רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יש תמורה? לא תמיד חייבים לשלם את האגרה של רשות השידור

תכנים דלים, תשלום של מאות שקלים בשנה, קנסות של עשרות אחוזים ושיטות גבייה אגרסיביות - כל אלה הפכו את אגרת הטלוויזיה לאחד המסים השנואים על הישראלים ■ מדוע אנחנו נדרשים להמשיך לשלם את האגרה, מי זכאי להנחות ומתי בכל זאת לא חייבים לשלם

152תגובות

כמעט כל מי שנולד במילניום הקודם וגדל בישראל מכיר את הסיסמה "יש תמורה בעד האגרה", שנהפכה כבר מטבע לשון בעברית. מקורה במסע פרסום היסטורי לתשלום אגרת הטלוויזיה של רשות השידור, שנגבית תמורת הצפייה בערוץ הראשון, עוד מהימים שהיה האפשרות היחידה לצפייה בשידורי טלוויזיה בעברית. בשנים האחרונות הרשות ויתרה על הסלוגן, וכיום הסיסמה בקמפיין תשלום האגרה שלה הוא "גם אם תתעלם, החוב לא ייעלם".

האגרה מורכבת מאגרת רדיו, שנגבית בצמוד לחידוש רישיון לרכב, ומסתכמת ב-120 שקל בשנה, ואגרת טלוויזיה שמסתכמת ב-379 שקל בשנה, ועל פי החוק נגבית מכל מי שיש ברשותו "מקלט טלוויזיה".

בימים האחרונים נפתחה בפייסבוק יוזמה לבטל את אגרת הטלוויזיה. "האגרה היא מס מיותר ומעצבן", נכתב בעמוד הקבוצה. האגרה כמובן אינה המס הגבוה ביותר שהישראלים נדרשים לשלם, ובכל זאת היא נתפשת בציבור כאחד החיובים המרגיזים ביותר. התלונות על האגרה ושיטות הגבייה שלה ממלאות את הרשתות החברתיות והפורומים הצרכניים, וגם גופים צרכניים מקבלים פניות רבות בעניין.

למועצה הישראלית לצרכנות, למשל, מגיעות בכל שנה עשרות רבות של תלונות בנושא. המועצה מפרטת את סוגי התלונות השכיחות: "'אין מכשיר טלוויזיה - ובכל זאת מקבלים דרישות תשלום'; 'שילמתי אגרה - ובכל זאת מקבלים התרעות'; 'מערך גבייה אגרסיבי'; 'גביית קנסות גבוהים'; או 'באגף הגבייה לא עונים לטלפון'".

מתנת חתונה

תלונות דומות מגיעות גם למערכת העיתון. כך למשל, תלונתו של עודד, עורך וידאו במקצועו. לפני כשנה הוא רכש מסך טלוויזיה גדול לצורכי העבודה שלו. המסך חובר למחשב שמשמש לעריכת וידאו. לטענת עודד, הוא אינו צופה בטלוויזיה, מעולם לא היה מנוי כבלים, וגם לא היו ברשותו אנטנה אנלוגית או ממיר DTT (עיד"ן פלוס). ובכל זאת, כמה חודשים אחרי הרכישה, הגיע אליו מכתב מרשות השידור על חוב אגרה. לא עזרו לעודד ההסברים, פקיד הגבייה הבהיר לו כי אחזקת המסך היא שמחייבת תשלום בעד האגרה (טענה שאינה נכונה על פי החוק), והוא נאלץ לשלם את האגרה.

א' מכפר סבא כתב לנו: "החל ביוני השנה התחלנו לקבל דרישות לתשלום חוב על אגרת הטלוויזיה מ-2006, תחת איומים בפנייה לעורכי דין. רשות השידור אכן פנתה למשרד עורכי דין, ומשם התקבלה דרישה לתשלום, תוך איומים לפנות להוצאה לפועל. ברצוני להדגיש שמעולם לא היה ברשותנו מקלט טלוויזיה. הקפדתי כל שנה לשלוח הצהרה בנושא לרשות. לא ברור לנו על סמך מה רשות השידור טוענת שאנחנו מחזיקים מקלט. מבלי לבצע בדיקה ולהביא הוכחות, הרשות משתמשת בסמכותה לדרוש מאזרח כספים שלא מגיעים לה, ועוד לפנות לעורכי דין".

אינפו עמ 27 מסך

במועצה לצרכנות התקבלה תלונה נוספת: "אנו משפחה שכולה זה 12 שנים. אגרת הטלוויזיה משולמת על ידי משרד הביטחון מדי שנה, עם אישור מרשות השידור. לפני שבוע הגיע לביתנו נציג הרשות, מילא טופס ודרש שנחתום. סירבתי לחתום, ולפני יומיים הגיעה דרישה לתשלום 3,092 שקל. ניסיתי כבר יומיים להתקשר לרשות, אך אמרו ש'אין להם מחשב'. משמיעים לי את רשת ב' ברדיו, עד לניתוק".

אם בכל הנוגע לשירות לציבור אגף הגבייה ברשות השידור הוא ארגון צולע, הרי שבכל הנוגע לגבייה הארגון משומן ביותר. לא כולם יודעים זאת, אבל כל מי שרוכש טלוויזיה בישראל, מדווח לרשות השידור על ידי החנות שבה רכש אותה. הדבר קורה מכוח סעיף 29 א' לחוק רשות השידור, שבו נקבע כי "סוחר שמכר או השכיר מקלט טלוויזיה, ישלח הודעה על כך לרשות השידור".

תלונות רבות מעידות על כך שאגף הגבייה מתעורר לחיים הרבה פעמים בסמוך לחתונה של בני זוג. "יומיים אחרי החתונה, קיבלתי מהם מכתב גבייה", סיפר י' למערכת TheMarker. בפורום הצרכנות של תפוז, שגם הוא מוצף בדיונים בעניין האגרה, נכתב באחרונה: "לאחי ולאשתו אין ומעולם לא היתה טלוויזיה, אך מהרגע שהם התחתנו אין רגע דל: מכתבי איום על ימין ועל שמאל, ומכתב שמציין שהיה 'ביקור' אצלם, שבו נציג מטעם רשות השידור ראה טלוויזיה בבית. כמובן שלא היה ולא נברא".

ככל הנראה, משרד הפנים הוא שמדווח לרשות השידור על ברית הנישואים, אם כי לא ברור מכוח איזה חוק הדבר נעשה. למעשה, מאז מאי 2004 הוציא בג"ץ צו האוסר באופן מוחלט העברה של מידע על אזרחים מרשם האוכלוסין שבמשרד הפנים לידי נציבות מס הכנסה, המוסד לביטוח לאומי ורשות השידור.

אינפו עמ 26 תלונות

קנס של 50%

הערכה מקובלת היא שרק 60%-65% מבעלי מקלטי טלוויזיה בישראל משלמים את האגרה כחוק. כבר כמה שנים נעשים ניסיונות להרחיב את בסיס הגבייה של רשות השידור ולחייב את HOT ו-yes להעביר לרשות את רשימת הלקוחות שלהן. החברות מתנגדות בתוקף, מטעמי פרטיות הלקוחות.

באחד הדיונים בנושא בכנסת, אמרה היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, אתי בנדלר, כי "יש פה פגיעה אפשרית בפרטיות. אנשים פרטיים התקשרו עם גורמים מסחריים, ועתה מוצע חוק לחייב להעביר את פרטיהם לגוף ציבורי". נציג HOT בדיון, יורם מוקדי, אמר: "אנחנו לא רוצים להיות שותפים לחוק שמעביר פרטים לגביית אגרה שהיא לא לגיטימית בעיני הציבור". הח"כית יוליה שמאלוב-ברקוביץ' (קדימה) סיכמה בקצרה: "זה רעיון רע. תעבדו כמו בני אדם, תעשו טלוויזיה טובה וגבייה כמו שצריך".

ב-2010 ניסה משרד האוצר להכניס לחוק ההסדרים סעיף שלפיו גם כל בעל מסך מחשב יצטרך לשלם אגרה. "אגרה בעד האפשרות לצפות בשידורי טלוויזיה שלא באמצעות מקלט טלוויזיה", נכתב בהצעת האוצר, שנגנזה בסופו של דבר בעקבות ביקורת ציבורית.

קורא ביקורתי של תלונות הצרכנים יכול לתהות כיצד אנשים נדרשים לשלם סכומים של 2,000 או 3,000 שקל על אי תשלום אגרה במשך כמה שנים - הרי האגרה השנתית מסתכמת בפחות מ-400 שקל. אחד הדברים המדהימים שנוגעים לאגרת רשות השידור הוא שיעור הקנס שהארגון הממשלתי דורש מהציבור - שיעור שאין לו אח ורע גם בקרב מנגנוני הגבייה האגרסיביים של חברות הסלולר.

סעיף 6 לתקנות רשות השידור מפרט: "אגרה שלא שולמה במועדה - ייווספו עליה קנס פיגורים והפרשי הצמדה בשיעורים אלה: עבר חודש אחד מהתאריך שנקבע לתשלום האגרה - קנס בשיעור של 10% מסכום האגרה; עברו חודשיים מהתאריך האמור - קנס בשיעור של 20% מסכום האגרה" - וכך זה ממשיך עד 50% כעבור חמישה חודשים.

עוד דבר חשוב שיש לדעת לגבי האגרה: האחריות על התשלום חלה על האזרח, גם אם לא הגיעה לביתו כל בקשת תשלום. התשדירים של רשות השידור מבהירים: "לא קיבלתם חשבון אגרה? האחריות לתשלום היא שלכם. באגרה לא משחקים".

מקלט שלא קולט

באפריל השנה נחלה רשות השידור מפלה משפטית, שעשויה להשפיע על רבים מאזרחי ישראל, ואולי אף לחסוך מהם את תשלום האגרה. קולנוע חדש, רשת הנעלה ואופנה שמחזיקה ב-52 סניפים ברחבי המדינה, רכשה מסכים שאותם חיברה במעגל סגור למחשבים בחנויות שלה, "ובהם מוקרנים אך ורק תכנים שיווקים", נכתב בתביעה שהגישה הרשת נגד רשות השידור בבית משפט השלום תל אביב. ברשות השידור לא התרשמו מעובדה זו, ודרשו תשלום אגרה בסך 98 אלף שקל עבור שימוש של כמה שנים במסכים.

במשפט העלתה הרשת טענה מעניינת: החל ב-31 במארס 2011, השידור האנלוגי בישראל נפסק, ובמקומו פועל שידור דיגיטלי - עיד"ן פלוס. כל מכשירי הטלוויזיה בישראל מכילים מקלט (טיונר) אנלוגי, אך רק במיעוט זניח מהם יש מקלט עיד"ן. כלומר, מסכי הטלוויזיה אינם יכולים לשמש "מקלטים".

בפסק הדין קיבלה השופטת חנה פלינר את הטיעון ופטרה את החברה מתשלום אגרה החל ממארס 2011, היות שמיום זה אין לטלוויזיות "פוטנציאל קליטה". לדבריה, "מכשירי המבקשת אינם מהווים עוד תחנה לקליטת שידורים, ואינם מהווים מקלט טלוויזיה על פי המבחן הפונקציונלי, ולאור השינויים הטכנולוגיים בעת האחרונה".

ואולם נראה כי פסק הדין לא ממש מעניין את רשות השידור. ביולי השנה, כמה חודשים לאחר הפסיקה, קיבלו בני הזוג יאיר ואנה דרישה לתשלום האגרה. בני הזוג הבהירו לרשות כי מסך הטלוויזיה שלהם מחובר אך ורק לקונסולת המשחק סוני פלייסטיישן. הם הזמינו טכנאי מטעם רשות השידור אליהם הביתה, שיראה את הדבר במו עיניו, ונסמכו על פסק הדין בעניין קולנוע חדש בטענה שהטלוויזיה שלהם היא רק "צג", ולא מקלט. למרות זאת, הרשות הפעילה מולם משרד גבייה חיצוני, ובשיחה עם עורכת הדין מטעם המשרד נאמר להם במפורש כי היות שמדובר בפסיקה של בית משפט שלום ולא עליון, אין לה מעמד של פסיקה תקדימית - ולכן הם חייבים בתשלום.

איפה התמורה

סיבה נוספת לאנטגוניזם הרב שמעוררת אגרת הטלוויזיה בקרב הציבור - אף שמדובר בחיוב נמוך יחסית למסים אחרים - היא היעדר התמורה. הערוץ הראשון נתפש כערוץ מיושן, שמרבית תכניו אינם מעניינים, ובנתוני הרייטינג הוא נמצא בדרך כלל הרחק מאחורי הערוצים המסחריים 2 ו-10.

זה לא בהכרח עניין של כסף. לרשות השידור תקציב שנתי של 500 מיליון שקל לטלוויזיה בלבד - סכום שמספיק כדי להרים ערוץ טלוויזיה לתפארת. הערוץ הראשון יכול היה להיות הבי.בי.סי הישראלי. אלא שהארגון לכוד, עם ועד עובדים חזק, כוח אדם עודף, הוצאות שכר גבוהות וציוד מיושן. גוברת והולכת גם הביקורת הנשמעת על מידת האובייקטיביות והמקצועיות של רשות השידור, בשל קרבת מנהליה לשלטון (כמו, למשל, בהחלטת הרשות "לאזן" את תוכנית הרדיו שמגישה קרן נויבך ברשת ב').

לבסוף, כפי שחשף בעיתון נתי טוקר, הרשות אמורה היתה להשקיע בהפקות מקור 36% מההכנסות שלה - סכום עצום של כ-180 מיליון שקל, שהיה יכול להזניק את תעשיית הטלוויזיה בישראל. אלא שלאור מצבה הפיננסי, משרד האוצר ויתר לרשות ואישר לה להשקיע בהפקות מקור רק 15% מהכנסותיה (כ-71 מיליון שקל). ואולם, גם בסכום המופחת הרשות לא עמדה, ועד לחודש האחרון, השקיעה ב-2012 רק 13 מיליון שקל בתוכן מקור.

מרשות השידור נמסר בתגובה: "רשות השידור שולחת דרישות תשלום לאזרחים שלגביהם קיים מידע על הימצאותו של מקלט טלוויזיה בביתם. הקנסות הנלווים לאגרת הטלוויזיה נקבעו בחוק, והם עולים ב-10% בכל חודש עד לגובה של 50% קנס. עם זאת, אזרח שלא הסדיר את חובו - מועבר הטיפול לעורך הדין, כשצעד זה מלווה בשכר טרחה והוצאות נלוות אחרות, וזאת בהתאם לפעולות שבוצעו על ידי עורך הדין עד להסדרת החוב.

"נשמח אם תעבירו אלינו את המקרים שנמצאים ברשותכם, כדי שנוכל לתת מענה באופן פרטני לכל אחד מהם. מוקד המענה הטלפוני של אגף הגבייה תוגבר באחרונה, ובימים אלה אנו פועלים להקמת מוקד טלפוני ארצי שייתן שירות מהיר ומקצועי ללקוחות רשות השידור. בעניין פסק הדין שניתן בבית משפט השלום, הרשות עדיין בוחנת את השלכותיו ומשמעותו באשר לגביית האגרה".

כך תימנעו מתשלום אגרה מיותרת

אם רכשתם מסך טלוויזיה, והוא משמש כצג בלבד - אינו מחובר לכבלים, ללוויין או לממיר עיד"ן פלוס - אינכם צריכים לשלם אגרה. עם זאת, עליכם להיות אקטיביים בעניין, ולא להמתין לדרישת התשלום. הנה כמה פעולות שכדאי לכם לנקוט:

  • פנו בכתב לרשות השידור, והודיעו כי רכשתם טלוויזיה, אך היא אינה משמשת מקלט לשידורי טלוויזיה, אלא אך ורק צג שמחובר למחשב.
  • ציינו בפנייתכם לרשות כי החל ממארס 2011 אין יותר שידורים אנלוגיים בישראל, ולכן המסך שברשותכם אינו יכול לשמש מקלט - למעט מסכים שבהם ממיר עיד"ן מובנה. כדאי להזכיר באותו עניין גם את פסק הדין בתיק של קולנוע חדש בע"מ נגד רשות השידור (ראו פירוט בכתבה).
  • במכתבכם לרשות השידור, בקשו שיגיע טכנאי-בודק מטעם הרשות כדי לאמת את ההצהרה שלכם. כמובן, כדאי שתהיו מוכנים לבדיקה כשהטכנאי יגיע לביתכם.

בנוסף, במקרה שמכשיר הטלוויזיה שברשותכם התקלקל או נפטרתם ממנו, הודיעו על כך בכתב לרשות השידור ודרשו להפסיק לשלם את אגרת הטלוויזיה.

עוד כדאי לדעת כי לפטור מלא מאגרה זכאים אזרחים ותיקים, נכים, עיוורים וחרשים-אילמים. לפטור חלקי של 50% מהאגרה זכאים מקבלי קצבה והשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם