רשות השידור כשלה בתפקידה הציבורי - מדיה ושיווק - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות השידור כשלה בתפקידה הציבורי

השידור הציבורי אמור היה לייצר עיתונות טהורה - לא תלויה בבעלי הון ובפוליטיקאים

4תגובות

חוק רשות השידור מ-1965 הגדיר במלים ברורות מהן מטרות רשות השידור: לקיים שידורי איכות, לקדם יצירה מקורית ישראלית, לתעד את חייהם של אזרחי ישראל, לקדם את החינוך, לשדר מידע אמין ולחזק את הדמוקרטיה, הפלורליזם והסובלנות. השידור הציבורי אמור היה לייצר עיתונות טהורה - לא תלויה בבעלי הון, לא תלויה בפוליטיקאים, אלא מייצגת אך ורק את הציבור. השידור הציבורי גם לא אמור היה להתחשב בשיקולי רייטינג מסחריים, אלא רק באיכות התוכן ובערך שהוא מעניק לצופים.

כיום כבר ברור לכולם שהרשות כשלה לחלוטין ביישום תפקידיה, לפחות בכל הקשור לשידורי הטלוויזיה שלה. היא כמעט אינה מייצרת תוכן, ודאי שלא "איכותי", היא לא מקדמת את החינוך, לא מחזקת את הדמוקרטיה ולא את הפלורליזם והסובלנות. למעשה, במשך עשרות שנים היא נהפכה לכלי שרת של פוליטיקאים שמעוניינים לקדם את מטרותיהם ואת עצמם - הם התערבו בתכנים, קבעו מי יגיע לתוכניות האירוח וכמובן מי יעמוד מטעמם בקודקוד. אבל שערוריית רשות השידור לא הדירה שינה מעיני אזרחי ישראל. יש תחושה שאפילו זוכרים לה את ימי הערגה, עם מדורת השבט סביב "מבט", וסולחים לה. הסיאוב התקבל בהבנה. האזרח הישראלי פשוט הפסיק ללחוץ פעמיים על הספרה "1" בשלט, ונתוני הרייטינג הידרדרו לשפל. נכון, כשזה מגיע לכיס והאזרח הישראלי נאלץ לשלם מכיסו מאות שקלים מדי שנה, הוא מתרגז - אבל אז זה עובר.

המדינה וגופי הרגולציה הבינו כי הסיכוי להבריא את הגוף הזה הוא נמוך - ולכן בחרו להעמיס על גבי הערוצים המסחריים, הפרטיים לכאורה, את המטרות הלאומיות שהיו מנת חלקה של הרשות. הם אלה שחייבים לשדר כמות גבוהה של סוגה עילית, הם אלה שחייבים להפעיל חברת חדשות, הם אלה שנתונים תחת פיקוח אולי צמוד מדי. הרשות הציבורית חטאה לתפקידה, ואת המחיר משלמים הערוצים המסחריים, שמתפקדים בפועל בסוג של ניהול משותף בין הרגולטורים ובעלי ההון שמחזיקים בהם.

לכאורה, המצב הזה מיטבי עבור הפוליטיקאים. גם ערוץ 1 בידיהם, וגם התקשורת המסחרית קשורה ברצועה עבותה לכפות ידיהם. גם זכייניות הטלוויזיה, עד למשבר של השנתיים האחרונות, לא ממש התלוננו. שיטת הזיכיונות והמחויבויות הרגולטוריות מיצבו אותם כגופים בעלי שליחות ציבורית עם רשת ביטחון מהמדינה - ולא כגופים בעלי אינטרס מסחרי טהור.

הרפורמה ברשות השידור היא אולי בשורה טובה לערוצים המסחריים בתקופת השפל שלהם. אם רשות השידור תחזור ליישם את תפקידיה האמיתיים בתחום הטלוויזיה, ותייצר תוכן איכותי ובעל ערך לצופים, אולי תהיה גם סיבה ליישם רפורמה רחבה הרבה יותר בשוק השידורים: לנתק את הקשר בין הערוצים המסחריים למדינה, להפחית באופן מהותי את הנטל הציבורי שהם נושאים על עצמם - ולייצר שידור ציבורי אמיתי, חזק ועצמאי. השאלה הגדולה היא האם מקבלי ההחלטות אכן מעוניינים בשינוי הזה, ואם הם מסוגלים למשוך את ידיהם מהמעורבות בשוק התקשורת. חייבים להודות שהסיכויים לכך באווירה הנוכחית נראים נמוכים.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם