג בתחקיר "המקור", עולה כי בתקופה שלפני הקמת "ישראל היום" קיים נתניהו עם אדלסון שש פגישות, ובחמישה החודשים שלאחר מכן נפגשו השניים שלוש פעמים. לפי היומן, נתניהו קיים באותן תקופות עשרות פגישות גם עם רגב ונתן אשל - שמונה לאחר מכן לסמנכ"ל "ישראל היום".

התחקיר גם מציג יחס מפלה של "ישראל היום" כלפי ציפי לבני ומפלגת קדימה. כותרת ראשונית ידיעה בעיתון סביב חוק דיכטר היתה "לבני תדרוש משמעת סיעתית נגד חוק דיכטר", אך רגב בחר לשנותה וכתב "סערה בקדימה סביב חוק דיכטר".

לצד נתניהו, נטען בתחקיר כי גם ביקורות שנמתחו על שר האוצר יובל שטייניץ, שר התחבורה ישראל כץ, שר החינוך גדעון סער ובכירי ליכוד נוספים - זכו לטיפול והיו עדינות יותר. ראש אגף החקירות לשעבר, משה מזרחי, שכתב במשך 3 שנים טור בעיתון, מספר ל"המקור" כי "טורי הלכו והצטמצמו, לא במובן של הכמות אלא במובן של  ההתערבות שחלקה נבע מעריכה וחלקה ממש נבע משינוי תוכן שהיו לי חילוקי דעות חריפים והתנצחויות חריפות מול העורך... זכיתי פה ושם בהתנצלות כשזה חזר על עצמו החלטתי להרים ידיים".

בתחקיר גם הוצג בקשה של הכתבת הצבאית של העיתון, לילך שובל: "לאור מקרים בעבר: נא לא להכניס לכתבה משפטים שאני לא מכירה בלי תיאום איתי. בסוף אני חתומה על הכתבה. תודה".

התחקיר עצמו נמצא בידי "המקור" כבר תקופה ארוכה, ובענף התקשורת טענו כי פרסומו נמנע כל עוד שערוץ 10 לא הגיע להסדר עם המדינה להארכת זיכיונו. מנגד, ב"ישראל היום" נכתב אתמול טור מפורט שבו נטען כי ערוץ 10  נמצא כיום בידיו של מו"ל "ידיעות אחרונות", נוני מוזס, לאחר שמקורבו רפי גינת מונה למנכ"ל הערוץ, וכי "ידיעות אחרונות" מסקר באופן מפלה לרעה את נתניהו מאינטרסים זרים.

מ"ישראל היום" וממקורבו של שלדון אדלסון נמסר "עמדת 'ישראל היום' פורסמה היום בהרחבה בעמודים 8-9 של העיתון תחת הכותרת 'ידי נוני מוזס בערוץ 10'. צופי ערוץ 10 מוזמנים לקרוא את הכתבה המורחבת וכתבות נוספות שיפורסמו באותו נושא בעתיד".

בתגובה נוספת ששלח "ישראל היום" לערוץ נכתב: "מרשימת השאלות שהצגתם לנו עולה שאתם עוסקים בדברים מופרכים, חסרי יסוד ודיבתיים. אנו מתריעים בפניכם כי אם תשדרו בתוכנית 'המקור' או בכל תוכנית אחרת דברים שהם בגדר הוצאת דיבה של 'ישראל היום', עורכיו ו/או מי מטעמו, 'ישראל היום' יראה בכם ובכל האחראים לפרסום, אחראים מלאים להוצאת הדיבה, ולא יהסס לנקוט בכל האמצעים שהחוק מעמיד לרשותו".

Article video embed code
עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
46
בן
  • 07:27
  • 06.02.13

רביב דרוקר הוא עיתונאי בחסד, אבל כשעושים כתבות כאלה, צריכים אכן להשוות את הנושא מול שאר אמצעי התקשורת ונטיותיהם.
צר לי שרביב פסל במומו מהכיוון הנגדי.
אני לא אומר שישראל היום לא אוהד לביבי, אבל ידיעות לא אוהד ללפיד למשל?
וממליץ לקרוא את תגובה 38 שבה מפורט תגובתו של עורך ישראל היום.
אפשר להסכים או לא, אבל הוא אומר שם דברים נכונים מאוד.
אם זה היה באמת מסריח - הם פשוט היו מסרבים להגיב לכתבה או פוטרים אותה בתירוץ סתמי כמו שקורא בהמון תחקירים.

45
קורא כותרות
  • 16:40
  • 05.02.13

הדבר הבולט-מחיקת הביקורת של איש המחאה שהצית עצמו-משה סילמן ז"ל ,על בנימין נתניהו.הקטע נמחק מצילום המכתב שהוצג בבטאון המפלגה.

44
אבי
  • 16:36
  • 05.02.13

מתי גם בכיף היה מוצ... לביבי בשביל להתקדם במערכת !

43
רפי מאשדוד
  • 12:04
  • 05.02.13

העיתון הזה הזכיר לי את פרבדה של הקומוניסטים בברית המועצות ו ואת עיתון דבר, של מפא"י ההיסטורית. לכן הצבעתי "יש עתיד" ביבי צריך להבין שאנו לא קופים .

41
האמת לפנים
  • 11:47
  • 05.02.13

כבר שנים שסימה קדמון מוציאה שבוע אחרי שבוע מאמרי שטנה נגד ביבי כאילו אין נושאים אחרים בעולם!

39
אדם
  • 11:39
  • 05.02.13

אף אחד לא לוקח אותם ברצינות ואין שום תגלית בתחקיר . חבל רק על המשת"פים שלוקחים עצמם יותר מדי ברצינות ומרמים רק את עצמם.

38
אריאל
  • 11:20
  • 05.02.13

רוץ 10 מתפלש בביצת הצביעות
תוכנית "המקור" הציגה אמש מה שמתיימר להיות "תחקיר" על "ישראל היום," ולא היה אלא אוסף מוטה ומגמתי של טיוטות שגנב עובד מפח הזבל - ופוטר בבושת פנים • ככה זה, כשיש לך "אג'נדה" שאינה מוצאת חן בעיני חיים רמון
עמוס רגב
"ישראל היום" שבר את המונופול שהיה קיים בשוק העיתונות, וכבר שלוש שנים ש"ישראל היום" מוביל בסקר -ה TGIכעיתון הנקרא ביותר במדינת ישראל. "ידיעות אחרונות" של נוני מוזס נחלש, אבל הוא ממשיך בשלו, מנסה להחזיר לידיו את הכוח להשחית שאיבד. הציבור כבר הבין את זה; אבל הברנז'ה העיתונאית ממשיכה בשלה, בתוך הביצה.
על רקע זה, בא אמש ה"תחקיר" של רביב דרוקר בתוכנית "המקור" בערוץ .10 אילו רצה מר דרוקר לעשות עבודה עיתונאית אמיתית, היה טורח להכין מבחן השוואתי בין כל מערכות התקשורת: "ידיעות אחרונות," "מעריב" ו"הארץ," ערוץ 2 ו-כן, גם ערוץ .10 לבחון את ה"אג'נדות" ואת העמדות. להשוות נתונים.
אבל הוא העדיף את הדרך המוכרת והחבוטה: לתקוף אותנו, מנקודת המבט הרווחת בביצת הברנז'ה. כל מה שהם עושים הוא האמת והצדק, כל מה שאנחנו עושים - בהכרח מוטה ופסול. לא תחקיר הוא הביא, אלא מעין תוכנית ביקורת התקשורת, המבוססת לכאורה על ניירות שעובד ב"ישראל היום" אסף, פיזית , מפחי הזבל במערכת, ועקב כך פוטר בבושת פנים. אותו עובד ניסה להציע את מרכולתו לכלי תקשורת נוספים, ונדחה. דווקא דרוקר, מסיבותיו שלו, נטל את חומרי פח הזבל, והציגם באופן מגמתי. לכך נוספו עדויות של עוד עובד או שניים, שככל הנראה גנבו תוכני מחשב, וכבר לא עובדים בעיתון.
טענתו העיקרית של דרוקר היא למעורבותו היתרה של העורך הראשי. טענה שמצביעה על כך שהאיש אינו יודע, או מתעלם בכוונה, מהגדרת תפקידו של עורך ראשי: הוא נושא באחריות לכל המתפרסם בכלי התקשורת שעליו הוא מופקד. זו זכותו, וזו חובתו. ממילא, על פי החוק, הוא נושא באחריות לכל מילה ומילה. לכל כותרת, לכל ידיעה, לכל מאמר, לכל תמונה. ועם האחריות, באה הסמכות. וסמכותו של עורך ראשי היא גם להתוות את הכיוון. דרוקר דווקא הביא את חנוך מרמרי, לשעבר עורך "הארץ," כסמכות מקצועית. אם כך, כדאי להזכיר לו מה כתב מרמרי 15.4.2004-ב ב"הארץ," בצטטו את דברי קודמו, גרשום שוקן: "חופש הביטוי בעיתון הוא של העורך, ולא של מישהו אחר." ומרמרי מפרש: "העורך יכול להחליט מה ראוי לפרסום ובסמכותו הישירה לשנות ולמחוק חומר עיתונאי בדרכו אל הפרסום - כך שיתאים לתחום גבולות חופש הביטוי הקולקטיבי כפי שהוא מגדירם." נאה דרש.
הצביעות והמוסר הכפול בשידור "המקור" אמש בולטים במובהקותם: שניים מהמגישים שישבו לצד דרוקר במהלך השנים נטשו את תפקידם העיתונאי והשתלבו מיידית
בפוליטיקה - עפר שלח במפלגת יש עתיד, ומיקי רוזנטל במפלגת העבודה. היום יושבעו שניהם כח"כים, ואנו מאחלים להם הצלחה. אבל האם יש מישהו שסבור כי נקודתמבטם הפוליטית עוצבה רגע לאחר שפרשו מתפקידם העיתונאי? ומה אומרת הצטרפותם המובהקת למפלגות מרכז-שמאל על זווית הראייה העיתונאית שבה ערכו תחקירים, הגישו והביעו דעתם בעת שישבו באולפן "המקור?" לפי עדותו, דרוקר החל ב"תחקיר" כבר לפני כשנה וחצי, בסמוך לפיטוריו של אותו עובד מ"ישראל היום." אז מה קרה עכשיו, שהביא אותו לשידור, שבוע אחרי שרפי גינת, מקורבו של נוני מוזס, מונה למנכ"ל הערוץ?
דרוקר בנה את תוכניתו כדי לטעון נגד ה"אג'נדה" שלנו, ובעיקר סביב פרסומים על ראש הממשלה בנימין נתניהו. פנינו לחברת ניתוח ועיבוד המידע "יפעת" והזמנו אצלה מחקר: לפי הממצאים, מאז עלייתה לשידור של תוכנית "המקור," אוזכר בה נתניהו באופן ערכי 57 פעמים, מתוכן 40 פעמים באופן שלילי .70% - 23%-כ הוגדרו ניטראלי, ורק 7% חיובי. "תוכנית 'המקור' נוקטת כלפי נתניהו משנת 2009 את הגישה הביקורתית ביותר," קובע המחקר.
זו, כמובן, זכותו של דרוקר. אבל אם דווקא תוכנית "המקור," העושה שימוש בחזות אובייקטיבית כדי לנגח עמדות פוליטיות, חברתיות וכלכליות השונות משלה, באה בטענות לאחרים - זו צביעות לשמה. הפוסל, במומו פוסל. צריך היה לראות את חיים רמון מקונן על כך ש"אין לו עיתון." נו, באמת. "ידיעות אחרונות" לא מספיק לו?
הדוגמאות שהובאו אמש בתוכנית הן אוסף אקראי ומוטה - כי זה מה שהעלה העובד מפחי הזבל. נשקול את צעדינו בעניינו. אם רביב דרוקר בנה תיאוריה שלמה על פיסות נייר שהוצאו מפחי הזבל בידי עובד, שלאחר שנתפס, והודה במעשיו, פוטר - שיבושם לו. מצידנו, שיציע לאותו עובד משרה במערכת "המקור." וגם לעמיתיו, שגנבו חומר מהמחשב.
לגופו של דבר, אין ב"ראיות" אלא להצביע על התנהגות שגרתית של מערכת. לא כל ידיעה נכנסת, יש דיאלוג עם הכותבים, יש שינויים, יש עריכה - לשם כך בדיוק יש עורכים, ומעליהם עורך ראשי. כאשר כתב נשלח לג'לג'וליה זמן קצר אחרי שחבורה מצעירי המקום נעצרה בחשד שביצעה לינץ' באזרח תמים בחוף הים, לעיני משפחתו, ומביא כתבה שאינה עוסקת בעניין - אין לה מקום. זה שיקול דעת של עורך, וזו זכותו המלאה. בסופו של דבר, העיתון, או השידור, נבחן על ידי הקוראים. וכבר נאמר כי "ישראל היום" פונה אל הקוראים, לא אל הברנז'ה.
תקצר היריעה מלהתייחס לטיעונים השונים, המשונים וההזויים שעלו אמש ב"המקור." דרוקר אינו אוהב את "ישראל היום," וזו זכותו. למרות הכל, ועל אף הכל, אנחנו נמשיך לעשות את מלאכתנו נאמנה, נמשיך להיות עיתון ישראלי, נמשיך להאמין כי זו זכותנו. "חופש הדיבור" הוא עיקרון-על, והוא גבוה, חשוב ונשגב יותר מהגירסה שבה מחזיקים בביצת הברנז'ה, לאמור - החופש לחשוב כמותם, וכמותם בלבד.

35
א.
  • 09:51
  • 05.02.13

החיסול הממוקד של עורך ידיעות אחרונות כלפי נתניהו
הסיקור האוהד מדיי של ידיעות כלפי יאיר לפיד כולל העלמת התחקיר על התארים הפיקטיביים שלו
המגמתיות השמאלנית של הארץ
נכון שיש ביקורת כלפי ישראל היום אבל יש להיות מאוזנים ולהציג את כל התמונה

34
אבנר
  • 07:16
  • 05.02.13

סוף סוף יש עיתון נקי מרפש ואז אתה בא עם הרפש שלך ומטיל אותו בכל עבר..

33
אמיר
  • 07:05
  • 05.02.13

נכון אז יש עיתון אחד שמצדד בימין! ומה עם שאר התקשורת, קרי : גלי צה"ל,קול ישראל, ערוץ 2 1 ו 10 ? ומה עם ידיעות אחרונות והארץ???? אז להם מותר לכתוב ולומר הכל, מי מפקח עליהם????

32
ולחשוב שעיתונאים שמחשיבים עצמם נותנים לזה יד
  • 06:57
  • 05.02.13

31
עדי
  • 06:50
  • 05.02.13

אין שום הבדל בין שנני העיתונים שאחד שונא את נתניהו ומציג את כל מעשיו, הטובים והרעים באור שלילי לבין מקור ראשון שמנסה להציג את נתניהו באור חיובי. אולי יספר לנו הכותב מה ההבדל?

30
אלי
  • 06:11
  • 05.02.13

תיקונים של העורך ברוב המקרים הם דבר מיותר, הכותבים יודעים לזהות את רוח המפקד. כך הארץ השיק מסע אנטי יאיר לפיד לפני הבחירות. ידיעות מכפיש את ביבי כבר שנים. הארץ יפרסם עמדות שמאל ובגרסתו האנגלית עמדות שמאל פוסט ציוני. כך עושות כולן...

28
מוטרד ועצוב
  • 03:21
  • 05.02.13

מה ביבי מחזיק על עמוס רגב / מבטיח לעמוס רגב שגורם לו לבגוד במקצוע העיתונאי שלו ולחסל את המוניטין שלו כעיתונאי מקצועי ואת היושרה שלו כאדם? במיוחד שהוא פרש מידיעות אחרונות בגלל התנהגות כוחנית ושתלטנית של נוני מוזס? ומה הקשר בין נתן אשל, עמוס רגב וביבי נתניהו ?
האם עצם חלוקת העיתון בחינם, כאשר ברור שהעיתון מפסיד ואין לו זכות קיום כלכלית, אינה התנהגות כלכלית דורסנית - שאינה שונה ממה שמיקרוסופט עשתה הרבה שנים עם האינטרנט אקספלורר שלה ונענשה על כך קשות?? מדוע לא נפתחת פעולה מצד ההגבלים העסקיים? מה קרה להצעת החוק מ-2010 שיזם עופר נמרודי בעניין?
ומה גורם לעיתונאים מוערכים ורציניים לשתף פעולה עם סילוף דבריהם וצנזורה בוטה כל כך ולמכור את המוניטין האישי והמקצועי שלהם במחירי רצפה? עדיף כבר לכתוב בלוג עצמאי ולתדלק בתחנת דלק!

26
קובי
  • 01:57
  • 05.02.13

אין לי כל אהבה לעיתון מוטה ולא נייטראלי, רק צורם לי ואביסלע מבחיל לי דמעות התנין וההתחסדות של רבים בתקשורת כולל של רביב דרוקר עצמו

מחורבנת או לא, אבל כי היא השיטה הנהוגה בכל עולם העיתונות, הארץ לא מוטה בדיווחי החדשות שלו כנגד האג'נדה הימינית? אי פעם מישהו ערך 'תחקיר על הקשר של העיתון עם השמאל', הרי ברור שאם הוא בעל אג'נדה שמאלנית, העורך דואג לנוסח המתאים לגישת השמאל

כמו כן, ידיעות אחרונות, הרי ברור גם לסומא כי העיתון מוטה ומוכוון עפ"י האג'נדה של עורכו ובעליו, אז לכל הרוחות מה ההתחסדות וגילגול העיניים הזה? כשנוח וטוב לי זה בסדר ואילו כשזה טוב לצד האחר זה רע מושחת ומגונה??!

ואפרופו ערוץ 10, אנא לפחות מהם שלא יפגעו באינטלגנציה של הצופים, הרי מנכל הערוץ נתפס אומר לכתביו כי עקב המחאה החברתית נפגע מטה הכנסותיו ואי לכך הם צריכים לקר שונה את המחאה לו תקום בקיץ שוב

25
God
  • 01:41
  • 05.02.13

לא מאמין לאף מילה שכתובה שם ובעיקר מעניין כמה דברים חשובים נשמטים, או מטואטאים לעמודים האחוריים. אה כן - וזה אותו דבר בערוץ 2 ובקרוב בערוץ 10. מתי בפעם האחרונה היה תחקיר אמיתי בעובדה? אילנה דיין עברה לעסוק ברכילות פלילית.

22
אבי
  • 00:49
  • 05.02.13

מי אמר פראבדה ולא קיבל???

21
יוסי
  • 00:45
  • 05.02.13

ונוקט בקו אוהד למדינת ישראל. בניגוד לפמפלטים של השמאל שנראה כאילו נועדו להכפיש את שמנו. מי שחושב שאין לזה השפעה שידע: עלי התקשורת בעולם מצטטים בהנאה רבה את השקרים שנכתבים על ידי כתבלביו של תמנונוני וחבר מרעיו.

19
קורא
  • 00:06
  • 05.02.13

ושאם מישהו מבקש ממנו לשלם את החובות אז הוא בוכה שזו סתימת פיות.
ואז עוסק בסתימת פיות לעיתון שלא תואם ב-100% לדיעות שלו - שצריך לסחוט אותי ולסתום לכולם את הפה.

18
שייקספיר
  • 00:03
  • 05.02.13

דרוקר. 3 חודשים התחקיר הזה בפריזר ועכשיו הגשת אותו לרפי ונוני?? אתה יודע שבידיעות זה גרוע יותר. התקרנפת? חבל.

17
ארנון
  • 00:01
  • 05.02.13

הכתיבה בעד נתניהו אפילו לא מאזנת את הנגד שכל העיתונים האחרים כותבים יומם וליל.
אין לי ענין אישי בנתניהו ואני אף נגד רבות מדעותיו וחוסר דעותיו... אבל נראה אתכם כותבים רק אמת, ואחר כך מאשימים אחרים!

14
חחח
  • 23:27
  • 04.02.13

בחיים לא תשמעו ביקורת אפילו על אל-ג'זירה. כולם נגד ישראל היום.
כנראה שהעובדות הן הכי מעצבנות.

12
ש.ג.
  • 23:12
  • 04.02.13

רביב אתה עתונאי עם אומץ בלתי רגיל.מעטים הם העתונאים הישראלים שהיו מעיזים להתעמת עם נושא כל כך רגיש ועם בעלי שררה כה חזקים.יישר כוחך.בשלב הבא הייתי שמח לראות אותך בכנסת.

11
הון שלטון עיתון עולם תחתון
  • 23:01
  • 04.02.13

שחיתות בצמרת.

10
שועל זקן
  • 23:00
  • 04.02.13

אני מנוי על עיתון ישראל היום(גם על עיתון אחר) אחרי שרמת המרה השחורה עולה לי מעיון בשורה הראדונה של מאמר המערכת (באלוהים לא יותר מדורה דל הטרחן ההוא) אני זורק את העיתון ועובר להתרענן, על כוס קפה מהביל של בוקר על המאמרים המלבבים של שראל היום. אז מה באו ״לתחקר״ פושטי הרגל האלה מערוץ 10? הם לא למדו את הלקח של מעריב? כך בדיוק אני רוצה שיערכו לי את עיתון הבוקר. לא המרה השחורה של הפרצוף מנבא הצרות של עורך העיתון ההוא.אגב בעיתון ההוא לא ״עורכים״ את הטקסטים שיהיו עד יותר ארסיים כלפי ראש הממשלה והם לא משתדלים לשים את תמונותיה של שרה הכי פחות מחמיאות? אז נראה אות גיבורים בבערוץ 10 שיעשו תחקיר על עיתון המדינה עלאק, עכשיו שיושב להם על הראש צייד הקוליפורמים.

07
יוסי
  • 22:41
  • 04.02.13

כי שם זה ברור שאין שום יד מכוונת או מדיניות עיתון, זה רק במקרה שלא התפרסמה שום ידיעה חיובית על ביבי במשך כמה שנים. גם אם הוא מקבל החלטות שהעורך אוהב אז הוא מזגזג, כמה טיפשים אתם חושבים שאנחנו?

06
רוני
  • 22:36
  • 04.02.13

ידיעות אחרונות הביא על עצמו את ישראל היום לו היה ידיעות עיתון הוגן ואובייקטיבי ישראל היום לא היה בא לעולם

05
שלומי
  • 22:33
  • 04.02.13

בסדר הכל נכון רק שידיעות נוהג אותו הדבר בדיוק רק מהכיון ההפוך מה להם לא מגיע תחקיר???

04
איציק
  • 22:29
  • 04.02.13

אתם מסוגלים לדמיין את דרוקר ה"עיתונאי החוקר" מבצע בגילגול הזה כתבת תחקיר על בעל העיתון ידיעות אחרונות ,סתם בדיחה

03
דודידו
  • 22:28
  • 04.02.13

התקשורת בישראל בדגש על ידיעות אחרונות וערוץ 2 הם דוגמא חייה לכך
להתערבות גורמים בעלי אינטרסים. הרי זה מצחיק אם את 100 העיתונים האחרונים של ידיעות אחרונות נמצא שם כל כך הרבה זוהמה וחוסר אובייקטיביות שמה שקורה בישראל היום נראה כמו משחק ילדים.
ישראל היום הוא אולי לא העיתון הכי אובייקטיבי אבל לפחות הוא מציע מגוון של דעות מיוסי ביילין לדרור אידר. בידיעות אחרונות יש את נחום ברנע ואמנון אברמוביץ שני "פרשנים" שלמרות שטעו עשרות פעמים עדיין לא הועמדו לדין ומקבלים את אמונם של חלק מהציבור. אוי הצביעות של השמאל.

02
הרגל ירוק למען איכות הסביבה
  • 22:27
  • 04.02.13

כולם מרוצים:פח המיחזור , המפרסמים בעיתון , ביבי ...

הפופולריות במדיה ושיווק
הצעות מיוחדות