תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה שווה המותג "מעריב"?

בן צבי משלם תמורת "מעריב" 10 מיליון שקל בלבד - מסימני המשבר בתקשורת

3תגובות

אמנם אי.די.בי היא מוכר תחת לחץ (distressed seller) קלאסי, שכן אין לה הרבה ברירות אלא לפטור עצמה מעונשו של "מעריב", אך העסקה שמתגבשת עם שלמה בן צבי היא אינדיקציה מעניינת לגבי שוויים של מותגי תוכן מסורתיים בעולם המדיה המקומי.

"מעריב", ויתר גופי התוכן המקומיים, מתמודדים בשוק היפר-תחרותי שבו חסמי הכניסה לענף הם נמוכים מאוד, ולפיכך קיים עודף היצע גדול של תוכן. בסביבה שכזו, שוויים של מותגי תוכן, גם הוותיקים והמוערכים שבהם, נשחק והולך. במקרה של "מעריב", שווי המותג הוא נמוך במיוחד.

על פי העסקה שמתגבשת בין אי.די.בי לבן צבי, תמכור חברת מעריב החזקות רק את פעילות ההוצאה לאור של מעריב, בניכוי נכסים לא תפעוליים, כמו מזומנים בקופה ונדל"ן, אך גם בניכוי חובות העבר, הכוללים את החוב הגדול לעובדים. למעשה, בן צבי רוכש את המותג "מעריב" על כל שלוחותיו - את הארכיון, ואתרשימת המנויים המשלמים.

עמוד 4 הפגנה מול בית מעריב
דודו בכר

תמורת נכס זה, הנקי משעבודים, מוציא בן צבי מכיסו 10 מיליון שקל בלבד. יתר הסכומים שתקבל מעריב החזקות יגיעו ממקורות פנימיים של הפעילות הנמכרת, ובעיקר מגביית חובות קיימים שנצברו לפני החתימה על העסקה והבקשה לצו הקפאת הליכים. סך התקבולים העתידי עשוי להגיע במקרה האופטימי ל-74 מיליון שקל. סביר מאוד שהסכום הסופי יהיה נמוך מהותית.

אם כן, שוויו הנקי של המותג "מעריב" הוא כ-10 מיליון שקל בלבד. מחיר נמוך זה נגזר מהמקרה הספציפי של "מעריב" וגם ממצבה של כלל תעשיית התוכן המקומית. שוויו של המותג "מעריב" נשחק והלך בשנים האחרונות, ככל שנתח השוק שלו ירד וקהל קוראיו הצטמצם. בניגוד למתחריו שידעו לפתח מותגים דיגיטליים בעלי שווי, "מעריב" היה ממוקד במותג הפרינט. מגמה זו אינה אופיינית רק ל"מעריב". למרות תפוצתם הרחבה, מותגי תוכן כמו "ישראל היום", "ידיעות אחרונות" ואחרים שחקו עצמם גם הם כשהחליטו לחלק את גיליונותיהם בחינם. הם אמנם השיגו תפוצה רחבה יחסית, אך במחיר של שחיקת היכולת שלהם להמיר תפוצה זו לכסף.

ככל שתקציבי הפרסום ינטשו את גופי התוכן המסורתיים לטובת ערוצים דיגיטליים, תעלה חשיבותו של המותג כגורם הישרדותי של גופי התוכן המסורתיים. רק מותגים חזקים ומוערכים יוכלו לנתק את עצמם משוק הפרסום הקשה ולחזור לגבות כסף עבור התפוצה, כלומר לדרוש מקוראיהם דמי מנוי.

בעולם יש לכך דוגמאות רבות: מותגי תוכן חזקים וממוקדים כמו "ניו יורק טיימס", "פייננשל טיימס", "וול סטריט ג'ורנל", "אקונומיסט" ואחרים מצליחים לגבות דמי מנוי מקוראיהם הדיגיטליים. מולם, עיתוני התפוצה הרחבה כמו "בילד" הגרמני, "יו.אס.אי טודיי", "ניו יורק פוסט" ואחרים ממשיכים לחלק גיליונות בחינם, ובכך קושרים את גורלם בעולם הפרסום הקשה.

"מעריב" לא הצליח לא כאן ולא כאן. הוא לא פיתח מותג חזק שמשך קהל קוראים מפולח ונאמן, ולא הצליח לייצר לעצמו תפוצה נרחבת מספיק בערוצי הפרינט והדיגיטל שתאפשר לו לחיות משוק הפרסום המצטמק. 10 מיליון שקל עבור מותג חלש שכזה הוא כנראה סכום ראוי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם